סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חזקת הגיל הרך- או איך מתגרשים כמו בניי אדם.

בטי בום​(שולטת)
לפני 12 שנים • 9 בפבר׳ 2012
בטי בום​(שולטת) • 9 בפבר׳ 2012
[color=orange]גונדולה, יש לך אח גדול? אבא גרוש/ אלמן? [
מי שגידל אותך עשה עבודה מופלאה, הייתי משכפלת אותך /color]
מUחדת
לפני 12 שנים • 9 בפבר׳ 2012
מUחדת • 9 בפבר׳ 2012
כן. על עניין הנתונים השונים עליתי כבר לבד. אבל אני עם בטי- הגונדולה הזה מהמם!
The Gondola Man
לפני 12 שנים • 9 בפבר׳ 2012
The Gondola Man • 9 בפבר׳ 2012
בטי, אח גרוש תופס?

ומUחדת, שלא תחשבי שתוכלי לקנות אותי במחמאות כל כך מהר!
(אבל בפני שלושה לייקים וטרמפ חזור מתואם ציפיות גם אדם עקרוני כמוני לא יוכל לעמוד)

כפרה עליכן }{
up u rs​(אחרת)
לפני 12 שנים • 10 בפבר׳ 2012
up u rs​(אחרת) • 10 בפבר׳ 2012
נולי כתב/ה:
אנשים מדברים על שוויון אבל כשהיה להם נח לצאת לעבוד ולברוח מכל ה"גועל נפש" ולצאת עם חברים כשהיא בבית גדלה את הילדים והתעוררה 5 פעמים בלילה הם גם חשבו שזה שוויוני כנראה. גם כשקבלו 30% יותר בשכר על אותו תפקיד כי הם "המפרנסים" והמנהלים לא מצליחם לראות בחד הורית "מפרנסת" זה נראה גם שוויוני. אחרי הכל גברים שוויום יותר. לכו אתם תגדו ילד מ1200 שח לחודש כולל מדור. כן זה מה שמקציבים אם יש אי הסכמה. למה לאישה שויתרה על הקרירה לטובת הילדים המשותפים והתמיכה בבעל לא מגיע פיצוי על השנים האלו? משהו שיקל על הגידו של הילדים שעדין מדי פעם חולים והיא מותרת על ימי עבודה כדי להיות עם הילדים?
כשהמדינה תהיה שוויונית באמת אז אפשר יהיה לדבר על זה אבל כרגע זה נראה כאילוומתחלים מהקצה הלא נכון של הפלונטר.





החוק בהחלט מתייחס למצבים בהם האשה ויתרה על קריירה כדי לתמוך בבעל-קוראים לזה "חלוקת רכוש" .
נשים מרוויחות הממוצע פחות מגברים-כי הן עובדות פחות שעות.
כל האבות שאני מכירה, ללא יוצא מן הכלל- משקיעים בילדים בדיוק כמו הנשים. כולל קימה בלילה וימי חופש כשהילד חולה.
לנשים גרושות וחד הוריות-יש הקצבה של ימי חופש לטיפול בילדים כך שזה לא בא על חשבון השכר- אז בואי נמנע ממניפולציות שלא מבוססות על עובדות.
צריך לדעת עם מי להביא ילד ולא קודם לעשות ילד ואחר כך לחשוב.
אם גבר מסתמן כשוביניסט שמצפה מהאשה לקחת אחריות בלעדית על הבית והילדים- פשוט אפשר לא לעשות איתו ילדים מראש.
מה שאת מקבלת בחיים- זאת התוצאה של המשוואה שבנויה מכלל הבחירות שעשית!
The Gondola Man
לפני 12 שנים • 10 בפבר׳ 2012
The Gondola Man • 10 בפבר׳ 2012
סיגורני כתב/ה:
נולי כתב/ה:
אנשים מדברים על שוויון אבל כשהיה להם נח לצאת לעבוד ולברוח מכל ה"גועל נפש" ולצאת עם חברים כשהיא בבית גדלה את הילדים והתעוררה 5 פעמים בלילה הם גם חשבו שזה שוויוני כנראה. גם כשקבלו 30% יותר בשכר על אותו תפקיד כי הם "המפרנסים" והמנהלים לא מצליחם לראות בחד הורית "מפרנסת" זה נראה גם שוויוני. אחרי הכל גברים שוויום יותר. לכו אתם תגדו ילד מ1200 שח לחודש כולל מדור. כן זה מה שמקציבים אם יש אי הסכמה. למה לאישה שויתרה על הקרירה לטובת הילדים המשותפים והתמיכה בבעל לא מגיע פיצוי על השנים האלו? משהו שיקל על הגידו של הילדים שעדין מדי פעם חולים והיא מותרת על ימי עבודה כדי להיות עם הילדים?
כשהמדינה תהיה שוויונית באמת אז אפשר יהיה לדבר על זה אבל כרגע זה נראה כאילוומתחלים מהקצה הלא נכון של הפלונטר.





החוק בהחלט מתייחס למצבים בהם האשה ויתרה על קריירה כדי לתמוך בבעל-קוראים לזה "חלוקת רכוש" .
נשים מרוויחות הממוצע פחות מגברים-כי הן עובדות פחות שעות.
כל האבות שאני מכירה, ללא יוצא מן הכלל- משקיעים בילדים בדיוק כמו הנשים. כולל קימה בלילה וימי חופש כשהילד חולה.
לנשים גרושות וחד הוריות-יש הקצבה של ימי חופש לטיפול בילדים כך שזה לא בא על חשבון השכר- אז בואי נמנע ממניפולציות שלא מבוססות על עובדות.
צריך לדעת עם מי להביא ילד ולא קודם לעשות ילד ואחר כך לחשוב.
אם גבר מסתמן כשוביניסט שמצפה מהאשה לקחת אחריות בלעדית על הבית והילדים- פשוט אפשר לא לעשות איתו ילדים מראש.
מה שאת מקבלת בחיים- זאת התוצאה של המשוואה שבנויה מכלל הבחירות שעשית!


אבל כמובן שהאישה אשמה!
הרי לא הבעל אשם בזה שהוא (הכנס מילת גנאי) אלא האישה על כך שהביאה איתו ילדים לעולם.
למעשה, היא גם אמא גרועה. כי היא בחרה לעשות ילדים עם מישהו שלא מעוניין לדאוג לה ולילדיה.

אני בכלל חושב שנשים צריכות לקחת יותר אחריות על מעשיהן. כמו שנכתב כאן בכמה ת'רדים, צריך שניים לכל טנגו.
הרי אם היא היתה מנקה את הבית כמו שצריך לא הייתי צריך להכות אותה, זה לא אבסורד שכל האשמה מוטלת עליי?

כמו שאמרת, "מה שאת מקבלת בחיים - זאת התוצאה של המשוואה שבנויה מכל הבחירות שעשית"
The Gondola Man
לפני 12 שנים • 10 בפבר׳ 2012
The Gondola Man • 10 בפבר׳ 2012
The Gondola Man כתב/ה:
סיגורני כתב/ה:
נולי כתב/ה:
אנשים מדברים על שוויון אבל כשהיה להם נח לצאת לעבוד ולברוח מכל ה"גועל נפש" ולצאת עם חברים כשהיא בבית גדלה את הילדים והתעוררה 5 פעמים בלילה הם גם חשבו שזה שוויוני כנראה. גם כשקבלו 30% יותר בשכר על אותו תפקיד כי הם "המפרנסים" והמנהלים לא מצליחם לראות בחד הורית "מפרנסת" זה נראה גם שוויוני. אחרי הכל גברים שוויום יותר. לכו אתם תגדו ילד מ1200 שח לחודש כולל מדור. כן זה מה שמקציבים אם יש אי הסכמה. למה לאישה שויתרה על הקרירה לטובת הילדים המשותפים והתמיכה בבעל לא מגיע פיצוי על השנים האלו? משהו שיקל על הגידו של הילדים שעדין מדי פעם חולים והיא מותרת על ימי עבודה כדי להיות עם הילדים?
כשהמדינה תהיה שוויונית באמת אז אפשר יהיה לדבר על זה אבל כרגע זה נראה כאילוומתחלים מהקצה הלא נכון של הפלונטר.





החוק בהחלט מתייחס למצבים בהם האשה ויתרה על קריירה כדי לתמוך בבעל-קוראים לזה "חלוקת רכוש" .
נשים מרוויחות הממוצע פחות מגברים-כי הן עובדות פחות שעות.
כל האבות שאני מכירה, ללא יוצא מן הכלל- משקיעים בילדים בדיוק כמו הנשים. כולל קימה בלילה וימי חופש כשהילד חולה.
לנשים גרושות וחד הוריות-יש הקצבה של ימי חופש לטיפול בילדים כך שזה לא בא על חשבון השכר- אז בואי נמנע ממניפולציות שלא מבוססות על עובדות.
צריך לדעת עם מי להביא ילד ולא קודם לעשות ילד ואחר כך לחשוב.
אם גבר מסתמן כשוביניסט שמצפה מהאשה לקחת אחריות בלעדית על הבית והילדים- פשוט אפשר לא לעשות איתו ילדים מראש.
מה שאת מקבלת בחיים- זאת התוצאה של המשוואה שבנויה מכלל הבחירות שעשית!


אבל כמובן שהאישה אשמה!
הרי לא הבעל אשם בזה שהוא (הכנס מילת גנאי) אלא האישה על כך שהביאה איתו ילדים לעולם.
למעשה, היא גם אמא גרועה. כי היא בחרה לעשות ילדים עם מישהו שלא מעוניין לדאוג לה ולילדיה.

אני בכלל חושב שנשים צריכות לקחת יותר אחריות על מעשיהן. כמו שנכתב כאן בכמה ת'רדים, צריך שניים לכל טנגו.
הרי אם היא היתה מנקה את הבית כמו שצריך לא הייתי צריך להכות אותה, זה לא אבסורד שכל האשמה מוטלת עליי?

כמו שאמרת, "מה שאת מקבלת בחיים - זאת התוצאה של המשוואה שבנויה מכל הבחירות שעשית"


עוד לפני שתעני לי (אם בכלל, לא בטוח שיש טעם, האמת) אני רוצה להתנצל על הנימה הצינית של הודעתי.

פשוט עייפתי מן השיח המוביל כל דיון על זכויותיהן של נשים לאחריותן ואשמתן למצב זה.
אם אישה אשמה גם בהתנהגותו של בעלה, באמת איני יודע היכן נגמרת האשמה הנשית.
up u rs​(אחרת)
לפני 12 שנים • 10 בפבר׳ 2012

קודם כל

up u rs​(אחרת) • 10 בפבר׳ 2012
איך הגעת בכלל לאלימות במשפחה?
במקרה כזה יש אשם אחד ויחיד- מי שנוקט באלימות!

אנחנו מדברים פה על גירושין ומלחמות מכוערות בין אנשים שכמה שנים קודם הביאו לעולם ילדים מתוך אהבה.

התגובה הייתה לבכיינות הנשית על "קיפוח" שגם כשנותנים דרך החוצה ממנו- נשים ממשיכות להאחז בפאטריאכלויות שקובעת שמקומן בבית עם הילדים.

כאשה-אני יכולה לקחת אחריות על הצד הנשי בלבד.

אז בוא, בוא כגבר נשמע אותך קורא לגברים אחרים לקחת יותר אחריות על המשפחה.
כמו שאני קוראת לנשים להפסיק לראות בגברים "אוייב" חסר אחריות שכל מטרתו היא לחמוק מתשלומי מזונות ולקחת אחריות על עצמן.

אשה לא "אשמה" בהתנהגות של בעלה-אבל היא אחראית על במי לבחור להיות בעלה ועל לשמור על תקשורת טובה במהלך הנישואין.

דרך אגב-דעתי לא נוחה מגברים שנוקטים בהגנה עודפת על נשים- זה אותו שוביניזים רק בגלימה שונה.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שבת פבר' 11, 2012 1:18 am, סך-הכל נערך 2 פעמים
זאלופון​(שולט)
לפני 12 שנים • 10 בפבר׳ 2012
זאלופון​(שולט) • 10 בפבר׳ 2012
אף אדם אינו אשם בהתנהגותו של אדם אחר. אדם, גבר או אישה, יכול להיות "אשם" בכך שהיו לו אינדיקציות טובות בנוגע להתנהגותו העתידית של אדם אחר והוא בחר להתעלם מהן.

אישה שהחבר שלה מטיל עליה את כל עבודות הבית ומבהיר שמבחינתו בית וילדים הם עניין לנשים אינה אחראית להתנהגותו, אך היא כן אחראית לבחירתה להתחתן עמו ולהוליד עמו ילדים, ממש כשם שגבר שחברתו אוהבת אותו כשהוא קונה לה דברים ומפנה לו כתף קרה בעתות אחרות אחראי לבחירתו להעניק לה טבעת.

אם אותה אישה תגלה שגם לאחר הנישואין בעלה מצפה ממנה לקחת אחריות בלעדית על הבית והילדים, ואם אותו גבר ימצא שאשתו עוזבת אותו כאשר מצבו הכלכלי הורע, איש מהם לא יהיה אשם בהתנהגותו של בן זוגם, אך איש מהם גם לא יוכל לטעון שלבחירותיו ומעשיו שלו לא היה חלק בהבאתו למצב בו הוא נמצא. אם הבנתי את סיגורני נכון, זו היתה כוונתה. אוסיף ואומר שאינני סבור שתמיד ניתן לחזות את הדברים הללו, אולי אפילו לא בדרך כלל, ואינני רואה אפשרות לשפוט מקרה שאינו ידוע לנו לפרטיו.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שבת פבר' 11, 2012 1:16 am, סך-הכל נערך פעם אחת
up u rs​(אחרת)
לפני 12 שנים • 10 בפבר׳ 2012

Re: קודם כל

up u rs​(אחרת) • 10 בפבר׳ 2012
[quote="סיגורני"]איך הגעת בכלל לאלימות במשפחה?