Josephin(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
5 במאי 2008
רוקדת בגשם כתב/ה: חלמית קטנה כתב/ה: מכתב מאוד מרגש , צריך הרבה אומץ בשביל להחשף בפני אחותך ,למרות שלפי מה שהבנתי זה נעשה בטעות ,או אולי זו לא טעות
 .
כולי תקווה שהיא תבין אותך , אין לי ספק שהיא תמשיך לאהוב אותך , כנראה שהיא צריכה את הזמן שלה כדי לקלוט את מה שחשפת בפניה . }{ את יודעת יקרה, אנחנו מאוד קרובות, אני הייתי לה תמיד משענת, ועכשיו בעינה, איך תוכל להישען? היא תמשיך להשען כפי שעשתה בעבר ,זה לא שאת השתנת, את רק חשפת את מה שאת כפי שתמיד היית , אני מאמינה שזה הכל ענין של זמן ושיחות, קיבלת כאן המון עצות טובות אני יודעת שתבחרי במה שטוב לך. יש אנשים שקשה להם ולוקח להם יותר זמן לקבל את "החריג" חריג בעניהם לא בעיננו, פרט כשמדובר באדם שמאוד קרוב לך . היא תמיד תשאר אחותך. תני לה זמן }{ |
|
|
electro-z
|
לפני 16 שנים •
5 במאי 2008
טקסט מאד מרגש בכנותו. ברמה שהיא מעבר לבדס"מ או כל בחירה מהותית אחרת.
בסופו של דבר נקודת ההשקפה שלך מבטאת שיא של שיחרור דווקא בעיני, לא של שיעבוד. זאת משום שביטוי החירותהתודעה שלך (וזה באמת לא משנה אם את גבר, אישה או כל הגדרה מגדרית אחרת) הוא בעצם הבחירה ומימושה בקוהרנטיות עם מהותך כפי שאת גילית או תופסת אותה. בעיני, ההיבט האינדבדואלי הוא העיקר, והמגדרי תפל. |
|
|
בת הים המכושף
|
לפני 16 שנים •
5 במאי 2008
רוקדת בגשם כתב/ה: מודה לכולכם, למי שהגיב, אני יודעת שהיא תצליח לראות אותי בצורה יותר ברורה עם חלוף ההלם, האמת?, אני כל כך חיה את זה, ששכחתי שזה נראה כמו שזה נראה מבחוץ...
שוב תודה, אני צריכה את החיזוקים האלו תודה חיזוק גם ממני. המכתב שלך כנה ומשכנע. אני מבינה את החשש שלה כי היית המודל החזק שלה, האחות הבכירה. תגובה מוגזמת מראה על פחד. אני חושבת שאת צריכה להרגיע אותה שנשארת אותה אחות שהכירה לפני שידעה. רוקדת בגשם כתב/ה: את מכירה אותי היטב ויודעת כמה חזקה אני.
רוקדת בגשם כתב/ה: את בעצמך אמרת לי שאני כבר לא אגואיסטית כמו שהייתי, פחות מחפשת "מה יש כאן בשבילי?" מתמקדת ומוצאת הנאה מהדברים הכי קטנים בחיים,
את ראית מהשיחות בינינו שהפסקתי לקחת דברים כמובנים מאליהם הכיוון הזה יכול להרגיע אותה. שאת חזקה, את בסדר וטוב לך. יקח לה קצת זמן והיא תקבל. בהצלחה. |
|
|
| אדון המסתורין(שולט) |
לפני 16 שנים •
5 במאי 2008
כתמיד כתיבתך ויכולת הביטוי שלך מעבירים כאן צמרמורות
לגבי אחותך אין לי בכלל ספק שאחרי שהיא תפנים את הדברים היא תחזור לקבל אותך כמו שאת כי הרי משפחה לא בוחרים אני בטוח שתצאי מזה מחוזקת הרבה יותר ממה שזה נראה לך כרגע ישר כח רוקי ואל תפסיקי לכתוב |
|
|
רצה עם זאבים(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
5 במאי 2008
electro-z כתב/ה: טקסט מאד מרגש בכנותו. ברמה שהיא מעבר לבדס"מ או כל בחירה מהותית אחרת.
בסופו של דבר נקודת ההשקפה שלך מבטאת שיא של שיחרור דווקא בעיני, לא של שיעבוד. זאת משום שביטוי החירותהתודעה שלך (וזה באמת לא משנה אם את גבר, אישה או כל הגדרה מגדרית אחרת) הוא בעצם הבחירה ומימושה בקוהרנטיות עם מהותך כפי שאת גילית או תופסת אותה. בעיני, ההיבט האינדבדואלי הוא העיקר, והמגדרי תפל. צודק מאוד... אותי המכתב אליה לקח למקומות בטוחים יותר ברורים יותר... תודה שהגבת
|
|
|
|
רצה עם זאבים(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
5 במאי 2008
natti כתב/ה: אהובתי,
טבעו של אדם הוא להתנגד כאשר נתקל במשהו ששונה מאוד מצורת חשיבתו או תפיסתו על אחותך הנושא הזה "נפל" ביום בהיר אחד מבלי שציפתה לזה. צורת החיים שלך שונה לחלוטין משלה, הלחץ והדאגה שלה קיצוני עד כמה שאפשר לדעתי נובע מבורות לנושא. אבל ופה האבל הגדול אחותך אוהבת אותך כשם שאת אוהבת אותה, ואני בטוחה שיום אחד היא תצליח להבין ואולי לקבל. שחושבת על הנושא הזה אצלי לדוגמא יודעת שאם אספר איי פעם לאחותי הקטנטונת היא תקבל את זה בקלות (ואולי עוד אגלה שהיא מלכה בכלל הפלצת הקטנה) אחותי האמצעית לעומתה תפיסת עולמה כל כך שונה שהיא בטוחה שאני בלי סקס שנה כי אין לי חבר, וסקס אצלה זה רק עם בן זוג רציני .... היא בטח היתה מקבלת שבץ אם אני והפלצת היינו מספרות לה את מעללנו....חחחחח וכמו שאדוני כתב לך זה הזמן שיעשה פה את העבודה החשובה. ובכל מקרה אחותי - אני מתה עליך (עד הירח ובחזרה בלי ארוחת בוקר ומנוחה) }}}}{{{{  גם אני אותך... מאודדדדדד אחותי השניה
|
|
|
|
רצה עם זאבים(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
5 במאי 2008
Re: אהבתי את האמת במכתבך רוקדת... איליה כתב/ה: כל הכבוד לאומץ הלב להחשף בפניה...
מאחל לך חיבוק אמיץ ממנה ומהיקרים לך. חבוק גדול נשלח כאן ממני ומרבים אחרים... השארי אמיתית ! תודה על החיבוק.. תודה על הכל }{ |
|
|
|
רצה עם זאבים(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
5 במאי 2008
בת הים המכושף כתב/ה: רוקדת בגשם כתב/ה: מודה לכולכם, למי שהגיב, אני יודעת שהיא תצליח לראות אותי בצורה יותר ברורה עם חלוף ההלם, האמת?, אני כל כך חיה את זה, ששכחתי שזה נראה כמו שזה נראה מבחוץ...
שוב תודה, אני צריכה את החיזוקים האלו תודה חיזוק גם ממני. המכתב שלך כנה ומשכנע. אני מבינה את החשש שלה כי היית המודל החזק שלה, האחות הבכירה. תגובה מוגזמת מראה על פחד. אני חושבת שאת צריכה להרגיע אותה שנשארת אותה אחות שהכירה לפני שידעה. רוקדת בגשם כתב/ה: את מכירה אותי היטב ויודעת כמה חזקה אני.
רוקדת בגשם כתב/ה: את בעצמך אמרת לי שאני כבר לא אגואיסטית כמו שהייתי, פחות מחפשת "מה יש כאן בשבילי?" מתמקדת ומוצאת הנאה מהדברים הכי קטנים בחיים,
את ראית מהשיחות בינינו שהפסקתי לקחת דברים כמובנים מאליהם הכיוון הזה יכול להרגיע אותה. שאת חזקה, את בסדר וטוב לך. יקח לה קצת זמן והיא תקבל. בהצלחה. תודה על ההארה ועל החיזוק }{ |
|
|
|
רצה עם זאבים(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
5 במאי 2008
אדון המסתורין כתב/ה: כתמיד כתיבתך ויכולת הביטוי שלך מעבירים כאן צמרמורות
לגבי אחותך אין לי בכלל ספק שאחרי שהיא תפנים את הדברים היא תחזור לקבל אותך כמו שאת כי הרי משפחה לא בוחרים אני בטוח שתצאי מזה מחוזקת הרבה יותר ממה שזה נראה לך כרגע ישר כח רוקי ואל תפסיקי לכתוב ולך אדוני... המון תודה על הכל.. על היותך חזק כל כך, על היותך מבין ותומך, על הזמן שנתת לי לדבר ולהוציא, על התחושה שאתה נותן לי שאני לא לבד, על כל מה שגיליתי איתך על עצמי, ועל בכלל.... תודה }}}}{{{ |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
5 במאי 2008
כל כך הרבה דברים
עולים מהמכתב שלך, שאני מתחברת אליהם או רוצה להגיב עליהם.
לגבי הגילוי - אני גיליתי ביודעין לאמא שלי - היא ואני חברות יותר מאמא ובת. היא נבהלה ורצה לספר לאבא. זה היה קטע מאוד קשה. הם איימו שינדו אותי, ונוצר קרע גדול מאוד במע' יחסים שהיתה מאוד קרובה. זה חסר לי מאוד, אבל אחרי ליל הסדר היתה לי שיחה עם אמא שלי, אמרתי לה כמה אני מתגעגעת אליה, לקירבה הזו בינינו. היא אמרה שגם היא, והגענו לאיזושהי הבנה, השלמה, שזה משהו שהוא ביני לבין עצמי. הדברים שכתבת, העלו אצלי והציפו לי הרבה שאלות, אבל בתמצות יש שאלה אחת שעולה לי אחרי שקראתי את דברייך: אני שואלת את עצמי, מה קורה אם החיבור שלי לבדס"מ הוא שונה. אחר. האם אין לו מקום כאן בעולם הזה? מבחן התוצאה הוא שאני לא מוצאת שולט. כשאני חושבת על עצמי, לי ההתמסרות ממש לא באה בקלות. בטח ובטח שלא לבטוח באדם אחר בצורה כל כך טוטאלית כמו שכולן מתארות פה. אין בי את זה. אני צריכה שהאדם שמולי יוכיח את זה שהוא ראוי, לפני שאתן. האם זה עושה אותי פחות סאבית? פחות נשלטת? מה זה בעצם אומר על "הנטיות הבדס"מיות" שלי? כל כך הרבה שאלות, ובלי אף תשובה אחת. |
|
|