מחיר ההתמסרות הטוטאלית

צ'יטה​(שולט) • 18 בפבר׳ 2006

לעינבר: אני מצטער שכך את חווה אותי. את לא יכולה למנוע ממני להתייחס לדברים שאת כותבת בדיון פומבי. ולו רק בשם העובדה שאת לא טיפשה בכלל לדעתי, נהפוך הוא. את אומרת דברים ששווים התייחסות, ולכן אני מתייחס. אפילו אם זה לא מוצא חן בעינייך. מצטער.
אני מסכים לגמרי עם טום שאמר בחוכמה. ההתמסרות הטוטאלית היא לא לעשות כל מה שהשולט שלך אומר לך.
ללילה: אני מסכים עם כל מילה. אין דרישה בהתמסרות טוטאלית כזו, שאמורה לקחת ממך שיקול דעת. נהפוך הוא. התמסרות אמורה לעסוק רבות בשיקול דעתך כנשלטת. מחוייב המציאות שתהייה כזו, שהרי אחרת זה לתנות אהבים עם בובה, כזו מגומי שמוכרים בתור צעצוע סקס.
הנשלטת חייבת להיות שם ממש, לא להיות תלותית, להיות אדם בעל שיעור קומה, מגיב וחושב.
אני מוצא בהליך ההתמסרות, הליך דו צדדי. גם השולט מתמסר לנשלטת שלו. הוא אמור להעניק לה המון. לתת. שליט בתפיסתי, זה לא מישהו שעומד ומשתמש בשיפחת מין. זה מישהו שדוחף ומכוון, באספקט הסשני, את התמסרותה של הנשלטת. ואחרי הסשן, הם בגובה העיניים משוחחים כמו שני אנשים בעלי שיעור קומה. נכון שנותר נימוס בסיסי, מתוקף היחסים, של אדוני וכאלה. אבל אין בכך בכדי למנוע, את היותה של הנשלטת, שם ממש, נחרצת, עומדת, ומביעה דעתה בגלוי, בנימוס. אין בנימוס, בכדי למנוע ממנה לומר את דעתה.
נותר פה עניין, בדיון הזה להגדיר מהי שליטה טוטאלית. ובמה היא עוסקת. לדעתי, טום ענה על זה מצויין ואין טעם לחזור על דבריו. ברצוני להדגיש שאין שום מקום, ביחסי שליטה, לדעתי, שצריך לדחוף למקום בו הנשלטת, מוותרת על שיקול דעתה. נהפוך הוא, יש לעסוק בדעתה, מאד, זה אולי נושא כבד משקל יותר אפילו, ממה האדון צריך. היא היא התמסרת שם, והאדון נקרא, להתמסר אליה, לצרכים שלה, להיות קשוב. מהמקום הזה של ההקשבה, המשמעת העצמית, הסובלנות, לגעת בדיוק במקום שהיא צריכה, ממקום שלו.
ושוב לעינבר: נשמע לי שיחסי השליטה שלך, אלו שתיארת, כנראה אכן היו גדולים ועצומים, כנראה היו בהם המון רגשות. אבל אסור לדום לאבד שליטה. זה מסוכן. ואני משוכנע ממה שסיפרת, שאכן הוא אדם מקסים ואהוב, אני אפילו משוכנע שהוא בא אלייך ממקום טוב לגמרי. אני בתחושה, לא מבוססת מספיק, שבאתם לנושא, לא מלומדים מספיק. וזה בסדר כי גם אני ככה, ובטח לא רק אני. ומהמקום הזה, של חוסר ידע אולי, שהוא לגיטימי, עשיתם, יחד, שניכם, לא רק הוא, שניכם, טעויות. ועל הטעויות הללו את משלמת מחיר היום וקודם, ואיכשהו אני בטוח שגם הוא. זה שכר לימוד. והשיעור הוא לא ללמד שלא צריך להתמסר. השיעור עוסק באיך כן נכון להתמסר. ובעצם זה נושא הדיון פה.
אני חושב שמה ששיתפת פה, הוא חשוב. לך, ולכל מי שכאן. חשוב בלקח הלימודי הטמון בו. אני לא חושב שאת לא חכמה. אם הייתי חושב ככה, לא הייתי פועל באופן שפעלתי מולך עד כה. אני חושב אבל, שיש לך איזו טעות, קטנה, שיכולה לעשות את ההבדל. ומשם לקחת את נושא השליטה למקום לא נכון, לדעתי כמובן. לדעתי, בחיי, פיספסת קצת את השיעור החשוב שעברת. והשיעור הזה לא עוסק דווקא בבי די אס אם. הוא עוסק בחיים. ויש לך פה שיעור נשמה.
למיוחדת: כבר נאמר פה, השליטה במקומות שאת מתארת, זה לא בי די אס אם, זה משהו אחר. משהו שאני לא מחשיב אותו שייך לעולם הזה. זו בגדר סטייה, לתת למישהו סמכויות כאלה על חייך. מה פתאום ? למה, מה קרה ? מי הוא בכלל שמותר לו ? בשם מה ?
יחסי שליטה עוסקים בדברים אחרים לגמרי לדעתי. ואני מסכים איתך לחלוטין שאסור לתת לזה להגיע לשם. וזה באחריות הנשלטת גם.

Re: הלו הלו

דום31​(שולט) • 18 בפבר׳ 2006

איימי - לדעתי אם את בוחרת בהתמסרות טוטאלית את בהכרח מהמרת על השפיות שלך. אין דרך גם לבטל את מנגנוני הבקרה העצמיים וגם להבטיח אי היפגעות. אפשר להעביר שליטה ב-99% אבל תמיד לחשוב אחת לתקופה האם זה זה והאם זה שווה את המחיר גם של הקשר וגם את המחיר שעלול להיות כרוך עם סיומו.

בכלל למען בריאותו של הקשר וגם לטובתו של השולט כדאי שהוא לא יהיה במצב של 100% כוח כי לכוח יש כידוע נטייה להשחית ולכוח מוחלט נטייה להשחית בצורה מוחלטת. השולט אם כמה שהוא יכול להיות אחראי כלפי השפחה לא יכול להיות ב-100% אחראי לה במקומה. אם אין לו מהצד השני מישהי שעסוקה בחלק משמעותי מהזמן בלחשוב האם לא נחצו איזשהם גבולות שהיא לא חשבה עליהם, במוקדם או במאוחר יקרה משהו יותר מדי. הקשר יהפוך להיות הרסני כלפי השפחה ואז גם השולט יפסיד.

גבולות בתוך קשר או בכלל כל המערכת של נתינות וקבלות צריכות להיבחן ולהיות תחת בקרה מתמדת. לראות שאנו עדיין מסופקים ואם לא אז מה עושים בעניין. קשר בלי בקרה עצמית זה קשר שמראש יש לו תאריך סיום שעוד לא נקבע, וגם סיום שהוא לא נעים.

התמסרות מוחלטת מראש זו יומרה חזקה של התנבאות. כאילו שכל הגבולות הוגדרו כראוי או שבאמת לא נדרשת הגדרת גבולות ושמעתה ועד עולם יהיה בסדר ויהיה טוב. בהכרח תהיה איזו התפוצצות לא נעימה. עם כמה שהצורך של להתמסר ולאבד שליטה חזק חובה להשאיר איזו פינה של בקרה ועצמיות.

ליידי מפונקת​(שולטת) • 18 בפבר׳ 2006

התמסרות טוטאלית איננה ברת מציאות,
הלוקח אותה הוא אדם/אישה אגוצנטרים ומסוכנים.
הנותן אותה הוא אדם/אישה ללא גבולות, שאיבדו את עצמם בדרך והם בסכנת אבדון.
החיבור בין שני אנשים שכאלו יגמר באסון לכל צד וכל צד ישלם מחיר כבד.
אדם צריך להתחבר לעצמו בתוך תהליך ולא לאבד את עצמו בתוך התהליך.
על שני הצדדים להיות קשובים תמיד עם אצבע על הדופק,
אסור לתת לצד אחד את כל האחריות.
נכתבו כאן דברים מדהימים, דברים בעל ערך למידה, על כך תודה.
אני מתחברת לדברים של תום, לדברים של צ'יטה.
ואני מצטטת את הדברים של בל, בל אהבתי במיוחד את המשפט הזה.
"אני לא רואה אפשרות שאני אהיה מסורה למישהו שלא מסור אלי."
אמת חקוקה בסלע. אני מאמצת את המשפט ברשותך.
המילה טוטאליות מפחידה, מסחררת, רומנטית ונלקחת תמיד בצורה שלילית.
אני לוקחת את המילה הזאת למקום אחר.
אני טוטאלית ברצון שלי ללמוד ולחוות להיות נשלטת.
אני רצינית באופן טוטאלי ברצון שלי להתמסרות ולנתינה.
זה טוטאלי חיובי לטעמי.
ותודה לאדוני שהבאתני עד הלום