lori{ע_מ}
|
לפני 13 שנים •
2 בספט׳ 2011
אני לא מסכימה עם קודמותיי.
אני חושבת שלא פעם נוצרת כאן אוירה שBDSM זה משהו מאוד מוגדר וצריכים להיות בו אלמנטים של XYZ.. אני דוקא רואה את זה אחרת. BDSM מהווה קשת כל כך רחבה של נטיות וסטיות, מלכתחילה להכנס למקומות האלה ולהרגיש שהם חלק ממי שאתה, מצריך סוג מסויים של אופי. כל אחד בא לכאן מסיבותיו שלו. נכון, יש כאלה שבאים ממקום של התקרבנות. ויש כאלה שבאים ממקום אחר לגמרי. אני לא חושבת שכל פעם שמתפרסם פוסט בסגנון הנ"ל צריך מיד להבהיר ולהסביר שזה חריג או שיש גם מקומות אחרים. כשאני קוראת סיפורי אהבה בעולם הונילי אני לא קוראת פסקה למטה שאומרת: "השמרי לך. זה יכול גם להגמר אחרת" וכמו שלא כל יום אני פותחת את העיתון וקוראת על אונס, גם כאן, לא צריך להזהיר כל פעם מהמקומות הללו. אני במקצועי אינה מורה. אני לא מחנכת, לא יועצת, לא עובדת סוציאלית וכו'. התפקיד שלי הוא לא לחנך ואני גם לא מעוניינת לקחת על עצמי תפקיד שכזה. אם אני אתקל בבעיה אני מאמינה שאדע לפנות לגורמים הרלוונטים, גם כאן וגם "בחוץ". אבל אני כן נותנת לקוראים ולו את מעט הקרדיט להבין בעצמם שכנאה מדובר כאן במערכת יחסים שלמה, כנראה לוקח לא מעט זמן להגיע למקומות האלה. אני לא חושבת שיש צורך לתת תווית אזהרה מתחת לכל פוסט (לא מתלקק) שמתפרסם כאן. כשארצה לקבל אזהרות, אפתח את ארון התרופות שלי ואקרא בעלון המצורף מה עלול לקרות אם אטול 100 כדורי נורופן במכה.. ושוב, הכל ברמת הדיון. אין לי בעיה עם הדעות שמושמעות כאן, כנראה שיש כאלו שחשו צורך להזהיר שעלול לקרות גם אחרת. אישית, אני חושבת שזה מיותר. מי שרוצה לקרוא על דברים שמשתבשים - יכולה לעשות חיפוש קטן בפורום ולקרוא לא מעט סיפורים שמסתיימים אחרת. אולי לסיפורים האלו, כדאי להוסיף פירושונים למען הקוראות החדשות שלא הכל מסתיים רע. אני כן חושבת שצריך לתת המון קרדיט לכאלה שמצליחים לקחת את הBDSM שלהם שלב אחד קדימה (ובחייאת, אל תתחילו לקטול כאן, שלב אחד קדימה לא אומר שזה "יותר טוב", זה אינדבידואלי) - ולצאת מהחוויות הנ"ל מועצמות יותר. אני מגדירה את עצמי כאדם אופטימיסטי. עברתי לא מעט חוויות קשות בחיי ואני בדרך כלל מצליחה לצאת מהן כשידי על העליונה. יתכן מאוד שנשים אחרות היו חוות את הדברים שחוויתי בצורה שלילית, כל אחת מגיבה אחרת. זה אומר שלא נחווה את החוויות הללו יותר? שנפרסם תווית אזהרה ליד כל דבר? לפני יותר מחודש וחצי חוויתי את אחד הסשנים הכי הכי קשים שחוויתי בחיי. עבר כבר יותר מחודש וחצי וניסיתי מספר לא מבוטל של פעמים לכתוב לאדוני מה היה שם מבחינתי ולא הצלחתי. פשוט לא הצלחתי לעלות את זה על הכתב או לנסות לשחזר את זה. אני מאמינה שלו הייתי בקשר עם אדם אחר והייתי חווה את הסשן הזה, הייתי בורחת משם. אבל זה תלוי באדם שמולי ותלוי בסיטואציה. מבחינת הBDSM זה גרם לרגרסיה מסויימת אצלי. (ואני לא אתחיל לפרט מה זה אומר רגרסיה מבחינתי, זה אישי). עם זאת, מבחינת הזוגיות והקשר שלנו, הסצינה שהיתה שדרגה את הקשר שלנו פי כמה וכמה. אנשים מזדיינים בצורה פראית ואלימה גם מבלי לקרוא לזה BDSM. אתר הכלוב לא המציא את הסצינה הזו ואם לא היה אינטרנט אני בטוחה שעדיין היו הרבה מאוד אנשים שנהנים מיחסי שליטה. יאללה, קחו את זה באיזי, זה ממש לא ביג דיל. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
2 בספט׳ 2011
את יודעת מה - את צודקת.
לא נוח לי עם האזהרה ההיא. האווירה משפיעה. אבל שמעי, זה לא וניל. ומה יעזור לנו להשוות? בוניל לא עושים דברים כאלה, ובגלל זה לא צריך אזהרה. מה שתואר שם, אלה לא דברים של מה בכך, ויש אנשים שיקראו את זה ויחשבו - אה, מגניב, מותר לעשות דברים כאלה. ומפה לשם, בוניל, קמים יצורים כמו "מאפ"י". אבל כן, היה נחמד אם דווקא במקום הזה אפשר היה לדלג על הסייגים. מצד שני קשה לשכוח שגם חדשים קוראים פה. כן, נו, אני אמביוולנטית בעניין הזה. אבל את צודקת - בואי נעבור הלאה. תגידי, יש לך השגות על ההודעה הלפני אחרונה שלי? אני חושבת הרבה על המקרים האלה אצלי, על השאלה איפה הגבול של המותר והאסור. |
|
|
Perplexed
|
לפני 13 שנים •
3 בספט׳ 2011
על "העצמה", רומנטיזציה של ססמאות ו"רוממיזציה&
לבנת,
הדברים שכתבת היו בעיני מדויקים וכמעט קלעו לפואנטה המרכזית, בעיני, סביב כל הקשקשת הבדסמ"ית (הכלובית) סטייל ספר חוקים עובר לדמגוגיה של כת. במה דברים אמורים: בלקיחת סגנון אישי של מערכות יחסים או העדפות מיניות ולתבנת אותם לנוסחאות וקודים ופרוטוקולים לדרכי פעולה דיכוטומיות של נכון/לא נכון, בלעשות להם אידיאליזציה כאילו זו זו מערכת היחסים האולטימאטיבית עלי אדמות, והגרוע מכל, בליחס להם ערך תיקון או שינוי אישיותי כאילו בהם טמון סוד האושר לבריאות נפשית ותיקון דפוסי הקשרות רגשיים לקויים, עובר דרך "פירוק והרכבה" הכנעה והכלה, "העצמה והנחתה" "תיקון מערכות יחסים מקרבנות" ובלה בלה כיו"ב ססמאות ריקות. ועל זה יש לי רק מילה אחת לומר: בולשיט. להיות סוטה, זה אחלה כיף שבעולם. ולפעמים גם מרגיש נורא "עמוק". בפרט עבור חובבי ריגושים עם ליבידו אובר וויט (כמוני למשל). אבל זה כל מה שזה. סטיה. סטיה שיכולה להיות נפלאה. אין שום סיבה לעשות לה רומנטיזציה וליחס לה את מה שהיא לא. במאמר מוסגר אציין, כי בתוך קשר חם ואוהב של חברות, הקשבה, ראית האחר, העדר "מלחמת צרכים אגואיסטית", אפכתיות וכל המילים הגסות שהס מלהזכיר כי הן וניליות, שם, לעיתים.... אפשר לחוות תיקון....וכל המילים הגסות האלו יכולות בקלות להשתלב בתוך קשר שליטה סוטה. אין סתירה. בחיי שאין. אבל זה סוד. אל תגלי לאפחד 
|
|
|
|
lori{ע_מ}
|
לפני 13 שנים •
3 בספט׳ 2011
Re: על "העצמה", רומנטיזציה של ססמאות ו"רוממיז Perplexed כתב/ה: לבנת,
הדברים שכתבת היו בעיני מדויקים וכמעט קלעו לפואנטה המרכזית, בעיני, סביב כל הקשקשת הבדסמ"ית (הכלובית) סטייל ספר חוקים עובר לדמגוגיה של כת. במה דברים אמורים: בלקיחת סגנון אישי של מערכות יחסים או העדפות מיניות ולתבנת אותם לנוסחאות וקודים ופרוטוקולים לדרכי פעולה דיכוטומיות של נכון/לא נכון, בלעשות להם אידיאליזציה כאילו זו זו מערכת היחסים האולטימאטיבית עלי אדמות, והגרוע מכל, בליחס להם ערך תיקון או שינוי אישיותי כאילו בהם טמון סוד האושר לבריאות נפשית ותיקון דפוסי הקשרות רגשיים לקויים, עובר דרך "פירוק והרכבה" הכנעה והכלה, "העצמה והנחתה" "תיקון מערכות יחסים מקרבנות" ובלה בלה כיו"ב ססמאות ריקות. ועל זה יש לי רק מילה אחת לומר: בולשיט. להיות סוטה, זה אחלה כיף שבעולם. ולפעמים גם מרגיש נורא "עמוק". בפרט עבור חובבי ריגושים עם ליבידו אובר וויט (כמוני למשל). אבל זה כל מה שזה. סטיה. סטיה שיכולה להיות נפלאה. אין שום סיבה לעשות לה רומנטיזציה וליחס לה את מה שהיא לא. במאמר מוסגר אציין, כי בתוך קשר חם ואוהב של חברות, הקשבה, ראית האחר, העדר "מלחמת צרכים אגואיסטית", אפכתיות וכל המילים הגסות שהס מלהזכיר כי הן וניליות, שם, לעיתים.... אפשר לחוות תיקון....וכל המילים הגסות האלו יכולות בקלות להשתלב בתוך קשר שליטה סוטה. אין סתירה. בחיי שאין. אבל זה סוד. אל תגלי לאפחד מי אמר כאן מה נכון ומה לא נכון? את. את היחידה כאן בינתיים שקבעה שזה "בולשיט". את שמת על סגנון מערכת היחסים כאן חותמת של "פסול". אף אחד כאן לא כתב שזה מהווה תיקון למערכות יחסים קודמות, או תיקון לאופי קורבני. בסה"כ יש פה תיאור (הכי לגיטימי בעולם) של סצינה בה מישהי שנשברה באמצע סשן וחזרה בה לאחר מכן. למה כל כך דחוף לך להסביר כמה שמה שאחרות חוות זה בולשיט ושטויות ובלה בלה? (מציעה לך לגשת למילון אבן שושן ולעיין תחת הערך "סובלנות") |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
3 בספט׳ 2011
נראה לי שמדובר בפרפקציוניזם נשי גרידא, אם כבר לעשות בדסמ, אז לעשות אותו הכי טוב שאפשר.
אבל אני דווקא אוהבת את האזהרה של ליבנת. היא לא אומרת - אל תעשו את זה בבית. היא אומרת - קחו בחשבון שיתכן ותסבלו מההחלטה הזו אחר כך. במילים אחרות, תשתדלו להיות כמה שיותר מודעות למה שאתן עוברות תוך כדי. וזו עיצה ששווה זהב. לכל מערכת יחסים. עכשיו, אפשר לומר שבדסמ ווניל זה אותו דבר. אז אפשר. אבל זה לא אותו דבר. רמות ההתמסרות שאת נדרשת להן (ובינינו, לרוב מעצמך) בבדסמ, הן לא אותן רמות התמסרות. זה מה שמחרמן אותנו פה, זה מה שמדליק. זה לא שיוויוני, מסירת הכוח נעשית במודע. זה מקסים וזה מדליק וזה לא נטול תופעות לוואי. לא רע מדי פעם לרענן את המודעות לתופעות הלוואי האלה. אפילו בשרשור שכל כולו התמגגות נלהבת מהתמסרות יפה. בסופו של דבר, ליבנת נתנה עוד נדבך. אם היא הייתה פותחת את זה בשרשור אחר, היית יותר מרוצה? לא היית חושבת שהיא נותנת יותר מדי משקל לחוויה הגרועה שלה כשיש הרבה חוויות של מערכות יחסים יציבות ומרתקות כמו שלך? האזהרה חייבת להאמר. ככה. נשים וגברים צריכים לדעת שיש מקומות שאפשר ליפול בהם גרוע. זה לא רק מאסטר אור "השטן" שנמצא אי שם, זה לא רק אנשים "רעים", אלה בעיקר אינטרקציות איומות. והן קיימות. למה לא ללמוד גם מהן? |
|
|
מישלי
|
לפני 13 שנים •
3 בספט׳ 2011
לורי... lori כתב/ה: ... כבר אמרתי לך שאני אוהבת אותך ? ולא בא לי לבזבז אנרגיה בלהסביר את המהות שלי, למי שמדברות בשפת חיים שונה לגמרי. (שונה = אחרת, לא טובה/נכונה/מתאימה/בריאה/אמיתית פחות או יותר) |
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
3 בספט׳ 2011
השקל שלי
גם כי פוסט ישן שלי לסשן קיצוני באופן מסויים מופיע כאן.
סשן נובט על מצע של מערכת יחסים בין אנשים בעלי מבנה נפשי מסוים. אי אפשר להקיש ממה שצומח שם לגבי נבט שנראה דומה על מצע אחר. גיליתי כבר מזמן שמה מייצר נזקים זו מערכת היחסים שנבנית, עליה אחראים השניים שבונים אותה, ולא איזה סשן אקסטרימי. כי במערכת מותר לטעות, ולכן מותר גם "לטעות בסשן" ולבחון אחר כך מה למדים ממנו, ואיך הידע הזה ייצר קרבה רבה יותר אפילו. כי באמת, לפני ואחרי הכל, הכל עניין של רצון משותף ומחוייבות. הקשר עצמו הוא העוגן ממנו יוצאים להתנסויות אקסטרים. לכן, מצטרפת ללורי ומוסיפה - במצבים מסויימים סשן על פי תקנות המשנה הדקדקניות ביותר יכול לייצר נזק, ולפעמים אקסטרים מצמיד אותנו יותר. יש כל כך המון נעלמים, אין טעם להסתכל רק מתחת לפנס כדי להבין, והמידע שם גם לא מספיק כדי לדעת האם להזהיר. |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
3 בספט׳ 2011
Re: על "העצמה", רומנטיזציה של ססמאות ו"רוממיז lori כתב/ה: Perplexed כתב/ה: לבנת,
הדברים שכתבת היו בעיני מדויקים וכמעט קלעו לפואנטה המרכזית, בעיני, סביב כל הקשקשת הבדסמ"ית (הכלובית) סטייל ספר חוקים עובר לדמגוגיה של כת. במה דברים אמורים: בלקיחת סגנון אישי של מערכות יחסים או העדפות מיניות ולתבנת אותם לנוסחאות וקודים ופרוטוקולים לדרכי פעולה דיכוטומיות של נכון/לא נכון, בלעשות להם אידיאליזציה כאילו זו זו מערכת היחסים האולטימאטיבית עלי אדמות, והגרוע מכל, בליחס להם ערך תיקון או שינוי אישיותי כאילו בהם טמון סוד האושר לבריאות נפשית ותיקון דפוסי הקשרות רגשיים לקויים, עובר דרך "פירוק והרכבה" הכנעה והכלה, "העצמה והנחתה" "תיקון מערכות יחסים מקרבנות" ובלה בלה כיו"ב ססמאות ריקות. ועל זה יש לי רק מילה אחת לומר: בולשיט. להיות סוטה, זה אחלה כיף שבעולם. ולפעמים גם מרגיש נורא "עמוק". בפרט עבור חובבי ריגושים עם ליבידו אובר וויט (כמוני למשל). אבל זה כל מה שזה. סטיה. סטיה שיכולה להיות נפלאה. אין שום סיבה לעשות לה רומנטיזציה וליחס לה את מה שהיא לא. במאמר מוסגר אציין, כי בתוך קשר חם ואוהב של חברות, הקשבה, ראית האחר, העדר "מלחמת צרכים אגואיסטית", אפכתיות וכל המילים הגסות שהס מלהזכיר כי הן וניליות, שם, לעיתים.... אפשר לחוות תיקון....וכל המילים הגסות האלו יכולות בקלות להשתלב בתוך קשר שליטה סוטה. אין סתירה. בחיי שאין. אבל זה סוד. אל תגלי לאפחד מי אמר כאן מה נכון ומה לא נכון? את. את היחידה כאן בינתיים שקבעה שזה "בולשיט". את שמת על סגנון מערכת היחסים כאן חותמת של "פסול". אף אחד כאן לא כתב שזה מהווה תיקון למערכות יחסים קודמות, או תיקון לאופי קורבני. בסה"כ יש פה תיאור (הכי לגיטימי בעולם) של סצינה בה מישהי שנשברה באמצע סשן וחזרה בה לאחר מכן. למה כל כך דחוף לך להסביר כמה שמה שאחרות חוות זה בולשיט ושטויות ובלה בלה? (מציעה לך לגשת למילון אבן שושן ולעיין תחת הערך "סובלנות") בלי להכנס לפינה הקבועה והנצחית שלי שבה אך ורק אני צודקת, ואולי בדיוק בגלל הפינה הקבועה הזו, אני באה ואומרת, שיש פה הרבה יותר מדי פעמים שיש השתקות של הצד שכנגד. יש מקום *לשני* הצדדים. גם הצד שאומר כך וגם הצד שאומר *אחרת*. אבל הרבה יותר מדי פעמים חוויתי פה בפורומים חוויה שכשאני באה עם דעה שהיא נגד הקונצנזוס, אני מוצאת את עצמי מוקעת. נכון, אני לא שמה בצד לרגע את הדרך שבה אני אומרת את הדברים, שהיא לרוב מתלהמת וגסה, אבל גם כשדברים נאמרים בצורה יפה - עדין קמים על אומרם. אנשים לא אוהבים שמדגישים להם את הצד הלא יפה, את הצד האחר, שמדגישים להם שהם שונים. אם כבר סובלנות, אולי כדאי לזכור שיש שני צדדים לכל מטבע, וגם לדעה שהיא לא בקונצנזוס יש מקום? |
|
|
|
lori{ע_מ}
|
לפני 13 שנים •
3 בספט׳ 2011
בכוח יקירתי,
הניסוח שלך הרבה יותר מתאים והולם משלי. }{ |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
3 בספט׳ 2011
lori כתב/ה: בכוח יקירתי,
הניסוח שלך הרבה יותר מתאים והולם משלי. }{ איך ישר בא לי לעשות לך איזה סשן אקסטרימי כשאת אומרת את זה.. (: }{ |
|
|