kasandra(מתחלפת){jegularis}
|
לפני 13 שנים •
16 במרץ 2011
Re: נורית וקסנדרה יקרות- אמן החושים כתב/ה: kasandra כתב/ה: אמן החושים כתב/ה: ובכן,
אמרתן הכל ויפה. מזכיר לי תמיד את השורה היפה של יהונתן-גפן משירו "סוף העולם" (שבוצע כמובן ע"י אביב): "ילד סינטטי כבוי מול מסך-שדולק; תסתכל לרח' איך הוא ריק- כבר שכחנו איך לשחק." אתמקד בעיקר בשאמרה קסנדרה פה: "רק שגם כאן כול אחד צריך קודם ללמוד להבין מספיק את עצמו כדיי ליישם את מה שהוא חייב ולא רק נדמה לו שהוא צריך,ואיך בנאדם שמגיל קטן לומד לחיות על תחליפים מודרניים ומזויפים צריך פתאום בגיל בוגר לקום ולשאול את עצמו את הדברים האלה? בינינו כמה כבר כאלה אתה מכיר? שלא נבהלו אחריי התשובה הראשונה וחזרו לנקודת ההתחלה?" כמה אני מכיר כאלה? מעט-מאד והתגובות שקדמו לכן פה בפורום מוכיחות את זה. *** אין-ספק שהבריחה מהמציאות היא רק עוד רעה-חולה של המודרניזציה... וכמובן בכל טוב יש רע; השאלה היא מה עולה על מה? היתרונות? החסרונות? אני לא בטוח שאני יודע. מה שאני יודע זה שספציפית התסמין של בריחה מהמציאות ככל שאנשים גם-ככה מתרחקים מהיסודות עליהם נבנתה החברה האנושית, הוא אחד המסוכנים ביותר- כי הוא ממש גבולי. הערבוב הזה של מציאות אמיתית עם לא, יכול לעשות לכולם הרבה נזק. כי ידוע שאנשים לא יודעים לשים את הגבול. כמו שאמר מישהו באתר אחר- בני-אדם נוטים להתמכר למה שעושה להם טוב, וזו בהחלט בעיה גדולה במקרה הזה. הכול טוב נכון ויפה ,וכאן נכנס לסיפור בעצם מהם אותם היסודות ?(בוא נרחיב קצת) למה מה כזה חשוב בהם ?האם עצם החוסר רצון שלנו לבחור באותה התפתחות מודרנית ונעלה מעיד על פחד ממנה ?או על מה? בעיניי היסודות הכי בסיסיים באנושות שלנו הם האינסטינקטים הפיזיים נפשיים ורגשיים שלנו. הצרכים המנטאליים והקיומיים. אסביר: לכולנו בתחילת חיינו ישנו צורך בסיסי להרגיש אהובים ,מקובלים,לקבל הערכה וכבוד ,יצר סקרנות לנסות לחוות ולראות איך כמה למה ומה זה ,לטעום דברים חדשים,לחוות חויות חדשות,לקבל לגיטימציה רגשית "לשטויות"שלנו. לא זה לא שאנחנו בגיל הינקות יודעים להגדיר זאת ,ממש לא פשוט כי מנגנוני ההתפתחות שלנו פשוט עוד לא מספיק מפותחים,אבל תאמינו לי שהאינסטינקטים לזה ישנם ועוד איך. תזכרו מי מבינכם לא התעצבן על אמא שלא היתה מספיק סבלנית להקשיב לכם,על גננת שלא שמה עליכם ,למי לא הייה חסר חיבוקי לפניי השינה,משהו טעים וחם לאכול אחריי הבית ספר,להרגיש מקובל על ידיי חבריו לכיתה או הוריו ועוד הרבה מיני כאלה. וכאן תשאל האם החיים מאחוריי מודרניזציה ומדע בדיוני מפותח שכזה קירבו אותנו לכול זאת או לא? לטעמי לא .למה? נורה פשוט היום הרבה יותר קשה פשוט לחיות ולהיות אתה ,כי מבחוץ הכול מסביר לך לאיך אתה צריך או לא להיות ,והחיים הפכו למה ואיך מסביב לזה במקום פשוט ללחיות אותם כמו שהם. כמה אנשים באמת מאושרים בחלקם ישנם היום בעולם המודרני?,שלא משוכנעים שמגיע להם יותר ,שהם לא מוערכים,מקובלים,אהובים ורצויים מספיק. כמה נשים שחיות בשלום עם עצמם ובלי דייטה ואוכל נטול שומן פגשתן בחייכם,כמה גברים חיים בלי פוזה של אני...,ולא פשוט בישנו מי שאני וזהו. מה דעתך על כך אמן יקר? נב- אני רק אציין שחלק מהמגיבים בדיון זה גם מגיבים בדיון בנוגע לאסון ביפן והסוף האפוקליפטי לאנושות , מעניין אם הדיון הזה מתחבר להם לאותו הסוף המדובר? אני לא בטוח שזה מה שהתכוונת ולכן אחדד מעט: הרעיון לדעתי שעונה הכי נכון למה שהעלת פה הוא הקרבה האנושית\האנושיות בכלל... האינטימיות והחום- אלו הדברים שחסרים בדוגמאות שהבאת כאן, קרבה פיזית ונפשית אמיתיות. הבעיה היא שככל שהטכנולוגיה מתפתחת עם המודרניזציה מכונות (ובעיקר מחשבים כי הן המכונות החכמות יותר שאנחנו מכירים) מחליפים בני-אדם. במצב הזה החום האנושי מתחלף בקרירות מטאלית; וזה משליך גם על כל השאר. אנשים והתרבות נעשים הרבה יותר ציניים, אנשים מרגישים הרבה יותר צורך להגן על-עצמם כי הם לא רוצים לחשוף מה שבפנים בשביל רובוט ציני שילעג עליהם כשיעשו זאת וכן-הלאה. לכן אין-ספק שאני מכיר כמה וכמה בני-אדם רגישים מאד, עמוקים ויפים, איכותיים יותר וחכמים יותר בחכמת הלב כמו השכל שרוב הזמן (בניגוד למה שבתרבות מתוקנת היה צריך לקרות) הם לבד. ואז גם-הם מחפשים לעצמם לפחות פורקן מנטאלי, אתגר אינטראקטיבי כלשהו. וזה בנוגע למה שדיברת עליו.  אנחנו מסכימים לחלוטין וחבל שיש מעט כמונו וכאלה רגישים. |
|
|
|
|
|