אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכאב, חוסר האונים...כהזדמנות לצמוח.

Morticia
לפני 13 שנים • 5 באוק׳ 2010
Morticia • 5 באוק׳ 2010
אדם שמשליך את פנימיותו על האחר ואת סבלו ומצוקותיו על האחר הוא דוגמא רעה מאוד לשולט או לאדם בשליטה.

מכסימום טיפוס מתעלל ולא מטופל עם מודעות עצמית מאוד נמוכה.
או טיפוס שחווה איזו טראומה ומאוד סובל.
(הדחקה רגשית לאורך השנים אולי? מי באמת יודע? קטונתי)

אדם שגדל בבית שדיכא אותו, גם אם לא על דרך השבלונה המעייפת והכה צפויה הזו שהוצגה כאן לפני רגע, כי באמת שרבים התסריטים האפשריים, כמעט כמספר האנשים המהלכים על פני האדמה, דווקא עלול לגדול אדם בעל יכולת לעמוד על שלו, עם צורך גדול מאוד, שלא נדבר על יכולת אדירה, להכיל אהבה.
מכסימום הוא לא ידע כל כך איך עושים את זה.
הו אז אמרו לי אתם במבחן שיתקיים לאחר יום ההולדת שלי הקרב ובא -
מה? מה תהיה חכמת השליטה?

אין שבלונות וחוקים.
יש בני אדם מודעים יותר ופחות, מטופלים פחות או יותר.
הורים הם לא אליבי לכל החיים.
וזה שאמא שלך נרקיסיסטית שלא נתנה לך אהבה לא אומר שנועדת לאכול מגברים חרא במיטה.

בן אדם שמסביר לאישה שעדיף לה להרגיש מושפלת במיטה או שההנאה האמיתית שלה היא מהיותה מושפלת במיטה כי בילדותה נחסכו ממנה רגשות הוא אדם שבעיקר אבל בעיקר יש להתרחק ממנו ומוטב לו לטפל בעצמו ולגלות מעט מודעות לדפוסי ההתנהגות שלו

ויפה שעה קודם
icon_cool.gif

(נ.ב דבריי אינם מצוטטים ונהגו לחלוטין ובאופן בלעדי במוחי הקודח, בהתאם למיטב הבנתי הרגשית והשכלית את העולם)
בריזיט
לפני 13 שנים • 5 באוק׳ 2010
בריזיט • 5 באוק׳ 2010
Separated Self כתב/ה:
לילימיי כתב/ה:
Separated Self כתב/ה:
לא הבנתי


קשה להסביר,
אולי זה אישי מידי בתחושה...


אולי?
את לא בטוחה?
אם כך, זו עוד ערימה של מילים חסרות משמעות והקשר.
מילים רנדומליות שמתחברות לך אסוציאטיבית ולא יותר מזה.
באותה מידה יכולת פשוט לפתוח שרשור משחק אסוציאציות, אך קרוב לוודאי שהיית נתלית בכיכר העיר ומיד היו מראים לך היכן השתינו הדגים לפנייך עם אותו הרעיון למשחק.

מה שבעצם רציתי לומר זה: לא אחיד, לא מתחבר, לא עובר (לי).




"לא יודעת.
זה בסדר לא לדעת, נכון?"


ספרייטד, זה ציטוט מתוך הכרטיס שלך ..... עכשיו תראי איך התחלת את תגובתך ללילימיי ....

יש ביטוי נחמד בעברית: "הפוסל במומו פוסל"
לילימיי​(שולטת)
לפני 13 שנים • 5 באוק׳ 2010
לילימיי​(שולטת) • 5 באוק׳ 2010
פרלין כתב/ה:
נו.
מכל דבר בחיים אפשר ללמוד. כל חוויה יכולה להיות מעצימה. לכל אחד יש את השיעור שלו.

אם השיעור שלך הוא לעמוד באתגרים מכניים שאינם קשורים למציאות היומיומית - הרווחת! אני בטוחה שהרבה אנשים פה ישמחו ללמד אותך להתגבר על כאב ועל השפלה בתנאי מעבדה.

אני מצטערת, לילימיי. מבלי לזלזל בהרגשה שלך, אני תמיד תיעבתי (לא פחות) את החלק הזה של בדסמ. הוא נשמע לי יומרני ושרלטני מצד השולטים ולא ממש מחובר למציאות מצד הנשלטות.


נו פרלין, אני מופתעת שכך הבנת לגבי השיעור שלי.
בהיותי אדם מאוד מציאותי ועם שתי רגליים על הקרקע,
כך גם הלימוד שלי והתנסויותי.
ואין לך מה להתנצל,
התיעוב שלך, הוא שלך בלבד
ולא קשור אלי.
לילימיי​(שולטת)
לפני 13 שנים • 5 באוק׳ 2010
לילימיי​(שולטת) • 5 באוק׳ 2010
Brave Dwarf כתב/ה:
Separated Self כתב/ה:
לילימיי כתב/ה:
Separated Self כתב/ה:
לא הבנתי


קשה להסביר,
אולי זה אישי מידי בתחושה...


אולי?
את לא בטוחה?
אם כך, זו עוד ערימה של מילים חסרות משמעות והקשר.
מילים רנדומליות שמתחברות לך אסוציאטיבית ולא יותר מזה.
באותה מידה יכולת פשוט לפתוח שרשור משחק אסוציאציות, אך קרוב לוודאי שהיית נתלית בכיכר העיר ומיד היו מראים לך היכן השתינו הדגים לפנייך עם אותו הרעיון למשחק.

מה שבעצם רציתי לומר זה: לא אחיד, לא מתחבר, לא עובר (לי).


גם (לי).


ואחסוך תגובה -
ציטוט: זכותך גמד.

לילימיי



גמד (אמיץ?)...
אגלה לך משהו קטנטן עלי.
אני מאוד לא מתחברת לאנשים,
מתנשאים, מחרחרי ריב וכאלה שעונים במקומי תשובות
לשאלות שהם אפילו לא שאלו.
אם תירצה לשאול - שאל.
אם אמצא את התשובה בתוכי - אענה.
כל ניסיון לגרור אותי לריבים וירטואליים עקרים מתוכן,
לא יצלח.
לילימיי​(שולטת)
לפני 13 שנים • 5 באוק׳ 2010

Re: גם אני סקרן להבין

לילימיי​(שולטת) • 5 באוק׳ 2010
בוטן כתב/ה:
RIS כתב/ה:
איך המנגנון הזה עובד.

איך הביטוי המעשי של השליטה (סקס של יד קשה, השפלות, הצלפות וכו') מקבל פונקציה תרפויטית וממנף העצמה.

אשמח לראות הרחבה של הנושא.



מיה צודקת, הרחבה בעניין הזה היא מאוד ארוכה ומסובכת.
חשוב לזכור, שוב ושוב, שאנחנו אינדבידואלים ולכן הפרשנות שלנו שונה.
מה שאני חושבת שלילי-מיי ניסתה לכוון בכתיבה שלה,
הוא המקום הזה:
כילדים לפעמים אנחנו חווים קושי מסויים
(במקרה שלי, וזה לא סוד, הגובה)
כאדם בוגר למדנו להתגבר על הקושי הזה
(ולא, זה לא שהפכתי לענק, אבל נפשית אני חסינה)
לכן, כאשר צוחקים על הגובה שלי, כיום:

תסריט 1
אפשרי היה שאפרש את זה כסוג של השפלה.
השפלה כזאת שמחזירה אותי לתוך הילדות.
נניח שהילדות שלי היתה משהו להתרפק עליו,
לא בהכרח הקונוטציה הראשונה תהיה השפלה - אפשרי שדווקא הזכרונות החמים יצופו.
(דמיוני עבורי באופן אישי, מציאותי אצל רבים וטובים)

תסריט 2
בצמיחה האישית הפכתי את החולשה לחוזקה
העובדה שאני מטר ונובלס היא פלוס בשבילי,
זה הייחוד שלי, זה הקסם שבי, וזה היופי.
רוצה להתפלסף על קריטריונים של יופי? אחלה.
תלמד קורס אסטתיקה ואח"כ נתפלסף עשן
(שוב, לא ממש הטיפוס האישי שלי, אבל בהחלט אפשרי)

תסריט 3
(וזאת האני האמיתית,)
היכולת לקבל את עצמי, בדיוק כפי שאני,
ולכן כשמישהו מנסה להתבדח על הגובה שלי,
אני פשוט צוחקת. כי זה מצחיק.
ההשפלה משעשעת אותי.

אני חושבת שאלו העוצמות שלילי-מיי התכוונה
אבל תיכף היא תבוא, ותגיד את דעתה


אני מתחברת לתסריט 3,
מקבלת את עצמי כפי שאני, לטוב ולרע.
אני בוחרת, להתעצם מסיטואציות
ולא להתרסק מהן, בלי קשר לקשיים שאני חווה תוך כדי.
זו בחירה, ואני משתדלת לבחור כל פעם מחדש.
לילימיי​(שולטת)
לפני 13 שנים • 5 באוק׳ 2010

Re: הכאב, חוסר האונים...כהזדמנות לצמוח.

לילימיי​(שולטת) • 5 באוק׳ 2010
nerissa כתב/ה:
לילימיי כתב/ה:



יש רגעים, חשוכים.
רגעים שבהם השליטה,
לא הייתה בידי.
רק הניתוק
הפיזי, הריגשי
הציל
את הנפש הרכה.
התמימה.

והיום, לעיתים כש -
קשורה
מוכאבת
מושפלת
אני רק מתעצמת
ביחס ישיר,
לחולשה וחוסר האונים
של פעם, לפני מיליוני שנים.

כל הצלפה מרימה
כל השפלה מחזקת
כל כאב שניתן, מרפא.

הכי נמוך
הכי גבוה.

עוצמתית לגמרי.

כך זה אצלי.
ואצלכם\ן?


אני מסכימה איתך, לילימיי. גם אני מרגישה כך.

החיים לפעמים מפילים אותנו לתוך בור של חוסר אונים וחוסר שליטה. בשנה וחצי האחרונות התאלמנתי לעשרים דקות, קיבלתי בחזרה את בעלי, איבדתי את אחותי למחלת הסרטן, התמודדתי בעצמי עם לובסטר לבקן.. ועוד כמה וכמה סטירות לחי של החיים - כשהכל קורה ביחד בתוך עיסת ענק של חוסר אונים וכאב.

בכל מקרה, היומיום לפעמים הוא ממש בן זונה אכזרי ונטול שמץ של SSC .

בבדסמ.. במקום הבטוח תחת מי שבחרתי לי, זה הרגע לחוות חוסר אונים/כאב/השפלה וכל הטופינים למיניהם, מתוך בחירה ולא מתוך חוסר ברירה. יש כוח עצום ביכולת להביא עצמך למקום כל כך.. חסר ישע לכאורה - ולצאת משם מעונגת/מסופקת/אהובה/שלמה/עטופה.

אני שרדתי את הכאב/השפלה/חוסר אונים שהחיים הפילו עלי בהפתעה, בלי היכולת לבחור.

ש-ר-ד-ת-י את החוויה. להגיד שיצאתי מחוזקת יותר? בהחלט. אבל זה בלי כל ה.. תוספות החינניות שיש לחווית חוסר אונים ממוסדת.

בבדסמ אני בוחרת לחיות את החוויה. מתוך בחירה ועוצמה אישית. וכן - ככל שזה מאתגר יותר, תחושת העוצמה והחופש והשלמות גדולים יותר.

שורה תחתונה?
למה?

כי כאן יש לך את זכות הבחירה להיות חסרת אונים.

בחירה. זה כל ההבדל.



בבדסמ אני בוחרת לחיות את החוויה. מתוך בחירה ועוצמה אישית. וכן - ככל שזה מאתגר יותר, תחושת העוצמה והחופש והשלמות גדולים יותר.

שורה תחתונה?
למה?

כי כאן יש לך את זכות הבחירה להיות חסרת אונים.

בחירה. זה כל ההבדל

ב ד י ו ק!
אוסיף ואומר שאני מאושרת על כל רגע,
שבו הבחירה בידי...
תודה נריסה.
לילימיי​(שולטת)
לפני 13 שנים • 5 באוק׳ 2010

ראובן...

לילימיי​(שולטת) • 5 באוק׳ 2010


תחושת הקתרזיס (התרה) ש-לילימיי מעבירה, נובעת מהלימה רגשית - בין התחושה בתוך הנפש שלה, לבין מה שקורה ''בחוץ'', בפועל.


שכחת לציין, שאתה "משער"
שזו הסיבה.
כי הרי, זה לא וודאי שאתה יודע בדיוק
מה עובר בתוכי,
בזמן שאני במקום הזה (של הנשלטת).
שוסי
לפני 13 שנים • 5 באוק׳ 2010

Re: גם אני סקרן להבין

שוסי • 5 באוק׳ 2010
בוטן כתב/ה:
RIS כתב/ה:
איך המנגנון הזה עובד.

איך הביטוי המעשי של השליטה (סקס של יד קשה, השפלות, הצלפות וכו') מקבל פונקציה תרפויטית וממנף העצמה.

אשמח לראות הרחבה של הנושא.



מיה צודקת, הרחבה בעניין הזה היא מאוד ארוכה ומסובכת.
חשוב לזכור, שוב ושוב, שאנחנו אינדבידואלים ולכן הפרשנות שלנו שונה.
מה שאני חושבת שלילי-מיי ניסתה לכוון בכתיבה שלה,
הוא המקום הזה:
כילדים לפעמים אנחנו חווים קושי מסויים
(במקרה שלי, וזה לא סוד, הגובה)
כאדם בוגר למדנו להתגבר על הקושי הזה
(ולא, זה לא שהפכתי לענק, אבל נפשית אני חסינה)
לכן, כאשר צוחקים על הגובה שלי, כיום:

תסריט 1
אפשרי היה שאפרש את זה כסוג של השפלה.
השפלה כזאת שמחזירה אותי לתוך הילדות.
נניח שהילדות שלי היתה משהו להתרפק עליו,
לא בהכרח הקונוטציה הראשונה תהיה השפלה - אפשרי שדווקא הזכרונות החמים יצופו.
(דמיוני עבורי באופן אישי, מציאותי אצל רבים וטובים)

תסריט 2
בצמיחה האישית הפכתי את החולשה לחוזקה
העובדה שאני מטר ונובלס היא פלוס בשבילי,
זה הייחוד שלי, זה הקסם שבי, וזה היופי.
רוצה להתפלסף על קריטריונים של יופי? אחלה.
תלמד קורס אסטתיקה ואח"כ נתפלסף עשן
(שוב, לא ממש הטיפוס האישי שלי, אבל בהחלט אפשרי)

תסריט 3
(וזאת האני האמיתית,)
היכולת לקבל את עצמי, בדיוק כפי שאני,
ולכן כשמישהו מנסה להתבדח על הגובה שלי,
אני פשוט צוחקת. כי זה מצחיק.
ההשפלה משעשעת אותי.

אני חושבת שאלו העוצמות שלילי-מיי התכוונה
אבל תיכף היא תבוא, ותגיד את דעתה

קטנות הן הכי,אחותי!