Tainted(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
29 בינו׳ 2006
בואו אספר לכם סיפור קטן
יש דומים מסוכנים, אין ספק בזה, אין ויכוח בזה, יש אנשים שצריך לשרוף אותם חיים. עכשיו שסיכמנו את זה, בואו אספר לכם סיפור שאני באופן אישי ניתקלתי בו. סאבית שחשקה נפשה בדום מסויים, נקרא לו X, החליטה כי ''המטרה מקדשת את האמצעים''. היא עשתה שמיניות באוויר והדום X עדיין לא הסכים לקחת אותה. אותה הסאבית חשבה לה, וחשבה, וחשבה, ומצאה פיתרון! היא לקחה מישהו שהיה הדום שלה, שב-מ-ק-ר-ה ה''אויב'' של הדום שבה חשקה נפשה, והפילה עליו סיפור מצוץ מהאצבע שהוא דום מסוכן ושהוא עשה לה א,ב,ג,ד. מה עושים אז עם סאבית שנימצאת בתוך פורומים של סאביות, אך בפורום בעצם לא יודעים עם מי יש להם עסק? ומה עושים עם סאבית שמשקרת לגבי מידע שהיא מוסרת כ''קורבן''? האם קודם עושים לינץ' בכל הפורומים על הדום, ומכניסים אותו לרשימות- ואחרי זה בודקים עדויות? האם דומים בעצם צריכים החל מהיום לתעד כל מילה וכל צעד? ניראה שכן, כי מפליא למדי (ובחיי שזה הפליא אותי ברמות שאין לכם מושג), אבל יש כאלה שקרניות שתופסות גל על אלו שבאמת ניפגעו. איימי, לפעמים הדברים ניראים אחרת, שמסתכלים על העדויות ועל מה שבאמת קורה. ולפעמים, זה באמת קורה. השאלה בעצם היא מי? האם אנחנו שופט- מושבעים- ומוציא לפועל? האם הכנסת דום שלא עשה כלום לרשימת הדומים המסוכנים זה הפתרון? על כל 10 אשמים יש אחד חף מפשע- אז זה שווה? אני בכוונה מציגה את הצד השני של העניין, אני מאמינה בבדיקת עדויות, בטח ובטח לבדוק מישהו שאני הולכת לשים את חיי בידיו. אני עם בודי, לא תמיד הסאבית היא הצודקת. זה יכול לבוא מנקמה, או מרצון לרצות אחר- וכן זה מקרה קיצוני, אבל מה לעשות, הקיצוניות קיימת... שלא נדע מצרות, יום טוב, דומי |
|
|
-אש-
|
לפני 18 שנים •
29 בינו׳ 2006
צ'יטה ודומי
אני מסכימה איתך צ'יטה באומרך שבתור נשלטת אני מאפשרת לאדון, לדום שלי שליטה עלי, ואולי דבר זה יכול להתפרש כחולשה. אני לא חושבת שכל דום אשר הייתי במחיצתו ראוי להקרא דום, לפי אמות המידה שלי, אך אני בחרתי את מידת השליטה אשר ניתנה להם. רק אחד הצליח לגרום לי לרצות להעביר אליו שליטה כמעט מלאה, ואני לא מתחרטת על רגע, אני שמחה מאוד שעברתי איתו את הכברת דרך הזו, ויודעת למה אני מצפה הלאה. אם יש דבר אחד שאני כן מאמינה הוא, שהחולשה היחידה שיכולה להתקיים היא חוסר האמון בעצמך, דבר ראשון כאדם.
העניין הוא שאני קוראת פה על ניצול רב ושמוש בבדסמ, בכדי להזיק, כמו שימוש בכל דבר ודבר ביום יום. אני אישית מסכימה עם דומי באשר לסכנות הגלומות בקריאה: זאב,זאב. יש פעמים רבות אשר מעלילים על דומים שונים מתוך מניעים אישיים בלבד. זהו לא דבר שהולך להעלם, לצערי, מאחר וכל אחד (ואני כלולה בינהם) יש לו הדרך שלו להגיב על מה שנראה לו פוגעני, אצל חלק זה נעשה בצורת השמצות. ושוב אנו חוזרים לאותה מקום ידוע, הקריאה: זאב, זאב. מונעת את האפשרות שבו אכן ינתן יחס מתאים לאותה זעקה אשר תתלווה הבכי וסיפור אמיתי וכן, ואנו בתור האנשים מסביב לא נדע להבחין בכך, ודבר זה מפחיד אותי יותר מכל. אחריות להחלטות, לאכזבות, לחוסר סיפוק ולאושר של כל אחד ואחד נמצא בידיו. זה דבר קשה לקבל דחייה, להתאכזב, אבל בסופו של דבר ממשיכים הלאה, לנטור טינה ואיבה בפומבי, רק ממעיטה מהערך העצמי בעיני עצמך בסופו של דבר. |
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
29 בינו׳ 2006
תגובה לנעליים אדומות
באופן כללי אני מגיב טוב לנעליים אדומות
אני עוסק בכאלה שיודעים לשלוט/להשלט. ובסשנים כאלה. ושם, ההתמסרות מעבירה ים עוצמה לצד השולט. גם אם את חזקה מאד. יש שם ים של כח מועבר, ולאו דווקא פיסי. בסשן חזק, אחד או יותר. בו מועברת הרבה עוצמה. סאב-ספייס כזה. את מוסרת ים של כח עלייך. גם על העוצמות שאני חווה ממך, שאגב מרשימות אותי. חוזר על הקריאה שלי, בואי ונהיה קשובים לצעקות זאב, למרות שמסכים, שלפעמים הן בגדר זאב זאב. ולא נאטום את אזנינו מלשמוע. גם לא מפני, שיש מספיק זעקות שווא ברקע. ובכדי לתת אור קצת פחות רציני על הנושא, בדיחה, לא קשורה. הצייד והדוב: צייד אחד הולך לצוד דוב הוא מסתובב ביער עם הרובה הדו קני שלו מכוון לפנים ופתאום... דוב ענק מתנפל עליו מבין השיחים מעיף לו את הרובה מהיד, מוריד לו את המכנסיים, בועל אותו באכזריות, זורק אותו לשיחים ומסתלק. לאחר שהצייד מחולץ מהיער ומבלה שבועיים בבית חולים, מחליט לחזור ליער לנקום בדוב ולצוד אותו. הוא מסתובב ביער עם הרובה לפנים, דרוך כולו, אבל מבין השיחים יוצא אותו דוב ענק מתנפל עליו, מעיף לו את הרובה מהיד, מוריד לו את המכנסיים ושוב בועל אותו באכזריות, זורק אותו לשיחים ומסתלק. לאחר שבועיים נוספים הצייד חוזר ליעד נחוש לצוד את הדוב. והסיפור חוזר על עצמו. אבל לפני שהדוב זורק את הצייד לשיחים הוא אומר לו: אתה לא באמת בא ליער בשביל לצוד, נכון? |
|
|
לא ספציפית
|
לפני 18 שנים •
29 בינו׳ 2006
צ'יטה , הבדיחה דווקא קשורה מאד
ומתארת מצויין את המצב .... 
|
|
|
מייפל(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
29 בינו׳ 2006
תגידי אמיליה, את מסוג הנשים האלה שכשמישהי נאנסת הן ישר חושבות שהיא רצתה את זה? או שהיא הלכה עם בגדים חשופים ולכן זה מגיע לה?
מילא כשזה בא מאיזה גבר מתוסכל, אבל מאישה הייתי מצפה לקצת יותר. |
|
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
29 בינו׳ 2006
למייפל
בבקשה תקראי את מה שכתבתי שוב, ואת אלה שקדמו לו. בפירוש הייתי בעד הגנת הנאנסות הללו.
ולגבי הבדיחה, וואללה, תצחקי קצת. לא חייבים להיות כל הזמן רציניים כל כך.  (-:
|
|
|
|
לא ספציפית
|
לפני 18 שנים •
29 בינו׳ 2006
לא מייפל
אני מסתכלת על דברים בצורה אובייקטיבית וכן לא מעט פעמים האשמות הן לא מבוססות ולא רלוונטיות ויש להבדיל בין סתם מנייק לבין דום שהוא מסוכן וכמו כן לא פעם ראיתי מצבים שהם בדיוק כמו בבדיחה המוזכרת : בנות שצועקות איי איי ורצות לאותו אדם לקבל מיזה שוב וכשאת אומרת שדבר כזה היית מצפה לשמוע מגבר מתוסכל ולא מאישה .... אז תתעוררי כי לא זה לא מלחמת מינים ... |
|
|
|
לא ספציפית
|
לפני 18 שנים •
29 בינו׳ 2006
צ'יטה , אני הבנתי תכתוב היטב
ולא טענתי שהבדיחה מאששת את טענותיך אבל היא עדיין מביעה מצב נכון אמיתי וקיים והיא גם מצחיקה .....
|
|
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
29 בינו׳ 2006
לאמיליה
לא חשדתי לרגע שלא הבנת.
החיצים שלך דוקרים. |
|
|
|
לא ספציפית
|
לפני 18 שנים •
29 בינו׳ 2006
האאא , חשבתי שתגובתך הקודמת היא עבורי .... התבלבלתי |
|
|