מצעד גאווה בדס"מי

מחר ומחרתיים יתקיים כנס 'סקס אחר' באונ' ת"א.
הכנס יכלול הרצאות מהבוקר עד הערב במגוון נושאים הקשורים במיניות שאינה נורמטיבית, כך אני מבינה את זה. אני אהיה שם מחר מהצהריים וביום שני מאחר-הצהריים. זה חשוב, לדעתי, שיהיו שם אנשי בדס"מ סטרייטים ולא-סטרייטים כאחד, גם מי שאינם אנשי אקדמיה, כדי לתת ייצוג לעוד סוג של מיניות שאינה נורמטיבית. לשבת בקהל ולשאול שאלות. מה גם, שזה מעניין.

http://www2.mta.ac.il/~rwagner/sexacher/

אין קשר ברור או נראה לעין בין היות אשה* בדסמית להיותה אאוטסיידרית או מורדת. מכל מקום חייבים להפריד בין מי שמורדת מטבעה והבדסמ שלה הינו תוסף דליק למרדנותה הבוערת ממילא, ואולי את נמנית עליהן, לבין מי שרוח המרדנות ממנה והלאה וכל מבוקשה הוא לממש בדייקנות את הזיותיה המיניות, אשר חיות ובועטות בנפשה ללא קשר לתכונות אחרות שלה. אם אוכלוסיית הכלוב מייצגת משהו, הרי שהיא מייצגת את הסוג האחרון - אלה המבקשות לממש בדסמ, אך נעדרות כל תבלין מרדני כלשהו.

התכולים להלן הם מהמקור אליו הפנית
אחד ההסברים לכוחה האדיר של החברה בעיצוב והשפעה על חייו של היחיד טמון בהבנה של מושג בשם: קונפורמיות.

זהו מושג הלקוח מתחום הביניים שבין סוציולוגיה לפסיכולוגיה חברתית. והרי ההגדרה: קונפורמיות היא נטייתו של חבר בקבוצה להיכנע ללחץ קבוצתי. קונפורמיות זו מביאה לעיוות בתפיסתו, שיפוטו והתנהגותו של היחיד

הכלוב, כפורום בדסמי, הינו כר-גידול מרשים לפעילות קונפורמיסטית במיטבה. כאשר עוברים מבעד
לעטיפת האתר השחורה והמיסתורית המבטיחה ריגושים פוליטיים המרחפים ריחוף מתריס בשולי
החברה המשעממת; כאשר מתרגלים לחשיכת המסך ולגודל הפונטים וצבעם -
נחשפת ה'קהילה' הבדסמית במלוא נורמליותה: לא גרעין נועז של אאוטסיידרים מרדנים המאוחדים
על ידי אג'נדה פוליטית מסעירה ורעננה; לא דאגני טאגארטים והאנק רירדנים הפועלים מחוץ לטווח
מכ"מ המיינסטרים; אלא קבוצת אנשים לא קטנה, לא ממש מעוררת השראה, נטועים בעוצמות
מפתיעות בתוך לב ליבו של המיינסטרים הפוליטי-חברתי, שאם ניטול מהם את התבלין הבדסמי
אשר בשמו הם פועלים כאן, אי אפשר להצביע על שום מכנה משותף - כל שכן פוליטי - ביני, בינך
ובינם.


שיקולי היחיד בקבוצה מונחים על ידי שני צרכים בסיסיים: א. הצורך להיות צודק. ו- ב. הצורך להיות מקובל וחביב. ובשעה שיש סתירה בין שתי המטרות (כשהאדם צודק מבחינתו האישית אך זה גורם לו להיות לא פופולרי כתוצאה מכך) - על היחיד לבחור, ולעיתים קרובות יבחר היחיד בצורך להיות חביב ומקובל - וזוהי תופעת הקונפורמיות.

החשש להיות יוצא דופן, מפעיל על רוב בני האדם את הלחץ להתנהג על פי הקו (הנורמה) המקובלת על הקבוצה. חשש זה מושפע ממכלול של גורמים כשהרווח מביניהם הינו חוסר בטחון עצמי, שמקורו רגשי (ילדות קשה) או מנטלי (חוסר התמצאות בנושאים מסוימים). חוסר הבטחון יכול גם לנבוע מתוך עימות עם סמכות כלשהי. והנטיה תהיה לקבל את הצד של הגורם הסמכותי גם אם הפקודות שלו נוגדות את השיפוט העצמי המוסר המקובל על האדם.

הדברים האלה אמנם כלליים למדי, אך אפשר בקלות לראות כיצד הם באים לידי ביטוי בכלוב, מעוז
הקונפורמיסטים-שאוהבים-סקס-אחר. הנורמה בכלוב היא שיש בדסמ 'ראוי' ויש כזה שלא 'ראוי'. למשל, פנטזיות אונס ואלימות קשה מוקעות תדיר כ'מחוץ לתחום'. הבדסמ ה'ראוי', על שלושת הדיברות שלו, מתועד היטב באלפוני ובמאות תגובות אחרות מפוזרות על פני הפורומים. הנורמה היא שמלכות בתשלום זה לא בדסמ. הנורמה היא שזוגיות בדסמית היא ערך נעלה. מי שיש לו משהו בקולר מצוי במעמד גבוה יותר ממי שאין לו. הנורמה בכלוב היא שבדסמ כרוך בטבורו בצורות קוויריות אחרות, וראוי לתמוך בכל מצעד המבקש לבטא אחת מצורות אלה. הנורמה בכלוב היא שניצול כספי אינו שייך. הנורמה היא שלהגיד לכלובי 'דפר' שווה סילוק מהכלוב.

נורמות אלה ואחרות נאכפות ומתועדות על ידי קבוצה כמעט קבועה של גולשים, הרואים בעצמם סוג
של דוברי-בדסמ, שליחי הבשורה, אנשי אמת ויודעי ח"ן, בעוד שלמעשה אינם אלה הביטוי הנדוש
ביותר של מי שחושש להיות יוצא דופן - אבל באמת - של מי שמחפש סמכות, כללים, משנה ברורה
שתאיר חשיכה גדולה, הביטוי המובהק ביותר של הקונפורמיזם במלוא עליבותו. הסיבה העיקרית
לכך היא שהמכנה המשותף של קהילת הכלוב איננו פוליטי; אין כאן בסיס רחב מספיק על מנת לבנות
עליו מבנה חברתי בעל מאפיינים מרדניים. לכל היותר, יש כאן אוסף גדול של אאוטסיידרים המנסים
מאד להתיישר על פי הנורמות, המקובעות בכתב על ידי קבוצה קטנה של קונפורמיסטים פעילים.

* כל האמור לגבי 'אשה' תקף גם לגברים.

וואלה, הייתי באה לו ידעתי מראש... לא נלקח בחשבון.



אגב, קראתי ב- TIME OUT הגאה שקבוצה בדס"מית תצעד. זאת את הדלפת לעיתונות?

גם אני נרשמתי!!

ובלי קשר לכל הדיונים שיש כאן, יש נקודה סופר חשובה:

זה הולך להיות האירוע הכי לוהט בסביבה! איך אפשר לפספס?!?

ומתי עוד יש לנו הזדמנויות להתלבש בתלבושת הויניל הזנותית שלנו לצאת לרקוד בחוצות העיר ולא בפורים?

הזדמנויות כאלו יש לנצל... ומה טוב שזו גם אמירה פוליטית בעד זכותנו לשאת ראש בגאווה על הבחירה שלנו בבדס"מ, לחגוג אותה ואפילו להשוויץ
(כי האקססוריז והתלבושות שלנו הכי שוות וגם יש לנו שוטים)

מומלץ בחום לאוהבות הפומביות!

אנחנו רוצים לדאוג לנראות בדס"מית.
מאחר ויהיה חם ותהיה הליכה, אני ממליצה על נעליים נוחות והרבה מים (אם משהי מתעקשת ללבוש מחווך מויניל : )). זו הזדמנות ללבוש מה שבא לנו, לפחות עם רמיזה לבדס"מ.
זה מרגש!

חבל שאין לי מכנסוני עור קצרים...