מלכתא
|
לפני 11 שנים •
26 ביוני 2013
Black Lotus כתב/ה: מלכתא כתב/ה: ...ואני אפילו לא נעלבת, כי בעיניי אין דבר יותר פתטי מחבורת גיבורי מקלדת שמנסים להיות חזקים על חלשים. אבל זה בסדר, כנראה שזאת תכונה אנושית כזאת... כשיש לכם גיבוי עם לייקים, אתם מרגישים חזקים יותר....
מסתבר שיש דבר יותר פאתטי: לכתוב בפורום שאת לא נעלבת ואז לפתוח פוסט בבלוג שמראה שנעלבת אחו-שילינג. ואם כבר בפאתטיות עסקינן, רדי מהקטע של לדבר על עצמך בגוף שלישי. אני שמחה שאת קוראת בלוגים. לכי, תחכימי. עד כמה שידוע לי, בלוגים הם מקום פרטי וכל אדם יכול לכתוב בו כל שיעלה על דעתו- כפי שאת עושה לא אחת וברמיזות מאוד עבות מתייחסת אליי ואל פולי. ואולי בכלל לא כתבתי עלייך? המגלומניה בוודאי סובלת מפגיעה קשה עכשיו..הוו.... אבל אם את מבקשת כל כך יפה, אכתוב לך כאן: תקפצי לי. נ.ב.: תודה שהעלית לי את הצפיות בבלוג 
|
|
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
|
לפני 11 שנים •
26 ביוני 2013
מלכתא כתב/ה: אני שמחה שאת קוראת בלוגים. לכי, תחכימי. עד כמה שידוע לי, בלוגים הם מקום פרטי וכל אדם יכול לכתוב בו כל שיעלה על דעתו- כפי שאת עושה לא אחת וברמיזות מאוד עבות מתייחסת אליי ואל פולי. ואולי בכלל לא כתבתי עלייך? המגלומניה בוודאי סובלת מפגיעה קשה עכשיו..הוו.... אבל אם את מבקשת כל כך יפה, אכתוב לך כאן: תקפצי לי. נ.ב.: תודה שהעלית לי את הצפיות בבלוג שני עמודים קודם לכן כתבת: ציטוט: תקשיבי, זה שאת וחברות שלך עדר,
לא אומר שאני וחברות שלי כאלו. כל אחת עומדת בביטויים שלה. אם את תכניסי לפה ביטויים שחברה שלי אולי כתבה ואולי לא- בבלוג שלה, בשביל לתקוף אותי... זה איך לומר? באמת לא מודעות עצמית. ונחשי מה? בבלוג שלי אין שום התייחסות אליכן, לא ישירות ולא ברמיזות. למה? כי הקהל שלי מתעניין בדברים אחרים שיש לי לחשוף בפניו כמו פוסטים על אהבה, שליטה ומיניות. אז, "כל אחת עומדת בביטויים שלה" תקף גם כלפי אחרים ש"אולי כתבו ואולי לא בבלוג שלהם", או רק למי שמשחק את תפקיד הקוזאק הנגזל? מכירה את הביטוי נאה דורש נאה מקיים? הוא לא נפוץ כמו האביר על הסוס הליברלי או אגזמפלר, אבל חפשי בגוגל, בטח תמצאי. יתכן שבאמת לא כתבת עליי, ויתכן שאת מנסה להתחבא פה מאחורי התממויות מטומטמות. הכל יתכן. בציטוט שלי, שמכיוון שבקשת כל כך יפה, אביא אותו שוב לטובת המפספסים: ציטוט: מסתבר שיש דבר יותר פאתטי: לכתוב בפורום שאת לא נעלבת ואז לפתוח פוסט בבלוג שמראה שנעלבת אחו-שילינג. ואם כבר בפאתטיות עסקינן, רדי מהקטע של לדבר על עצמך בגוף שלישי.
לא כתבתי שנעלבת ספציפית ממני. נעלבת מהאנשים שתומכים בדיעה אותה הבעתי. רוצה עכשיו לבוא ולומר שלא התכוונת לאף אחד מהם? ומה לעשות, לא כולם יכולים להביא קוראים על סמך איכות הכתיבה שלהם. אז שמחתי לעזור לך להקפיץ את מונה הצפיות בבלוג באופן חד פעמי. |
|
|
|
מלכתא
|
לפני 11 שנים •
26 ביוני 2013
מה הפואנטה בתגובה שלך?
חוץ מלרכל ולהפיץ לכלוכים? ולא נעלבתי ממך או מאף אחד אחר. היקום כבר יעשה לכם תיקון. לגבי הקוראים שלי, אל תדאגי להם.... אני מקבלת את ההערה שלך, כתבתי הרבה דברים אתמול והיום. כנראה שהקפיצה בצפיות היתה עקב כך. לא מרכילויות מטופשות,כיוון שקהל הקוראים שלי נאמן ורגיל לקרוא דברים איכותיים. |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 11 שנים •
26 ביוני 2013
ללאמנזיה של לוטוס Black Lotus כתב/ה: [quote=)
יתכן שבאמת לא כתבת עליי, ויתכן שאת מנסה להתחבא פה מאחורי התממויות מטומטמות. הכל יתכן. [/color][/b] זה ג'אסט אין קייס שתכחישי שוב... שלא תגידי שהוצאנו את דבריך מהקשרם - השתלחות בוטה ואישית. (נקווה שהפעם הזכרון שלך לא "יבגוד" בך...) |
|
|
רצסיבי(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
27 ביוני 2013
מצחיק איך ויכוח על עניין עקרוני הפך להטחות בוץ הדדיות.
לא שיש לי משהו נגד בוץ, אבל חבל על האנרגיות שלכם, וגם היה עדיף שתתוכחו על נושא הדיון ולא על דברים שמחוץ לו. אבל הנה יש לי משהו שיקשר בין נושא הדיון לבין הריב שלכם. יש שאלה שמסקרנת אותי, והיא מופנית למלכתא. מלכתא - אני לא מצליח להבין איך מצד אחד את מגנה את תופעות הסטרפטיז בצבא, ומצד שני פרסמת אצלך בבלוג סיפור, תחת הכותרת "הלוואי שכך היה נראה הצבא שלנו", שבו תיארת יחסי מין מלאים בין שני שומרים בעמדת הש.ג., המתבצעים בזמן מילוי תפקידם כשומרים. היה הגיוני להסיק שאם בעיני מישהו זה פסול לדגמן בחצי עירום בבגדי צבא, אז מקל וחומר שהוא לא יראה בסקס בעמדת הש.ג. בזמן שמירה, משום אידיאל צבאי. לא ככה? אגב, כדי שיהיה ברור, בעיניי שני הדברים חמודים, גם הסטרפטיז וגם הסקס בשמירה, בכפוף למבחן התוצאה (כלומר, שלא יחדור מחבל לבסיס בזמן האקט). |
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
27 ביוני 2013
רפאל כתב/ה: פוג ומלכתא,
שיח אינטלקטואלי הוא שיח שעניינו בירור הטוב והאמיתי (ואולי עוד כמה דברים), ולא טיפוחו של האגו, חנופה וליטופים. לכן, לא רק שאין בו מקום להעלבות ולטיעונים לגופו של אדם, אלא שגם אין בו מקום להעלבויות ולסילופם של טיעונים לגופו של עניין, במטרה שידמו לטיעונים לגופו של אדם (מה שבלשון עממית קרוי בשם התקרבנות). בכלל, בשיח כזה אין מקום לסנטימנטליות יתרה, זה פשוט לא שייך. כשאתה הולך לרופא אתה לא מביא עמך את האגו. אם הוא אומר לך להפסיק לאכול ממתקים ולהתחיל לעשות ספורט - אתה לא נעלב מזה. אתה לא מגיש בקופת חולים תלונה על רצח אופי. ואתה לא תעלב אפילו אם יתברר שהרופא טעה, וחוות הדעת של רופאים אחרים היתה שעליך לרבוץ מול האח הגדול 3 שעות ביום ולאכול טעמי ופסק זמן. פשוט אין פה מקום לסנטימנטליות יתרה. ברגע האמת כולנו נעדיף רופא מומחה מעולה ומיזנטרופ, על פני רופא טמבל שמחניף לנו. כשהייתי צריך לבחור לעצמי מורים במרוצת החיים, תמיד בחרתי אנשים שהיו דומים בעיני לסוג של רופאים. כלומר אנשים שדיברו באותה בהירות וישירות של רופא "כאן אתה טועה", "כאן אתה לא מבין", "תלמד את זה", "תשנה את ההוא", ו"את זה תזרוק אל הפח כי זה לא שווה כלום". אני לא חושב שאפשר ללמוד אחרת. וגם כשאני בוחר לעצמי פרטנרים לשיחה, אני מעדיף אנשים שמדברים בבהירות ובישירות, ושאין להם עניין והבנה רבה בהעלבות ובהעלבויות. לפעמים אנשים כאלו יכולים להיות מעט בוטים, אבל זה רק כי מחוסר עניין הם מעולם לא למדו כיצד להעליב או להעלב בצורה אלגנטית ופופוליסטית. עכשיו, אני מבין שאולי לא כולם רואים את הדברים בדיוק כמוני. ועדיין, בשיבל לנהל דיון, למשתתפים בו צריכה להיות מוטיבציה משותפת. למשל: לברר אם זה בסדר או לא בסדר לצלם תמונות מהסוג הנדון ולהעלות אותן לרשת. או לברר מה טוב יותר, ליברליזם או שמרנות. או לברר מהו ליברליזם. כמו כן, המשתתפים בדיון צריכים להסכים שלא לדחוף את האגו בכל הזדמנות ולהתעסק בהעלבות והעלבויות כל הזמן. פוג, זה ברור לגמרי שאין לך מוטיבציה כזו. מרגע הצטרפותך לדיון אתה כל הזמן מתעסק בשאלות של מי בסדר ומי לא בסדר, מי מעליב ומי לא מעליב. אתה אומר שהאלימות האישית הזו משעממת, אבל אתה מגלה בה הרבה מאוד עניין, וגרוע מזה - אתה מלבה אותה כל הזמן. ומלכתא, להוציא את תחילת השרשור זה גם בדיוק מה שאת עושה. את כל הזמן מתעסקת באיכסה הזה של מי אכל למי ומי שתה למי. כמעט כל הודעה שלך מלווה בכמה התבטאויות מתנשאות ומזלזלות. ולמספר ההתבטאויות הללו משתווה לאורך השרשור רק מספר הפעמים שבהם צעקת שעיוותו את דבריך בצורה מכוערת ושמבצעים בך רצח אופי. איך יש לך כוח לכל זה? בתחילת השרשור טענת כמה טענות. כמובן שלא הסכמתי איתן, אבל לפחות יצרת נושא לדיון. אלא שמהר מאוד שינית גישה, וניסית לנטרל כל ניסיון לדון בטענות שלך, לבקר אותן ושלא להסכים להן. במקום משכת כל הזמן למקום האישי ובחרת להתעסק במיץ של הזבל. חבל. באמת חבל. אם הייתי משקיעה את מחצית האנרגיות שהשקעת במיץ של הזבל בשביל לחדד את טיעונייך, ובשביל להסביר לנו למה את שמרנית, היה יכול להיות פה מעניין מאוד. ואולי היינו זוכים להכיר שמרנית אינטליגנטית. רפאל, די קל להתמודד עם הטיעונים האלה. למה? כי הטענה המרכזית שלך היא בערך: "בגלל שזה ויכוח אינטלקטואלי, מותר וגם רצוי להיות אלימים ולפגוע אחד בשני בלי עכבות". ובכן. הטענה הזאת לא נכונה. דהה? ולא משנה איך תהפוך את זה, היא עדיין תישאר לא נכונה. עכשיו, אפשר לבדוק לכל טיעון שהעלית, מה בו לא בסדר. למשל הראשון: זה נכון, ברגע האמת כולנו נעדיף רופא מומחה מעולה ומיזנטרופ, על פני רופא טמבל שמחניף לנו. אבל יש גם פה מידתיות, כשזה מתנגש עם ערכים בסיסיים של כבוד האדם. האם היית הולך לבדיקת עיניים אצל בשאר אסד? האם היית שולח את ילדיך לבדיקה אצל ד"ר ברוך גולדשטיין? למה? הם הרי רופאים כל-כך טובים. אני בטוח שהם יגידו לך את האמת בפנים. אז למה לא? האמת היא שלא תעשה את זה כי זה מתנגש עם ערכיך וכי תרגיש שתוכל למצוא בקלות יחסית רופאים אחרים, ולחסוך לעצמך את עגמת הנפש, ואת תחושת הריקנית האיומה שתתלווה בידיעה שטיפל בך אדם שכזה גם אם הוא רופא טוב. אפשר להמשיך, אבל זה קצת חסר טעם – הטענה המרכזית היא לא נכונה. זה די ברור. אבל כן הייתי רוצה להתעכב על משהו שעלה גם בהודעה שלך האחרונה, וגם בכמה מההודעות של המלט במהלך השנים. טיעון מאוד מסוכן, כי אני מרגיש שהוא קנה לו אחיזה בחברה הישראלית, והוא נתפש כטיעון מאוד לגיטימי. כתבת "אני מעדיף אנשים שמדברים בבהירות ובישירות, ושאין להם עניין והבנה רבה בהעלבות ובהעלבויות. לפעמים אנשים כאלו יכולים להיות מעט בוטים, אבל זה רק כי מחוסר עניין הם מעולם לא למדו כיצד להעליב או להעלב בצורה אלגנטית ופופוליסטית ". במילים אחרות, יש פה טענה שאנשים בוטים ואלימים הם ישרים ובהירים יותר מהאנשים שנעלבים מהם, ושלא מעליבים בעצמם. זה משהו שאני שולל מכל וכל. אין דבר רחוק יותר מהאמת. ההיפך הגמור הוא הנכון. אני זוכר את הפעם הראשונה שהבנתי את זה - שזה משהו נפוץ שאנשים חושבים ומזדהים איתו. זה היה באח הגדול השני, אני חושב, שמעיין חודדה סיימה מטח של קללות במילים: "אני אומרת את האמת בפנים. אני לא כמו כל הצבועים האשכנזים". ובכן, גם אז היא לא אמרה שם שום אמת בפנים. וגם היום המלט לא אומר שום אמת בפנים. דוגמא קטנה מהמילים האחרונות שלו, שציטטתי כבר תבהיר: הוא כתב לי "אין כאן אף אחד שמכיר אותך מראשית ימי הכלוב שיגיד עליך את מה שאתה מעיד על עצמך בנדיבות יתר." עכשיו, לא נעלבתי מהדברים האלו. אבל הם פשוט דוגמא נהדרת. כי המלט היה שם שהרוב המוחלט של באי הכלוב תמך בי, גם ב"מעשים שלא יעשו". הוא היה - ספרנו קולות ביחד. בשלוש שרשורים שונים. אין לי ספק שהוא יודע. זאת לא *טעות*. חשוב להדגיש. זהו שקר. עכשיו, למה קל לו לשקר? כי כבר ככה אין לא עכבות. כבר ככה הוא "מנתח" אותי (כמו שאני אותו עכשיו, דרך אגב, מודה) במטרה להתקיף. גם ככה כל מטרתו הוא להשמיץ. גם ככה יש פה לקות מוסרית. אז, פשוט, נוסיף על הדרך שקר או שניים. זה נהיה נגיש. בואו נהייה גם לא הוגנים. לא כנים. אנחנו כבר ממילא שם? אתה מבין? האלימות המילולית, אין בה דבר וחצי דבר עם דיון אינטלקטואלי. להיפך. מישהו שיש לו עכבות בודק כל דבר שהוא כותב. האם הדברים שאני כותב על מישהו אחר הם נכונים? כשאני כותב את השורות הללו, זה אחרי שקראתי גם את ההודעה שלך וגם את זו של המלט פעמיים. בשביל לבדוק את עצמי. אבל מנגד, אדם בוטה ואלים בהכרח לא רואה את האחר. לכן האלימות היא תמיד תעודד שחיתות, בורות, שקרים, חוסר הגינות. היא כבר שם. כבר ממילא אין עכבות. אם אתה אלים כלפי מישהו, אין כבר *טעם* להיות הוגן כלפיו, או כלפי עצמך. ובקשר למה שכתבת אליי: חזרתי וקראתי את מה שכתבתי בשרשור הזה. אני מציע לך לקרוא גם. אין שום דבר במה שכתבתי, שיכול להתפרש כחוסר רצון לדיאלוג או לדיון. מאיפה בכלל הבאת את זה? האם זה בגלל שדעתנו שונות? |
|
|
Lordpain(שולט)
|
לפני 11 שנים •
27 ביוני 2013
אתם יודעים חברים...
אם מגיע השלב שבו כל אחד מטיף לשני, ואף אחד כבר לא מוכן להקשיב ולהסכים עם האחר אז מה הטעם בכל זה? כמה שלא תטען, כמה שלא תסביר, הצד שני כבר לא מקשיב, אז בשביל מה, בשביל מי! להמשיך ולטעון ולטעון עד בלי סוף ?! אם אתם באמת מאמינים שאתם אנשים אינטליגנטים, אז אני חושב שהגיע הזמן להתייחס למצב ופשוט להרפות, כי מה שהולך כאן, כבר ממזמן הפסיק להחמיא לאינטליגנציה שלכם. |
|
|