עברי - דבר עברית!

המממ, מטדה שלא חשבתי על זה ככה.

רק דבר אחד -
יש הבדל בין מילים "קשות" ל"לועזיות".
ניתן לדבר בשפה שאינה מובנת, גם כשכל המילים עברית למהדרין.
מנגד אפשר לתבל את השפה העברית בביטויים לועזיים ועדיין להיות בהיר ברור וקוהרטנטי.

שפה היא דבר חי ומתפתח, מזדווג, מפרה ומופרה.
מי שרוצה לדבר באופן שאינו בהיר, כנראה שיש לו סיבות,
אני לא חושבת שזה קשור למילים עבריות או לא.

ואני מאוהבת בשפה שלנו ועילגת בכל האחרות. עדיין.

צודקת לגמרי
שפה היא דבר תוסס
והתכוונתי גם למילים "קשות" בעברית וגם למילים לועזיות

התכוונתי כמובן ל"מודה". למה אי אפשר לערוך הודעות? פוי!

בכוח המוח,
את צודקת כמובן. אלא שלא ראיתי כאן שימוש במילים עבריות "קשות", רק בלועזיות.

לפחות כולנו יודעים סוף סוף מה פירוש "השיח הרלטיביסטי הפוסט -מודרני"

אה... כמעט כולנו?
השיח היחסותי המחודש?

האמת היא שאין לי מושג
אבל משהו כזה...

אני חושב שהדיון במקומו. העברית מאוד ''מאוימת'' על ידי השפות הלועזיות.
בחו''ל, המודעות לשימור השפה גבוהה הרבה יותר מאשר בישראל:
בצרפת יש ממש תנועה לשימור הצרפתית, כנגד פלישת ה''ביג-מק'' הלשוני.

העברית במצב רע מאוד, במיוחד באינטרנט. עיקר הבעיה הוא רמת הכתיבה, מבחינת רהיטות -
אולם בכך לא קל לטפל, ואין דרכים לשנות את המצב. מצער מאוד ש''עם הספר'' הפך ל''עם הארץ''.

לדעתי, ניתן לכתוב בעברית טובה שהיא בהירה וקלה להבנה.
אחד התנאים לשם כך הוא הפחתה בשימוש במלים לועזיות.
התנאי השני, הפחתה במילות תואר.
השלישי, צמצום בכתיבה (''מה שניתן לומר בשלוש מלים, אל תאמר בארבע'').
התנאי הרביעי: הולכה עקבית של רעיון דרך מספר ''תחנות'' במהלך הכתיבה.

לאור כל אלו, אסיים כאן

R

אני חייבת הלתייחס, ברשותך, דווקא למשפט הזה: "עם הספר" אין פירושו העם שקורא הרבה ספרים. "עם הספר" פירושו העם לו ניתן ספר התנ"ך. יותר נכון, מה שהיה אז ספר החוקים והמצוות, ומאוחר יותר הפך לספר התנ"ך. זה שאנשים עיוותו את המונח, זה כבר עניין אחר.

אנא תרגמו לעברית:

ונילי, קינקי, סשן, ספייס, צ'ט, פייסבוק, מסנג'ר.