סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחוות בדסמי'ות בחיי היומיום

venus in our blood​(שולטת)
לפני 15 שנים • 15 באוג׳ 2009

Re: פלורליזם.

venus in our blood​(שולטת) • 15 באוג׳ 2009
Mobius כתב/ה:
נמוגה כתב/ה:
נגררנו לפטפטת מלאת רעל.


זו לא פטפטת. עובדה שהויכוח הזה חוזר על עצמו כבר שנים, בכל פעם בורסיה אחרת, ומנציח את ההבדל בין סאביות לשפחות ובעיקר את חוסר הסובלנות בין הקבוצות (במקרה הרע) או את חוסר ההבנה המוחלט שמדובר בשתי אסכולות שונות לחלוטין, עם מעט מאד במשותף (במקרה הטוב). איכשהו, הרבה סאביות לא ממש מצליחות להבין את נקודת המבט השפחתית בזמן ששפחות רואות עצמן דווקא כשלב הבא והמתפתח יותר בקשר שליטה, כאילו השליטה הטוטאלית היא השליטה האולטימטיבית. שתי הגישות מוטעות לדעתי: אין פה דרגות שונות של שליטה, יש תפישת עולם שונה מהותית לגבי קשר זוגי. השליטה האולטימטיבית היא זו המאפשרת לכל אחד מהצדדים להיות שמח ומסופק במקומו.

סאביות משתמשות בשולט שלהן על מנת לענג את עצמן ולמלא את צרכיהן הקינקיים (כמו שהוא משתמש בהן, אגב. זה סימטרי לחלוטין), בעוד ששפחות מציבות את אדונן במרכז חייהן, על כל המשתמע מכך. סגנון החיים השפחתי הוא אחר לחלוטין מזה הסאבי, כמו גם הצרכים שהוא ממלא לשני הצדדים המשתתפים בו. זהו אמנם סגנון חיים שאינו סימטרי כלל אבל הוא הדדי לחלוטין, בהגדרה. זה היופי בו. בעיני שפחה, נשיאת סלים בשביל האדון הוא כבוד ואין בו שום דבר משפיל; בדיוק להפך: שפחה תעשה ככל יכולתה להעלות חיוך על פניו של אדונה ולהקל עליו, מפני שאושרה קשור ישירות ובאופן בלתי-אמצעי באושרו. אם האדון, במכוון, לא ייתן לה לרצות אותו, הרי שזו-זו ההשפלה האמיתית. בעיני סאבית, לעומת זאת, נשיאת סלים היא ביזוי והיא בסדר רק אם היא מכוונת כהשפלה מקומית (ואז היא מענגת וממלאת את צרכיה הקינקיים, כסוג של "סשן", מילה שהיא רלוונטית בעיקר לגבי סאביות), אבל לא כדרך חיים. ובשני המקרים נשיאת סלים עבור האדון לא נתפשת כמובנת מאליה, לא בעיני האדון ולא בעיני השפחה/סאבית, ולכן אינה שוביניזם בשום מקרה. אדון יכול להיות הכי ג'נטלמן בעולם, לדאוג לשפחתו ולפנק אותה, ועדיין לצפות ממנה לשאת את הסלים אם זה מה שייבחר. זה לא בשבילו שהיא סוחבת את הסלים, זה רק נראה ככה על פני השטח. במהות, היא עושה את זה בשבילם, בשביל שניהם, בשביל הקשר שלהם וכי זה מה שנכון להם. אין לי בעיה עקרונית לסחוב סלים או להכין כוס קפה לשפחה שלי; זה לא שאני מתעצל או שמשפיל אותי שתלך בידיים פנויות (וזה קורה לא מעט), אבל אני בוחר לצפות לכך ממנה כפי שהיא בוחרת לקבל את זה על עצמה. אדון המפנק שפחה נתפש בעיניי כבעלים הממרק תכשיט או צעצוע יקר, אבל זה לא גורם לצעצוע להיות פחות צעצוע או לאדון להיות פחות אדון (אלא אם הוא חסר בטחון או שוביניסט באמת). שפחה שבחרה בשפחתיות כדרך חיים בחרה, בעיניי, להיות סוג של צעצוע לשימוש בידי בעליה כפי שייראה לנכון, ובהנחה שה"נכון" שלו מתאים ל"נכון" שלה. ואת זה סאביות צריכות להפנים.

הנקודה העיקרית שלי כאן היא שהויכוח בין סאביות לשפחות (והאדונים משתי האסכולות), כמו זה שהתחיל כאן, הוא עקר מהותית מפני שהמניעים של כל אדם לקיים סגנון חיים זה או אחר הם שונים מהותית. אי אפשר לצפות להזדהות של קבוצה אחת עם אחרת והתפרצותן המלגלגת של סאביות לדיונים של שפחות (זה פחות קורה ההפך) רק מצמצמת את המקום לביטוי האישי - שהוא בדיוק הסיבה שרובנו כאן - ומדגישה את חוסר הסובלנות הזה. השאלה לגבי מחוות יומיומיות למשל היא שאלה שפחתית, והיא דורשת תשובה משפחות ואדוניהן, ולא מסאביות או מהשולטים שלהן.

מי שלא משחק את המשחק לא יכול לקבוע את החוקים. שייעמוד בשקט בצד וייסתכל.


_________________________________________________________________________


ONCE YOU'VE PLAED THE GAME- PLAY THE GAME icon_smile.gif

ראשית כל,
מודה לך מאוד על תגובתך.
יש משהו באבחנה המדוייקת להפליא שלך בין שפחות לסאביות, ונכון הדבר שהשאלה באה ממקום מאוד שיפחתי (בי)
יחד עם זאת, אני בהחלט מוצאת שיש מקום לביטוי מלא- הן של נישלטות(סאביות ושפחות) והן של שולטים .

והערת אגב קטנה: פטפטת מלאת רעל= הכוונה לגיזענות מילולית, מפורשת וסויה.


תודה לך על הארותיך ועל תגובתך
אשמח לקרוא את דעתך האישית בנושא.
Black P e a r l
לפני 15 שנים • 15 באוג׳ 2009

...

Black P e a r l • 15 באוג׳ 2009
חייבת לומר שהדיון הזה העלה בי מחשבות מחייכות..

מחוות מהמציאות הציבורית יותר שיצא לי לחוות..
לסחוב את העגלה של הקניות בעוד שהוא משוטט לו ומחפש את המצרכים הדרושים
לתת לו מתנות קטנות, שמסמלות הרבה לשנינו, רק כדי להראות תודה והערצה אליו
נשיקה על היד.. גרם לי לחייך וכמעט לדמוע הזכרון בנשיקה על היד שהיתי מגניבה לו מידי פעם.
לעמוד בתור בהמתנה של אוכל (אם מדובר בבופה), או להיות זו ששואלת ומביאה מה שיבקש או ירצה.
בשהייה עם אנשים נוספים, חברים וניליים וכו'.. הייתי יושבת היכן שהיה אומר לי, מבטי תמיד הקנה לו תחושת הערכה והערצה שכזו, שעשתה לשנינו נעים.

באמת שחוייכתי, רק מהזכרון.. למרות שנגמר icon_smile.gif
venus in our blood​(שולטת)
לפני 15 שנים • 15 באוג׳ 2009

Re: ...

venus in our blood​(שולטת) • 15 באוג׳ 2009
Black P e a r l כתב/ה:
חייבת לומר שהדיון הזה העלה בי מחשבות מחייכות..

מחוות מהמציאות הציבורית יותר שיצא לי לחוות..
לסחוב את העגלה של הקניות בעוד שהוא משוטט לו ומחפש את המצרכים הדרושים
לתת לו מתנות קטנות, שמסמלות הרבה לשנינו, רק כדי להראות תודה והערצה אליו
נשיקה על היד.. גרם לי לחייך וכמעט לדמוע הזכרון בנשיקה על היד שהיתי מגניבה לו מידי פעם.
לעמוד בתור בהמתנה של אוכל (אם מדובר בבופה), או להיות זו ששואלת ומביאה מה שיבקש או ירצה.
בשהייה עם אנשים נוספים, חברים וניליים וכו'.. הייתי יושבת היכן שהיה אומר לי, מבטי תמיד הקנה לו תחושת הערכה והערצה שכזו, שעשתה לשנינו נעים.

באמת שחוייכתי, רק מהזכרון.. למרות שנגמר icon_smile.gif



ריגשת אותי. מאוד.
תודה לך.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 15 שנים • 15 באוג׳ 2009

מחוות

אני מתה על הדברים הקטנים האלה שאפשר לעשות מול כולם. זה מרגיש לי כמו פלירטוט פרטי שרק שנינו מבינים. זה מכניס אותי "into the mood" הרבה לפני שמגיעים הביתה.

לעניין סחיבת הסלים וכל זה - אם באתי לשרת, אז באתי לשרת. ואני אעשה כל מה שהוא אומר לי. ואני לא אתבייש בזה. ואשמח שאני משמחת אותו. אני מאד מתחברת לדבריה של הזייה, ובמידה מסויימת לאלה של נורית: אם הוא יגיד לי לעמוד בתור בשבילו, או לסחוב לו את הקניות או לא יודעת מה, אני אעשה את זה. אני עשויה גם לעשות את זה על דעת עצמי מבלי שביקשו ממני. אבל אם הוא ינצל את זה, וישתמש בשירותי לא כמחווה אלא סתם כפינוק לעצלנות שלו - הוא כנראה פשוט יפסיק למצוא חן בעיני.

אני מתה על ג'נטלמנים. אני אוהבת שגבר מתנהג כאילו שאני החלשה וחסרת האונים - זה מרגש, וזה גם נעים להרגיש שהוא חזק ממני. או לחליפין, כאילו אני מלכה שיש לשרתה. גם זה נעים. ככה או ככה אני מברכת על חיזור בפרט ויחס בכלל שהם ג'נטלמניים.
אין לי שום דעה לגבי מה שאנשים אחרים *צריכים* לעשות או לאהוב. שיבחרו מה שנעים להם.

ולגבי השאלה שהתחילה את השרשור הזה:
בנוסף למה שכבר נאמר כאן - זה בעיקר פשוט לבצע. בלי להסס ובלי להתבייש. הסביבה גם ככה לא תשים לב. ומקסימום ירימו גבה - זה רק הופך את זה למשעשע. הפעולה המסויימת במקרה הזה תלויה במה שהוא יבקש (ושוב, אני מצפה ממנו שישמור על פרופורציה, ואם לא הייתי חושבת שישמור עליה לא הייתי איתו). והכי אני אוהבת שהוא מצליח לאתגר אותי. בבחינת "נראה אותך מצליחה לעשות את *זה* בלי למשוך את תשומת ליבו של כל החדר!" icon_smile.gif
כשזה בא ממני - נשיקה ביד, צורת פניה אליו, למקם את עצמי נמוך ממנו - נגיד לשבת על הרצפה לצד הכיסא שלו. לעשות לו lap dance במועדון, או סתם לרקוד מולו, בשבילו, בשביל לבדר אותו. להגיש לו - אוכל, שתיה, סיגריה.
לא עולה לי עכשיו הרבה בראש. זה עניין של הרגע, וזה תלוי בדינמיקה בינינו, למה שעשוי להתאים או לא להתאים באינטרקציה ספציפית. תלוי גם בסיטואציה: במצבים שונים, אני אחפש איך לנצל את המצב למחווה של חיבה / שירות / וואטבר.

בעע, חפרתי ולא אמרתי כמעט כלום. יש דוגמאות שאני מעדיפה לשמור לעצמי icon_smile.gif
    התגובה האהובה בשרשור
aka BODYGUARD
לפני 15 שנים • 15 באוג׳ 2009
aka BODYGUARD • 15 באוג׳ 2009
וכמו שאמר ידידי "הוא" בחוכמתו הרבה...להקיא בחוץ.

ואוסיף משלי מעט:

השירשור הזה מקסים ומדהים, מצביע בצורה קרה וברורה על מהו בדס''מ ומהו קינקי

מי שייך ומי לא ומי סתם חופר.

תמשיכו. נהנים כאן.
Black P e a r l
לפני 15 שנים • 15 באוג׳ 2009

Re: ...

Black P e a r l • 15 באוג׳ 2009
נמוגה כתב/ה:
Black P e a r l כתב/ה:
חייבת לומר שהדיון הזה העלה בי מחשבות מחייכות..

מחוות מהמציאות הציבורית יותר שיצא לי לחוות..
לסחוב את העגלה של הקניות בעוד שהוא משוטט לו ומחפש את המצרכים הדרושים
לתת לו מתנות קטנות, שמסמלות הרבה לשנינו, רק כדי להראות תודה והערצה אליו
נשיקה על היד.. גרם לי לחייך וכמעט לדמוע הזכרון בנשיקה על היד שהיתי מגניבה לו מידי פעם.
לעמוד בתור בהמתנה של אוכל (אם מדובר בבופה), או להיות זו ששואלת ומביאה מה שיבקש או ירצה.
בשהייה עם אנשים נוספים, חברים וניליים וכו'.. הייתי יושבת היכן שהיה אומר לי, מבטי תמיד הקנה לו תחושת הערכה והערצה שכזו, שעשתה לשנינו נעים.

באמת שחוייכתי, רק מהזכרון.. למרות שנגמר icon_smile.gif



ריגשת אותי. מאוד.
תודה לך.


שמחה שכך. תודה לך.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 15 שנים • 15 באוג׳ 2009
כתב/ה:

מצביע בצורה קרה וברורה על מהו בדס''מ ומהו קינקי


לא מיצינו עדיין את כל חפירות ה"מהו בדס"מ אמיתי" וכל השיט הזה?

באמת שרשור מקסים. בואו נמשיך ככה.
slu
slu
לפני 15 שנים • 15 באוג׳ 2009

נמחק.

slu • 15 באוג׳ 2009
נמחק.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שבת אוג' 15, 2009 8:59 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
slu
slu
לפני 15 שנים • 15 באוג׳ 2009
slu • 15 באוג׳ 2009
BODYGUARD כתב/ה:
וכמו שאמר ידידי "הוא" בחוכמתו הרבה...להקיא בחוץ.

ואוסיף משלי מעט:

השירשור הזה מקסים ומדהים, מצביע בצורה קרה וברורה על מהו בדס''מ ומהו קינקי

מי שייך ומי לא ומי סתם חופר.

תמשיכו. נהנים כאן.



lolololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololo
lolololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololo
lolololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololololo

מה המשפט הבא "אתן לא נשלטות אמיתיות?"
לא הוסכם זה מכבר שמי שאומר כך או רומז.. לרוב מעיד על עצמו שהוא אינו "שולט אמיתי" ולא משנה בכמה שוטים ינפנף..
מחייכים פה אכן, זה אין ספק...

אשר לעניין עצמו..
יש הבדל מהותי לדעתי, בין פליק "שוביניסטי" בתחת ליד כולם (שיש בו בהחלט מן הסקסי והמגרה)
או אפילו משיכה חזקה בקוקו באמצע הרחוב כדי לדפוק צרפתית או נשיכה לבין לסחוב לו את הדברים/לפתוח הדלת/להביא פרחים/ להלביש לו שימלה....

יש כאלו שזה בסדר להן גברים עם מניירות של כוסית (ואיתכם הסליחה על השפה המלוכלכת - אבל זה לדעתי מביע במדוייק את המשמעות).
יש כאלו שאפילו יראו בזה אקט של שליטה.

באבירות, יש מן האדנות, תמיד!. שכן היא משדרת עוצמה.. הגנה ואפילו סוג של כוח על המושא לה.

באקטים אביריים כביכול , אין ספק שיש מן השליטה. של מי על מי זו כבר שאלה אחרת. וכמובן. יעשה איש הטוב בעיניו (או אשה..)
s