שאלה לכל הסוויצ'ים באשר הם.

תמימה,

רוחנית34 • 22 בספט׳ 2011

תמימה : אני מסכימה איתך. מה שאמרת נכון לגבי הרבה דומים. יותר מדי, גם לצערי. הרב.. אני אמנם החלפתי בקשר שלנו תפקידים רק כי המאסטר שלי ציווה עליי, אבל גיליתי שזה גם נותן לי כוחות. לא רק שאני יכולה להנות מזה. וכמו שאמרת - הוא לא נהייה מאסטר פחות טוב בעיני בגלל זה. אבל יש גם סאביות שיגיבו לרעיון כזה מאד רע. במילים אחרות, גם יש גם סאביות שבשבילן המאסטר הוא רק כלי לסיפוק העונג האישי שלהן ( שאולי הוא בעיקר העונג של לתת עונג, ולרצות, אבל זה לא משנה ). הוא כלי, ותו לא. לא רק המאסטרים תמיד אשמים. (אפילו שהסאביות תמיד נענשות )

Red Leaf • 22 בספט׳ 2011

כולנו בני אדם, לפני היותנו שולטים/נשלטים. קודם כל, בני אדם. ולכן, חובה לתת כבוד לזולת - ולא לפסול אף צד. אני מסכים שמי שהיה בצד השני, ידע יותר טוב איך הדברים האלה עובדים, ויקצר את דרכו בלא מעט, כי ידע איך לשחק ואיך להרחיב את הסשן ממקום אחר. זה לא אומר שמי שלא רצה להתנסות בצד השני, לא יצליח להגיע לאותו מקום, אלא יקח לו קצת יותר זמן לבנות את הרגישות וההרגשה.
אבל יותר מהכל, הבעיה היא לא אם שולט התנסה בצד השני, אלא היהירות המפגרת הזו. הרצון להשמיץ ולתקוף, רק כדי לחזק טענות, ולעיתים סתם לתקוף בקונטקסט המתאים. לעיתים זה נראה כאילו האנשים הספציפיים האלה יוצרים אנטגוניזם בכוונת תחילה, כדי ליצור לעצמם תווית של "מגניבים", אבל בשלב מסויים הם נוטים ל"פתאטיים" עד "מפגרים".

בסופו של יום, אתם לא שולטים אמיתיים, אתם לא נשלטים אמיתיים(או שיש במדינתו הנאורה מוסד מלוכה כלשהו שלא ידעתי עליו). אלו רק תוויות שמוענקות כאשר הצד השני בוחר לתת או לקבל את הכוח("שליטה"). יתכן ואתם יותר דומיננטיים, יותר פאסיביים בחיי היום יום, אבל בסופו של דבר- כולנו בני אדם, ואף אחד לא מעל או יותר טוב מאדם אחר - לא לפני, בזמן או אחרי הסשן. שליטה מקבלים/נותנים, לדעתי, וכשדבר כזה מתקבל, צריך לדעת להעריך אותו ואת הצד השני שבכלל העז לתת לכם את גופו, נפשו ולפעמים - גם את ליבו. (פואנטה למי שפספס, אגו).

נקודה אישית שאולי תסביר משהו.

FOR GOOD • 22 בספט׳ 2011

נקודה אישית שתסביר משהו שאמרתי - בפעם האחרונה שעשינו סוויץ' בקשר שלנו, זה היה לארבעה ימים רצופים ( שבהם הסאבית שלי היתה שולטת ). קל מאד לחזור לשיגרה של היחסים אחרי מה שרד קרא לו "סשן" של שעה, או אפילו ערב. אני עשיתי לעצמי, ולה, את החיים קשים יותר
ורוחנית, הסאביות(והסאבים) תמיד נענשים, לוא דוקא כי הם תמיד אשמים, אלה כי הם נהנים מזה !

Mary Jane • 22 בספט׳ 2011

FOR GOOD

נראה לי ש'מתחלפים' הם הרוב המכריע. כלומר, הרוב מאופיין בגמישות מינית-נפשית, המאפשרת לו להפיק הנאה משני צדי המתרס. הם לא נשלטים בארון וגם לא בעלי בעיית אגו, אלא פשוט נהנים מהכל (כמו דו מיניים, אם תרצה). לעומתם, קיים מיעוט המעדיף בעקשנות צד אחד בלבד. פסיכולוגים ופסיכיאטרים יכולים לסווג את המיעוט הזה כבעל הפרעה נפשית, אך הקטלוג תלוי בגורמים נוספים...מכל מקום, בקהילות בדסמיות או בחברותות שהן בעניין לא ממהרים לצאת בהצהרות גורפות לגבי חוליים נפשיים של אדם בעל קבעון מנטלי כלשהו (ואני מבינה שגם אתה לא התכוונת לטעון זאת, בסופו של דבר).

אני פחות מתחברת להגדרות נוקשות של 'שולט' ו'נשלט'. אדם הוא לא רובריקה מוגבלת. ההגדרות עלולות להעמיד אנשים במצבים בהם עליהם לבחור בין מחויבות להגדרה לבין עונג אותנטי שניתן להפיק מהסיטואציה.

ולשאלתך הספציפית, על אף מה שכתבתי לעיל, קשה לי לצדד בגישה לפיה צריך לחוות את הצד הנשלט כדי להיות 'שולט מקצועי'. נתחיל בכך שמקצועיות שמורה לאנשי מקצוע, אשר כבודם במקומו מונח, אבל לא כולם מעוניינים להפוך את החוויה הבדסמית שלהם למשהו מקצועי או מעולה בסטנדרטים בינלאומיים. צריך גם לזכור, כי על אף שיש אנשים לא מעטים שמפיקים עונג עצום ממעמד של 'נשלט', באותה המידה, אם כי באופן שכיח פחות, ניתן לחוות סלידה גדולה מהמעמד הזה ולא להצליח להפיק ממנו אף לא אחת מן התובנות שהזכרת (גם כדי להצליח להישלט צריך כשרון ). שלישית, נכון שחלק מההכרה באנושיותנו משמעה להרפות מהנסיון לשלוט בסיטואציות. הדבר גם חשוב לבריאות הנפשית, בהחלט. אך אין הדבר חייב לבוא לידי ביטוי במישור של פעילות בדסמית דווקא, לטעמי, אלא יכול להתבטא באופנים אחרים מחיי היומיום, ובדרכים מגוונות המאפשרות לבטא את הצורך הזה (למשל, שימוש בסמים, כפי שתיארת).

אולי בארצות שמעבר לים קיימת חובה על מי שרוצה להיות "פרו-דום" לחוות את הצד הנשלט. לא יודעת, לא שמעתי על זה מעולם. מי מטיל את החובה הזו? מי מפקח עליה? ולמה צריך להרגיש מה שמרגיש הצד הנשלט כדי להיות 'שולט' טוב? רגש ההזדהות אינו הרגש היחידי המכשיר אנשים לפעולות מסוג זה. כך לדעתי.

מרי ג'יין.

FOR GOOD • 22 בספט׳ 2011

אני קורא את מה שכתבת בעניין רב, מרי ג'יין. נראה לי שאני מסכים עם רוב מה שכתבת.
לגבי מה ששאלת, פשוט הנסיון לימד במשך הזמן שההתנסות בצד הנישלט היא חשובה לשולטת. אל תשכחי שמעבר לים, הם כבר בעסק של הסאדו-מאזו יותר ממאתיים שנה. פה הכל עוד קצת בחיתולים. וזו תורה שעוברת בעל פה ( זה גם למה יש פירים ומאנצ'ים וכו' ). אני יכול לרשום לך עכשיו כמה-וכמה קהילות מפוארות באמת , או מקומות שמציעים שרותי סאדו ברמה הכי גבוהה, שבהם תהליך ההכשרה נראה כמו שאמרתי. מי אוכף את זה? נותני השרות. הם רוצים שתהיי שולטת טובה, שתדעי לספק חוויה טובה, כזאת שתגרום לנישלט לחזור - ולא לרצות לשכוח שהוא בכלל היה שם ( מה שקורה פה עם חלק מה"מלכות" ) , והנסיון ( מאתיים שנה זאת לא בדיחה ) לימד אותם כמה זה חשוב.
מהמון המון סיבות. אולי כדאי באמת לדבר עליהם קצת. אבל לא כתבת שום דבר שאני ממש לא מסכים איתו. אני רוצה לשאול - אם את באמת מסכימה איתי, שלהרפות מהשליטה, זה כמעט תמיד תנאי להנאה, האם בתוך, או במהלך, חוויה של שליטה, במיטה או מחוץ למיטה, את מרשה לעצמך לאבד שליטה, לשכוח את עצמך? או שבמהלך ה"סשן" (לא חשוב אם זה עם או בלי כסף, כרגע ) את מעדיפה להיות תמיד-תמיד בשליטה ( או לפחות בשליטה כלשהי ) ?

רק מה - ( ? )

IN YOUR MIND • 22 בספט׳ 2011

עכשיו אני רוצה להתייחס רק לנקודה אחת שעלתה -
מרי כתבה - גם כדי להישלט צריך כשרון
מרי, כשרון לא חסר לי ( ! ) אני מוכשר לעניין ברמות-על ( ). ככה מהטבע שלי (! ) .וגם יש לי מוטיבציה, אופי טוב, חשק...מה לא ? ( ) ובכל זאת, נו...אללה יוסטור....אללה יוסטור...
( אבל מעליך כבר הבטיחה לי ללמדני את תורת הסוד. נראה אותה... היא יודעת ח"ן-דעלך זאתי... )

Re: מרי ג'יין.

Mary Jane • 22 בספט׳ 2011

[quote="FOR GOOD"].. אני רוצה לשאול - אם את באמת מסכימה איתי, שלהרפות מהשליטה, זה כמעט תמיד תנאי להנאה, האם בתוך, או במהלך, חוויה של שליטה, במיטה או מחוץ למיטה, את מרשה לעצמך לאבד שליטה, לשכוח את עצמך? או שבמהלך ה"סשן" (לא חשוב אם זה עם או בלי כסף, כרגע ) את מעדיפה להיות תמיד-תמיד בשליטה ( או לפחות בשליטה כלשהי ) ?[/quote]

לא אמרתי שלהרפות מה'שליטה' זה כמעט תמיד תנאי להנאה. אמרתי דברים אחרים, אחדד:
א. 'שליטה' והאפשרות 'לשלוט' באדם אחר באמת ובתמים- הינם בעייתיים.
ב. להרפות משליטה, במובן של איפוק והפגנת כוח, זו חוויה חשובה לבריאותו של האדם. והתכוונתי לכך בהקשר היומיומי, לא הבדסמי.

לי יש העדפה מאוד עיקשת לצד אחד, ואני פועלת בהתאם למה שמסב לי הנאה, סיפוק רוחני וכיו"ב. כמו שציינתי, אני לא משתמשת במושגים של 'שליטה'. הם בעייתיים לדעתי מבחינה פילוסופית-תיאורטית ובפועל. מעדיפה להתיק את השיח לסאדיזם ומאזוכיזם. ובכל מקרה, עמך הסליחה, אך מעדיפה להשאיר את הדיון כללי...

מרי, קיבלתי.

FOR GOOD • 22 בספט׳ 2011

קיבלתי מרי, אבל לא התכוונתי לשאלה שהיא לא כללית ( או אישית יותר מדי ). אלא - אני מוצא, למשל, בתוך משחקי השליטה, שהשיכחה-העצמית, ההתמסרות לרגע, הפרדוכס המסויים הזה של להרשות לעצמך לאבד שליטה, בזמן שאתה בשליטה, הוא תנאי להנאה שלי. אבל הרי כל הבד.ס.מ זה המון פרדודסים לכאורה ( עונג דרך כאב, עונש-שנהנים-ממנו וכו' ) -אבל רק לכאורה.
אני לא בטוח שאני מבין מה יש לך נגד המילה שליטה. המאזוכיזם-סאדיזם מתייחס יותר לשאלה של הכאב-והעונג. המינוחים דומיניישן וסאבמישן, בארץ, ובכל העולם, משמשים לציין באופן כללי יותר את המקום בחוויה שאת מעדיפה להיות בו. שהרי יש גם המון אנשים שפחות מתחברים לכאב.

שלגי • 22 בספט׳ 2011

לטעמי החיבור שנעשה פה בין שליטה מקצועית (יעני, שליטה בתשלום),לבין שליטה בתוך מערכת יחסים אינטימית זוגית הוא בעייתי.

מי שעוסק בעניין לפרנסתו, נותן שירות.
כשאני הולכת למישהו המספק לי שירותים (נניח מסאג׳יסט) שאיפתי היא לקבל את התמורה הטובה ביתר עבור כספי - ולכן שאיפתו של נותן השירות היא להיות הכי מקצועי שיש, הנאתו היא רווח משני, אם בכלל.

כאשר מדברים על מערכת יחסים אינטימית בין שני אנשים (או יותר), מקצועיות הינה מדד משני (בעיני), מה שקובע הוא החיבור, המשיכה, ההתאמה והאהבה. כשאלה קיימים, ההפרדה הדיכוטומית של שולט נשלט פחות משמעותית לטעמי. מן הסתם החיבור והמשיכה יתהוו במקום שמתאים לנו ומרגיש נכון - אחרת הם לא ״יחזיקו מים״ לאורך זמן.

לך עם הלב והליבידו מיינד, הגדרות זה דבר כל כך משני שרק סוגר אותנו בפני האפשרות לחוות את מה שאנחנו רוצים באמת.

שלגי - -

IN YOUR MIND • 22 בספט׳ 2011

טוב, עיתותי אינן בידי כעת. אבל -
שלגי - מה שכתבת על ההבדל בין שליטה-מקצועית, לשליטה בתוך מערכת-יחסים זוגית הוא נכון ועמוק בעיני.
חוצמיזה - אבל שלגי, הלב שלי והליבידו שלי מסתכסכים לי לעיתים קרובות מדי. הצילו! הצילו! הצליו!