star
|
לפני 19 שנים •
31 בינו׳ 2005
עם כל הכבוד לסטטיסטיקה ולתאוריות
השאלה בנושא כ"כ אישי, חייבת להיות במימד האישי
אתה בוחר אם להיות ביחסים מונוגומיים. הדיון הפילוסופי סטטיסטי יכול אולי להיות מעניין. אבל אסור להשתמש בו כתרוץ להתנהגות. הערכים שלך, הבחירות שלך, בסוף רק אתה מחליט. |
|
|
Miu(מתחלפת){היצור}
|
לפני 19 שנים •
31 בינו׳ 2005
האמת שלי -
לא ריאלי לבגוד, ריאלי לקיים מערכת יחסים כשהכל על השולחן ובהסכמה. עם זה אני יכולה לישון בשקט, ולא עם שום דבר אחר. ואגב - מיו, לא מיאו. 
|
|
|
אליאס(אחרת)
|
לפני 19 שנים •
31 בינו׳ 2005
אה, שוב מונוגמיה.
כל דיון שעתיד לעלות (וכן, ניכר שזה עניין שמעסיק רבים) בשורה התחתונה יתבטא בגישה של הנפשות המעורבות. יש שבעד פוליגמיה (אני, למשל) ויש שנגד (בן זוגי, למשל).
אני לא מאמינה שלכל סיר יש רק מכסה אחד שמתאים. הרי לא יתכן שהזיווג האנושי יצוין רק באמצעות אדם אחד, שהרי אם כך הדבר לא היינו צריכים את האנשים האחרים סביבנו, אלה שמקיפים אותנו. דוגמא מובהקת הינה סיטואציה לאחר גירושים, הלך הזיווג הקמאי, יגיע זה שאחריו. אין דבר נכון או לא, אין דבר מתאים או לא ואין דבר כזה נורמות. החברה המציאה לעצמה נורמות על מנת להגן על עצמה מהתקפות ויצרים סביבתיים, אולם ישנן נורמות שאין בהן מאום. ואם אין בהם מאום לשם מה הן קיימות? כדי שהזולת יקבלו אותך אליהם בזרועות פתוחות בעוד שאלה שויתרו על הנורמה נחשבים בה לסוטים או תרבות שוליים. השאלה הנשאלת, מה מתאים לאותו אינדווידואל? רוצה אחד - טוב, רוצה עשרה - גם טוב. אחד הדברים היותר מאפיינים בני אדם הוא צורך לשפוט על מצע נורמות וחוקיות שעליה התחנך וגדל. כל סטיה מרחיקה אותו ממה שהוא מכיר ודברים זרים ולא מוכרים, לרוב מרתיעים ומפחידים. מערכת יחסים מושתתת בתחילה בין שני אנשים בוגרים. אם מי מהם ירצה להוסיף צלע לקשר בינהם או לקיים מערכות נוספות עם אנשים מבחוץ ללא שיתוף בן הזוג, מן הראוי להניח את הקלפים על השולחן ולהצהיר כוונות. שיקול הדעת חייב להינתן לבן הזוג אחרת זו מעילה באמון. למרות הדיונים הרבים בנושא, הזוגות עדיין נותרים בשניים ומערכות יחסים פתוחות הן נדירות. |
|
|
אדון החלומות
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
Miu כתב/ה: האמת שלי -
לא ריאלי לבגוד, ריאלי לקיים מערכת יחסים כשהכל על השולחן ובהסכמה. עם זה אני יכולה לישון בשקט, ולא עם שום דבר אחר. ואגב - מיו, לא מיאו. מאוד אהבתי את דברייך האלה מיו, עם זה אני מסכים ללא ספק. הבחירה שלי היא בין מונוגמיה, ובין יחסים פתוחים עם גבולות כלשהם, זה נכון, אבל תמיד תמיד תמיד מדובר במערכת שבנויה על אמון והסכמה מראש על התנאים שלה. אני נגד בגידה מכל סוג שהוא, כי זה מעשה שנובע מפחד בעיני... ולמרות זאת אודה ואתוודה, הייתי במצב בו בגדתי, ואני בוש על כך מאוד, ומצטער על כך מאוד. זו היתה טעות שלא תחזור על עצמה לעולם. |
|
|
|
אדון החלומות
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
Re: עם כל הכבוד לסטטיסטיקה ולתאוריות star כתב/ה: השאלה בנושא כ"כ אישי, חייבת להיות במימד האישי
אתה בוחר אם להיות ביחסים מונוגומיים. הדיון הפילוסופי סטטיסטי יכול אולי להיות מעניין. אבל אסור להשתמש בו כתרוץ להתנהגות. הערכים שלך, הבחירות שלך, בסוף רק אתה מחליט. אהבתי מאוד את התשובה שלך. אכן, הבחירה היא שלי, ורק שלי. ושוב, הדיון לדעתי מעניין, לכן העלתי אותו פה. מה לעשות אוהב להתפלסף קצת. לא אשתמש בתגובות לדיון כדי להשליך על החלטתי. |
|
|
| אדונשוי32(שולט) |
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
לעולם לא היתה מונוגמיה בעולם
אנחנו סוג של חיות
חיות לא נועדו להיות עם בן זוג אחד. הכל תלוי בתקשורת .... פעם מותר לבגוד ופעם זה אסור. לפני 20 שנה שהתחילה תקופת האיידס פתאום היה אסור לבגוד. היום חושפים כל בגידה של בן אדם ידוע... אבל פעם היו בדיוק אותו מספר בגידות ההבדל היום אולי שלנשים יש יותר אומץ לחפש |
|
|