מהי החוקיות?

opiate​(שולט) • 14 בנוב׳ 2019

I think its rude to pollute these threads with english so i keep word length to a minimum.

a thought:
It can be dangerous to say that (1) there is more to life than our own drive, desires, arousal or that (2) any consensual adult interaction is not legitimate

leads to some nasty business

דרקן ראהל​(נשלט){מית} • 14 בנוב׳ 2019

אני באמת לא מבין אותך. מה העיסוק שלך בתשובות של אחרים? מה הקטע לשפוט ולבקר? מאיפה לך מי אנחנו ואיך הגענו לתשובות האלה?
אתה רואה את התגובה של אופיאט כשטחית? אני חושב שאדם שיכול לבטא את עצמו כל כך מדויק, מכיר את עצמו ממש טוב וחקר לעומק את הנושא בתוך עצמו. אולי אתה לא מסוגל לראות את זה?
מי עלה על בריקדות? מישהו אמר שאסור לחקור? תראה לי בבקשה איפה אני, ברייה, ארכאיינג'ל ואחרים אמרנו שזה רעיון גרוע לשאול ולתהות. כי אם לא הבענו התנגדות תקיפה לעצם החיפוש, לא עלינו על כלום.
אתה לא מכיר אותנו, לא יודע מאיפה אנחנו באים, ולא ממש קורא לעומק את הדברים שכתבנו.
מה היית מעדיף שאכתוב? הסבר התנהגותי-קוגניטיבי? אוקיי. "לאמא היו רגליים נורא מסריחות, ובכל פעם שהיא חיבקה אותך והעניקה חום, הרחת את הרגליים שלה. למדת לקשר בין רגליים מסריחות לבין חום, הגנה, טיפול וכדו'. בגלל זה יש פטיש רגליים". הנה. קיבלת. נכון שזה הסבר עמוק ומרתק? זה סוג התיאוריות המובילות היום. בעיניי, הסבר כזה לא נותן כלום לבנאדם. הוא מכניסטי ונטול סיפור אנושי.
מה האפשרות השנייה? להביא תיאוריה דינמית? האם אני מכיר את כל סיפור חייו של כל אדם בכלוב? יחסיו עם הוריו, עם בני גילו? איזה משברים עברו עליו? איזה מנגנוני התמודדות עם העולם הוא פיתח? אני לא יודע כלום מאלה. אז אולי לבחור תיאוריה דינמית אחת ממאה ולקבוע עבור כולם שזה ההסבר? טוב. כשעברת את התסביך האדיפלי שלך, הבנת שאתה לא יכול לגבור על אבא שלך, הוא חזק מדי. אז השגת את אמא לא דרך מלחמה וגבורה, אלא דרך חולשה וטיפול. הפכת לבטא, לחלש, לנזקק. אמא דאגה לך וטיפלה בך וגם נתנה לך כל הזמן הוראות. אבא חשב שאתה נמושה. ככה יצאת נשלט. אה, ואם ההסבר הזה ממש לא מתאים לך, אז אתה בהכחשה. עכשיו כבר הסברתי?
להביא קישור לאיזה מאמר עם הסבר סטטיסטי שמראה איזה גן?
או אולי לשפוך את סיפור חיי? את הקישקע, את הדרמה, פורנו רגשי. לחשוף את המקום האישי כל כך ממנו נובע הבדסמ שלי, שהוא כל כך מהותי למי ומה שאני. וכמובן, שהדבר הנורא אישי הזה איכשהו מסביר משהו על אחרים.
אז בבקשה. תגיד איזה הצעה הכי אהבת, כי אתה משטרת ההסברים. תגיד לי, בבקשה, מתי אני עובר את האישור שלך. מתי אני עמוק, אמיתי. תגיד לי איזה תשובה אני צריך לתת כדי להיות נאור, מכיל, מאפשר, סקרן. מתי אני מקבל אימוג'י מלאך.
ועל הדרך, תסביר לי מאיפה הזכות להפוך את זה לדיון על מה אחרים אומרים. לא הצעת שום הסבר. לא סיפרת כלום על עצמך. רק מחלק ציונים לאחרים, שהבסיס ה"אובייקטיבי" שלהם הוא הפרשנות שלך. בעיניי, אתה מראה פה תכונה מאוד מהותית לאישיות שלך, לפחות כמו בדסמ.