חזקת הגיל הרך- או איך מתגרשים כמו בניי אדם.

The Gondola Man • 10 בפבר׳ 2012

זאלופון - לשם שינוי אין לנו ממש ויכוח. וודאי שיכולות להיות אינדיקציות מסויימות המעידות על אופיו של אדם, לחיוב או לשלילה.
אך כפי שציינת, אני חושש שמקרים בהם ניתן לצפות בוודאות (או אף לשער) הינם נדירים.
אם הם אכן נדירים, אני מניח שניתן להבין מדוע אמירתה של סיגורני הכעיסה אותי, כשנראה היתה שמכוונת אל הכלל.

סיגורני - אני הבנתי את החלק האחרון של תגובתך (הראשונה) כמתאר מצב בו במהלך תהליך גירושין גבר אינו מוכן לדאוג לילדיו, ועל כן השוויתי לאלימות במשפחה.
אם כוונתך לא היתה למצב זה, אני חוזר בי מהשוואתי זאת.
אם כן, אני לא רואה בעיה להשוות בין המקרים - מבחינתי, בשני המקרים המעוול אשם.
ואגב, אם בצפיות עסקינן אני חושב שנטייה לאלימות ניתנת לצפייה ביתר קלות מנטייה לאי-דאגה לשאריך.

אני לא חושב שנשים מקבעות את מקומן בבית, ואם כן, עלינו לבדוק האם זה המסר שהחברה מעבירה לנשים.
אני גם לא חושב שכפי שטענת חלוקת רכוש משיבה את המצב לקדמותו, מכיוון שהיא צופה פני עבר ולא פני עתיד.

לגבי מספר שעות העבודה של נשים - למה ומתי הפכנו לשוק עבודה בו יום עבודה סביר הוא בן 10 שעות מינימום, בעוד החוק מגדיר במפורש שבוע עבודה כ42.5 שעות. איך מצב זה משפיע לדעתך על מצבן של נשים בשוק העבודה?
האם זה שנשים גרושות וחד-הוריות יכולות לקחת את אותם ימי חופש בשכר עליהם דיברת, לא גורם לכך שסיכויי העסקתן יקטן לדעתך?

עשיתי קצת בלאגן בתגובות לתגובתיך - בכל אופן, לגבי עצמי, אני עוד לא במקום של לקרוא למישהו, בהתחשב בכך שאני רחוק מלהיות בעל משפחה בעצמי.
אך כולי תקווה כי בעוד 20 שנה אוכל לנהל אותה שיחה ולהביא עצמי כדוגמא לגבר שלא מוותר על נוכחותו בחיי משפחתו (מה שאוטומטית עלול להפוך אותי לגבר רע- אשר לא ממלא את תפקידו המגדרי כמפרנס).

ודרך אגב, דעתי לא נוחה מפמיניסטית ליברליות. זה אותו שוביניזם בגלימה שונה (:

ושוב, סליחה על תגובתי הראשונה ובעיקר על נימתה, אשר לא היתה במקומה לדעתי.