natti(נשלטת) |
לפני 15 שנים •
18 בינו׳ 2009
לפני 15 שנים •
18 בינו׳ 2009
natti(נשלטת) • 18 בינו׳ 2009
כרגיל RIS כותב כך שצריך לקרוא ולתת לזה קצת לכנס פנימה, וההבנה מגיעה
כרגיל כותב נפלא כל כך נכון, "בעבור אותה פעימה שהחסירה" בעבור אותו רגשה עמוק והתמסרות מלאה היא תעשה בשבילו הכל, כל מה שירצה ממנה, כל מה שירצה לעשות ממנה. את מה שאתה מתאר מרגישים אחרי שנמצאים שקשר זמן ארוך, לנסות לזכור לפרטים את ההתחלה... אהבתי... |
|
ginger |
לפני 15 שנים •
18 בינו׳ 2009
לפני 15 שנים •
18 בינו׳ 2009
ginger • 18 בינו׳ 2009
ואני שמחה שזה הוקפץ שוב ונתן הזדמנות נוספת למי שלא קרא - לקרוא,
ולמי שקרא - לקרוא שוב, ולראות ממרחק הזמן, נקודות מבט נוספות המעשירות את הכתוב מהלב. כן, זו הכנות והחשיפה שתמיד נוגעות את הנגיעה הזו שלהן... נגיעה המשאירה טביעה (אצבעית). ג'ינג'ר. |
|
RIS |
לפני 15 שנים •
23 בינו׳ 2009
אפילוג - משוואות השעבוד
לפני 15 שנים •
23 בינו׳ 2009
RIS • 23 בינו׳ 2009
.
בסופו של דבר שליטה היא מיתחם פרטי, סגור, שעוטף אותו ואותה כמו רחם שמצמיח עוצמה בנתיב שבו הם הולכים יחד, מרצון, מצורך, מתשוקה ומאהבה. וכאשר הרצון ההדדי בהשתעבדות הזו לוקח את הזוגיות הזו למקומות קשים של אדנות והשלטת מרות ישנן נקודות ציון שעושות קשה לנשום וקשה לעבור. בסופו של דבר הנקודות החונקות האלה הן הן הנקודות שמתרפקים אליהן כשנזכרים בדרך הקשה אל אותם מחוזות של אדנות בתוך ההיררכיה הזאת שלעיתים כל כך קרובות יודעים בבירור שרוצים אותה אבל לא תמיד ברורים תנאי הזהות שלה והדרישות הקשות שקיומה מעמיד לפני מי שחושקים כל כך בכריעה הזאת ובהתפשקות הזאת. בסופו של דבר אלה הינם הרגעים האלו בדיוק, אלה שמעמידים אותנו על שפת התהום אבל מאפשרים לנו לקפוץ לתוכה ללא חשש. בסופו של דבר רק ההתגברות על המקומות הכי קשים האלה, הכי מפחידים/כואבים/משפילים היא היא זו שמלמדת אותנו להסתכל לאמת בלבן של העיניים ולא להשפיל את המבט כאשר היא מתבוננת בנו בחזרה בלי למצמץ. בסופו של דבר, אחרי שוך כל הסערות ואחרי כל הדם והאש והלבה מגיעים גם המקומות של השקט. מגיעים גם המקומות של החיוך. למרות שדמעות הכאב והקושי עדיין לא יבשו. בסופו של דבר נמוגים כל הפרטים, נמוגים הצבעים, הגוונים והצורות, נעלם הנרטיב, נמסות המילים, נמוג לו הפטפוט הפנימי ונותר רק השקט. ובתוך השקט אפשר, בסופו של דבר, להתרפק אל העוצמה, להתכרבל בה ולפעום בתוך הלב פנימה את כל משוואות השעבוד. . |
|