בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כולי פגועה.למה שולטים חלקם חושבים. שאונס זה בדיחה או משחק.

רצה עם זאבים​(נשלטת)
לפני 16 שנים • 13 במרץ 2008

Re: על תבונה ורגישות

נוגה כתב/ה:
מירני,

יש מעט מאוד נשים שניחנו באומץ הלב שלך. אני מצדיעה לך.
מעריצה את היכולת שלך לעמוד מול קהל שוטים ( תרתי, כן, תרתי ) ולחשוף את הכואב ביותר, את המדמם..
מעריצה את הכוח שלך לגדול מתוך הכאב הפרטי שלך. מתוך הפצע הזה, שאין עליו סליחה.
מעריצה את היכולת שלך לזעוק- זעקה שהיא שלך, אבל גם של רבות אחרות.
מעריצה אותך ומוקירה אותך על כך.

ולחבר האקדמיה לפנטזיות בע'מ ע'ש כחולית ודוקטרינה ודומיהם- הממ...איך לנסח זאת בעדינות ? או שמא לא...?
אינטילגנציה רגשית היא לא דבר שניתן לרכוש.
חבל, קצת..

אכן, קיים הבדל עצום בין משחקי תפקידים, פנטזיות אונס לדבר האמיתי
אבל בשורה התחתונה מי שמפספס את העובדה הפשוטה, הבסיסית ביותר הזאת : שמולו עומד \ ת בת אדם, סביר להניח שעלול לפספס גם את חוקי המשחק. ולא בהכרח בפנטזיית אונס. כי אם בSSC של החיים. סתם נקודה למחשבה.

מירני, את נפש מיוחדת ואמיצה מאוד מאוד.
תודה לך.



icon_smile.gif
מצדיעה גם לך
חיזקת את דבריי
השרלילית​(פמית מתחלפת)
לפני 16 שנים • 10 ביוני 2008

Re: כולי פגועה.למה שולטים חלקם חושבים. שאונס זה בדיחה או משח

מירני, אמיצה אחת,
אתחיל בשבחים - כל אחת שיוצאת מארון הצללים של נפגעות התקיפה המינית וגילוי העריות ראויה לשבחים וחיבוקים, את אמיצה ונהדרת, ועשית מעשה חזק בכך שיצאת אל האור עם סיפורך. כמי שהיא "אחותך" (גם אני, לצערי, חוויתי פגיעה ותקיפה מינית) אני לא רק מצדיעה לך אלא גם ובעיקר איתך, שכם אל שכם.
אני, בניגוד לאחרים ואחרות פה אשר רק התייחסו לאומץ ליבך, גם רוצה להתייחס אל הדברים שאמרת ואל הטענה שהעלית - כיוון שדברייך חשובים לי.
לעניין אונס הוא לא משחק. יש הבדל בין אונס שהוא מעשה שנעשה ללא הסכמה, לבין משחק. במשהו שמהווה פנטזיית אונס בתוך משחק בדס"מ קיים סימן מוסכם כלשהו (תנועת יד, מעבר לדיבור באנגלית, מילת בטחון מסוג כלשהו, חפץ שמפילים וכו') המהווים גבול ברור של הסכמה. סשן שאינו מכיל דבר כזה, מילת בטחון או אמצעי בטחון מסוג כלשהו לסאבית - הוא לא SSC, ולכן - לא בדס"מ, אלא יחסי מין הנעשים שלא בהסכמה=אונס. שום חתימה על הסכם מראש ושום כלום לא ישנו זאת.
יש אנשים שזו הפנטזיה שלהם, וכל עוד הם שומרים על הכללים של שפוי בטוח ובהסכמה וכל הצדדים נהנים בסופו של דבר - זה בסדר.

את אמיצה וחזקה,
מחבקת אותך,
ענת
BlackHard​(שולט)
לפני 16 שנים • 12 ביוני 2008

צר לי אבל את טועה

BlackHard​(שולט) • 12 ביוני 2008
אם כל הכאב ההבנה והאמפתיה, שלא לומר הערכה לפותחת שרשור זה.
אבל בגדול את פשוט טועה.

ברמה האישית של הסיפור שלך אני מבין ומזדהה, אבל חוויות הטראומה האישית נוראה ככל שתהיה שעובר אדם אחד, לא יכולות להכתיב לקבוצה שלמה לשנות את הרצון או התפיסה שלהם לגבי אותה חוויה שהם מחפשים.

למשל ישנה קבוצה (סוטה מאוד לדעתי) של אנשים שמקבלים ריגוש ומפנטזים (וחלק מהם אף מיישמים) על קטיעת איבר מגופם. עכשיו לכי תראי להם את זה מזווית של נכה שאיבד יד או רגל במלחמה או תאונה וימכור את כל עולמו להשיב את האיבר שאבד...

יש אנשים שמשחקים פה באש, שעווה, ברנדינג, כמה מושך זה לדעתך למישהו/י שיושב היום בבית עם כוויות דרגה3 על 90% מהגוף?

יש נערות צעירות שעברו התעללות מינית כלשהי וחיות את הכאב והפחד, ויש נערות צעירות מאוד, שרק מפנטזות על גבר בוגר שיבעל אותן או על אדון שיסשן להן את הצורה ומסתובבות פה וקופצות מאדון לאדון....

ספרי על סשן של חטיפה ועינויים, למי שבאמת נפל בשבי ועונה...

הכאב של כל אחד ואחד הוא אישי, מקורי ופרטי, אמפתיה לא מחייבת שלילת מקור הכאב של אחת כפנטזיה של אחרת.

רבים מהפנטזיות שלנו הן מצבים של סיכון במציאות וטראומות שאחרים עברו, האם היינו יכולים לשכנע מי שעונה על ידי האינקויזיציה שבדס"מ זה דבר מיני ומרגש? אני בספק.

פנטזיות אונס הן דבר נפוץ מאוד, הן שונות מהדבר האמיתי כי יש להן מוטיב של שליטה ובטחון שאין בדבר החמור האמיתי. אבל לא הייתי ממהר לשלול אותן.

ושוב אני מצטער על מה שעברת ומאחל לך את כל הכח והטוב בעולם שתוכלי להמשיך הלאה ולהפוך את חוויה הזו לצל חיוור בעבר.
ליידי מדונה
לפני 16 שנים • 12 ביוני 2008

כמעט שנה עברה מאז שהשרשור נפתח ושוב העלו אותו

ליידי מדונה • 12 ביוני 2008
כמעט כל התשובות בשרשור חיבקו את מירני על אומץ ליבה ועל החשיפה שלה והסבירו את ההבדל בין אונס אמיתי ומשחק של אונס, עם מילת בטחון והסכמה.

לפי הפרופיל של מירני היא עברה שינויים בזמן הארוך הזה. היא לא מגיבה לשרשור אבל נמצאת פה. היא שינתה את הפרופיל לפני זמן קצר.

כשהפוסט עולה הכותרת שלו מגיעה לעמוד הראשי.

אין לי מה להוסיף על החיבוק למירני ועל ההערכה לאומץ הלב והתקווה שתהיה חזקה ועל הדברים שכולם אמרו על ההבדל בין פנטזית אונס לאונס אמיתי.

אני שואלת אם כדאי להעלות שרשורים עם סיפורים אישיים כואבים אחרי שנה ואם הבחירה לא צריכה להיות של מירני בעצמה, שתבחר אם להעלות לדף הראשי את הזעקה שלה.