חוויות מהסשן האחרון....

בצלמו יקרה

venus in our blood​(שולטת) • 13 במאי 2005

כולם כותבים לך דברים כל כך נבונים, מעמיקים, חכמים ,
לא נותר לי אלא להסכים.
אלא שתחושתי החזקה היא שאת זועקת נואשות לעזרה ואינך יודעת באיזו דרך לקבל אותה.
מצד אחד, את מבקשת להתמסר, לפנטזיות, אליו, לעצמך, אולי להיעלם, להגשים הכל, ללכת עד הקצה והרבה אחרי ונכון, בדיוק לשם כך התכנסנו כאן,
ואולם,
יש פנטזיות שמוטב להן שיישארו בגדר הפנטזיות...
תחושתי היא, ש''אדונך '' לא רק שאינו מכיל אותך, אלא רומס אותך ובטוחני שעמוק בתוכך את התשובות הנכונות את יודעת היטב
אך כמה קשה לעשות את ''הדבר הנכון''...

ישנם מצבים שאיןצורך בסייפוורד. כאשר הוא יודע שאינך רוצה משהו , שאת מתנגדת לדבר מה , או שמשהו יעורר בך כאב (מהסוג השלילי ), הוא פשוט לא אמור לעשות זאת.
יתרה מכך, כפי שכבר נאמר כאן, הניתוקים שאת חווה רחוקים מלהרגיש או להיות סאבספייס, הם אינם אלא מיגננות נטו, כי מה נותר לך ?


בצלמו,
בשורה התחתונה, הענקת לו כוח עצום. על חייך, על נפשך, על גופך, על לבך. זוהי עמדת הפתיחה\ המוצא וזוהי עמדת היציאה. הכוח הזה בידיו, אבל, זה הכוח שאת, ואת בלבד הענקת לו, ואחרי הכל, רק את יכולה לקחת ממנו.
אני מתארת לעצמי כמה את מרגישה שייכת , בכל עצמותייך ונימי נפשך, אבל לעולם אל תשכחי שלמלכתחילה א ת הענקת לו את הכח הזה ולכן, רק א ת יכולה( ואת יכולה!) לקחת חזרה את הכוח שלך אל עצמך.
כי הוא שלך.

תאיר​(נשלטת) • 13 במאי 2005

[quote="רפאל"]
הדברים האלו עררו בי מידה רבה של הזדהות. עבורי, הרצון להיות שם בשביל מלכתי הוא חזק כל כך, עד שמילים כמו "אתה לא בשל" יכולות להשפיל ולהכאיב יותר מאשר חווית הדברים שעליהם נאמר "אתה לא בשל". אותו רצון של "לא אכזב" נשמע לפעמים מטופש לגמרי, אבל הוא חזק כל כך, ואותי הוא מלווה תמיד בקשר עם מלכתי.

[/quote]

המילים האלה "אתה לא בשל" הן מילות הפעלה חזקות עבור הרבה אנשים, לא רק בקטע בדסמי בקשר בין שולטת לנשלט. "אתה עוד לא בשל" מתקשר לנו לגיל ההתבגרות, זה משהו שהמבוגרים אומרים לילד שעוד לא הוכיח את עצמו כבוגר. זה כמובן מזמין מיד רצון להוכיח את עצמך.

לכן זאת ידית כל כך נוחה למניפולטיבים, לאנשים שיודעים בדיוק את ההשפעה של המילים האלה עליך ולא יהססו להגיד אותן כדי להפעיל בדיוק את ההשפעה הזאת ולעקוף את השיפוט שלך.

רפאל • 13 במאי 2005

נכון. כל מה שמעורר בנו רגשות אפשר לעשות בו שימוש מניפולטיבי. גם במילים "אני אוהב אותך" אפשר לעשות שימוש כזה. ואפשר לפרש את כל מה שאדונה של בצלמו עושה כשרשרת של מניפולציות זודוניות.

גם את התיאור הבא של בצלמו אפשר לפרש כמניפולציה:

אבל לדעתי אפשר לפרש זאת גם בדרכים אחרות.

כמו שבצלמו כתבה מוקדם יותר לדאן-קאפ:

וכמובן... אם רק חפצים כך... את הדברים האלו ניתן לפרש כהכחשה עצמית...

בצלמו • 14 במאי 2005

"אהבה,
פתאום היא מתפרצת
מה היא רוצה..
היא תיקח את כל מה שהיית
היא תיקח את כל מה שאתה
היא רוצה אותך..."

תודה לכל המגיבים, הדואגים, המפרגנים והמבקרים.

רציתי להרגיש מהי אהבה, לאהוב ולהיות נאהבת. כנראה שדבר כזה אינו קיים במחוזותינו (שלום לתמימות).
חשוב לי להדגיש כי כל הדברים שפורסמו וקרו, קרו בהסכמתי המלאה מתוך רצוני העז לממש פנטזיות גם אם נראות קיצוניות לאחדים מכם.

הנתינה שלי וההתמסרות כמו שכתבו חלק מכם נדירה וידוע לי כי כך וניתנו ממקום עמוק בפנים.
ונכון, נכתב כאן כי אולי לא את הכול אני מגלה, לא ניתן על גבי דפים לגלות הכול, תחושות הן דבר שקשה להעביר רק חשוב שתדעו..."דברים שרואים מכאן לא רואים משם".

אל תשפטו מקום שלא הייתם בו.

לאן שאפנה ואיך שיתגלגלו החיים, הוא תמיד יישאר חקוק בי.

בצלמו פורשת לנוח.

על אהבה וחיות אחרות..

venus in our blood​(שולטת) • 14 במאי 2005

בצלמו היקרה,
אין לי צל שלספק שאת , אולי טוב יותר מכל אדם אחר, יודעת פירושה של אהבה מהי

כי מהי אהבת אמת אם לא נתינה והתמסרות מלאה ,אמון מלא וטוטאליות
אבל,
צריך גם לדעת לקבל
וחשוב יותר,
חשוב לדעת למי את נותנת את אהבתך.

את בהחלט יודעת לאהוב, בעוצמה, בטוטאליות, כמו שרבים מאיתנו יכולים רק לחלום , אבל לא בטוח שהוא האיש הנכון
ויום אחד,
אחרי שתפרשי ממנוחתך
ויגיע האיש הנכון
(והוא יגיע, כי זוהי דרך החיים )
תשתקף אהבתך באהבתו.

אוף, הפכתי דביקה,
אבל...
נגעת בי.

פייה{O} • 14 במאי 2005

חשוב לי להדגיש כי כל בקורת וזעזוע שהובעו כאן נבעו מכך שהתקבל הרושם (מתוך מה שאת כתבת) שהדברים לא קרו בהסכמתך המלאה. להפך.

שיהיו לך חיים נפלאים ומלאי אהבה.

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת) • 14 במאי 2005

ואולי פעם אחת תתנו קרדיט לאישה ולזה שאיתה
שהם יודעים לאן הם נישאים??

למה לשים כל דבר על שולחן הניתוחים ולהתחיל לחתוך בבשר החי??

צלמו לא כתבה את מה שכתבה על מנת שתשפטו אותה או את אדונה
על פי ה-"סו קולד" הקודים של הבדסמ.
היא כתבה על מנת לשתף בתחושה המופלאה אותה היא חוותה.
תחושה, שאם היתה צועקת אותה בחוצות עיר היו כאלה
שהיו ממהרים לאשפז אותה בכפיה.

ואני שואלת אתכם- מה שונים חיצי הביקורת שהטלתם בה, מאותם אלו שהיו רוצים לאשפזה???

הינחתם שהיא זועקת לעזרה,
הינחתם שהיא לא מודעת לעצמה ולאדונה,
הינחתם שיש הפרה של כל הקודים הבדסמים,
הינחתם הכל.

רק דבר אחד לא חשבתם ואולי הייתם עוצרים כאן באדום,
לא חשבתם שזה לא אתם אלו שבמערכת יחסיה עם אדונה,
שזה לא אתם שהייתם נוכחים שם באותו סשן.

כל אחד לוקח את הבדסמ ומה שזה נותן לו, בדרכו שלו,
תחת הסיסמא שפוי ובהסכמה-מי אמר לכם שבעצם לא היתה שם הסכמה??
ומי אתם שתקבעו מה זאת שפוי, כל עוד לא הסתמנה כאן סכנת חיים???
תפרגנו לצלמו שהיא אישה בוגרת היודעת למה היא מתחברת.

שלא תטעו לרגע, שאם הייתי חושבת שהיה כאן משהו כנגד רצונה,
לא היתי מתייצבת בראש הצועקים כאן-הייתי נזעקת בקול תאמינו לי!
אך אני התרשמתי, לפחות מהצד ובקריאתי את צלמו,
שהכל נעשה תחת אמון שלם וטוטאלי של שפחה באדונה.

לא זה מה שאנו בתור שולטים מתאווים??
שנשלטנו יתנו בידנו את השליטה המלאה עליהם, תוך אמונה
שנשכיל להשתמש בה נכון???

תרפו מעט ממגדלי השנהב שאתם עולים אליהם,
כל פעם שנכנתב פה משהו ששונה מכם.

אחרת,

איך אתם שונים מאותם וונילים שאתם כה סולדים מהם???

פתיחות אמרתם?? - תוכיחו!!!!

romi{A} • 14 במאי 2005

ואוו רחפנית... איפה היית כל הזמן.
מסכימה עם כל מילה וכל פסיק.

אחרי כל פגישה עם אדוני אני חייבת לכתוב לו מייל. זה מייל שנכתב מתוך סערת רגשות, קירבה מוטרפת, כניעות מתוקה ורכות אדירה. ועם מעט מאד הגנות.
כשקרה שפרסמתי קטע קטן מזה, העליהום שנעשה מיד באדוני, מניעיו, שפיותו ואחריותו כלפי היו כל כך חזקים עד שלא יכולתי לשאת אותם, ואני מדברת על פגיעה אמיתית, בבשר חשוף. קיבלתי אזהרות רציניות וידעניות, קיבלתי השתתפות בצערי, קיבלתי נזיפות והטפות. הכל ממקום ששולל לגמרי את המזוכיזם שלי, אבל עוד יותר- את הסאדיזם שלו. תגובות פוצעות. פוצעות ממש.

ואני הייתי כל כך זקוקה לשמוע את מי שמתחבר, את מי שיודע את הטלטלה, את מי שמבין איפה אני וכמה אני קרובה למות מאהבה אליו. וכמה בחיים לא אהבו אותי ככה עמוק לתוך הגוף. ומעט מאד תגובות כאלה כן קיבלתי, ואי אפשר לתאר כמה הן עזרו.

גם אני הייתי שמחה אם היה יותר קרדיט לחוויות החזקות שמתוארות כאן. מה שבלצמו תארה טלטל אותי ונגע במקומות כל כך חזקים אצלי שעד עכשיו לא הצלחתי להגיב אליה. וזה העניין, החיבור.

אני לא מתעלמת מהאפשרות שבמקרים מסויימים יהיה ניצול, או סיכון וכו. ועדיין אני המומה מהדפוס שחוזר על עצמו בכל תאור של סשן חזק, האדון הופך מיד להיות אויב האנושות בעוד שהסאבית שלו היא או פסיכית שלא יודעת לשמור על עצמה או קדושה מעונה שיש להציל ומיד.

כן, פתיחות. ופחות בהלה.

אדון טיפות הגשם​(שולט) • 14 במאי 2005

רומי, אני בהחלט מכבד את דרכך, ודרכו של אדונך בך, ויש לכם את הזכות המלאה לעשות ביניכם
את אשר אתם חפצים. כאשר הדלת סגורה. גם אם אני חושב שהברוטליות מבחילה אותי.

פתחת את הדלת, הארת את הדברים, נתת זכות לכל מי שחפץ להביט, לומר, להגיב, לבקר, לשבח, לקלס,
לפאר, לשבור, לומר את דבריו.
זו דרכו של פורום, אל לך להתלונן, הדברים היו בידייך, את שיחררת אותם.

מעבר לכך. שימי לב. גם את מציינת זאת, כל הקוראים רואים זאת ולא רק בפורום המכובד הזה.
הרוב המכריע של הקהילה מסתייג בתגובותיו מהקיצוניות האקסטרימית המובאת תוך תיאור דרכה של "בצלמו",
וגם, בלי הרבה הפתעות, דרכך.
את ואדונך זה אתם, זה לא אחרים. עמדו אתם שם ותכובדו, אך שם מקומכם.
ראי נא גם את הסערה שהתחוללה בעקבות מה שקרה ב"גוטה", ואני הייתי שם וראיתי הכל.

היוצא מזה הוא שהקיצוניות שלך או של בצלמו נתפסת כחריג, כקצה,
ואני עוד לא יודע הכל, כי כבר אמרנו הרי, לא הכל עולה אל המילים הנכתבות.

הזכות היא שלך כמובן, אבל זכות האחרים היא להיות במקום שלהם.
האם יש בינך לבין אדונך אהבה או לא ? אני יודע שתקפצי. זו שאלה טובה.

פתיחות כן. הסכמה לא.

שאלה כללית

פומיקי • 14 במאי 2005

מה שמדהים בעיניי בשרשור הזה, הוא שנפתח כאן פורום של דיון שהוא קצת שונה בעיניי, יצאו המון נשים מדהימות, עם דעות ורגשות משלהן על העולם הזה, והביעו עצמן. נראה לי ש"בצלמו", פתחת כאן את האפשרות בשבילי לשאול שאלה, שעד עכשיו לא קיבלתי עליה תשובה ונראה לי שהיא רלוונטית.
המון דברים הם קבועים וידועים מראש במערכת יחסים בדס"מית, על מנת להגן על שני הצדדים ולמקסם את ההנאה והחוויה. יש דבר אחד שלא קיבלתי עליו תשובה ברורה ואני עדיין תוהה:
מה קורה כשנאמרת מילת הבטחון?
עד עכשיו קיבלתי את התשובה "הכל מפסיק", הכל נפסק = מה פירוש?
האם מישהי מכן יכולה לשתף, לבאר לי מה קורה כשמילת בטחון נאמרת?