כשאומרים לך שאתה שיכור...

עינבר • 8 באוק׳ 2005

אונס זאת חוויה נוראה, האישה בסיפור היא אישה מוכה, שסובללת מהתעללות הנפשית.
התעללות נפשית אונסת לך את הנשמה, משאירה אותך בלי ערך עצמי ובלי שום שליטה על המצב.

גם אני חשבתי כמו רפאל , באמת שחשבתי כמוהו , רציתי להאמין שאתה צודק.הלוואי והייתי אנוכית.

איך גיליתי שאני טועה? שהתעוררתי בבוקר ושמתי לב שאני מתנהגת בדיוק כמוהן.
כמו נשים שעברו אונס, כל התגובות שלי היו תגובה פוסט-טראומטית.
בהתחלה האמנתי שכנראה משהו לא בסדר אצלי, שאני לא לוקחת דברים בפרופרציה.
אז דיברתי עם ידיד שלי, דום מנוסה וסיפרתי לו מה אני מרגישה , ושאלותיו, מה קרה בסשנים ואחריהם.
הוא היה בהלם מהסיפורים שלי, הוא אמר לי "ברור שאת מרגישה כמו מישהי שעברה אונס,
אנסו לך את הנשמה, שברו את הגבולות שלך כל יום מחדש ולא היה מי שידאג לך."

אני לא רוצה לספר פרטים אישיים, אבל בפירוש יש גבול בל יעבור בין יחסי שליטה והתעללות.

האפטר קר, העובדה שמספרים כמה מעריכים מה שעשיתי, במיוחד שאני עושה משהו לראשונה, מהתמסרות.
מונעת ממני לעבד לא נכון את החוויה. אני לא יכולה לקום בוקר אחד ולהרגיש מושפלת באמת, אני יודעת שנינו חווינו משהו נפלא.
העובדה שמחבקים אותי מזכירה לי שאני מסרתי את עצמי לגבר שהעריך את הנתינה, בעל רגישות.
אם אני נותנת את עצמי שוב ושוב למי שלא אומר לי שאני נפלאה, אני אתחיל לשכוח שאני נפלאה.

רפאל , אני חושבת שאתה חייב לי התנצלות, תקפת אותי אישית בהאשמות, בלי להכיר את פרטי המקרה. אם אתה מאשים אנשים או שופט אותם אישית, אתה פוגע בהם. זה אמנם לא התעללות, אבל זה עדיין פוגע.

מה מבדיל BDSM להתעללות?
1. ההסכמה היא הדדית, הצד הנשלט מסכים להתמסר , הצד השולט מסכים לקחת אחריות עליו ודאוג לא שלא יפגע פיזית או נפשית מהסשן.
2. למרות הקצנת המשחק. הדום אחראי למה שקטרה אי אפשר להאשים את הסאבית כל הזמן שהיא אחראית לסיטואציה שבה אין לה שליטה, היא תהפוך חסרת אונים. צריך להבהיר את זה. זה שפוי.

גלתיאה • 8 באוק׳ 2005

להפטר קר יש חשיבות עליונה, ענבר צודקת.

ורציתי להוסיף שבמקרה שהובא על ידי כחולה יש אכן עמידה בסטנדרטים של ה ssc היבש.

למרות שברוב מקרי ההתעללויות אין בעיקר שמירה על בטחונו הנפשי והפיזי, וכן אין מה לדבר בכלל על הפטר קר.

ורפאל- אל תזלזל בזה. האחריות כאן היא של השולט לדאוג שזה יקרה. היא למעשה חייבת לקבל את זה מיד לאחר הסשן. אם זה לא יקרה, היא תשאר במקום נמוך בעיקר מולה, והמקום הזה זה בדיוק המקום שמתחיל לייצר את הסדקים בתוך הנפש.
האחריות לנשלט לא נגמרת עם רגע הסרת האזיקים...

רפאל • 8 באוק׳ 2005

אני לא מזלזל. זה חשוב. רגישות היא חשובה מאוד. ואני יודע מנסיון שבהעדרה אפשר להרגיש התעללות, ניצול וזלזול. וכהרגשה אולי זה יהיה מוצדק להשתמש בסופרלטיבים האלו. אבל במסגרת דיון עקרוני - זה קצת פזיז.

אפשר לדבר על חשיבותה של הרגישות גם מבלי לנפנף בדגל ה"התעללות" כל הזמן.

חשוב להבחין בין בדס"מ להתעללות. חשוב מאוד.
אבל גם חשוב להבחין בין חוסר רגישות, אטימות, והאפילו - התנהגות של חרא, לבין התעללות.

אני מאמין שאנשים צריכים לדעת כיצד להיפגע ולכאוב, גם מבלי להיכנס אוטומטית לפוזיציה של קורבן. את כולנו דחו, בכולנו התאכזרו, לכולנו שיקרו, ובכולנו פגעו. צריכים לדעת להתמודד גם עם זה, ואדם צריך לקחת אחריות על חייו גם ברגעים כאלו.

כאב הוא חלק מן החיים. אי אפשר להתמודד עם כל כאב בכך שעורכים לו השוואה לאונס והתעללות. זו בריחה מהתמודדות ומאחריות. לא צריכים לחפש את האונס ואת ההתעללות שבכל דבר.

מיתוסית​(שולטת) • 8 באוק׳ 2005

ענבר, בשום מקום לא ציינתי שהיא אישה מוכה.
למעשה לאורך כל הסיפור לא מצוין שאבא שלה או בנזוגה היכו אותה למעט סטירה פה ושם.
לא טענתי מעולם שמדובר בסיפור בדסמי ושיש ביניהם יחסי שליטה.
ייתכן שהם אפילו מעודם לא שמעו על שליטה.

המטרה שלי הייתה לבחון את נקודת המבט של אנשים שמתעסקים בבדסמ אל מול ונילים בסיפור הזה, כי אנחנו יכולים להשוות את ההתעללות לבדסמ, מה שונילי לא רואה- מבחינתו אין אפור, רק שחור ולבן.

בהחלט יש כאן התעללות נפשית. אבל מה על כל אותם סאבים שהתשוקה שלהם להרגיש הישלטות באופן טוטאלי? שהמקום שבו הם מרגישים הכי טוב עם עצמם זה כשהם למטה, כשהם מבטלים את עצמם?
שמעתי לא סאב ולא שניים (גברים בעיקר) שבעיניהם זאת הפנטזיה האולטימטיבית.
האם גם אז זה לא בסדר?

לא פעם אני רואה פה שרשורים של זוגות שעושים דברים קיצוניים או אקסטרימיים או פשוט לא ב"מיינסטרים" שלנו כקהילה וישר צולבים אותם ומצד שני ישנם האומרים שאם זה לא בכפייה ושני הצדיים רוצים בזה, אז למה לא?

השאלה היא מה תפקידנו כחברה בכל הסיפור הזה, היכן מותר לנו להתערב והיכן רצוי שנתרחק? האם יש לנו הזכות לקבוע מה טוב למי?

scorpio king​(שולט) • 8 באוק׳ 2005

המלכה הכחולה ,
שאלת מה האחריות שלנו כחברה,
האחריות שלנו היא להגדיר את גבולות המותר והאסור במסגרת החוק והנורמות
האחריות שלנו היא ללמד נשים בכל אפשרית שיש בידן את הכח להחליט על חייהן
זה קשור לחקיקה, הסברה ויצירת הזדמנויות אמיתית לנשים לשנות את חייהן, אם ירצו


אישה מוכה היא אישה שסובלת מאלימות, האישה בסיפור שלך סובלת מאלימות נפשית ומילולית
יש מחקרים ומאמרים שעוסקים בהגדרה של אלימות והתעללות, קראתי הרבה כאלה, הסיפור הוא אלימות

אפטר קר הוא לא פינוק של הסאבית, הוא צורך נפשי שנובע ממה שקורה במסגרת הסשן.
לא בכל סשן יש כזה צורך, לא בכל סשן חייבים לקבל את זה מהצד השולט. אם עשיתי סשן עם גבר בדייט השלישי וכאן נגמר הקשר. יכול להיות ששיחה עם חברה שהיא מהקהילה תתרום יותר. הכרח קשור למידת הקשר. למידת ההתמסרות , לגבולות שנשברו ולמידת היכולת השפעה של השולט על הנשלטת.




נ.ב.
אני שמחה שיש את רפאל שיודע להבדיל בין התעללות לפגיעה ולדעת בדיוק מה קרה לי באמת.
עכשיו ראיתי את האור, אני יודעת שאני נפגעתי, אבל לא סבלתי באמת מהתעללות. איזה כיף לי.

עינבר, שנמצאת אצל scorpio king

גלתיאה • 8 באוק׳ 2005

רפאל- בדסמ זה לא ווניל, התנהגות חרא בווניל עלולה להיות הרסנית בתוך מערכת יחסים בדסמית.
בבדסמ יש התעסקות עם חומרים מאוד רגישים.


כחולה- לא רק לסאבים יש את הפנטזיה הזו, גם לסאביות. כשמדברים על צרכים או על פנטזיות אין דבר כזה שזה לא בסדר. גם מימוש של התבטלות היא לא התעללות. היא אולי נמצאת במקום שמסכן יותר, או מועד יותר לפורענות, אבל אפשר לממש אותה בלי להגיד טוטאלי= התעללות.
נורא תלוי כמובן מי השולט ומה הוא עושה עם זה.

זכותו של כל זוג לעשות אקסטרים, כל עוד הבטחון של הנשלט נשמרת, והסאבית מרגישה מאושרת ( ואגב מאוד קל להרגיש את זה ) אז מבחינתי שכולם יצווחו. דווקא אלו שמגלים התנגדות חזקה ובוטה לגבי הנושא הם אלו שצריכים לשאול את עצמם מה בפנטזיה או במעשה גורם להם לתגובה רגשית כל כך חזקה...

תפקידנו כחברה לדעת שיש מקרי התעללות, לא לקבור, לא לכסות ולא לחפש תירוצים.
ולא לפחד להתעמת עם זה. ולדעת מה לעשות עם זה כשיש חשד שמשהו לא בסדר.
התערבות גסה תשיג בדיוק את ההפך. אם יש חשד פשוט לגשת ולדבר בעדינות. שכל הזמן זכותה של המנוצלת לא לספר, או לא לשתף או לנתק מגע. וזו זכות שצריך להקפיד עליה.
אבל כחברה חייבים להיות קשובים, לדעת לכבד את הרצונות של המנוצל. טוטאלי זה לא התעללות.
מה שקובע כאן מה הסאבית מרגישה. אני יכולה לקרוא על הבחורה מהסיפור להגיד לעצמי אוי
ולשאול אותה אם באמת טוב לה. אני יכולה להציע לה וו, אבל זו היא שתבחר אם לתפוס אותו או לא.
לכן- התערבות כן, אבל מאוד עדינה ולא גסה. וכשמה שקובע בעיקר זו הרגשתה של הסאבית ואיך היא מגיבה מול זה.

ואתם יודעים מה? זה אפילו לא תפקיד, זו חובה קהילתית.

הורים מנוולים, מעקרים את ילדיהם מיכולת !

דורון גונן • 13 באוק׳ 2006

לצערי, עיקור ילדים מיכולתם הוא דבר נפוץ ברמות שונות.

גם האמא שמתוך דאגה אמיתית צועקת לילד/ה שמנסה ללצעוד בשיווי משקל על הגדר "אתה תיפול! אתה תיפול!" מעקרת את הילד/ה מיכולתו/ה.
גם האבא שמלגלג על יכולתה של ביתו או בנו במקום לעודד אותם.

פשוט חבל!

חשבתי די הרבה על תהליך רציני של הדרכת הורים ועל כך שחינוך הורים והדרכה היה יכול להעלות את הפוטנציאל של העם הזה בעשרות אחוזים, להביא טוב, רוגע ואהבה לכל עם ישראל. נקווה שלפחות אלו שקראו את הפוסט המשמעותי הזה - יפנימו.

מיתוסית​(שולטת) • 13 באוק׳ 2006

מאיפה שלפת את הפוסט העתיק הזה?

פתוחה • 14 באוק׳ 2006

הסיפור הזה ... וואו נשמע לי מאוד מפחיד אבל תאמת גם מגרה אותי מאוד... כולם פה אומרים שזה לא בסדר אבל מה לא בסדר? הוא הרי שולט באמת והיא נשלטת באמת והיא גם עושה כל מיני דברים שהוא מבקש ממנה גם אם היא לא רוצה.. זו לא שליטה אמיתית??

פעם פרח​(נשלטת) • 14 באוק׳ 2006

בואי נתחיל מנקודה מאוד חשובה - זה סיפור, לא מציאות.
קראת את הדיון שאחרי הסיפור ?

בפנטזיות שלנו זה בסדר להתגרות ולהמשך להמון דברים שלא נרצה לעשות במציאות.
אונס קבוצתי למשל.

המציאות שונה. ולפעמים בהרבה.
וסתם לשם דוגמא:
להיות שולט זה לא רק לתת פקודות ומכות. זה גם לאהוב, לכבד, להרגיש איכפתיות.
להיות נשלטת זה לא לציית בעיוורון.
מספיק לקרוא את עינבר (פה בפורום, בבלוג שלה) בשביל להבין למה זו לא שליטה אמיתית, וזאת כן התעללות.

בראש שלנו, כשאנחנו חושבים על מצבי שליטה, הכל בסדר:
תמיד השולט יודע לאן לקחת אותנו ומתי לעצור, תמיד אנחנו מרגישות שקיבלנו את מה שרצינו.
הנשלטות מצייתות עד הסוף, לא נאמרת מילת ביטחון, מתמסרות לגמרי.

במציאות - שולטים הם לא אלוהים, הם לא קוראים מחשבות, הם מסוגלים לטעות.
נשלטות גם יכולות לטעות - להגיד שרצו, וברגע האמת להבין שזה קשה מדי.

שליטה היא מעין משחק תפקידים. לפעמים סתם משחק של שעתיים, לפעמים מאוד מאוד אמיתי.
אבל יש מאחוריו אנשים אמיתיים.
ואם האנשים נפגעים בצורה אמיתית, משהו בשליטה מאוד לא בסדר.