Brave Dwarf |
לפני 15 שנים •
3 ביוני 2009
וסליחה אם פגעתי בך. זו לחלוטין לא הייתה הכוונה.
לפני 15 שנים •
3 ביוני 2009
Brave Dwarf • 3 ביוני 2009
תגידי לי את מכירה את הארסים האלה שמסתובבים עם זרועות מרוחקות מהטורסו ועם חולצות עם שרוולים מקופלים כדי שלא יתפוצצו על יאעני שרירים שלהם? אלו בטוחים שהם כל כך גדולים עד שאף אחד בעולם לא יצליח להקיף את הנפח שהם תופסים בחלל וזאת למרות שגופם אינו מכיל ולו שריר אחד המכבד את עצמו ודרך בית השחי שלהם ניתן להעביר חבית בירה. זה לא משנה מה את או אני נחשוב עליהם, כאשר הם מביטים בראי זה מה שהם רואים.
אני בטוח שהבחור המדובר לא הסתכל בראי ולא אמר לעצמו "הוי אני כזה חמור, הנה אלך לקנות לי אוכף זהב כדי להפוך לסוס גזעי", אלא בפירוש ראה/רואה את עצמו כסוס גזעי שחייב לא פחות מאוכף זהב. זה שאת ואני רואים חמור עם אוכף זהב ומגפי בוקרים ונשפכים מצחוק, עבורו לא ישנה דבר. לגבי שליטה. באמת טאבי הסביר באיזה ארבע (?) ואריאציות (והוכיח שאינו לוקה בפגם ורבלי). אז אני אדלג על ההסבר ורק אעיר שלא משנה מה תאמרי על הבחור המדובר, אל תשכחי שכל מילה שלך תהיה תקפה גם לגבי כל אחד מהשולטים בקהילה. עובדת ההסכמה הקדושה והמקודשת אינה משנה את המקום ממנו יוצא אותו צורך לקחת אישה ולעשות בה כרצונך. אז אנשי הקהילה מכסים את התחת על ידי הסכמה ואולי עבור חלקם היא משמשת כיסוי מצפוני בנוסף, אבל הם זקוקים בדיוק למה שנזקק גיבורנו כאשר הפך את זוגתו למה שהפך. או שאת באמת ובתמים חושבת שלו אמרה: "אני מסכימה, בוא נעשה את זה יחד", הוא היה פוצח בצרחות "לא! לא רוצה. אני לא משחק ככה! את חייבת לא להסכים!" (יש בדיחה טובה בנושא על גרוזינים אבל לא אהרוס דיון רציני). ואני אפילו אעלה נקודה נוספת ואח"כ אשתוק במשך חודש כדי למלא את מצבורי המילים שבאמתחתי. אחד מהחברים שלי נשוי לשפחתו אני חושב שבסביבות הזמן הזה - 15 שנים מאושרות. והנה פתאום מחר הבחורה תחליט להתגרש כי נשבר לה להביא לו, ללבוש בשבילו, למצוץ לו, ללקק אחריו ולעמוד על ארבע בכניסה לבית כשהוא מגיע. אחרי שיעור קצר מגרושתי היא תפתח את יצר הנקמנות והופה! למשטרה. ועכשיו מר בחור לך תוכיח שאין לך אחות ושהכל היה בהסכמה. ומה, קשה מאוד להפוך דבר או שניים שנאמרו/נעשו במהלך כל אותן שנים למניפולציה? אז הוא פרנס ולא אסר עליה לדבר עם בנה, אבל אני בטוח שאם רוצים (ואחרי שיעור קצר נוסף אצל גרושתי) מוצאים ואם לא מוצאים, למען עיתונאי צמא דם, ניתן לפברק. תראי כמה קרובים שני המצבים - זה מהעיתון וזה בו אנחנו מתפלשים - מכל הבחינות. ולכן אני לא רציתי להתווכח אתך (או עם מישהו אחר). כי מנקודת מבט שלי אין הבדל ביני לבין גיבורינו. הצרכים של שנינו זהים לחלוטין. זו הדרך בה בחרנו לממש אותם ששונה (ומי אמר שהוא היה מודע לכך ניתן לממש אותם בדרך שלי?) נ.ב. (אם כבר אז עד הפסיק האחרון. ואתה, מה אתה עשית בשביל הכלוב?) חשבת על כמה ממלח הכלוב פה ניסו קודם להשתלט על אשתותיהם, טרם היא דחפה להם אצבע לתחת ובעיטה בראש ושלחה אותם לחפש מאהבת בהסכמה? פייייי... אני חושב שלפחות כולם. |
|