Beta Male |
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
Beta Male • 8 בינו׳ 2010
יש מצב שזה טיזינג נחמד בין הרה"ג מורטישיה לבין אנדרפוט?
|
|
אלימלך |
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
אלימלך • 8 בינו׳ 2010
Morticia כתב/ה: ...הפוסט הזה ממשיך להיות גועל נפש פה אני לא מסכים איתך. פוסט שבו את כותבת, לא יכול להיות גועל נפש. |
|
Mary Jane |
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
Mary Jane • 8 בינו׳ 2010
והרי החדשות...
בדסמ לא מתקיים בעולם אידאי. נהפוך הוא, בעולם אידאי לא היה מקום לבדסמ, שכן כולם היו חביבים ונהדרים, והיו מעבירים זמנם באהבת הטוב, טיפוח ערוגות פרחים וסגידה לאור השמש (ראי/ה גם: 'משל המערה', אליבא דאפלטון). לא היה עולה על דעתם של האנשים בעולם כזה להלבין פני זולתם, להעביד, לסרסר, לכלוא, להלקות ובסופו של יום לירוק בפרצופו של הפרטנר ולבעוט באחוריו, למען יירא וילמד. על פני האדמה המצב שונה. הדברים הינם רב-מימדיים ועל כן פרובלמטיים יותר. שלל אינטרסים אנושיים מתנגשים זה בזה, תובעים נצחון מוחץ, או לפחות פיצוי. זהו המצע עליו צומח בדסמ, אשר אינו מתקיים בחלל ריק, אלא הינו הד לנצחונות והפסדים, כאבים ושמחות, לעג ונשיאת עיניים, וכיו" ב. מעבר לפן האישי, הסטיה היא גם ביטוי לרשמים עזים בליבו של האדם, שהעניקו לו ההיסטוריה והתרבות. האחד רגיש לענייני מגדר, וליבו נוהה אחר שמלות נשים ומיני תמרוקים. השניה רגישה לפערים תרבותיים-גזעיים, וכל מאוויה במשמעת נאצית מידי גבר ארי. השלישי מוצא נחת באלימות, מתחנן ימים ולילות לכאוב עד בלי די. הרביעית מתעוררת ממשחקים המזכירים לה נשכחות מתקופת הילדות המוקדמת, והכרחיים לה חיתול, מוצץ וקוקיות. וכך הלאה והלאה. כל רגישויותיו של האדם ניקוות ומתגודדות על מפתן הנפש, מבקשות להן פתרון. תחת מטריית הבדסמ יכולות הבריות לבטא רגישויותיהן, ורחמנא ליצלן, גם להפיק עונג מן העניין. את הטאבו נזרוק לסל-וחסל. בראייה נורמטיבית, העונג הנ" ל הוא אסור, בהתאמה למידה בה הסכסוך מביך את ההמון ואת הדעת השלטת. מיד רואים את העיסוק בכך כשיתוף פעולה והצדקת הרע, מגדפים, וחותמים את העניין בהבעת סלידה. בראייה בדסמית, המתיימרת להיות פחות קונפורמית, אין בכך כל רע. הטוב הוא יחסי, ולא מוחלט. הפרטים אנושיים, ולמעלה מכל, הם רשאים לבטא את חריגותם האינדיוידואלית. |
|
המלט |
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
המלט • 8 בינו׳ 2010
אלימלך כתב/ה: Morticia כתב/ה: ...הפוסט הזה ממשיך להיות גועל נפש פה אני לא מסכים איתך. פוסט שבו את כותבת, לא יכול להיות גועל נפש. מרגע זה הפוסט הזה גם קורע מצחוק |
|
Morticia |
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
Morticia • 8 בינו׳ 2010
אלימלך כתב/ה: Morticia כתב/ה: ...הפוסט הזה ממשיך להיות גועל נפש פה אני לא מסכים איתך. פוסט שבו את כותבת, לא יכול להיות גועל נפש. |
|
הדורבנים(נשלט) |
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
הדורבנים(נשלט) • 8 בינו׳ 2010
underfoot כתב/ה: יש תופעות טבע אנושיות הרבה יותר גרועות מגזענות או אנטישמיות - ויש לנו כאן בכלוב דוגמא חיה לכך.
בעוד שאת הגזענות, הנאציזם והאונס אפשר למנף לתוך פנטזית הבדסמ ולהפיק מהם גרגורי הנאה, מהטפשות הרועמת לא ניתן להפיק כלום, היא ממוחזרת לעייפה ולעיתים צעקנית במיוחד אבל אין שם כלום, שום עניין, שום משיכה, שום כלום. היי אנדרפוט, דבר בשם עצמך ואל תכליל. יש פה אנשים עם פטיש מאוד חזק למורטישיה. ותתפלא, זה קורה דווקא בקטעים שבהם היא צודקת וכולם טועים. זה בהחלט קורה לפעמים. כאילו - ממש ממש בקטעים "אמיתיים" ולא בפנטזייה שבה היא "רעה". . דבר אחד אף פעם לא הבנתי. ותסלחו לי - פה אני אלך כנגד חלק מחברי הטובים ביותר. אף פעם לא הבנתי את שימוש היתר במונח "צדקני" או "מוסרני" בפורומי הכלוב, כמו שהמלט עשה בתגובה האחרונה שלו (שעם רובה הסכמתי, דרך אגב, בעיקר כי היא סתרה את התגובה הקודמת שלו ) אם מישהו חושב שמשהו הוא "גועל נפש", למשל, שיגיד. זה לא "מוסרני", זה לא "צדקני", זה לא "סתימת פיות" פשוט כי היחידי שיכול לסתום כאן פיות, טכנית, זה כלובי. זאת, פשוט מאוד, דעתו. (וגם ההודעה הזו היא לא סתימת פיות להמלט שימו לב! איך אני יודע? כי הנה, תיכף הוא יגיב, אם הוא גבר. 3..2..1..) ומורטישיה המונח "שמאלני מתנשא" נאמר בהלצה, בצורה שלמשל גיא מרוז או קופטש אומרים אותו לפעמים, בלאדי - מקווה שהבנת את זה בזמנו. ואם לא, אז אתה באמר שמאלני מתנשא.. לסיכום - אין כמו האייקון המפגר של השטן. |
|
Morticia |
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
Morticia • 8 בינו׳ 2010
Mary Jane כתב/ה: והרי החדשות...
בדסמ לא מתקיים בעולם אידאי. נהפוך הוא, בעולם אידאי לא היה מקום לבדסמ, שכן כולם היו חביבים ונהדרים, והיו מעבירים זמנם באהבת הטוב, טיפוח ערוגות פרחים וסגידה לאור השמש (ראי/ה גם: 'משל המערה', אליבא דאפלטון). לא היה עולה על דעתם של האנשים בעולם כזה להלבין פני זולתם, להעביד, לסרסר, לכלוא, להלקות ובסופו של יום לירוק בפרצופו של הפרטנר ולבעוט באחוריו, למען יירא וילמד. על פני האדמה המצב שונה. הדברים הינם רב-מימדיים ועל כן פרובלמטיים יותר. שלל אינטרסים אנושיים מתנגשים זה בזה, תובעים נצחון מוחץ, או לפחות פיצוי. זהו המצע עליו צומח בדסמ, אשר אינו מתקיים בחלל ריק, אלא הינו הד לנצחונות והפסדים, כאבים ושמחות, לעג ונשיאת עיניים, וכיו" ב. מעבר לפן האישי, הסטיה היא גם ביטוי לרשמים עזים בליבו של האדם, שהעניקו לו ההיסטוריה והתרבות. האחד רגיש לענייני מגדר, וליבו נוהה אחר שמלות נשים ומיני תמרוקים. השניה רגישה לפערים תרבותיים-גזעיים, וכל מאוויה במשמעת נאצית מידי גבר ארי. השלישי מוצא נחת באלימות, מתחנן ימים ולילות לכאוב עד בלי די. הרביעית מתעוררת ממשחקים המזכירים לה נשכחות מתקופת הילדות המוקדמת, והכרחיים לה חיתול, מוצץ וקוקיות. וכך הלאה והלאה. כל רגישויותיו של האדם ניקוות ומתגודדות על מפתן הנפש, מבקשות להן פתרון. תחת מטריית הבדסמ יכולות הבריות לבטא רגישויותיהן, ורחמנא ליצלן, גם להפיק עונג מן העניין. את הטאבו נזרוק לסל-וחסל. בראייה נורמטיבית, העונג הנ" ל הוא אסור, בהתאמה למידה בה הסכסוך מביך את ההמון ואת הדעת השלטת. מיד רואים את העיסוק בכך כשיתוף פעולה והצדקת הרע, מגדפים, וחותמים את העניין בהבעת סלידה. בראייה בדסמית, המתיימרת להיות פחות קונפורמית, אין בכך כל רע. הטוב הוא יחסי, ולא מוחלט. הפרטים אנושיים, ולמעלה מכל, הם רשאים לבטא את חריגותם האינדיוידואלית. מרי ג'יין, אני מסכימה אתך בחלק מהדברים שאת כותבת, פחות לגבי אחרים וחייבת לתקן אותך לגבי עולם אידאי בעיניו של אפלטון כיוון שבעולם ההוא כולם היו מעבירים זמנם בזריקת פסלים, ציירים, רקדנים, שחקנים ושאר אמנים לים, בין השאר... גם למה כוונתך ב"הרי החדשות"? אני לרוב כותבת את דעתי זה חדש למי שלא מכיר אותי אבל זה לא אבסולוטי האם דברייך אמורים להיות מצווה לקיום קולקטיבי? אני לא בטוחה שאני מבינה מהי ראייה נורמטיבית, גם לא בטוחה שמבינה מהו ההיפוך לה בטח לא מבינה למה כל הדוגמאות שנתת הן לצרכים של "נשלטים" (מה לגבי צרכים של שולטים? יש בכלל כזה דבר בעולם האנטי-נורמטיבי והכה נאור, סובלני וליברלי של הבדס"מ?) אבל כאן מדובר בצורך של "שולטת" לרדות באחר בשל צבע עורו - קצת תת רמה, לא? למה? כי זה בדס"מ? אז בכך אנו אומרים שזה בסדר להביע גזענות באם היא מעוגנת בפעילות מינית שאינה מחוייבת לאותה "ראייה נורמטיבית"? ומה לגבי גזענות שאינה במסגרת בדס"מ? מכוערת או יפה? אז נורא קל בעצם להיות גזען ולכסת"ח בפעילות בדס"מית את עצמך...? כי אז זה בסדר? לא יודעת, זה שאולי יש בעולם שני אנשים המתגרים ממצב בו היא שחורה, הוא לבן והם ביחד רואים בזה סיבה טובה למערך כוחות של צד שולט וצד של עבד, לא אומר שצריך להריץ אג'נדות פוליטית באינטרנט לקידום הנושא בקרב בני העולם גם קצת מטומטם אתה מפגר! למה? כי אתה לבן! אה... אז אם הייתי אדום או צהוב הייתי מה? אז היית קצת פחות מטומטם הבנתי... אבל שלא תתלהב! לו היית אדום או צהוב בכלל היית מסריח באמת? למה? כי ככה זה! נו באמת... חוצמזה, תכלס, מה אתם רוצים? קונצנזוס? לחשיבה אנטי-נורמטיבית? ומי שחושב אחר מכם? לא ראוי לאותה סובלנות שאתם דורשים? צר לי, זכותי להתנגד לדיקטטורות (ובנימה אפלטונית, אבי כל הדיקטטורים שבהיסטוריה לרבות היטלר היקר ומגרה בדס"מית, אסגור את המעגל ואשמור לעצמי את זכות הגועל לצד זכותם של אחרים לנופף בו אל מול עיניי) שבת שלום |
|
הדורבנים(נשלט) |
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
הדורבנים(נשלט) • 8 בינו׳ 2010
Morticia כתב/ה: (ובנימה אפלטונית, אבי כל הדיקטטורים שבהיסטוריה לרבות היטלר היקר ומגרה בדס"מית, אסגור את המעגל ואשמור לעצמי את זכות הגועל לצד זכותם של אחרים לנופף בו אל מול עיניי)
שבת שלום [/color][/size] לגמרי. |
|
שוסי |
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
שוסי • 8 בינו׳ 2010
המלט כתב/ה: אלימלך כתב/ה: Morticia כתב/ה: ...הפוסט הזה ממשיך להיות גועל נפש פה אני לא מסכים איתך. פוסט שבו את כותבת, לא יכול להיות גועל נפש. מרגע זה הפוסט הזה גם קורע מצחוק |
|
Mary Jane |
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
8 בינו׳ 2010
Mary Jane • 8 בינו׳ 2010
היי מורטישיה...
הזכרתי את אפלטון בהערת אגב, בשל הדמיון הרעיוני לעולם האידאות שלו, ובפרט לאידאת הטוב, המתגלמת בשמש ב'משל המערה'. אני מבינה שאת 'חייבת לתקן', כדברייך, אבל ראוי לרדת לפישרם של הדברים ראשית מעשה. לשאלתך, גם לשולטים יש צרכים, והם מן הסתם באים לידי ביטוי בעולם הפנטזיות שלהם ובמימושן. כפי שציינתי, התשוקה, לדידי, מותר לה להביע גם את אשר מעורר סלידה בלבך, ובמקרה זה, התנשאות גזעית. מאחר ופעילות בדסמית קיצונית שכזו לרוב אינה מקבילה למציאות במלואה בעיני הבריות, אלא הינה אתנחתא המתמודדת עם המציאות ורשמיה, זהו מרחב לגיטימי לפעולות שכאלו. החלת שיפוט מוסרי דקדקני ודווקני על התשוקה, מבלי להבין, כי יש פער בינה לבין החיים כתיקונם, הינה שגויה וחוטאת לעיקר. את כמובן יכולה ורשאית לחשוב אחרת, זוהי מטרת הדיון. שיח סובלני יסבול גם את דברייך ודעותייך, תוך ציפיה שבתורך לא תעוטי על אלו החושבים אחרת ממך ותבקשי להדיר אותם מן השיח הלגיטימי כפגומים מעיקרם (בדבר הלגיטימיות של הפנטזיות כתבתי קודם לכן, ונראה לי שדי בכך). |
|