*מנגינה*{התווים שלו}
|
לפני 13 שנים •
18 באוק׳ 2011
גיא חבר ומג'די חלבי מוגדרים רשימת כחיילים נעדרים גם באתרים הממשלתיים.
בשבילך פרנסצ'קה: סמ"ר זכריה באומל, סמ"ר צבי פלדמן וסמ"ר יהודה כץ, הנעדרים מאז הקרב בסולטן יעקוב, בלבנון ב-11 ביוני 1982. רס"ן רון ארד, נפל בשבי ב-16 באוקטובר 1986, לאחר שמטוסו הופל ליד צידון, בלבנון. ארד הוחזק בתחילה בידי אמל (ארגון טרור שיעי); אולם עד היום לא נודע מה עלה בגורלו. גיא חבר, נראה לאחרונה בבסיסו שבדרום רמת הגולן, ב-17 באוגוסט 1997. מג'די חלאבי, נראה לאחרונה בטרמפיאדה בדליית-אל-כרמל ב-24 במאי, 2005. |
|
|
Franchesca
|
לפני 13 שנים •
18 באוק׳ 2011
*מנגינה* כתב/ה: גיא חבר ומג'די חלבי מוגדרים רשימת כחיילים נעדרים גם באתרים הממשלתיים.
בשבילך פרנסצ'קה: סמ"ר זכריה באומל, סמ"ר צבי פלדמן וסמ"ר יהודה כץ, הנעדרים מאז הקרב בסולטן יעקוב, בלבנון ב-11 ביוני 1982. רס"ן רון ארד, נפל בשבי ב-16 באוקטובר 1986, לאחר שמטוסו הופל ליד צידון, בלבנון. ארד הוחזק בתחילה בידי אמל (ארגון טרור שיעי); אולם עד היום לא נודע מה עלה בגורלו. גיא חבר, נראה לאחרונה בבסיסו שבדרום רמת הגולן, ב-17 באוגוסט 1997. מג'די חלאבי, נראה לאחרונה בטרמפיאדה בדליית-אל-כרמל ב-24 במאי, 2005. מזעזע. \: תודה מנגינה. מרתיח אותי שאף פעם לא שמעתי עליהם, במיוחד על אלו שנחטפו לאחר יום הולדתי. אני זוכרת מבית הספר היסודי, שהיו מסבירים לנו על רון ארד. וגם בתיכון, אך מעולם לא שמעתי על האחרים. |
|
|
A v(שולט)
|
לפני 13 שנים •
18 באוק׳ 2011
*מנגינה* כתב/ה: גיא חבר ומג'די חלבי מוגדרים רשימת כחיילים נעדרים גם באתרים הממשלתיים.
בשבילך פרנסצ'קה: סמ"ר זכריה באומל, סמ"ר צבי פלדמן וסמ"ר יהודה כץ, הנעדרים מאז הקרב בסולטן יעקוב, בלבנון ב-11 ביוני 1982. רס"ן רון ארד, נפל בשבי ב-16 באוקטובר 1986, לאחר שמטוסו הופל ליד צידון, בלבנון. ארד הוחזק בתחילה בידי אמל (ארגון טרור שיעי); אולם עד היום לא נודע מה עלה בגורלו. גיא חבר, נראה לאחרונה בבסיסו שבדרום רמת הגולן, ב-17 באוגוסט 1997. מג'די חלאבי, נראה לאחרונה בטרמפיאדה בדליית-אל-כרמל ב-24 במאי, 2005. מנגינה,אני יודע שהם מוגדרים כחיילים נעדרים. אבל זה רק בגלל שבתקופה שנעלמו היו חיילים. הכוונה שלי שמעולם לא שמעתי שיש השערה שנעלמו בגלל היותם חיילים, ורון ארד הוחזק בידי אמל והם דרשו עבורו מאה כן מאה מחבלים ללא דם על הידיים ושלושה מליון דולר.. ומעבר בטוח. ומדינת ישראל אמרה שזה יותר מידי... |
|
|
FOR GOOD
|
לפני 13 שנים •
18 באוק׳ 2011
פוג - אני נושא תפילה
פוג - "יותר מכך. אם אני הייתי בשבי החמאס, הייתי בהחלט מעדיף להנמק בכלא עד סוף חיי, ובכך להלחם בחמאס, כחייל גאה של מדינת ישראל, ולהראות להם ולהזכיר להם יום יום שמהחטיפה שלהם לא ייצא שום חלאה החוצה. "
איזה סיפורי סבתא, פוג. בואו נתפלל שגלעד שליט הוא ונילי, ועל כן לא מבקר באתר , ולא יקרא את דבריו של פוג. כך תחסך לכולנו עוד עוגמת נפש, והילד ירגיש קצת פחות אשם שהוא בבית. אבל מה אם הילד סוטה? מה אז? מה אז? (: |
|
|
להבה חשופה
|
לפני 13 שנים •
18 באוק׳ 2011
...רס"ן רון ארד, נפל בשבי ב-16 באוקטובר 1986, לאחר שמטוסו הופל ליד צידון, בלבנון. ארד הוחזק בתחילה בידי אמל (ארגון טרור שיעי); אולם עד היום לא נודע מה עלה בגורלו."
---------- הדבר "היחידי". שממשלת ישראל לדורותייה, לא הצליחה לעשות, הוא להביא את הנווט השבוי, רון ארד ז"ל, לקבר במדינת ישראל. "דוח אמ"ן: רון ארד מת בשבי האם תעלומת רון ארד הגיעה לסיומה? העיתון "ידיעות אחרונות" מפרסם הבוקר כי בידי קהילית המודיעין הישראלית מצוי מידע רגיש, לפיו הנווט השבוי רון ארד מת בשבי בלבנון באמצע שנות ה-90'. דוח סודי של אמ"ן על גורלו של הנווט השבוי, קובע שרון ארד חי לפחות 9 שנים אחרי שנפל בשבי, וככל הנראה נפטר ממחלה. חדשות 2 | 06.9.09 | 07:25 להבה חשופה. |
|
|
שוטרת*
|
לפני 13 שנים •
18 באוק׳ 2011
כן נכון, לא נכון. יקרה, לא יקרה...
אני רק יודעת, שלא היה יום, שבו הייתי כל כך גאה להיות ישראלית!
וגאה שכל העולם רואה, מי אנחנו ומה חייל אחד שלנו שווה לנו! יום חג. וזה הזמן לפנות את הבמה למלך שלי. http://www.youtube.com/watch?v=jJhPpVipu78 עומד בשער עמיר בניון שמעתי שאתה חוזר את כל הדרך ראיתי מלאכים עורכים שולחן לבן המלך גם ראיתי סולם, געגועים יורדים ועולים שמעתי רוחות שמלטפות את העלים ראיתי אותך, זה לא חזיון תעתועים שמעתי שהים הכריז על יום שמח ראיתי את הכוכבים והירח מרקדים גם הם יודעים בחזרה להתגלגל שמעתי שהשמש היא בעצם צל ראיתי מגדל מזדעזע ונופל תבוא, אנחנו מחכים לך יותר מדי שנים אנחנו השתגענו אין לנו יותר פנים רק הולכים ומתכלים כל הזמן, אז תבוא כן תבוא, לא נשארו כלים כדי שנוכל אותם לשבור אנחנו לא יודעים מי פה צלול מי השיכור שתמיד נופל לבור, מן הסתם אז תבוא, כן תבוא. שמעתי שאתה ממש עומד בשער ושכל שה תמים יוכל לגור ביער ושמעתי שגם הלב הזה יותר לא ימות דמיון יחתום הסכם שלום עם מציאות כל הצלילים יהיו לשיר אחד פשוט תבוא, אנחנו מחכים לך... |
|
|
המלט
|
לפני 13 שנים •
18 באוק׳ 2011
בכוח המוח כתב/ה: שאלה, אפשר?
אם אני אחטוף מישהו ואבקש תמורתו שחרור אסיר אחד, זה ישמע למישהו הגיוני? אחד, לא אלף. לא אסיר בטחוני, רק האהוב שלי ששדד בנק. אני אהיה מוכנה להתחייב אפילו שלא נחזור לארץ, איך אני אתכם? מישהו יתמוך בזה? באמת? אני לא מצליחה להבין את זה. לא נכנעים לטרור. בעיקר אם אנחנו מדינת חוק. בעיקר אם אנחנו לא מוכנים לתגמל טרור. וזה לפני הסכנות והסיכונים הנוספים. לי זה ברור כשמש. איך לכל השאר לא? http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=290077&blog_id=51260 באמת איך, איך זה לא ברור לכל השאר? מה עובר להם בראש? למה הם לא מגיבים בבלוג שלך? |
|
|
|
המלט
|
לפני 13 שנים •
18 באוק׳ 2011
fog כתב/ה: אדון וחבר - אתה מבטא את מה שאני, ומה שרוב ישראל מרגישים, אני חושב. רק איכשהו, בתקשורת עצם הדילמה הקורעת נתפשה עד אתמול לפחות, כמשהו בזוי. לא מבין למה, חוץ משטחיות מפגרת.
בכוח - שאלת שאלה טובה. התשובה היא כן, אם יש על החטוף שלך סכנת חיים מיידית, אז בהחלט הייתי משחרר את האהוב שלך. אבל אם היו לך לא אחד, אלא 400 אהובים, שלא ביצעו שוד, אלא רצחו מאות אנשים, ואין ספק שהם ועומדים לרצוח שוב? יותר מכך. אם אני הייתי בשבי החמאס, הייתי בהחלט מעדיף להנמק בכלא עד סוף חיי, ובכך להלחם בחמאס, כחייל גאה של מדינת ישראל, ולהראות להם ולהזכיר להם יום יום שמהחטיפה שלהם לא ייצא שום חלאה החוצה. חבל שאי אפשר לשאול אותו. הדילמה אכן קורעת, אך איני שותף לפרשנות שהתקשורת הציגה אותה כמשהו בזוי. החבר האדון כתב באמת דברים של טעם. במיוחד היטיב לתאר את מורכבות העניין. החיים אינם מערכת משוואות שיש להן פתרון יחיד. לפעמים אין פתרון, לפעמים יש כמה פתרונות, ויש לנו אפשרות בחירה, ויותר מזה, יש לנו אפשרות לדון באוויר הפתוח, לאור השמש, בבחירות השונות ובמשמעותן. לגבי הסיפא בדבריך. למרבה המזל, משקלן הסגולי של המילים שלך קטן מאד, וככל הנראה, בהסתברות גבוהה מאד, אף אחד לא יצטרך לבדוק את מידת אמינותן. לא אתה עצמך, לא אשתך שתחיה, לא ילדיך היקרים, הוריך, אחיך ואחיותיך ושאר אהוביך. מה שכן, אני מכבד את הבחירה שלך להירקב בכלא של החמאס. |
|
|
|
המלט
|
לפני 13 שנים •
18 באוק׳ 2011
Inner Silence כתב/ה: זה הרבה מעבר להתעסקות במחיר שנאלץ אולי לשלם בעתיד, ואם העסקה שוויונית או לא.
זה נצחון ההומניות וערך החיים. אני שמחה וגאה לדעת שאנחנו בצד הזה. ברוך שובך גלעד שליט. לגמרי נכון. המשמעות העמוקה של הצו הקדמון "ובחרת בחיים" היא לבחור בהם כשאפשר, ולא להעדיף על פניהם שיקולי-ספה של כן כניעה לטרור, לא כניעה לטרור וכיו"ב. |
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
18 באוק׳ 2011
המלט כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: שאלה, אפשר?
אם אני אחטוף מישהו ואבקש תמורתו שחרור אסיר אחד, זה ישמע למישהו הגיוני? אחד, לא אלף. לא אסיר בטחוני, רק האהוב שלי ששדד בנק. אני אהיה מוכנה להתחייב אפילו שלא נחזור לארץ, איך אני אתכם? מישהו יתמוך בזה? באמת? אני לא מצליחה להבין את זה. לא נכנעים לטרור. בעיקר אם אנחנו מדינת חוק. בעיקר אם אנחנו לא מוכנים לתגמל טרור. וזה לפני הסכנות והסיכונים הנוספים. לי זה ברור כשמש. איך לכל השאר לא? http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=290077&blog_id=51260 באמת איך, איך זה לא ברור לכל השאר? מה עובר להם בראש? למה הם לא מגיבים בבלוג שלך? כן המלט, אני מודה שאני מסכימה איתך חלקית. שאלת שאלות טובות, מחוץ לשאלה האחרונה. מסתמן שבכל פוסט ממוצע שלי יש יותר תגובות מבכל הבלוג שלך. תגובות מעולם לא חסרו לי, אבל אני יכולה להבין מהיכן המחשבה הזו שלך מגיעה. אני גם חושבת שאת נסיונות ההתיהרות חסרות הבסיס שלך יכולת לשמור לפעם אחרת, זה לא מכבד את הדיון הזה. אני בטוחה שאתה יכול לעבוד קצת על יכולות האיפוק שלך, אני מאמינה בך. ולא, לא ברור לי איך מדינה שלמה נכנעת לסחטנות של ארגון טרור. זה לא אומר שאני לא שמחה לראות את גלעד חוזר הביתה, זה לא אומר שלא מרגש אותי לדעת שהוא חזר, אני פשוט לא מרוצה מהמחיר. |
|
|