אז מדברים כאן

פרלין​(נשלטת){ש} • 7 במאי 2009

אני חושבת המלט, שהיא ושאר המומחים כאן פשוט הפעילו שכל ישר. שכל ישר מן הסוג הזה שגורם לך לראות תמונה של בחורה מאוד מאוד רזה ולחשוב שאולי הכיתוב שמתחתיו, "שמנה ומכוערת", לא מעיד על תפיסת לגמרי מדוייקת של המציאות.

שכל ישר, מן הסוג שגורם לך להבין שאולי עדיף שאותה בחורה לא תיפול בזרועותיו של איזה דום טיפולי מן הסוג הגילשראי למשל, ראה מיקרה הזונה האנורקטית.

ואותו שכל ישר, גורם לכל המומחים לנסות ולגרום לה, למרות שזה אולי חסר סיכוי, לשנות קצת את זווית הראיה.

לפעמים התגובה האוטומטית של: "למה מי אתם?" היא פשוט מיותרת. למה מי הם? הם אנשים שהפעילו ת'שכל שלהם. זה הכל.

Re: רפאל,

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} • 7 במאי 2009

מור החביבה, התבלבלת קצת. את מתכוונת לומר שאתן נלחמות על זכותכן למות.
כמו קארן קרפנטר, למשל:
http://www.blisstree.com/healthbolt/files/2006/12/karen.jpg
עכשיו, שלא תביני אותי לא נכון. אני בעד הזכות הזאת, אגואיסטית ואכזרית (כלפי אנשים שאת יקרה להם, למשל) ככל שתהיה. רק מה, אם את כבר נלחמת, אולי בכל זאת כדאי שתודי בפני עצמך שזאת המהות האמיתית של ניצחון במלחמה שלכן.
בהצלחה.

מור

רפאל • 7 במאי 2009

אני אשמח.

בנתיים מצאתי את זה:
http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=220626&sid=127
(אני לא יודע אם הרשימה הזו היא פרו בענייך, אבל היא בעברית ואולי יכולה להפרות כאן את הדיון.)



ירית באויר. אני לא מכיר את פרו אנה, אז ניסיתי לחבר את זה למשהו שאני מכיר. קווי הדמיון שהנחו אותי הם:
1. הרצון להעביר את הגוף טרנספורמציה כלשהי. בדיוק כמו אנשים שלובשים מחוך, מחדירים שתלים לגוף, מתרגלים בודיבילדינג, ומבצעים פירסינג או ניתוחים קוסמטיים.
2. ההתייחסות אל הגוף כאל המקום שבו נמצאת "אמת" כלשהי. והאמונה שטרנספורמציה גופנית היא דרך לאותה "אמת".
3. ההתייחסות אל גוף האדם כאל בלתי שלם, והחיוב של טרנספורמציה פיסית, שבה האדם משתלם או מממש את עצמו.



על זה אשמח לשמוע עוד. מהי חווית ההתעלות? למה את מחייבת התנזרות כדרך חיים?

walking dead • 7 במאי 2009

לפי היגיון זה, כל מי ש"מואשם" בהיותו חולה ו/או פסיכי (וזה כולל בין היתר חולי סרטן, איידס, דלקת ריאות ושפעת חזירים וכמובן סכיזופרניים ובעלי הפרעות נפשיות אחרות) צריך לשקול לבחור בסגנון החיים הזה, בו הוא מסרב לקבל טיפול ותרופות שעשויות רחמנא ליצלן לטפל במחלתו. והיגיון זה אף דורש כי דווקא כן תרחיבו את מעגל המאמינים שלכם - חבקו גם את שאר קורבנות הרפואה המודרנית הנלוזה המדביקה בחוצפתה מחלות עם שמות ארוכים וגועליים על חפים מפשע וכופה עליהם אורח חיים נהנתני ולא רוחני. שגם הם יוכלו להנות מהתעלות נפשית ורוחנית.

הייתי שם, בעולם הפרעות האכילה. לפעמים אני כמעט ומועדת חזרה לשם. ואני יודעת ששום דבר שיכתבו לך כאן לא יעזור.
אני רק מקווה שהסופר-דום שלך יתעשת. בשבילך.

רפאל • 7 במאי 2009

free spirit, נילי, קיחוט, פרלין, גבירותי ורבותי, ממורמרים וממורמרות,


ההערות שלכם לא מפרות את הדיון, לא תורמות איפורמציה לדיון, והן מתנשאות.
למה?

כי הן לא אומרות כלום. הן רק חוזרות ומצמידות תווית שוללת של "חולה", ומבססות את הצמדת התווית הזו באמצעות הרטוריקה המתנשאת של "את לא מבינה, את חיה בהכחשה, וכדאי שתתעוררי ותביני שאת חולה".

וכאשר משתמשים ברטוריקה ריקה מן הסוג הזה אין דברים עם תוכן שאפשר להגיב להם. נשאר רק לשאול מדוע אנשים משתמשים ברטוריקה שלהם באופן סלקטיבי.
למשל,

למה פרלין לא מפעילה את "השכל הישר" שלה כשהיא רואה פרופיל של נשלטת כלשהי, יפה, חכמה ומוכשרת (כלומר מהסוג שלא חסר בכלוב) שרוצה שיכו אותה, ישפילו אותה, יחליטו בשבילה, ושהמיניות שלה לא מסוגלת להתממש אלא לצד דומיננטיות גברית? למה אז השכל הישר של פרלין לא מגיע למסקנה שיש כאן מישהי עם תפיסת מציאות מעוותת, ושכדאי לפקוח את עינייה?

או למה קיחוט לא הגיב בשרשור המעשנים, ונתן את הדרשה הקבועה שלו ביחס לבחירות חופשיות והחלטות רציונליות? למה הוא חוזר ומספר לנו על בחורה בת 18 אגדתית שסירב לקחת תחת חסותו והזהיר אותה מפני התעסקות בבדס"מ, אבל הוא לא מזהיר נשים מעשנות כמו מגדלנה או אנה דן מפני התעסקות בבדס"מ? למה הוא לא מזכיר לנו שסיגריות הורגות, והרבה יותר מסוכנות מאשר להישאר קשורה לבד על חוף הים? למה הוא לא מסווג עישון כמחלה נפשית, וכבחירה לא רצונית ובלתי רציונלית? (כי מאחורי סיגריות יש תעשייה אדירה שעושה כסף, ומאחרוי אנורקסיה אין?)


בקיצור, אפשר להגיד הרבה דברים על התנהגויות של בני-אדם, לכאן ולכאן. אבל זה הרבה יותר מפרה, לכל המעורבים בדיון, אם יש בשר בדברים, ולא רק התנשאות והצמדת תוויות.

Tobias​(אחר) • 7 במאי 2009

לגופו של עניין, שליטה באוכל כמו בכל דבר אחר היא מותרת לגמרי מבחינתי, באם השולט והנשלטת שניהם מוכנים לשאת בתוצאות.

במקרה הספציפי הזה אם שולט ימשיך בקו של לעזור לך לא להכנע לאוכל כפי שכתבת אז הוא יכול לעמוד במצב שנילי ונילי כתבה- והוא לעמוד לדין.

בסופו של יום, כל העסק כאן מתפקד על כרעי התרנגולת הידועים בשם "שכל ישר" שעוזר להשאר במצב מאוזן ונטול קורבנות לטעויות קריטיות.

באופן אישי, ממה שכתבת בפרופיל אני לא רואה פה רצון כל כך לשליטה נקודה, כי אם יותר לשליטה מלמטה(בצורה שבה את מכתיבה לו מה את רוצה שהוא יעשה ואיך ישלוט וכו...)

בהקבלה לכמעט כל יחסי שליטה אחרים אני חושב שכמעט כל שולט היה מהר מאוד הולך על הגבול הכל כך ברור של האכילה, ודווקא בכיוון ההפוך.
כי זה נראה כל כך קל להעניש אותך או להתנות את חוסר הציות שלך בעונש של אכילה ולא המנעות מאכילה.

האם היית מסתדרת עם זה שהשולט שלך היה מכריח אותך לאכול?
אני אישית חושב שלא.



ובנימה מעט שונה,
העובדה שהבלוג שלך והפרופיל שלך מבוססים על נושא האכילה והמשקל, מביא את כולם להתייחס אליך בנושא האכילה והמשקל.

אם את רוצה יחס לגבי הדברים האחרים שאת חווה בהקשר לבדסמ, אז את מוזמנת לכתוב יותר על עצמך ועל המקום שלך בעולם הזה, כי את יותר מאוכל ומשקל.
ואולי גם כדאי לשמוע מעט עיצות בנושאים אחרים, כמו להיות בעולם שליטה בגיל צעיר מאוד כמו שלך, או כל דבר אחר שכולנו עשינו כשנכנסנו ולמדנו.

טיגריס כחולה • 7 במאי 2009

בלי לקרוא יותר מדי, אני אענה לך רפאל.
למה? כי מה לעשות, ואנרוקסיה היא מחלה, מחלה שלא עוצרת עד למוות.
גם אם אנורקטית תחליט שהיא רוצה להבריא, יש קול מושתל אצלה בראש שתמיד יעודד אותה לא לאכול.

האתר המזעזע הזה של אנה מיה, הוא אתר שמלמד אותן איך להיות אנורקסיות ואיך להקיא ואיפה ואיך לשקר וכמה יפה לצבוע את הצלוחית המיוחדת שהן צריכות להכין , לא צלוחית בה הן יאכלו חלילה, אלא יקיאו בתוכה. זה אתר שמלמד נערות ונשים איך למות.

רפאל • 7 במאי 2009

אני נוטה להסכים עם זה. אבל שכל ישר הוא מושג מעט טריקי. הוא הרבה פעמים קשור במחשבה דוגמטית ובלתי ביקורתית.

אם לא היינו מתנערים מהשכל הישר אולי עוד היינו חיים בעולם שבו נטיות הומוסקסואליות וסאדו-מזוכיסטיות נחשבות למחלת נפש. ולא היינו לומדים, שלמרות האצטלה המדעית המושג של מחלת נפש הוא מושג פוליטי של גינוי והדרה.



במובן הזה אני חושב שרובנו עוסקים כאן בשליטה מלמטה.



מור כבר שאלה, ואני חושב שבצדק, למה נושא האכילה לא יכול להיות נשא בדס"מי? (זה בעצם נושא השרשור). האם רק שליטה באורגזמות, או בלבוש היא בדס"מית?

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} • 7 במאי 2009

אמנם פוקו היה מתנגד להצמדה, אבל כשאדם מאבד את היכולת לשפוט את המציאות באופן סביר ולראות שמעשיו מובילים אותו בדרך די מהירה אל מותו - נראה לי שיש הצדקה לחשוב שהוא חולה.

מי שמחפש בדס"מ שכולל SSC ומסוגל לענות על ההגדרה של SSC, אינו בעל תפיסת מציאות מעוותת ולכן שכל הישר לא מתעורר להזהירו. אחד הקריטריונים הבסיסיים לשפיות הוא תפיסת המציאות כפי שהיא. באנורקסיה זה לא קורה.

ההתמכרות לסיגריות היא התמכרות מסוכנת ומחורבנת, אבל אלו שמעשנים מודעים לכל הסכנות שסיגריות גורמות. על אף אלמנט ההתמכרות, עישון הוא בחירה רצונית והעדויות לכך שניתן באופן עצמאי להפסיק קיימות. לעומת זאת, אנורקסיה היא לא רק מצב של תודעה אלא גם מצב שבו הגוף מסרב לקבל אוכל כי הוא רגיל לכמות מסויימת וכמו כן נגרם נזק למערכות גוף נוספות. אין כמעט אנורקסיות שהצליחו להחלים מהמחלה ללא עזרה חיצונית, שאותה ברוב המקרים הם סרבו בתוקף לקבל מהסביבה עד שנהיה מאוחר מדי.

הסכנה הקיימת באנורקסיה שונה מזו שקיימת בסיגריות ושונה מלהשאר קשורה על חוף הים לבד. עם זאת, גם בלהשאר קשורה וגם באנורקסיה, מרגע שהמצב מתרחש אין לך שליטה על הסיטואציה. הנזק בעישון הוא מצטבר ועל כן הוא הרבה יותר בר בקרה.



הסיבה שסעיפים מסוימים מפסיקים להחשב כמחלות נפש היא שהם אינם מפריעים לשגרת יומו של האדם. אנורקסיה היא אורח חיים, ועוד אחד שפוגע באדם ובתפקודו ועל כן ההקבלה אינה קבילה.

tebayes
נושא האכילה יכול להיות נשא בדס"מי והוא אף הינו נשא בדס"מי אבל בגבולות ה-SSC. לסייע למישהי להרעיב עצמה למוות או לנסות לטפל בה בלי הכשרה מקצועית מתאימה הם לא מצבים ששייכים להגדרה זו.

Tobias​(אחר) • 7 במאי 2009

אני כתבתי שנושא האכילה יכול להיות בדסמי בהחלט.
אני בכלל חושב שכל דבר יכול להיות בדסמי.
רק שצריכים להיות אחראים לתוצאות ולהשלכות זה הכל.

אני התייחסתי לנקודה שבשביל מור זו לא אנורקסיה, כי אנורקסיה היא הפרעת אכילה ויש לה את כל המשקל של טיפול ושל בעצם...בעיה.
והיא לא רואה את זה כך, אבל אנשים אחרים לא יכולים שלא להתייחס לזה,
זה סוג של "חקירה נגדית", מהסוג שאם צד אחד פתח את הדלת, הצד השני יכול גם להכנס באותה הדלת.
והנושא של האוכל והמשקל הופך להיות העניין העיקרי פה, וכל אחד תהיה דעה לזה.
עכשיו אתה לא זר לנושא של שרשורי כלוב והבעות הדעה של אנשים, אבל היא כן.

ובגלל זה אני אומר,
שאם היא רוצה שלא יתייחסו אליה דבר ראשון ועיקרי כאל "אנורקטית" (ואני מדבר מנקודת ההשקפה החיצונית של רוב האנשים פה) אז כדאי לה להציג משהו נוסף חוץ מזה.

הרי יש פה התגרות מסויימת, ולא ממקום רע או טרולי,
אני בטוח שמור רגילה לקבל הערות מכל מיני סוגים לגבי המשקל שלה וזה לא זר לה שכך יהיה.
אם כך, להציג את התמונה בפרופיל עם הכיתוב שיש שם, זה נורא צפוי שיהיו תגובות כאלו.


בקשר לשכל ישר,
יש לו את המקום שלו,
הוא לא סותר את המקום של חשיבה מעמיקה וחסרת התניות.

ולגבי שליטה מלמטה,
בגלל זה שאלתי, מה יקרה אם השולט שלה יחליט להעניש אותה באוכל?
הרי זה חלק מיחסי שליטה לא?