שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חרמנות

Dunbar{Supreme93}
לפני 14 שנים • 6 בפבר׳ 2010
Dunbar{Supreme93} • 6 בפבר׳ 2010
קייסי...
פעם הבאה שעוברת לשון באחורייך, אני מאוד מקווה שתעלה לך מחשבה בתודעה על שורות שכתבתי, זה נראה לי נכון.
קייסי
לפני 14 שנים • 6 בפבר׳ 2010
קייסי • 6 בפבר׳ 2010
[quote="צ'ארנוחה"]
ציטוט: כי צ'ארנוחה הוא אותו בן כלאיים מוזר כמוני, בעצם. הוא יוצא מהפנטזיות שלו שדומות לשל אנדרפוט. אבל לא יכול לחיות שלם בלי שלפחות אחת מהן תתגשם על ידי מישהי שבאמת רוצה בזה....כדי שהפנטזיה תפסיק להיות רק פנטזיה ותתחיל להיות האמת *שלה*.

פוג, כאן אתה בעצם נוגע בדיוק רב במהות של הפנטזיה. ובגלל זה הנושא הזה כל כך מטריד אותך (אני מנחש), פה קבור הכלב של הפנטזיה"




אני לא בטוחה שדוקא את פוג זה מטריד כל כך. פוג הרי חי את ההגשמה הזו כמי שנשוי לאהובתו שהיא גם השולטת שלו. את צ'ארנוחה זה כן עשוי להטריד, כי שם זה נשמע לי כמו רגרסיה אינסופית, לפנטז על הגשמה על ידי מישהי שהופכת את הפנטזיה לאמת שלה. הרי ההגשמה היא לא באמת הגשמה, אלא פנטזיה על הגשמה שלא תוגשם לעולם.
אני גם לא חושבת שזה יפריע לצ'ארנוחה לחיות באופן שלם, אי ההגשמה הזה. יש אנשים שחיים עולמות שלמים בדמיונם וזה מספיק להם לגמרי. הוא הרי הודה שאקט מיני מהווה מבחינתו החמצה אם אינו מלווה בפנטזיה. איך אפשר שלא יפנטז? חיכוך הבשר הוא ונילי, אבל עולם הדמיון בדסמי לגמרי. אני מנחשת שכשהוא מתנשק עם בת זוגו הוא מדמיין נשיקה צרפתית עם מעמקי ישבנה של שולטת. אחרת, חייו היו מתסכלים להפליא.
בניגוד לאנדרפוט שמנסה להפריד בין שני סוג האקט המיני, זה המסעיר והמשפיל וזה הרך והאוהב, ונאלץ להשמיד את האחד בפני האחר ובכך לסרס את תשוקותיו ואת ההוויה המינית שלו בכללותה, לדעתי, אצל צ'ארנוחה יש מיזוג מושלם. הוא יכול לחיות בשלום עם כל אהובה קונקרטית, כי את חיי המין שלהם הוא משלב בדמיונו עם עולם אחר לגמרי, שאין לה שום נגיעה אליו.

ולענין הפינטוז על כתיבתך שעה שמלקקים לי את התחת, אתה מחמיא לעצמך, צ'ארנוחה. מה שהייתי משחזרת זה את הדיון כולו, לא אותך ספציפית. ואם כבר הייתי מתמקדת במשהו, בדמיוני, זה דוקא בשורותיהם של אלו שהחמיאו לי. בפנטזיה, כפי שהטבת לתאר בעבר, הגירוי הוא קמאי לגמרי. האינטלקט נשכח ומה שצף ועולה זה רק מה שעושה לי נעים. והעדפה המינית שלי, כזכור, היא גברים שמענגים אותי. זה מה שמדליק את חלציי.
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 14 שנים • 6 בפבר׳ 2010

דומיננציה נשית או עליונות נשית?

בכוח המוח​(שולטת) • 6 בפבר׳ 2010
לא יודעת, לא אמין בעיני.

מה שלא אמין בעיני זה עניין ההחפצה בפוסט הזה, ע"ע קייסי עם המשפט המצוטט ההוא.
אם אני רוצה להחפיץ מישהו, על מנת שישרת את צרכי, הדיאלוג שלי איתו יהיה מצומצם מאוד,
(רצוי לחיצה על כפתור). אני בטח לא צריכה לכונן איתו מערכת בה אני מסבירה איך אני פועלת ובשם מה. אם כבר הייתי מנהלת דיאלוג, מטרתו היתה אחת - קבלת שירות מהיר יותר, טוב יותר וזול יותר.

ובכנות - יש הבדל בין שירות צרכי הפיזיים (תלקק, לא ככה, אלא ככה), ובין שירות צרכי הרגשיים.
קשה לי האמין שסיפוק צורך רגשי יכול להתמלא מבלי שלפרטנר יש משמעות לגבי התפישה העצמית שלנו, מבלי שהוא מהווה מראה למי שאנחנו. מבלי שההזקקות שלנו אליו היא יותר מספק שירות.

כשזה הפוך, זה אמין יותר - נשלט נכנע לעליונות נשית, זה מגרה אותו, הוא מוכן לעשות לא מעט כדי להיות שם. וד"א, עליונות נשית היא לא מקבילה לדומיננטיות, כפי שהיא נתפשת כאן.

האם מישהו היה מוצא את דבריה של קייסי מגרים מבלי שדבריה מציירים למנטאליות שלו עליונות נשית? נניח שמדובר באשה כעורה מוזנחת עם הגיינה קלוקלת שהעליונות היחידה שלה היא מניפולציות המקלדת שלה, האם מישהו היה מוכן להיות תחת ישבנה ולהחליף את המקלחת השבועית בליקוק לשונו את הואגינה שלה ואת חור ישבנה?

אני חושבת שלא. אני חושבת שדומיננטיות כשלעצמה, מבלי ה"עליונות" הזו, מתקבלת כפתטית.

בפנטזיות של כניעה גברית, נשים מתייחסות אליהם ככלי לסיפוק צרכיהן, זו גם הדרך היחידה להתקרב לאישה ההיא שבפנטזיה, או כמו שאמר צ'ארנוחה - רק תשבי, גם על הספה את יושבת כשאת רואה האח הגדול.

אבל ההיפך? להיות עם גבר שלא מספק גם צורך רגשי עמוק? שהוא רק כלי לצרכי הגופניים?

למה לי להסתפק בגבר שכזה, אם אני יכולה להשיג מישהו שגם ירגש אותי ממש?
נניח שבסיטואציה נתונה אני יכולה להיות שם, אבל כדרך חיים? כבחירה?
כדרך חיים אני אעדיף קשר חי, מסקרן, מרגש ומפעפע, כשנעיצת הציפורניים היא הדדית, והכבלים חותכים בבשר שני הצדדים.

מצד שני, אני אולי לא בפורום הנכון.
Dunbar{Supreme93}
לפני 14 שנים • 6 בפבר׳ 2010
Dunbar{Supreme93} • 6 בפבר׳ 2010
ציטוט: אני לא בטוחה שדוקא את פוג זה מטריד כל כך. פוג הרי חי את ההגשמה הזו כמי שנשוי לאהובתו שהיא גם השולטת שלו.


החמצת את מה שפוג כתב ואת מה שאני חידדתי.

ציטוט: את צ'ארנוחה זה כן עשוי להטריד, כי שם זה נשמע לי כמו רגרסיה אינסופית, לפנטז על הגשמה על ידי מישהי שהופכת את הפנטזיה לאמת שלה. הרי ההגשמה היא לא באמת הגשמה, אלא פנטזיה על הגשמה שלא תוגשם לעולם.
אני גם לא חושבת שזה יפריע לצ'ארנוחה לחיות באופן שלם, אי ההגשמה הזה. יש אנשים שחיים עולמות שלמים בדמיונם וזה מספיק להם לגמרי. הוא הרי הודה שאקט מיני מהווה מבחינתו החמצה אם אינו מלווה בפנטזיה. איך אפשר שלא יפנטז? חיכוך הבשר הוא ונילי, אבל עולם הדמיון בדסמי לגמרי. אני מנחשת שכשהוא מתנשק עם בת זוגו הוא מדמיין נשיקה צרפתית עם מעמקי ישבנה של שולטת. אחרת, חייו היו מתסכלים להפליא.
בניגוד לאנדרפוט שמנסה להפריד בין שני סוג האקט המיני, זה המסעיר והמשפיל וזה הרך והאוהב, ונאלץ להשמיד את האחד בפני האחר ובכך לסרס את תשוקותיו ואת ההוויה המינית שלו בכללותה, לדעתי, אצל צ'ארנוחה יש מיזוג מושלם. הוא יכול לחיות בשלום עם כל אהובה קונקרטית, כי את חיי המין שלהם הוא משלב בדמיונו עם עולם אחר לגמרי, שאין לה שום נגיעה אליו.


ניתוח יפה, יש בו חלקים נכונים ויש בו חלקים שגויים, אבל יפה.

ציטוט: ולענין הפינטוז על כתיבתך שעה שמלקקים לי את התחת, אתה מחמיא לעצמך, צ'ארנוחה. מה שהייתי משחזרת זה את הדיון כולו, לא אותך ספציפית.


את מאלה שמסוגלים לא לדמיין פיל ורוד? אני מבטיח לך שאת תדמייני פיל ורוד, יכול להיות שהפיל הורוד לא יגרה אותך באותו הרגע אלא דווקא יכעיס אותך, זה גם נחמד.

ציטוט:
ואם כבר הייתי מתמקדת במשהו, בדמיוני, זה דוקא בשורותיהם של אלו שהחמיאו לי. בפנטזיה, כפי שהטבת לתאר בעבר, הגירוי הוא קמאי לגמרי. האינטלקט נשכח ומה שצף ועולה זה רק מה שעושה לי נעים. והעדפה המינית שלי, כזכור, היא גברים שמענגים אותי. זה מה שמדליק את חלציי.


חוץ מזה שאת מתגרה מלהסתכל על עצמך לבושה בגרביונים (הדבר שבאמת גירה אותי אינטלקטואלית ורגשית עד כה ולדעתי הוא האותנטי מדברייך) אני עדיין לא "באמת" יודע מה מדליק את חלצייך. אם כבר, לדעתי את המשפטים הקוגניטיביים שלך מדליקים גברים שמענגים אותך, את חלצייך... אני מניח שלא, כנראה שלא באמת אדע.
Dunbar{Supreme93}
לפני 14 שנים • 6 בפבר׳ 2010
Dunbar{Supreme93} • 6 בפבר׳ 2010
תראי מ טורפת, חשבנו אותו דבר, הפתעה נכון?
Dunbar{Supreme93}
לפני 14 שנים • 6 בפבר׳ 2010
Dunbar{Supreme93} • 6 בפבר׳ 2010
תמיד נחמדים לי הדיאלוגים האלה.
אני שוקל איזה יצירת ג'ז לנכס לעצמי לצורך תגובה רגשית, יש לך הצעה בשבילי?
קייסי
לפני 14 שנים • 6 בפבר׳ 2010
קייסי • 6 בפבר׳ 2010
גברת מ., מבלי להכנס לשאלת האמינות שהועלתה פה, כי אני לא חשה שיש סיבה או צורך לשכנע את המפקפקים באמינות דבריי שיש לי אחות, אתייחס לאבחנה המבדלת שלך בענין גברים המספקים צורך פיזי וגברים המספקים צורך נפשי.
לרגע לא טענתי שאגיד לא לגבר שמספק את צרכיי כולם. מובן שאשמח אם ייקרה בדרכי. אבל בניגוד לעבר, כבר לא אסתפק רק במי שמספק את צרכיי הרגשיים. חיים בשיממון פיזי כדי לספק איזו פנטזיה רגשית בורגנית כבר לא עושים לי את זה יותר, וספק אם יעשו בעתיד.
מבחינתי, הכוס שלי הוא הפוסק האחרון. אם הוא מקפצץ, יש לגבר מקום בחיי. סוג המקום שהוא תופס ייקבע על סמך האינטראקציה ביננו. אני לגמרי יכולה להנות מקשרים פיזיים בלבד, וגם מסוגלת לקיים כאלה במשך שנים עם אותם אנשים שמספקים אותי מינית באורח מופלא. אני בספק אם אדם שהיה עונה רק על צרכיי האינטלקטואלים היה זוכה להשאר שנים במחיצתי. לא בגילי ולא אחרי נסיון חיי רב השנים.
מובן, ואף ציינתי זאת קודם בשרשור הזה, שאני לגמרי לא מתכוונת לפסול אדם שיענה על כל צרכיי, הפיזיים, הנפשיים, הרגשיים והאינטלקטואלים. אדם כזה, מן הסתם, עשוי להפוך לאהבה גדולה (מה שכבר קרה בעבר) לחלוק איתי אורגזמות רבות ומספקות וגם לגרום לי לחרוג ממנהגי ולהשאיר אותו בין רגליי עד עלות השחר, כך שיגיש לי גם את הקפה של הבוקר למיטה.
עד אז, אני מוכנה להתפשר על חיי הרגש (הלבד שלי מספיק נעים גם ככה) מאשר על הנאתי המינית.
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 14 שנים • 6 בפבר׳ 2010

פשרות כואבות

בכוח המוח​(שולטת) • 6 בפבר׳ 2010
קראתי את מה שכתבת קייסי, והבנתי שיש לך מזל אחד - כר הפעולה שלך הוא גברים נשלטים, שהחרמנות מעבירה אותם על דעתם. משכך, אין הם מצליחים לעקוב אחר הדרך בה את משטה בהם, ועל ידי כך מוצצת מהם בשקדנות את תשומת הלב שאת כה כמהה לה. אין לי בעיה עם צורך בתשומת לב, או צרכים בכלל, יש לי בעיה עם גזלתם ע"י מניפולציה מהסוג שאת מבצעת כאן.

ובמה עניינים אמורים?

פשיטא, שהדיאלוג כאן דיבר במתכונת הקשרים להם את מתאווה. מי דיבר כאן על פשרות?
מי דיבר כאן רק על כך שבימי סגריר את מתפשרת ו מקבלת איזה "הוא" אל בין רגלייך על מנת שלא תשאר הואגינה שלך בודדה כמוך. לא כולנו חורטים על דגלנו את המכתם: עדיף כלום על כמעט.

האמת, לכולנו זה קורה, ואף אחד לא מתגאה בזה ומחשיב את זה כדומיננציה.

אלא שאת דיברת על הדרך בה את רואה את קשריך עם "הוא", ובדרך בה ראית את הקשר "הוא" עצמו לא עניין אותך כמלוא הנימה, אלא במקום שפנזיות מתאחדות להן כדי כר פעולה פיזי.

הדרך המזלזלת בה את מגישה את הצעת ההגשה שלך, מותאמת, הפלא ופלא, לפנטזיה הגברית הנשלטת.

למעשה את מחפיצה את עצמך למענם, על מנת לזכות באותה תשומת הלב המיוחלת.


נדמה לי שזה מה שצורם לעין חסרת זקפה בדרך בה את כותבת.
למה זה מרגיז?
כי הרי כל כך קל לעשות את זה, עד שרק היושרה האישית מצליחה למנוע את העשיה של זה.
מצד שני, תגובתך האחרונה, על הפשרות בחייך כבר נשמעת אותנטית יותר.
Mary Jane
לפני 14 שנים • 6 בפבר׳ 2010
Mary Jane • 6 בפבר׳ 2010
מטורפת,
כנראה שתודעתך כה מורגלת בגברים שפונים אלייך במילים 'תסתמי מפגרת' (ראי ערך הבלוג), עד שלא נותר מקום לקבל אותנטיות אחרת. ביקורת אוילית לחלוטין.