אחת ולתמיד: זה הגיוני לחפש כאן אהבה?

ולנושא עצמו, חלק מהקושי פה הוא אכן המסיכות והאנונימיות. זה קודם כל גורם לאנשים להתנהג אחרת, בגישה שאין השלכות. זה יוצר קרקע פוריה להטרדות והצקות.
וגם כשמדובר באנשים לטעמך שמחזיקים סטנדרט התנהגות טוב - עדיין קשה לייצר אינטראקציה אנושית אותנטית.
יש משהו בהיפוך הזה - שאנחנו קודם כל מדברים סטיות ורק אחר כך בנוח לחשוף איפה עובדים וכמה אחים יש לנו. ולדעתי זה יכול מאוד לסנוור אם מצאת התאמה מינית ובדסמית ורק אז מתחילה לבדוק אם האדם מתאים גם לזוגיות.

אהבה זה דבר מאוד מעצבן. מצד אחד כמו על דבר בחיים, אם לא תבקשי לא יתנו לך, אז צריך ''לחפש''. מצד שני כולם יודעים שיש לה את התכונה המעצבנת להגיע בהפתעה כשלא מצפים. כמו שלהתייאש מלחפש את המפתחות זו הדרך הכי מהירה למצוא אותם.

אני מציעה להישאר בכלוב רק אם את נהנית פה בלי קשר, לכתוב בלוג או לפטפט בפורום. להשאיר איזה פתח לתקשורת, אבל לא להתהדר בחיפוש הזה.

מסקרן אותי לשאול אם מצאת פה מערכות יחסים משמעותיות, אפילו אחת.

אגב, אני אגיד שאחת ממערכות היחסים הכי מדהימות ומשמעותיות שהיו לי התחילה בתחנת אוטובוס.

הגיוני כמו שכל מקום הגיוני, לא?
מה הטיעונים נגד?

מה להגיון ולאהבה יחדיו במשפט?

החיפוש לאהבה, הוא הגיוני בכל מקום בו את נמצאת, ואהבה היא לא הגיונית באף מקום

לדעתי קינקיים ובדס"מיים יותר מודעים לשריטות שלהם, וזה דווקא יתרון על הדחקה.