בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 12 שנים •
13 בספט׳ 2012
Re: בניגוד פתוח וסקסי כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: הוא כתב/ה: לגילוי עריות "גלוי" התחום הזה מאד מרכב ואפור שכן זה מאד שכיח בגילאים מסוימים
להעריץ את ההורה, לרצות אותו, אבל עדיין אין זה נכנס לקטגוריה של גילוי עריות סמוי מה שהופך זאת למשהו מובהק יותר וגם עושה את הקשר הישיר לבדסמ הוא -אבדן הגבולות. ברגע שהמינונים והניואנסים הולכים רחוק מדי כלומר קרוב מדי בין הורה וילד זה נכנס לקטגורית הסמוי. אבדן הגבולות יותר מהותי לדעתי בהקשר לבדסמ בהיותו גורם משמעותי בעיצוב מבנה אישיות לא נורמטיבית, נטורל ללא עכבות, שהמיניות שלה אינה נורמטיבית. לעומת אהבת הכאב/שליטה/השפלה או אי גרוי מכאב שזה יותר אינדיבדואלי ופחות מאפיין כוללני. אני גם חושב, אינטואיטיבית, בהתיחס למכלול הכתבה שאף פעם זו לא אותה רשימת מכולת של מאפיינים וסימפטומים נראה לי שבכל מקרה ישנה איזו ורסיה של גילוי עריות סמוי עם חלקיות כזו או אחרת של סימפטומים ומאפיינים. טוב שהבאת את זה. מסכימה ממש. ויתור על גבולות על מנת לרצות את ה"הורה"/בן הזוג הדומיננטי, היה האור האדום הראשון שנדלק לי. גם אני מסכים איתכם שטשטוש הגבולות ( זה נראה לי ניסוח יותר נכון למה שקורה מצד ההורה בילדות) הוא גורם מהותי גם במה שקוראים לו בכתבה הזאת גילוי עריות סמוי וגם במשיכה מאוחר יותר לבדסמ. מספיק לחשוב על העניין שעושים פה מהגבולות ( כמה אנשים רוצים שימתחו להם את הגבולות אחרת הם לא יתרגשו מינית וכמההם רוצים שיכבדו אותם כי הם מפחדים). השאלה ששאלתי את עצמי בעקבות הכתבה היא האם הבסדמ - ואני יודע שאצל רוב האנשים פה זה כבר לא בחירה, אלא שפשוט נמשכים לזה וזהו - יכול להיות חוויה מתקנת של הטשטוש בילדות, או שזאת סתם אשלייה או תירוץ, ושבעצם יחסים כאלו, אם הולכים איתם רחוק מעבר לפנטזיה או למשחק המיני, רק מעמיקים את הבעייה ובעצם יובלו ברוב המקרים בדיוק לויתור על הגבולות ביחסים, כלומר להרס עצמי לגמרי הבנת. והשאלה הבאה המתבקשת היא - נניח ש אפשר אולי "לתקן" את זה. לטפל בזה. מישהו באמת מוכן לוותר על הפן הבדסמי שלו? שאלות שאלות שאלות. (: |
|
|
להבה חשופה
|
לפני 12 שנים •
13 בספט׳ 2012
purpleלית יקרה!.
קראתי בשרשור זה, את כל תגובותייך. קראתי, בהתרגשות לעיתים גם בעצב רב, בגין כל מה שחווית. את מדהימה, לחשוף עד העצם כמו ששעשית כאן, מראה עד כמה את אישה אמיצה וחזקה מאוד. מורידה את הכובע בפנייך.!! ובהזדמנות זו, מאחלת לך ולאישך היקר, שנה של, אושר שמחת חיים ובריאות - שנה טובה.! שנה טובה (גם) לכולם. להבה חשופה. |
|
|
רפאל
|
לפני 12 שנים •
15 בספט׳ 2012
בכוח המוח כתב/ה: the winner takes it all כתב/ה: סליחה שאני לא מתייחסת לגופו של עיניין אבל צורמת לי מאוד ההקבלה לגילוי עריות.
יחסי מעוותים ככל שיהיו לא יגרמו את אותו הנזק כמו גילוי עריות ולכן הכתבה הזאת לא אמינה בעייני מיסודה. אפשר לדעתי להתייחס לרעיון ולא רק למינוח. העניין הוא שאין בקטע הכתוב רעיון של ממש להתייחס אליו, אלא עיקר מינוח טעון מאוד מבחינה אמוציונלית. כל הקטע כאן הוא לקחת טרמפ על אחד המושגים הטעונים ביותר שיש לנו בחברה ולעודד באמצעותו ויקטימיזציה (מושג שמופיע בקטע). קודם כל גילוי עריות הוא מושג שמפעיל באנשים טריגרים רגשיים גם אם הם מעולם לא חשבו על המשמעות שלו. ככה זה עם טאבו חברתי, הוא פועל עליך חזק מאוד גם כשאינך מבין אותו. ולכן המושג הזה מזמין שימוש מניפולטיבי במטרה לסווג דברים באופן שלילי. האיסור על גילוי עריות הוא פשוט איסור על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה. אין לו שום קשר ישיר עם ניצול יחסי מרות או התעללות (הוא יכול להעשות גם בהסכמה ובאושר), ובוודאי שאין לו שום קשר עם המושג המעורפל של "תחליף בן-זוג". אין שום בסיס להבחנה בין גילוי עריות גלוי לסמוי. זו פשוט דרך מניפולטיבית לגייס את האמוציות שקשורות למושג מבלי להתחייב על המשמעות שלו. ויש בקטע עוד כמה וכמה שימושי לשון מניפולטיביים. שנית, מערכת היחסים שבין הורים לילדים היא אולי מערכת היחסים הקרובה ביותר, המורכבת ביותר והארוכה ביותר שיש לאדם בחיים. שלא בשונה ממערכת יחסים זוגית, גם במערכת יחסים מן הסוג הזה ישנה אינטימיות, כולל קרבה פיסית, וציפיות רגשיות עזורת. זה לא ברור לי מתי מערכת יחסים בין הורה ליד הופכת לתחליף למערכת יחסים זוגית. ראיתי הרבה מאוד סוגים של מערכות יחסים בין הורים לילדים. לפעמים גם סימביוטיות מאוד, במבלי שיהיה בכך דבר שצריך גינוי. כל הדיבור על "תחליף למערכת יחסים זוגית" נראה לי מעורפל ובעיקר טעון מאוד. זה ברור שמערכת יחסים בין הורה לילד יכולה לסבול ממגוון רחב של בעיות. זה ברור שלפעמים הורים מעבירים ילדים דברים קשים, ושלפעמים ילדים מעבירים הורים דברים קשים. לפעמים יש גם התעללות. אבל אפשר לקרוא לדברים בשמם, בלי הרבה חוכמות: הורים שחונקים ולא משחררים את הילדים, הורים שמסרסים את הילדים וזורעים בהם חוסר ביטחון, הורים מטילים אימה על ילדים, וכו'. ואחרון חביב, רשימת הסימפטומים גם היא כללית ומעורפלת. היא יכולה להתאים גם למי שעבר התעללות מינית מצד ההורים, או שהיה ילד מוכה, או שסתם יש לו משקעים ועניינים לא פתורים עם ההורים. בקיצור - משהו שכמעט כל מי שמרגיש קורבן של אחד ההורים (בצדק או שלא בצדק) יכול להרגיש בנוח ללבוש. |
|
|
| פתוח וסקסי |
לפני 12 שנים •
15 בספט׳ 2012
רפאל כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: the winner takes it all כתב/ה: סליחה שאני לא מתייחסת לגופו של עיניין אבל צורמת לי מאוד ההקבלה לגילוי עריות.
יחסי מעוותים ככל שיהיו לא יגרמו את אותו הנזק כמו גילוי עריות ולכן הכתבה הזאת לא אמינה בעייני מיסודה. אפשר לדעתי להתייחס לרעיון ולא רק למינוח. העניין הוא שאין בקטע הכתוב רעיון של ממש להתייחס אליו, אלא עיקר מינוח טעון מאוד מבחינה אמוציונלית. כל הקטע כאן הוא לקחת טרמפ על אחד המושגים הטעונים ביותר שיש לנו בחברה ולעודד באמצעותו ויקטימיזציה (מושג שמופיע בקטע). קודם כל גילוי עריות הוא מושג שמפעיל באנשים טריגרים רגשיים גם אם הם מעולם לא חשבו על המשמעות שלו. ככה זה עם טאבו חברתי, הוא פועל עליך חזק מאוד גם כשאינך מבין אותו. ולכן המושג הזה מזמין שימוש מניפולטיבי במטרה לסווג דברים באופן שלילי. האיסור על גילוי עריות הוא פשוט איסור על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה. אין לו שום קשר ישיר עם ניצול יחסי מרות או התעללות (הוא יכול להעשות גם בהסכמה ובאושר), ובוודאי שאין לו שום קשר עם המושג המעורפל של "תחליף בן-זוג". אין שום בסיס להבחנה בין גילוי עריות גלוי לסמוי. זו פשוט דרך מניפולטיבית לגייס את האמוציות שקשורות למושג מבלי להתחייב על המשמעות שלו. ויש בקטע עוד כמה וכמה שימושי לשון מניפולטיביים. שנית, מערכת היחסים שבין הורים לילדים היא אולי מערכת היחסים הקרובה ביותר, המורכבת ביותר והארוכה ביותר שיש לאדם בחיים. שלא בשונה ממערכת יחסים זוגית, גם במערכת יחסים מן הסוג הזה ישנה אינטימיות, כולל קרבה פיסית, וציפיות רגשיות עזורת. זה לא ברור לי מתי מערכת יחסים בין הורה ליד הופכת לתחליף למערכת יחסים זוגית. ראיתי הרבה מאוד סוגים של מערכות יחסים בין הורים לילדים. לפעמים גם סימביוטיות מאוד, במבלי שיהיה בכך דבר שצריך גינוי. כל הדיבור על "תחליף למערכת יחסים זוגית" נראה לי מעורפל ובעיקר טעון מאוד. זה ברור שמערכת יחסים בין הורה לילד יכולה לסבול ממגוון רחב של בעיות. זה ברור שלפעמים הורים מעבירים ילדים דברים קשים, ושלפעמים ילדים מעבירים הורים דברים קשים. לפעמים יש גם התעללות. אבל אפשר לקרוא לדברים בשמם, בלי הרבה חוכמות: הורים שחונקים ולא משחררים את הילדים, הורים שמסרסים את הילדים וזורעים בהם חוסר ביטחון, הורים מטילים אימה על ילדים, וכו'. ואחרון חביב, רשימת הסימפטומים גם היא כללית ומעורפלת. היא יכולה להתאים גם למי שעבר התעללות מינית מצד ההורים, או שהיה ילד מוכה, או שסתם יש לו משקעים ועניינים לא פתורים עם ההורים. בקיצור - משהו שכמעט כל מי שמרגיש קורבן של אחד ההורים (בצדק או שלא בצדק) יכול להרגיש בנוח ללבוש. אני בניגוד אליך חושב ש"גילוי עריות סמוי" הוא תופעה ממשית וחשובה, שכמו שציינו אנשים פה לפני מה שמהותי לה הוא טשטוש הגבולות בין ההורה והילד, גם של הגבולות המיניים ( יש הרבה מאד דוגמאות לכך, כמו אמא שתמדוד תחתונים סקסיות ליד הילד המתבגר שלה וכאלו ), ושכל הטיעון שלך הוא התחמקות "אינטלקטואלית" מדי, ובכלל לא משכנעת מההשלכות שלו, בעזרת מילת הקסם "ויקטימיזציה" |
|
|
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
|
לפני 12 שנים •
15 בספט׳ 2012
רפאל כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: the winner takes it all כתב/ה: סליחה שאני לא מתייחסת לגופו של עיניין אבל צורמת לי מאוד ההקבלה לגילוי עריות.
יחסי מעוותים ככל שיהיו לא יגרמו את אותו הנזק כמו גילוי עריות ולכן הכתבה הזאת לא אמינה בעייני מיסודה. אפשר לדעתי להתייחס לרעיון ולא רק למינוח. העניין הוא שאין בקטע הכתוב רעיון של ממש להתייחס אליו, אלא עיקר מינוח טעון מאוד מבחינה אמוציונלית. כל הקטע כאן הוא לקחת טרמפ על אחד המושגים הטעונים ביותר שיש לנו בחברה ולעודד באמצעותו ויקטימיזציה (מושג שמופיע בקטע). קודם כל גילוי עריות הוא מושג שמפעיל באנשים טריגרים רגשיים גם אם הם מעולם לא חשבו על המשמעות שלו. ככה זה עם טאבו חברתי, הוא פועל עליך חזק מאוד גם כשאינך מבין אותו. ולכן המושג הזה מזמין שימוש מניפולטיבי במטרה לסווג דברים באופן שלילי. האיסור על גילוי עריות הוא פשוט איסור על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה. אין לו שום קשר ישיר עם ניצול יחסי מרות או התעללות (הוא יכול להעשות גם בהסכמה ובאושר), ובוודאי שאין לו שום קשר עם המושג המעורפל של "תחליף בן-זוג". אין שום בסיס להבחנה בין גילוי עריות גלוי לסמוי. זו פשוט דרך מניפולטיבית לגייס את האמוציות שקשורות למושג מבלי להתחייב על המשמעות שלו. ויש בקטע עוד כמה וכמה שימושי לשון מניפולטיביים. שנית, מערכת היחסים שבין הורים לילדים היא אולי מערכת היחסים הקרובה ביותר, המורכבת ביותר והארוכה ביותר שיש לאדם בחיים. שלא בשונה ממערכת יחסים זוגית, גם במערכת יחסים מן הסוג הזה ישנה אינטימיות, כולל קרבה פיסית, וציפיות רגשיות עזורת. זה לא ברור לי מתי מערכת יחסים בין הורה ליד הופכת לתחליף למערכת יחסים זוגית. ראיתי הרבה מאוד סוגים של מערכות יחסים בין הורים לילדים. לפעמים גם סימביוטיות מאוד, במבלי שיהיה בכך דבר שצריך גינוי. כל הדיבור על "תחליף למערכת יחסים זוגית" נראה לי מעורפל ובעיקר טעון מאוד. זה ברור שמערכת יחסים בין הורה לילד יכולה לסבול ממגוון רחב של בעיות. זה ברור שלפעמים הורים מעבירים ילדים דברים קשים, ושלפעמים ילדים מעבירים הורים דברים קשים. לפעמים יש גם התעללות. אבל אפשר לקרוא לדברים בשמם, בלי הרבה חוכמות: הורים שחונקים ולא משחררים את הילדים, הורים שמסרסים את הילדים וזורעים בהם חוסר ביטחון, הורים מטילים אימה על ילדים, וכו'. ואחרון חביב, רשימת הסימפטומים גם היא כללית ומעורפלת. היא יכולה להתאים גם למי שעבר התעללות מינית מצד ההורים, או שהיה ילד מוכה, או שסתם יש לו משקעים ועניינים לא פתורים עם ההורים. בקיצור - משהו שכמעט כל מי שמרגיש קורבן של אחד ההורים (בצדק או שלא בצדק) יכול להרגיש בנוח ללבוש. רפאל, אני שוב אכתוב זאת. בניגוד למה שהרבה אנשים אחרים חושבים כאן. גילוי עריות סמוי הוא מושג שנפוץ בקרב הרבה פסיכולוגים. את אותו מאמר שהרבה כאן לוקחים לצד שלילי, פסיכולוגים ממליצים לקרוא. (תעשה חיפוש בגוגל למשל, תוכל לראות שבפורום של פסיכולוגיה קלינית אחד מהפסיכולוגים ממליץ עליו). למען האמת, גם הפסיכולוגית שלי בזמנו המליצה עליו. זה לא מושג שהם המציאו. ושאלה כללית לכולם- האם מישהו סייר באתר עצמו? בדק מה עוד יש שם? |
|
|
|
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
|
לפני 12 שנים •
15 בספט׳ 2012
להבה חשופה כתב/ה: purpleלית יקרה!.
קראתי בשרשור זה, את כל תגובותייך. קראתי, בהתרגשות לעיתים גם בעצב רב, בגין כל מה שחווית. את מדהימה, לחשוף עד העצם כמו ששעשית כאן, מראה עד כמה את אישה אמיצה וחזקה מאוד. מורידה את הכובע בפנייך.!! ובהזדמנות זו, מאחלת לך ולאישך היקר, שנה של, אושר שמחת חיים ובריאות - שנה טובה.! שנה טובה (גם) לכולם. להבה חשופה. תודה על כל המילים החמות יקירה. הקטע ה"מצחיק" שאולי לא הרבה יבינו אותו- הלחשוף את זה, הלדבר על זה, הלהוציא את זה החוצה זה מה שנותן לי את התרפיה, זה מה שמבטל את הבושה הפנימית שמרגישים. לצערי, יש עוד הרבה ילדים בעולם הזה בכלל ובישראל בפרט שעברו את זה, או דברים הרבה יותר גרועים. בסופו של דבר, בעיניי, כל אדם שמתמודד עם קשיי העבר שלו (מה שהם לא יהיו) הוא אדם אמיץ. ולמזלי, אני מכירה הרבה כאלה שאני מעריכה ומוקירה מאוד. ולך אהובה- שתהיה שנה של הצלחה, אושר ובריאות והמון נחת }{ |
|
|
אתנה
|
לפני 12 שנים •
15 בספט׳ 2012
מאד מוזר לי הכיוון
בסופו של דבר העלת פה מאמר המדבר על גילוי עריות סמוי.
הדבר הראשון שעלה לרוב הקוראים פה זה מגע מיני "בסודיות". היחידה שהתייחסה לנושא (בעיניי) הייתה בטי בום. כל הרעיון מאחורי המאמר הוא יותר נפשי מאשר מיני. אם הבנתי נכון, מדובר על הורה המגדל לבד את הילד או הורות מתפוררת בה אחד ההורים מתייחס לילד כאל בן זוג קטן. פרפל אהובה, תודה על השיתוף. בכוח.. אני לא רואה קשר לבדס"מ. זה אולי יכול להוביל לחסך בבגרות אם ההורה ממש לא מתפקד, אבל מפה עד לבדס"מ יש מרחק עצום. יש מספר סדרות שעולות לי לראש: בנות גילמור ועקרות בית נואשות (סוזן מאייר והבת שלה) בכלל.. להתייחס לילד כאל בן זוג, אפילו במחשבה זה לא בריא. ילד אמור להנות מכל התהליך ולא לגלות על ההתחלה מהי זוגיות (ובטח לא כזו שלא בריאה). חפרתי.. שנה טובה לכולם. |
|
|
| MasterKey(שולט) |
לפני 12 שנים •
16 בספט׳ 2012
Re: גילוי עריות סמוי - הורה דומיננטי בכוח המוח כתב/ה: הגעתי לכתבה הזו במקרה, ומצאתי אותה מעניינת ואולי אפילו קשורה קשר ישיר למערכות/אישיויות בדס"מיות. אתם מוצאים קשר כזה? הניתוח בכתבה עושה לכם שכל? חוויתם משהו כזה? אני אשמח לדיון בנושא.
http://www.macom.org.il/incest_covert.asp לא הבנתי את הקשר הישיר לבדסם. אשמח אם תסבירי כיצד הגעת למסקנה הזו... |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 12 שנים •
16 בספט׳ 2012
Re: גילוי עריות סמוי - הורה דומיננטי MasterKey כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: הגעתי לכתבה הזו במקרה, ומצאתי אותה מעניינת ואולי אפילו קשורה קשר ישיר למערכות/אישיויות בדס"מיות. אתם מוצאים קשר כזה? הניתוח בכתבה עושה לכם שכל? חוויתם משהו כזה? אני אשמח לדיון בנושא.
http://www.macom.org.il/incest_covert.asp לא הבנתי את הקשר הישיר לבדסם. אשמח אם תסבירי כיצד הגעת למסקנה הזו... הסברתי. כמה פעמים. |
|
|
אוריאן
|
לפני 12 שנים •
16 בספט׳ 2012
אני אנסה להסביר מנקודת הראייה שלי את ההבדלים מכיוון שאני מכירה על בשרי את 2 המקרים.
הרבה יותר קל להתמודד במובן מסויים עם גילוי עריות גלוי, אתה יודע מי המתעלל, אתה יודע מה קרה, מה ההשלכות בחיי היום יום, ההשלכות כל כך עמוקות עד לרמה שבגלל שאבי היה רופא קשה לי לגשת לרופאים, היכולת שלי להתנתק מעצמי גבוהה מצד אחד ומצד שני במצבי לחץ אני מתפקדת בצלילות ממוקדת, אני אוהבת כאב וזקוקה לו כי הורגלתי אליו מילדות אבל אני גם שונאת אותו ומסוגלת להרוג את זה שנותן לי אותו. גילוי עריות סמוי קשה להגדיר, איך תגדיר שההורה השני זה שקירבן אותך, הכין אותי לאבי בכמה מובנים, גם ינק ממני את החיות שבי. אמא שלי בהרבה מובנים הפכה אותי לאשת הסוד שלה, התומכת הנפשית שלה, חברה שלה, בגיל צעיר מאוד מצאתי את עצמי בתפקיד ההורה של אימי, היא הרגישה בנוח להתפשט לידי, לקרוא לי בזמן שהתקלחה, לספר לי על המאהבים שלה, אני זאת שהייתה אחראית על האושר שלה לשמח אותה, היא תמיד נתנה לי את ההרגשה שאני לא מספיק טובה, שאני מכוערת. אבא שלי האשים אותי בגירושים טען שאם אני חושבת שעכשיו אמא שלי תהייה שלי אני תוהה יהיו לה גברים אחרים. עד גיל מאוחר תמיד אמרתי שאני של אמא שלי ונאלצתי לפתח במובן מסויים אישיות אסרטיבית גברית, מאין להיות הגבר בבית, הרבה יותר קל לי להסתדר עם חברת גברים מאשר חברת נשים וכנ"ל גם מבחינת עבודה. לא הורשתי להיות אישה מבחינת אבי הייתי צריכה להשאר ילדה ומבחינת אימי אסור היה לי להפוך לאישה. הצבא שיחרר אותי מהאחיזה שלה בי ואיפשר לי להלחם על הזכות שלי להיות אדם בפני עצמו, את כל המשקל שלה היא העבירה לאחי שעד היום שבוי שלה. אחרי הצבא כדי שלא אפריע ל"רומן" בינהם קיבלתי בית משלי עם גנן ועוזרת באחת המריבות שלנו ביקשתי ממנה להניח לאחי לשחרר אותו לא לעשות לו מה שהיא עשתה לי לאפשר לו חיים אבל היא פשוט לא הייתה מסוגלת. איך זה משתלב מבחינת הבדס"מ בצורה נפלאה כמו לחזור הביתה אפשר להתעלל בי בכל צורה וכלום לא ישבור אותי אף אחד לא מגיע לרמה של המשפחה שלי. מצד שני אני גם סאדיסטית אתה לא יכול רק לקבל בשלב מסויים אתה כל כך עמוס לא משנה מה יכולת הקיבולת שלך, אתה נאלץ להעביר הלאה. בגלל שהמתעלל הסמוי היה אימי עד היום אני אבין יותר נשים, אסלח להן, ארצה לגונן עליהן אבל אם אישה אפילו תשקול להכאיב לי אני מסוגלת לרצוח אותה - הכעס שלי על אימי גדול יותר מאשר הכעס שלי על אבי. במובן מסויים הידיעה איפשרה לי להתמודד עם הדברים, לסלוח להמשיך הלאה קצת כמו ההבדל בין מכה פנימית לחיצונית. תעזבי לשניהם מגיע למות ואולי הם מתים כבר מזמן בתוכם, כי לא משנה כמה שארצה לסלוח ולהבין אני יכולה להבין אותם כאדם בוגר אבל לעולם לא כילדה שהייתי. ובבקשה לא לשלוח לי תגובות מרחמות אני לא שייכת לסוג שמרחמים עליו מה שקרה, קרה, היום זאת הבחירה שלי מה לעשות עם חיי ולאן לתעל את מה שנאגר בי ואני תמיד משתדלת ליצור דברים ולא להרוס לא דברים ולא אנשים |
|
|