פסיכו לוג(שולט)
|
לפני 12 שנים •
20 ביוני 2012
לא בעד להציץ בהודעות, אבל לגמרי בעד לשתף! לא הייתי מוותר בשום פנים ואופן על תוכן ההודעות הפתאטיות שנשלחות לבת הזוג שלי. זה משעשע נורא. למה צריך לקרוא הודעות פרטיות של בן/בת הזוג כשאפשר פשוט לשתף ולהנות יחד?
מאוד חשוב שאדע אם ישנם אנשים שסבורים ש"אני יותר טוב ממנו. למה את עושה טעות וכו'". אחרת איך אדע להשתפר? 
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 12 שנים •
20 ביוני 2012
diamante en bruto כתב/ה: גמד, אני אשמח אם תוכל לענות על אותה שאלה ששאלתי את קיסר על דרך התמודדות עם העניין ("רדי על ארבע כלבה" זה עוד הודעה עדינה, בוא נגיד שגם נתקלתי, כאשר דחיתי מישהו אחרי שכבר היה ברור שהוא קרא את הפרופיל שלי במונחים קצת יותר מפורטים) שוב, אני שואלת לא מתוך ציניות/התקפה, אני פשוט מתעניינת לדעת כיצד אנשים אחרים, זוגות בפרט, מתמודדים עם העניין קודם כל זה נורא שאנחנו צריכים כל הזמן לציין שאנחנו לא תוקפים ואנחנו לא ציניים ואנחנו לא מנסים לפגוע, כמעט עם כל הודעה. באמת זה נורא וגם אני עושה את זה אז קבלי פטור נצחי ממני. אני יודע שאת לא מתכוונת לתקוף אותי ולעולם לא תתכווני. אני חושב שנקודת המוצא שלנו שונה. את מתייחסת לכל ההתרחשות הוירטואלית הזאת מסביב ברצינות גמורה. אני מפריד בין אלה אליהם אני מתייחס ברצינות לבין אלה שאני רואה כחלק מקוריוז כלובי וירטואלי ותו לא. אז כמו שכתבתי, התרופה הכי הטובה זאת התעלמות. המקרה האחרון שזכור לי התחיל כשפנה אלי בחור וביקש ממני רשות לשוחח עם אשתי. הייתי מופתע מאוד כי מעולם לא הצבתי תנאי כזה בפני אף אחד וגם לא רמזתי בכיוון. הסברתי לו שכל אדם בעולם מוזמן לשוחח עם אשתי, שאני אסיר תודה לכל האנשים אתם היא שומרת על קשרים בהתכתבות ו/או טלפון ושאני האחרון שימנע ממנה להכיר אנשים. כמובן הודיתי לו על פנייתו המכבדת והמכובדת (שלא לצורך) והבטחתי לו שאספר לאנג'לינה שפנה. במקביל הצצתי בפרופיל שלו ובגלל ההתרשמות אף הוספתי שאם הוא אינטליגנטי ומעניין כמו שהוא יפיוף, אז אני בצרה צרורה. הוא השיב משהו חביב ושכחתי ממנו ליומיים. אחרי יומיים נזכרתי לקיים את ההבטחה וסיפרתי לאנג'לינה שזה וזה פנה וביקש משום-מה רשות. הגברת הודיעה לי מיד שהוא ביקש רשות כי היא שלחה אותו אלי (משוגעת, היא עוד תחנך פה את כולם) ושאיזו מן חוצפה זאת לפנות אל אישה תפוסה. אחרי ארבעה ימים ישבנו במקום כלשהו ובין לבין העליתי את הנושא והיא סיפרה לי שהוא הזמין אותה לצאת, שהיא סירבה, שהוא לחץ, שהיא שוב סירבה, שהוא לחץ יותר, היא לא ענתה ואת ההודעות הבאות שלו בכלל לא פתחה. וזהו. ככה פשוט. קצת התבדחנו על כך שחבל שסירבה ואיזה מצחיק זה היה לו במקום בחורה קטנטונת ושחומה במשקל ארבעים ושלושה קילו היה מגיע גמד בגובה שני מטר במשקל מאה קילו, גלוח ראש, מקועקע עם מפתח צינורות ביד (על נעלי עקב ובחצאית מיני!). אבל היי... זה הכל ולא יותר מכך. לא ביקשתי לראות את ההודעות שלו, לא התרגזתי ובטח ובטח שלא פניתי אליו עם גירה אינטלקטואלית וחליפה של מורה לחיים. אז הזמין ולחץ, ביג דיל. את יודעת, יש לי גינה שהיא הבייבי שלי. לפעמים כמו עכשיו אני יוצא לטייל ותוך כדי נשימה של אוויר בניחוח שיחי עגבניות וערוגות תבלינים, אני מוצא עלה שהותקף ע"י כנימות. אני גודע אותו מהענף, מניח בכיס וזורק בפח. הכנימות האלה שמגיעות באביב ונשארות כמעט עד הסתיו לא מרגשות אותי יותר. הנזק שהן גורמות בגינה מטופלת מזערי, כמעט בלתי מורגש והן ממילא חוזרות כל שנה. אז ככה, נשבע לך (-: |
|
|
רפאל
|
לפני 12 שנים •
20 ביוני 2012
פסיכולוג בספת עור כתב/ה: לא בעד להציץ בהודעות, אבל לגמרי בעד לשתף!
אם יש משהו שאני באמת אוהב בבדס"מ, הוא שדברים יכולים להיות שם נקיים, ישירים וברורים. ושאפשר לוותר על התבטאויות פתלתלות ואפילו סחטניות. כמעט בכל קשר זוגי מונוגמי יש בעיני אלמנטים חזקים של שליטה. מונוגמיה היא שליטה. היא ניכוס מיני והגבלה של המיניות של האחר. רק שהרבה פעמים אנשים אוהבים לטשטש את הרצון שלהם לנכס ולהגביל, ומנסים לצבוע אותו בצבעים וניליים. אם אני אומר למישהי "אני לא אסתכל בהודעות שלך, אבל אני בעד שתשתפי" אני משחק במילים. אני בעצם מעביר מסר ברור שהיא צריכה לעדכן אותי בכלל עניין עם גבר אחר, ושאם היא לא תעשה זאת היא לא תהיה בסדר. במקום להגיד "אני אסתכל בהודעות שלך" אני אומר "את תראי לי את ההודעות שלך". במקום להוציא לפועל בצורה ישירה וכנה את הרצון שלי, אני מצפה ממנה להפנים את הרצון שלי ולממש אותו בשבילי. ואנשים מסויימים קוראים לדבר הזה בשם "כבוד ואמון". הצורה שלי לכבד מישהי היא קצת שונה. אני מעדיף להגיד לה בצורה ישירה. "את הולכת להיות שלי. וכשאת שלי הכל שלי. זה כולל את נבכי נפשך וזה כולל את תיבת ההודעות שלך". אני לוקח אחריות על מה שאני רוצה, ואני נותן לה להחליט מה היא רוצה (ובכלל זה אם היא רוצה את הישירות שלי). אני ממליץ על העניין בחום. שינוי הגישה הזה עשה רק טוב לכל הקשרים שהיו לי. ואז גם לא הייתי צריך לשבת עם בת הזוג ולצחוק על עליבותם של שולטים אחרים כדי לבסס את מעמדי כשולט מדופלם. ככל שהשרשור הזה מתקדם, מתחשק לי יותר ויותר להיכנס לתיבת ההודעות של מישהי. (-: |
|
|
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
|
לפני 12 שנים •
20 ביוני 2012
Brave Dwarf כתב/ה: diamante en bruto כתב/ה: גמד, אני אשמח אם תוכל לענות על אותה שאלה ששאלתי את קיסר על דרך התמודדות עם העניין ("רדי על ארבע כלבה" זה עוד הודעה עדינה, בוא נגיד שגם נתקלתי, כאשר דחיתי מישהו אחרי שכבר היה ברור שהוא קרא את הפרופיל שלי במונחים קצת יותר מפורטים) שוב, אני שואלת לא מתוך ציניות/התקפה, אני פשוט מתעניינת לדעת כיצד אנשים אחרים, זוגות בפרט, מתמודדים עם העניין קודם כל זה נורא שאנחנו צריכים כל הזמן לציין שאנחנו לא תוקפים ואנחנו לא ציניים ואנחנו לא מנסים לפגוע, כמעט עם כל הודעה. באמת זה נורא וגם אני עושה את זה אז קבלי פטור נצחי ממני. אני יודע שאת לא מתכוונת לתקוף אותי ולעולם לא תתכווני. אני חושב שנקודת המוצא שלנו שונה. את מתייחסת לכל ההתרחשות הוירטואלית הזאת מסביב ברצינות גמורה. אני מפריד בין אלה אליהם אני מתייחס ברצינות לבין אלה שאני רואה כחלק מקוריוז כלובי וירטואלי ותו לא. אז כמו שכתבתי, התרופה הכי הטובה זאת התעלמות. המקרה האחרון שזכור לי התחיל כשפנה אלי בחור וביקש ממני רשות לשוחח עם אשתי. הייתי מופתע מאוד כי מעולם לא הצבתי תנאי כזה בפני אף אחד וגם לא רמזתי בכיוון. הסברתי לו שכל אדם בעולם מוזמן לשוחח עם אשתי, שאני אסיר תודה לכל האנשים אתם היא שומרת על קשרים בהתכתבות ו/או טלפון ושאני האחרון שימנע ממנה להכיר אנשים. כמובן הודיתי לו על פנייתו המכבדת והמכובדת (שלא לצורך) והבטחתי לו שאספר לאנג'לינה שפנה. במקביל הצצתי בפרופיל שלו ובגלל ההתרשמות אף הוספתי שאם הוא אינטליגנטי ומעניין כמו שהוא יפיוף, אז אני בצרה צרורה. הוא השיב משהו חביב ושכחתי ממנו ליומיים. אחרי יומיים נזכרתי לקיים את ההבטחה וסיפרתי לאנג'לינה שזה וזה פנה וביקש משום-מה רשות. הגברת הודיעה לי מיד שהוא ביקש רשות כי היא שלחה אותו אלי (משוגעת, היא עוד תחנך פה את כולם) ושאיזו מן חוצפה זאת לפנות אל אישה תפוסה. אחרי ארבעה ימים ישבנו במקום כלשהו ובין לבין העליתי את הנושא והיא סיפרה לי שהוא הזמין אותה לצאת, שהיא סירבה, שהוא לחץ, שהיא שוב סירבה, שהוא לחץ יותר, היא לא ענתה ואת ההודעות הבאות שלו בכלל לא פתחה. וזהו. ככה פשוט. קצת התבדחנו על כך שחבל שסירבה ואיזה מצחיק זה היה לו במקום בחורה קטנטונת ושחומה במשקל ארבעים ושלושה קילו היה מגיע גמד בגובה שני מטר במשקל מאה קילו, גלוח ראש, מקועקע עם מפתח צינורות ביד (על נעלי עקב ובחצאית מיני!). אבל היי... זה הכל ולא יותר מכך. לא ביקשתי לראות את ההודעות שלו, לא התרגזתי ובטח ובטח שלא פניתי אליו עם גירה אינטלקטואלית וחליפה של מורה לחיים. אז הזמין ולחץ, ביג דיל. את יודעת, יש לי גינה שהיא הבייבי שלי. לפעמים כמו עכשיו אני יוצא לטייל ותוך כדי נשימה של אוויר בניחוח שיחי עגבניות וערוגות תבלינים, אני מוצא עלה שהותקף ע"י כנימות. אני גודע אותו מהענף, מניח בכיס וזורק בפח. הכנימות האלה שמגיעות באביב ונשארות כמעט עד הסתיו לא מרגשות אותי יותר. הנזק שהן גורמות בגינה מטופלת מזערי, כמעט בלתי מורגש והן ממילא חוזרות כל שנה. אז ככה, נשבע לך (-: קודם כל, התגובה שלך גרמה לי לחייך 
יש משהו מאוד אופטימי ונעים ביחסים שלכם בפרט ובאישיות של כל אחד מכם בכללי אני כן רוצה להתייחס לזה: "קצת התבדחנו על כך שחבל שסירבה ואיזה מצחיק זה היה לו במקום בחורה קטנטונת ושחומה במשקל ארבעים ושלושה קילו היה מגיע גמד בגובה שני מטר במשקל מאה קילו, גלוח ראש, מקועקע עם מפתח צינורות ביד (על נעלי עקב ובחצאית מיני!). " מה שאוראנוס התכוון במה שהוא כתב (ואני מניחה, יכול להיות שאני טועה כמובן) ומה שאני התכוונתי זה בדיוק לזה. ככה אנחנו מתמודדים, אנחנו בהרבה מהמקרים צוחקים בינינו לבין עצמנו על הסיטואציה ועל הניק הוריטואלי עצמו. אני כן מודה שקרו לי מספר מקרים שגם התדרדתי לרמה יותר נמוכה בתגובות שלי מול אותו ניק. בעיקר כי אחת החולשות שלי הן השנאה לסנוביזם מסויים, אני לא אוהבת אנשים שאומרים לי שאני צעירה מידי ושאני אגדל אני אבין (גם אם זה נכון בחלק מהמקרים), החולשה השניה שלי והיותר חשובה זה אם אומרים משהו על השולט שלי, אני יכולה להפוך ללביאה במקרים האלה מתוך האהבה והכבוד שלי אליו. אני מקנאת ביכולת שלך להתעלם, באמת שכן. העיקרונות שלי נוגדים את זה יחד עם זאת, ההשוואה הכי יפה כאן הייתה עם הגינה. יתכן ועלי ללמוד לא "להתרגש" יותר מידי ממצבים כאלה. בכל מקרה, תודה על התשובה והשיעור
|
|
|
|
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
|
לפני 12 שנים •
20 ביוני 2012
רפאל כתב/ה: פסיכולוג בספת עור כתב/ה: לא בעד להציץ בהודעות, אבל לגמרי בעד לשתף!
אם יש משהו שאני באמת אוהב בבדס"מ, הוא שדברים יכולים להיות שם נקיים, ישירים וברורים. ושאפשר לוותר על התבטאויות פתלתלות ואפילו סחטניות. כמעט בכל קשר זוגי מונוגמי יש בעיני אלמנטים חזקים של שליטה. מונוגמיה היא שליטה. היא ניכוס מיני והגבלה של המיניות של האחר. רק שהרבה פעמים אנשים אוהבים לטשטש את הרצון שלהם לנכס ולהגביל, ומנסים לצבוע אותו בצבעים וניליים. אם אני אומר למישהי "אני לא אסתכל בהודעות שלך, אבל אני בעד שתשתפי" אני משחק במילים. אני בעצם מעביר מסר ברור שהיא צריכה לעדכן אותי בכלל עניין עם גבר אחר, ושאם היא לא תעשה זאת היא לא תהיה בסדר. במקום להגיד "אני אסתכל בהודעות שלך" אני אומר "את תראי לי את ההודעות שלך". במקום להוציא לפועל בצורה ישירה וכנה את הרצון שלי, אני מצפה ממנה להפנים את הרצון שלי ולממש אותו בשבילי. ואנשים מסויימים קוראים לדבר הזה בשם "כבוד ואמון". הצורה שלי לכבד מישהי היא קצת שונה. אני מעדיף להגיד לה בצורה ישירה. "את הולכת להיות שלי. וכשאת שלי הכל שלי. זה כולל את נבכי נפשך וזה כולל את תיבת ההודעות שלך". אני לוקח אחריות על מה שאני רוצה, ואני נותן לה להחליט מה היא רוצה (ובכלל זה אם היא רוצה את הישירות שלי). אני ממליץ על העניין בחום. שינוי הגישה הזה עשה רק טוב לכל הקשרים שהיו לי. ואז גם לא הייתי צריך לשבת עם בת הזוג ולצחוק על עליבותם של שולטים אחרים כדי לבסס את מעמדי כשולט מדופלם. ככל שהשרשור הזה מתקדם, מתחשק לי יותר ויותר להיכנס לתיבת ההודעות של מישהי. (-: רפאל, שני דברים שאישית לא ברורים לי: 1. עניין השיתוף, ספרטי אישית מעולם לא אמר לי את זה שהוא ישמח לשיתוף, אני עדיין יודעת מהכרותי איתו שהוא כן ישמח. זה לא קשור לשליטה, זה קשור להתמודדות מסויימת וכן, אפילו ללגלוג מסויים בחלק מהמקרים כאשר אנשים אחרים חוצים גבולות. בהרבה מההודעות שלי אני לא משתפת את השולט שלי, כשהוא רואה אדומה במחשב שלי הוא לא נכנס לקרוא, לכן, אני מתקשה להבין את הנקודה שלך שקובעת שמדובר באקט שליטה בלבד. 2. מדוע זה נתפס בעיניך ביסוס מעמד השולט העובדה שאותו שולט צוחק על עליבותם של שולטים אחרים? אני שואלת כי מהיכרות עם השולט שלי וגם מהיכרות עם פסיכולוג אני יודעת שהם לא כאלה בכלל, האגו שלהם במצב מספיק טוב, כמו כן, הביטחון. אין להם צורך רגשי "לבסס את מעמדם". * שוב מבהירה, לא נכתב כהתקפה, סתם מתעניינת לשמוע ולהבין |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 12 שנים •
20 ביוני 2012
רפאל,
אתה ממליץ על מערכת יחסים שתכלול חיטוטים בתיבה בהתכתבויות אישיות שלה עם אחרים? (אני מניח שאם שלך אז גם לא תבחל בחיטוט בפלאפון, בארנק, בתיק ובמגירת תחתונים). אני מבין את הפן ה- BDsMי שבעניין. היא תרגיש מוקפת תשומת לב, מוגבלת על ידך, אולי אפילו אהובה. אבל מה עם הפן האישי? אני כאדם אחוש את עצמי מושפל אם אצטרך לעקוב אחרי אשתי. מערכת היחסים שלנו מושתתת על אמון. לא מעניין אותי מה היא שומרת בכיס הקטן שלה בתיק ואם מעניין אותי, אני אשאל. נהפוך הוא: שתטמון שם את מספר הטלפון של המלצר החתיך שלא הוריד ממנה את העיניים כל הערב ושתלך אתו וכמה שיותר מהר. אבל אני יודע שהיא שומרת שם טמפונים ושלא משנה כמה ההוא ילחץ, היא לא תפגש אתו לא לכוס קפה ולא לכוס ברנדי, ושהיא אחראית למערכת יחסים שלנו בדיוק כמוני. כן, גם במקומות בהם אני לא מחטט או לא שואל. |
|
|
|
רפאל
|
לפני 12 שנים •
20 ביוני 2012
אליפל,
זה לא מה שאמרתי. לא המלצתי על כניסה לתיבת ההודעות כמתכון לקשר טוב. המלצתי על כנות ועל ישירות. אם עושה לך טוב לבלוש אחרי בת זוגך, אני ממליץ להגיד את זה בצורה ישירה. ואם לא אז לא. (וכפי שכבר נאמר כאן, המשמעות של כניסה לתיבת ההודעות של מישהי אינה דווקא בלישה). בכל מקרה, זו המלצה. זה לא חייב להתאים לכולם. ולמרות שהשרשור הזה עושה לי קצת חשק להיכנס לתיבת ההודעות של מישהי, ושכמו איימי אני יכול לראות איך זה עשוי להיות מהנה מאוד, זה לא בדיוק הקטע שלי. ולא כי אני רואה בזה אקט של חוסר אמון או אקט משפיל של בלישה, אלא פשוט כי יש לי סטיות אחרות שהרבה יותר מלהיבות אותי. (-: |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 12 שנים •
20 ביוני 2012
יש מבין.
תודה על ההסבר. |
|
|
|
רפאל
|
לפני 12 שנים •
20 ביוני 2012
diamante en bruto כתב/ה: רפאל, שני דברים שאישית לא ברורים לי: 1. עניין השיתוף, ספרטי אישית מעולם לא אמר לי את זה שהוא ישמח לשיתוף, אני עדיין יודעת מהכרותי איתו שהוא כן ישמח. זה לא קשור לשליטה, זה קשור להתמודדות מסויימת וכן, אפילו ללגלוג מסויים בחלק מהמקרים כאשר אנשים אחרים חוצים גבולות. בהרבה מההודעות שלי אני לא משתפת את השולט שלי, כשהוא רואה אדומה במחשב שלי הוא לא נכנס לקרוא, לכן, אני מתקשה להבין את הנקודה שלך שקובעת שמדובר באקט שליטה בלבד. אני מצטער, לא הבנתי את השאלה. diamante en bruto כתב/ה: 2. מדוע זה נתפס בעיניך ביסוס מעמד השולט העובדה שאותו שולט צוחק על עליבותם של שולטים אחרים? אני שואלת כי מהיכרות עם השולט שלי וגם מהיכרות עם פסיכולוג אני יודעת שהם לא כאלה בכלל, האגו שלהם במצב מספיק טוב, כמו כן, הביטחון. אין להם צורך רגשי "לבסס את מעמדם". זו המשמעות של לגלוג. לא? מדוע אנשים צוחקים על עליבותם של אחרים, אם לא כדי להנמיך אחרים וכדי להגביה את עצמם ביחס להם? |
|
|
|
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
|
לפני 12 שנים •
20 ביוני 2012
רפאל כתב/ה: diamante en bruto כתב/ה: רפאל, שני דברים שאישית לא ברורים לי: 1. עניין השיתוף, ספרטי אישית מעולם לא אמר לי את זה שהוא ישמח לשיתוף, אני עדיין יודעת מהכרותי איתו שהוא כן ישמח. זה לא קשור לשליטה, זה קשור להתמודדות מסויימת וכן, אפילו ללגלוג מסויים בחלק מהמקרים כאשר אנשים אחרים חוצים גבולות. בהרבה מההודעות שלי אני לא משתפת את השולט שלי, כשהוא רואה אדומה במחשב שלי הוא לא נכנס לקרוא, לכן, אני מתקשה להבין את הנקודה שלך שקובעת שמדובר באקט שליטה בלבד. אני מצטער, לא הבנתי את השאלה. diamante en bruto כתב/ה: 2. מדוע זה נתפס בעיניך ביסוס מעמד השולט העובדה שאותו שולט צוחק על עליבותם של שולטים אחרים? אני שואלת כי מהיכרות עם השולט שלי וגם מהיכרות עם פסיכולוג אני יודעת שהם לא כאלה בכלל, האגו שלהם במצב מספיק טוב, כמו כן, הביטחון. אין להם צורך רגשי "לבסס את מעמדם". זו המשמעות של לגלוג. לא? מדוע אנשים צוחקים על עליבותם של אחרים, אם לא כדי להנמיך אחרים וכדי להגביה את עצמם ביחס להם? 1. ניסיתי להבין את הנקודה שלך על הסיבה לקריאת אדומה של נשלטת, למיטב הבנתי אתה מפרש את זה כאקט של שליטה גם כאשר זה נעשה בשיתוף ולא כדרישה, אני מנסה להבין למה. 2. הלגלוג במקרה הזה לפחות, לא נובע מתוך הנמכת האחר, כמו שאמרתי במקרה שלנו- זה נובע מתוך התמודדות עם המצב ולו בעיקר העובדה שאני לא בוחרת באמצעי ההתעלמות. זה לא נובע מצורך לבסס את המעמד. חוץ מזה בפני מי הוא מבסס את המעמד כשהוא עושה זאת מולי ולא בתגובה לאדם ששלח לי את ההודעה, בפני? אני חושבת שהשולט שלי יודע שהוא לא צריך לבסס את מעמדו בפני, במיוחד לאור העבודה שהתחתנו
|
|
|