Grey / Green |
לפני 12 שנים •
21 בנוב׳ 2012
לפני 12 שנים •
21 בנוב׳ 2012
Grey / Green • 21 בנוב׳ 2012
יולי Yuli כתב/ה: ובאופן כללי: נראה לי שגם יש הבדל בין ביקורת על אופי השליטה (הערות על בעיית גישה של השולטת, למשל) לבין ביקורת טכנית (לדוג' "שימי לב, הקשר הזה נוטה להתהדק, נסי במקומו את זה"), לבין ביקורת אישית (דברים שבכלל לא קשורים לשליטה). [...] לא מדובר רק בעצם הפעולה של הביקורת אלא בהלך הרוח שהיא נובעת ממנו. כשאני נמצאת בהלך רוח של "נשלטת" אז באופן טבעי הצורך שלי לבקר נמוך יותר.
כל מה שאמרת ואולי עוד קצת: הבעיה היא אולי בביטוי היהודי-המתחסד "ביקורת בונה". ביקורת בונה זה אני רוצה לקטר עליך, אבל קבל את זה בטוב, בסדר? לעומת זאת, פידבק. אם יש תקשורת טובה בין שולט לנשלטת היא מתחילה ביכולת שלה לשתף: הרגשתי ככה כשעשית לי ככה. זה, תתפלא, כאב מאוד, וזה לא כאב בכלל. זה היה מפחיד וזה היה משפיל. אני יכולה עוד, בקטע של ההשפלה. כאב במידה הזאת מוציא אותי מהזון. בעיני שולט טוב מייצר לנשלטת שלו מקום לדבר על הדברים האלו מראש, לפני שקורה משהו שהיא מרגישה שהיא חייבת לדבר עליו. |
|
SWAY |
לפני 12 שנים •
21 בנוב׳ 2012
Re: גם כן שאלה
לפני 12 שנים •
21 בנוב׳ 2012
SWAY • 21 בנוב׳ 2012
מקופלת כתב/ה: SWAY כתב/ה: מערכות יחסים בין בני אדם נתונות לגיוון אינסופי משום שבני אדם ואופיים מגוונים באופן אינסופי,
כך שהכל אפשרי, מי שפועל במערכות יחסיו בהתאם לסקרים או תשובות בפורומים כאלה ואחרים ולא לפי צו ליבו ולב פרטנרו אינו אלא צל של אדם ומערכת היחסים שלו היא צללית של מערכת יחסים מותר לשאול שאלות, לדון בהן, לשמוע דיעות של אחרים נסיון של אחרים, מחשבות. בסופו של דבר כל אחד בוחר לעצמו בעצמו, מן הסתם. טוב ויפה להעלות שאלות ולחפור בהן. לשמוע אחרים. לדבר. ויש מי שזה לא מדבר אליו כל זה. בין זה ובין התגובה הדורסנית שלך.. מרחק רב. ״צל של אדם״, ״צללית של מערכת יחסים״ מעבר לכך שברמת התוכן אני לא מסכימה איתך ההתבטאות המקטינה שלך מיותרת אך היא עושה עבודתה נאמנה ומקטינה בעיקר אותך. מסכים איתך כמעט על הכל בגלל זה הדגש על פועל לפי.... ולא שואל.... מקטינה אותי???? אני לא בטוח, אבל שיהיה. אם מישהו נפגע הרגיש מוקטן או נעלב עמו הסליחה. התכוונתי לומר שאין אקסיומות וראוי שלא יהיו במערכות בין בני אדם. דיון הוא לגיטימי אך בגלל שכל מקרה הוא לגופו בעניין מערכות יחסים ראוי שהשאלה תהיה מה עושה לכם את זה? ולא-מה דעתכם? או האם יש מקום? כי יש מקום להכל וזה תלוי באנשים שנמצאים במערכת היחסים. יכול להיות שהדבר ברור, אבל אני לא בטוח שלכולם, בעיקר למישהו שמתחיל כאן את דרכו ולא בטוח כיצד מתנהלת מערכת יחסים בדסמית, וכל עוד מישהו שואף לעצב את מערכת היחסים שלו לפי דעות של אחרים... טוב... אמרתי כבר לדעתי איפה ימצא את עצמו... אין פה מקום לביקורות על אופי מערכת יחסים. הדבר החשוב הוא מה שנוצר בצורה הוליסטית ומספקת מסכום החלקים האינסופי שמרכיבים ביחד שני אנשים שחולקים זוגיות או מערכת יחסים כלשהיא. במידה והייתה נוסחת פלא או דברים נכונים ולא נכונים לא היו כל כך הרבה יועצים זוגיים בעולם, ולא היה צורך להכיר את האנשים לפני שמייעצים להם. או בקיצור- אין נכון ולא נכון. יש אנשים שנכון להם ולא נכון להם. |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 12 שנים •
22 בנוב׳ 2012
לפני 12 שנים •
22 בנוב׳ 2012
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 22 בנוב׳ 2012
ירוקאפור, כן, וגם, אם כבר דיברת על הביטוי -
"ביקורת בונה" עומדת כנגד "קטילה" או "ירידה", כלומר - ביקורת שנמסרת בפורמט שמאפשר צמיחה והשתפרות, לעומת סתם לשלוח מישהו לפינה. אבל כן, היא עדיין ביקורת. מסכימה שזה שונה. ברגע שאמרת "ביקורת", כבר יש בזה קצת מבט מלמעלה. לא כל אחד רשאי לבקר כל אחד. אפשר לתת פידבק בלי לקרוא לזה ביקורת וזה בדרך כלל עובד יותר טוב. ואולי זו סתם סמנטיקה שלא אמורה לשנות משהו מהותי. אני עדיין חושבת שזה עניין של הלך רוח. זה לא רק להגיד "יש לי ביקורת עלייך", זו עצם המחשבה הזאת, "יש לי ביקורת". לקרוא לעצמך מבקר, בינך לבין עצמך. אבל אתה יודע, יותר מזה - נראה לי שגם להגיד לנשלט "בוא קבל ביקורת בונה" זה מתנשא. |
|
פרלין(נשלטת){ש} |
לפני 12 שנים •
22 בנוב׳ 2012
לפני 12 שנים •
22 בנוב׳ 2012
פרלין(נשלטת){ש} • 22 בנוב׳ 2012
אני חושבת שבכל קשר עדיף להעביר ביקורת (גם בונה, יהיה זה מה שיהיה) בדחילו וברחימו.
בעיקר כי מנסיוני אין דבר שסוגר יותר את האדם מולך מביקורת, אלא אם כן זו באמת ביקורת טכנית מאוד ואז מדובר יותר בללמד מלבקר. (ואז אני חושבת שאין שמחה גדולה יותר מללמוד וללמד, אבל זו רק אני) אני משתדלת לא לבקר. לא שאני מצליחה, כי אני מגה-ביקורתית. אם הייתי אפילו טיפל'ה מצליחה יותר, הייתי מאושרת. אני מעדיפה לא לבקר כי אין בזה אהבה, לטעמי. זאת לא עשייה של אהבה. |
|
Grey / Green |
לפני 12 שנים •
22 בנוב׳ 2012
לפני 12 שנים •
22 בנוב׳ 2012
Grey / Green • 22 בנוב׳ 2012
יולי Yuli כתב/ה: זה לא רק להגיד "יש לי ביקורת עלייך", זו עצם המחשבה הזאת, "יש לי ביקורת". לקרוא לעצמך מבקר, בינך לבין עצמך. אבל אתה יודע, יותר מזה - נראה לי שגם להגיד לנשלט "בוא קבל ביקורת בונה" זה מתנשא.
כן, ואם להמשיך בקו המחשבה הזה אפילו עוד יותר - נדמה לי שלקרוא לתהליך הבסיסי הזה בין אנשים, שבהם אחד מהם מנסה להגיד שמשהו הפריע לו או אפילו שמשהו היה לו טוב "ביקורת", זה ייחודי לשפה ולמקום שלנו. אצלנו כל דקוטל גבר. במקומות אחרים ביקורת שמורה למבקרים; מי שעומד איתי באינטראקציה בלתי אמצעית נותן, לצורך הדוגמה, פידבק (המילה הספציפית הזו אפילו הסתננה לשפתנו תוך כדי שהיא לא מקלקלת את הצביון המקומי במשמעותה המקורית: אנשים אומרים "תן לי לתת לך פידבק" לפני שהם שופטים אותך בחומרה מעשה מבקר; גם שמו של שדה הקטל הלוקאלי, הטוקבק, הוא הלחם חביב השאוב מן המילה פידבק). אבל את אומרת משהו יותר גדול מזה, והוא שבמקום שבו מבקרים עומדים אין באמת שליטה או נשלטות, וזה מעניין אותי מאוד. |
|
terrano |
לפני 12 שנים •
23 בנוב׳ 2012
לפני 12 שנים •
23 בנוב׳ 2012
terrano • 23 בנוב׳ 2012
יולי Yuli כתב/ה: ירוקאפור, כן, וגם, אם כבר דיברת על הביטוי -
"ביקורת בונה" עומדת כנגד "קטילה" או "ירידה", כלומר - ביקורת שנמסרת בפורמט שמאפשר צמיחה והשתפרות, לעומת סתם לשלוח מישהו לפינה. אבל כן, היא עדיין ביקורת. מסכימה שזה שונה. ברגע שאמרת "ביקורת", כבר יש בזה קצת מבט מלמעלה. לא כל אחד רשאי לבקר כל אחד. אפשר לתת פידבק בלי לקרוא לזה ביקורת וזה בדרך כלל עובד יותר טוב. ואולי זו סתם סמנטיקה שלא אמורה לשנות משהו מהותי. אני עדיין חושבת שזה עניין של הלך רוח. זה לא רק להגיד "יש לי ביקורת עלייך", זו עצם המחשבה הזאת, "יש לי ביקורת". לקרוא לעצמך מבקר, בינך לבין עצמך. אבל אתה יודע, יותר מזה - נראה לי שגם להגיד לנשלט "בוא קבל ביקורת בונה" זה מתנשא. יולי, נו באמת, אף אחד לא בא ואומר בו קבל ביקורת. זה לא המצב... אבל אני מסכים שברגע שאומרים ביקורת יש בזה קצת מבט מלמעלה. ואני רוצה להדגיש שלא מדובר פה בביקורת טכנית, מהסוג של הקשר חלש מדי או ההצלפות כואבות מדי. ממש לא. מדובר בביקורת על יכולת קבלת החלטות, או התנהגות מסויימת בזוגיות. פה טמון הפרדוקס הגדול. השולטות מחפשות גבר אסרטיבי ומצליח שנהנה משליטה נשית. הפרדוקס הוא כשהנשלט הרבה יותר מצליח מהדומית. ואכן נוצרת פה תחושת עליונות מסויימת שמפריעה לקשר. עם הזמן למדתי לעדן את הביקורת. למדתי להגיש אותה בצורה שונה ומתוחכמת יותר - של טפטוף רעיונות ולאו דווקא ביקורת ישירה. |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 12 שנים •
23 בנוב׳ 2012
לפני 12 שנים •
23 בנוב׳ 2012
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 23 בנוב׳ 2012
ואתה עדיין קורא לעצמך מבקר. עדיין מדבר עליה בנימת עליונות קלה, מעין "אני יודע יותר טוב".
אתה משמיע את הביקורת שלך באופן שיהיה קל יותר לקבלה, וזה יפה ומבורך, אבל האם אתה מקפיד לפעמים גם לצאת מהעמדה הזאת? |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 12 שנים •
23 בנוב׳ 2012
לפני 12 שנים •
23 בנוב׳ 2012
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 23 בנוב׳ 2012
Grey / Green כתב/ה: שבמקום שבו מבקרים עומדים אין באמת שליטה או נשלטות, וזה מעניין אותי מאוד. גם אותי זה מעניין מאד, כי אני תמיד מבקרת. בכל דבר קטן שבעלי עושה, התגובה האוטומטית שלי היא למסור לו דיווח על איכות הביצוע וכיצד ניתן לשפר. אני מתארת לעצמי שזה נורא מעצבן. ואני מרגישה שזה מפריע לי גם בתחום הזה. באופן ברור כנשלטת - כי כדי בכלל להישלט אני צריכה פשוט לא לחשוב את זה ה"יש לי ביקורת" - אבל זה עוד בסדר, כי הפן הפיזי עוזר לי להתנתק מהמחשבות האלה. אבל גם בתור שולטת אני מרגישה שזה מפריע לי, כי אני מרגישה שבמקום להנות אני עסוקה בלתקן. גם עם צעצוע מכני, אי אפשר גם לתקן אותו וגם לשחק בו בו זמנית. אולי זה בכלל לא קשור לשליטה אלא לזוגיות בכלל. אולי זה קשור לשליטה במובן זה שכדי שתהיה שליטה, צריך פשוט להיות. כל השפצורים האלה, הם מעין "מסביב", הם "לצאת מהרגע", הם מעין לצאת מהאינטרקציה ולהעיר עליה מבחוץ. אי אפשר לעשות ככה משהו רציני, כשלא מתרכזים בדבר עצמו. ולכן אני מסכימה עם פרלין. את הנטיה שלנו "לדעת טוב יותר" צריך לצמצם למינימום. כי עלינו לאהוב את בני זוגנו כפי שהם. לא כי זה הדבר היפה או הנכון, אלא כי כך נהנה מהם יותר. |
|
רפאל |
לפני 12 שנים •
23 בנוב׳ 2012
לפני 12 שנים •
23 בנוב׳ 2012
רפאל • 23 בנוב׳ 2012
אי-אפשר ללמוד או להתפתח ללא ביקורת. ולכן, אנשים שנמנעים מביקורת הם אנשים שנמנעים מלימוד ומהתפתחות, וגם מונעים זאת מאחרים. אני חושב שההסתייגות מביקורת מלמדת על חולשה רוחנית רבה, ובאופן אישי אינני מוצא שפה משותפת עם אנשים כאלו.
כמובן שאפשר להשתמש לרעה (to abuse) בביקורת. אפשר לעשות ממנה מסכה לאגרסיות ולשתלטנות. אבל אז לא באמת מדובר כבר בביקורת. ומנגד, אנשים גאוותנים שלא אוהבים לקבל ביקורת הרבה פעמים מציגים ביקורת בריאה שמופנית כלפיהם כמעשה אגרסיבי ושתלטני. אני חושב שבכל קשר, ובפרט בקשר בדס"מי, אם יש לבני הזוג שאיפה להתפתח במישור הזוגי וללמוד - הם חייבים לתת זה לזה ביקורת ולקבל זה מזה ביקורת. וכמובן שהם צריכים להימנע משימוש לרעה (ומניפולטיבי) בביקורת. אני לגמרי לא מבין מדוע "במקום שבו מבקרים עומדים אין באמת שליטה או נשלטות". |
|
Grey / Green |
לפני 12 שנים •
23 בנוב׳ 2012
לפני 12 שנים •
23 בנוב׳ 2012
Grey / Green • 23 בנוב׳ 2012
רפאל כתב/ה: אי-אפשר ללמוד או להתפתח ללא ביקורת. ולכן, אנשים שנמנעים מביקורת הם אנשים שנמנעים מלימוד ומהתפתחות, וגם מונעים זאת מאחרים. אני חושב שההסתייגות מביקורת מלמדת על חולשה רוחנית רבה, ובאופן אישי אינני מוצא שפה משותפת עם אנשים כאלו. [...] כמובן שאפשר להשתמש לרעה בביקורת.
אם להציע ביקורת על הביקורת שלך, אני מוצא שאנשים ביקורתיים נוהגים לומר שהביקורת שלהם היא מעשה בריא ומלמד, ושמי שלא נהנה משירותי הביקורת הטובים שלהם מסרב ללמוד ולהרפא. באופן דומה, בעיני, אנשים שנוהגים להתווכח הרבה נוטים לומר על עצמם שלהבדיל מאחרים, הם מתעקשים ללכת על "האמת שלהם", ושלא להכריז אותה מראשי הגגות יהיה מעשה צביעות. אני לא מבקר את הגישות האלו, אבל מעניין לראות שיש שני צדדים, ולשניהם יש טענות די מבוססות זה כלפי זה, ואפולוגטיקה מפותחת המתייחסת לעצמם. באשר לי, אני חושב שהגדרה טובה לביקורת - אל תבקר! זוהי הגדרה אישית! - היא שזה פידבק לא מוזמן. יש הבדל גדול בין פידבק לביקורת: לא מוזמן אין פירושו, בהכרח, בלתי רצוי - אבל זה כמעט תמיד המצב. ואפשר ללמוד גם מביקורת, אבל הרבה יותר פשוט ללמוד מהערות שפינית להם מקום בלבך ואתה מקשיב להם בנפש חפצה. כשאני שואל אותך איך היה השיר החדש שלי ואתה אומר שהיה פחות טוב מבדרך כלל, הרי שפיניתי לך דרך להגיד מה שיש לך להגיד, גם אם הדברים לא ינעמו לי. אני מאזין; אני בהלך רוח שאולי יאפשר לי להתגבר על האכזבה מהדברים שאמרת ולעשות איתם משהו. כשאתה טופח על שכמי ברחוב ואומר, "היית ממש גרוע בהופעה שלך אתמול!" הרי שאני גם עסוק כרגע באיפה הפלאפל הכי קרוב וגם לא זמין לך או להערות שלך וגם אם יש בהם משהו, אני לא אעצור ואקשיב. ומכאן שבעיני, או בעיני הצד שלי בעל הטענות והאפולוגטיקה משל עצמו, למשמיעי ביקורת, להבדיל מנותני פידבק, אין בהכרח אינטרס לתקן משהו. מי שרוצה לתקן משקיע מאמץ ומחשבה בתיקון: הוא בוחר בחוכמה את הזמן ואת המקום כדי שיקשיבו לו, בורר את מילותיו בקפידה, לעיתים בולע את הרוק ולא אומר כלום, כדי שבפעם הבאה, כשהרגע יהיה נכון, יאזינו לו. לעומת זאת, לבקר, ממש כמו לקטר, זה הרבה יותר קל. אתה יכול להגיד מה שבא לך, ואם זה לא עוזר אתה יכול להגיד אחר כך "אמרתי להם והם לא הקשיבו לי! לא פתוחים לביקורת אלו!" רפאל כתב/ה: אני לגמרי לא מבין מדוע "במקום שבו מבקרים עומדים אין באמת שליטה או נשלטות".
אני עוד מנסה להבין בעצמי, אבל זאת נראית לי כמו הערה חכמה מאוד. נדמה לי שזה דומה לאנשים האלו שבאים למסעדה כדי לקטר על גודל המנות, והשירות, והסכו"ם, והקלוריות, ולא שמים לב שהם אכלו אוכל. |
|