סיפור קטן - גאה בך שפחתי....

יש בדבריו של שומר הראש כמו גם בדבריה של דובדבנית שריפדה את אי הסכמתה בנבואות לא מופרכות.

מיוחדת וזאלופון (וחואן) אמרו דברי חוכמה שמאוד קשה לסתור אותם. אבל לדאבוני, לי אשית, גם היה מאוד קשה להסכים עמם. מוסר אישי מצווה אולי להעיר הערה לכותב הפוסט למען ליידע אותו/את עצמנו/את הקוראים האחרים על נקודת המבט דרכה אנחנו רואים את מעשיו. אך בו במקביל איני רואה מוסריות בשיפוט.

ואסביר:
אני יכול לבוא ולומר: הרם את העטיפה מהמדרכה, אתה מלכלך את העיר. ואני יכול לומר גם: תראה אותך איזה מטונף אתה, זה פשוט מגעיל.

כפי שאמר שומר הראש, אין אנו יודעים דבר על הדמויות המדוברות ומה הוביל אותן לנהוג כך או אחרת. יש לפנינו עובדה אחת בלבד. עובדה שאין בה צבעים או גוונים כדי להעיד, פרט על מה שהיא. אהבתי את הדוגמא שהביאה דובדבנית, אלא שהיא דיברה על אישיות בצלמה נבראנו. אני ארד קצת יותר למטה. כל אדם, כ ל א ד ם, שלא קשור לקהילה זו, אם יגיע לפורום זה, יהיה לו מה להגיד עלינו, גם אם אינו מוסרי ברמה אליה מתיימרים רבים מהמגיבים כאן. וזה לא שהמוסר שלו שונה משלנו או "בדס"מ זו מערכת אחרת {אהה} שאינה עומדת בסטנדרטים של מערכות יחסים "רגילות" {ברור}", כפי שכתבה מיוחדת. אלא כי אינו מכיר את התמונה השלמה. הסטנדרטים של המוסריות זהים לשני הקטבים ומי שיהיה חרא בעולם הונילי יהיה חרא גם כאן ולהפך. אופן המימוש של חיינו אחר. אנחנו נוהגים לערבב את הצבעים לגוונים שונים, אבל משתמשים באותו בסיס ובאותה תורת מידות הכפופה לאותה אבן בוחן. התמונה השלמה היא זאת שעושה את כל ההבדל.

אבל מה שצרם לי הכי בכל ההתנהלות של הפוסט הזה (שוב וכנראה לא בפעם אחרונה) זו המהירות בה נערכים כאן המשפטים, כפי שהסבירה מיוחדת: "בכל אופן, ניתן לשפוט אדם לפי מעשיו, דבריו, אמות המוסר שלו ועוד, וכל אחד מאיתנו בהחלט שופט אחרים לפי הפרמטרים האלו" ברור ונכון עד להכאיב. אכן ניתן וזה בדיוק מה שקורה. אנחנו לא נוהגים להביע דעה על הנכתב על ידי ניק זה או אחר, אנחנו מביעים דעה עליו. כל הזמן. בכל השרשורים ובכל שלל הפורומים בהם אנחנו מוקפים. לפעמים בקול אחד ובודד, לפעמים בזוגות ולפעמים בערב רב של קולות ובמקהלה. וכשאומרים לנו שזה מיותר, אנחנו צורחים עוד יותר חזק: "אל תסתמו לנו את הפה כי כל אחד שחולק, עליו לקחת בחשבון שלא יאהבו את מה שכתב."

איני מסכים עם שומר הראש שמי שאין לו להגיד משהו נחמד, שישתוק. ישתוק ויתייבש וינשור לתוך שעמום של הסכמה מלאה. יש להביע דעה, אבל למה לשפוט? "תרים את הלכלוך, הוא מזהם את העיר" או "אתה חרא אידיוט כי אתה זורק ניירות."

אז נוכיח שיש לנו זכות לשפוט ונשפוט את כל הנשואים עד שיימאס להם שבמקום להקשיב למה שהם חולקים אתנו, שופטים אותם כבני אדם והם ישתתקו (או יחלקו עמנו רק את מה המוסר שלנו קבע עבורם). אח"כ נשפוט את ה"סאביות האקסטרימיות". אח"כ את אלו שיש להם אוזניים ארוכות ובל נשכח את אלו עם הקצרות מדי. ומה לגבי פלולה על הסנטר? רק אנשים מכוערים עונדים פלולות על פניהם. ואז "נתאסף יחד בחברותא" ונסקול אותם, בהתאם למנהגיה היפים של יהדות.

ובסופו של יום נחלוק, אלו שיישארו, זה עם זה את שעל לבנו ונתייבש וננשור לתוך שעמום של הסכמה מלאה.

אגב, שלא יהיו ספקות, אני מעריך את הרוח הצעירה של חואן האידיאליסט ואת המוסר הנקי שלו, אבל אני גם מעריך את הפלטפורמה המשותפת עליה מתנהלת הקהילה וחושב שלפעמים כדאי לחשוב גם על טובתה. כי הרי לולא הייתה חשובה לנו, לא היינו כאן מלכתחילה.

[...]
בקיצור, כך או כך, אני חושב ששיפוטיות (לפי ההגדרה שלי) היא, כמו הרבה דברים, דבר טוב שאפשר בקלות לעשות בו שימוש רע.

ציטוט: יש לי דג'ה וו על השירשור הזה.
הנושא, התגובות...הכל...מילה במילה.

אני מרגיש מוזר.