| גן נעול |
לפני 17 שנים •
23 ביולי 2007
המלט כתב/ה: מענין מה שאת אומרת. היתכנותה של מציאות בה המחבר אינו מבין את הדמות הראשית שלו אינה מסתדרת עם תפיסת הדמות על פי רוברט מקי, המשתמש במלים אלה: "דמות היא לא יצור אנושי יותר מכפי שונוס ממילו היא אשה אמיתית. דמות היא יצירת אמנות, מטאפורה לטבע האנושי. אנו מתייחסים לדמויות משל היו אמיתיות, אבל הן עולות על המציאות" ('סיפור', עמ. 302). קשה לי להאמין שסומרסט מוהם כתב על הדמות מבלי להיכנס לנימי נפשה העדינים ביותר, ובתוך כך להבינה לפני ולפנים. דמותו של פיליפ נבנית לאורך עשרות של פרקים, מילדות, בעדינות ובשקידה, משל היה המחבר מרכיב פאזל מסובך. פיליפ 'נגוע' בצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר, שבדרך קשה לאנשים להודות בקיומם, קל וחומר להתעמת אתם. כך אנו מוצאים את פיליפ תובע במפגיע מ Rose שלא יתראה עם מישהו כי זה בא על חשבון תשומת הלב שלו. פיליפ כאיש בוגר זקוק לתשומת לב; הרבה תשומת לב. זוהי באמת תופעה אנושית אוניברסלית, והדרכים הנפתלות שאנשים מוכנים ללכת בהן על מנת לספק את הצורך הזה, למשל, כוללות גם לסבול הרבה מאד יחס שגובל ברוע והשפלה -- תסתכלי מסביב -- איך אנשים חיים בזוגיות. אני לא חושב שהמציאות בה מתקיים פיליפ מהווה תנאי מספיק למה שלדעתי ראוי להיקרא בדסמ. מצד שני, אין ספק כי מי שמבין בדסמ קורא לתוך היצירה תכנים שאולי המחבר לא חשב עליהם; זוהי גדולתה של יצירת אמנות, שהצופה, מצויד בדעותיו, אמונותיו, אהבותיו, שנאותיו ותקוותיו, מוצא עצמו בתוך היצירה. גם את ש"י עגנון להבדיל, קוראים כך: מי שמעורה במקורות הקלסיים של התרבות היהודית, מוצא שם עולמות שלמים. כיוצא בזה, מי שמעורה בדינמיקה בדסמית מנטלית ואחרת, מוצא עולמות שלמים בכל סיטואציה שיש בה באופן אובייקטיבי סממנים של עוצמה ושליטה. מבחינת זיקה בדסמית, חנוך לוין השתמש ביצירותיו בשפה הבדסמית באופן ישיר, מה שאין כן ב"כבלי אנוש". גם אם אינך מבין דבר וחצי דבר בבדסמ, עדיין ברור לך שמשהו אחר מתרחש כאשר אשה עוצמתית מחרבנת על 'כתמים צהובים', למשל. אני לא מסכימה עם רוברט מקי, המלט. רוברט מקי הוא מורה טוב(יחסית) אבל הגישה שלו פונה לטעם ההמונים שרוצים לראות תסריט מעובד, קל להבנה, כאשר כל הקצוות "תפורים" וסגורים. אולי משום כך הוא לא יכול ליצור תסריט שבמאים של יצירת אמנות כמו אלמודובר או קורוסאווה ואפילו ברגמן יכולים לבנות עליו סרט. בכל אחד מהם יש חלק לא מפוענח לתסריטאי ולבמאי והצופים פותרים אותו בעצמם. סומרסט מוהם מרגיש את הדמות ומתאר את התפתחותה אבל כמו שהאדם לא מבין את עצמו כך הוא לא מבין את תת הכרה שמניעה את פיליפ. אומרים שהאנשים בעצמם הם אלה שמבינים פחות מכולם את נפשם. (לפי הפסיכולוגיה  )
במובן הפילוסופי אני מסכימה איתך שכל אחד מביא את הפרשנות של עצמו לקריאה ולצפיה. כמעט ואין ויכוח היום על האינטראקציה הזאת.
בספר "בכבלי אנוש" רואים את המקורות לצורכים של פילים אבל הוא לא בדסמ של שוטים ומצבטים. הוא מנטלי של השפלות ומאזוכיזם נפשי. פיליפ זקוק לחום ולאהבה מילדותו ונתקל באינטלקטואליזציה חסרת חיבה אצל אביו. הוא רוצה ולא רוצה להדמות לו והוא החדיר בו את ערכיו. המרידה הרגשית שלו היא הבחירה באישה המונית, חסרת השכלה, אגוצנטרית וארצית שמעריצה כוח ועושר. אני מסכימה שרוב האנושות מחפשת חיבה ואהבה אבל אין לך תשובה לבחירה של פיליפ באישה שמסמלת כל מה שרחוק מעולמו וההערצה שלה כאשר השפילה אותו, לעגה למראהו, לביצועיו, בחרה בגבר אחר כשהוא יודע ודרשה ממנו שימשיך לאהוב אותה. פיליפ היה יכול לחפש חיבה נשית במקום אחר. אני קוראת באופיו של פיליפ רצון בדסמי עמוק שהסופר לא מודע לו. אני לא יודעת אם הרצון הזה נפוץ בין אנשים אבל אם כן יש בהם מרכיבים בדסמים מנטאליים. אין לי מחלוקת איתך שאני קוראת לתוך הסיפור פרוש אישי שנובע מהכרות עם גברים שמספרים על צורך דומה. אני לא בטוחה אם הצרכים שלהם נובעים מהילדות אבל מעניין להשוות את הדמות האמיתי של חנוך לווין וילדותו לעומת פיליפ. במחזות של חנוך לווין יש נשים ארציות, שתלטניות, לא אנטלקטואליות אבל דומיננטיות ומשפילות. מעניין אם התזה שלי של אינטלאקטוליזציה מוגזמת בילדות מתאימה גם במקרה הזה. גבולית כתב/ה: אמנם לא יצא לי לענות אל אף אחת מהשאלות שהוצגו כאן, אך יש לי שאלה להציג לנוכחים.
גיין אוסטין כתבה שישה רומנים, בכולם ישנם סוף טוב, לפי המתבקש, אך ברומן אחד נישואיה של הדמות הראשית לבחיר ליבה נעשים מתוך תחושת חוסר ברירה של אותו הבחור, ולא מתוך התאהבות אמיתית. איזה רומן? גבולית, האם התכוונת לפארק מנספילד, כאשר פאני חושבת על האחוזה ועל החובה שלה? נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שני יול' 23, 2007 10:30 am, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
talula
|
לפני 17 שנים •
23 ביולי 2007
גן נעול
אכן כן. נכון שאת הסרט הפכו לקצת יותר נעים ומתקתק, אך בספר נותרת תחושת האכזבה, ההחמצה.
ושאלה נוספת שעוברת למחוזות דרום אמריקה, מי היא שחרזרדה של איזבל איינדה? |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 17 שנים •
23 ביולי 2007
זה התחיל כטריוויה של אהבה
ומהר מאוד גלש לדיון על אנשי אצולה, טייסים וזמרי רוק.... (הטיפוסים האידיאליים לקשר עבור האישה הממוצעת) נשים  
|
|
|
| גן נעול |
לפני 17 שנים •
24 ביולי 2007
Tom. כתב/ה: זה התחיל כטריוויה של אהבה
ומהר מאוד גלש לדיון על אנשי אצולה, טייסים וזמרי רוק.... (הטיפוסים האידיאליים לקשר עבור האישה הממוצעת) נשים הנסיכים הבדסמים הרגילים על הסוס הלבן עם השוט וכנפי הטיס יחד עם האצילים והמלכות כשהם שרים שירי רוק.
החומר ממנו עשויה הרומנטיקה הנשית.
|
|
|