שליטה נשית וזוגיות

צלילה • 5 ביוני 2012

אני חושבת פוג שרובנו נכנעים וכך זה נראה
כך היא מציאות חיינו אגב לא רק בזוגיות
אלא בעוד הרבה דברים

צלילה • 5 ביוני 2012

ותודה לכלובי שהחזיר הדיון לעמוד הראשי
אם תוכל גם לשלוח לי איזה נשלט לזוגיות בריאה ומפרה בדרך
אז בכלל הכל יהיה מסודר

והנה משהו קטן מהחוויה שלי בשבועות האחרונים:

המטפלת המתעללת​(שולטת) • 5 ביוני 2012

הרבה מתגלם בהגדרה!
השבועות האחרונים מזכירים לי את ההשערה שלי שכבר שכחתי (הדחקתי?)- ברגע שגבר מחליט על עצמו שהוא נשלט- באותו הרגע בדיוק מזדחלת הפאסיביות האגרסיבית, רגשי הנחיתות לכאורה- ומאותו הרגע מתחילים להתגמד סיכויי הקשר להצליח..
מאידך- כל עוד אין הגדרות- אפשר להגיע למקומות הכי רחוקים וקיצוניים בלי שום בעיה...
מצחיק- גברים תמיד סוחבים לי את התיק או נהנים מהחיבוק שלי כשהיד שלי מתפלשת בישבנם תוך טיול ברחוב- כולם- מלבד נשלטים!! הם נלחצים, מאדימים ומאד מאד מודעים לחוויה- מה שהופך אותה לסוג של התחלת הסוף...
לכן הייתי מעלה השערה כזו בערך- למצוא גבר קינקי ופתוח, לתת לו לצבוט חזק את הפטמות או לזיין בדוגי- או רק אז אפשר לקשור אותו, להצליף בו, לעשות לו ממיפיקציה, ספנקינג, סטראפ און, פיפי-קקי-וכל הבא ליד ללא רגשי נחיתות מצידו וללא תסביכי נשלט

שלגי • 5 ביוני 2012

האם על פי שיטתך, בהיותי אישה עצמאית לחלוטין כלכלית (אשר לא הרוויחה בלוטו ואשר עובדת לשם כך כמו כל גבר במעמדה המקצועי), שאינה מתכוונת שמצב זה ישתנה, אינני יכולה להיות נשלטת?
לא הנשלטת שלך ועל פי צרכיך (שלהם מצאת כבר מענה הולם ביותר בדמות אנג'לינה ) - אלא נשלטת באופן כללי?

לוגית, זה מה שהבנתי ממה שכתבת...
ואין המדובר בשאלה קנטרנית, אשמח לדעת מהי עמדתך.

עמק יא רוק​(אחר){הנסיכה ברנ} • 5 ביוני 2012

אני תמיד האמנתי שזוגיות אמיתית בקשר רציני ולכל החיים המשלבת בדסמ חייבת להתחיל מקשר וונילי או לפחות כזה המשלב את שניהם.
ברגע שההתחלה באה מחשק בלבד, שם גם הרבה פעמים יגמר הקשר כשחשק חדש יבוא במקום זה הישן.
קשר בדסמי או פטישיסטי בעל עומק וסיפוק מכילים את אותה רמת התקשורת והאמון שיש בקשר וונילי, ככה שמהתחלה כבר יש בסיס רחב ומוצק להחזיק את הקשר לתמיד.

Brave Dwarf • 5 ביוני 2012

שלגי, את מאמינה שהיית יכולה לנהל מערכת יחסים זוגית BDsMית עם כל עומס העבודה שלך (ותוסיפי לזה ילדים קטנים בתיאוריה) מבלי שבן זוגך יתגמש ויוותר ויתאזן בהתאם לעומס העבודה שלך (ושל ילדים קטנים בתיאוריה)?

אני לא מכיר אותך ואני לא מכיר את פוג, למרות שמאוד שמח שיש לו עבודה שגורמת לו עונג וסיפוק ממנה הוא מגיע ערני ומאושר, אבל לעייפות ולשעות עבודה יש מחיר גם בזוגיות ונילית, פי כמה כאשר מדובר במערכת יחסים דורשנית כמו מערכת יחסים BDsMית. ואני לא מדבר על עבודה כמו שלי שאני לפעמים נעדר במשך שבועות ואף חודשים (עוד מעט תתפטרו ממני לתקופה לא קצרה וגם המענה לצרכיי בדמות אנג'לינה תוכל לנוח), אני מדבר על אדם ממוצע. כאשר קראתי את דבריו של פוג חשבתי על חבר קרוב שהוא מנהל חברת בנייה, או במילה פשוטה - קבלן.

כדי לפרנס משפחה עם שני ילדים וחצי, חתול ופסנתר, דירה בגודל 150 מ"ר באזור יוקרתי אבל לא הכי יוקרתי בהרצליה, שני רכבים, משכנתא, נסיעה אחת לחו"ל בשנה או לאירלנד או לגרמניה, הוא מתעורר בשש בבוקר. בשבע מגיעים העובדים לנקודת מפגש ומשם הם מתפרשים על פני אתרי העבודה. במהלך היום, בפקקים ובחום המענג של הארץ הוא מתרצוץ בין האתרים ובין בתי מסחר שונים. בחמש יום העבודה מסתיים והוא עובר דרך האתרים. אח"כ עובר בין לקוחות ומגיש להם הצעות מחיר ואת עצביו למריטה. אח"כ הוא יושב על התכניות של הפרויקטים ומתכנן את יום העבודה של מחר.

ואח"כ אם היא תגיד לו "מותק על ארבע אני רוצה שתרד לי, תעסה את רגליי ותכין לי ספגטי בולונז", אם עדיין יהיה לו כוח, הוא יבקש ממנה רשות לעמוד עוד שעה אחת על שש ולנשום.

עכשיו, למה מערכת יחסים הזאת בכ"ז עובדת? כי היא מיילדומית. כי לא הוא זה שצריך להתאים את עצמו אליה אלא היא זאת שיש לה את הכוחות הפיזיים (והנפשיים) להתאים את עצמה אליו. כיום, בחברה בה אנו חיים, ברוב המשפחות הגבר הוא המפרנס או שמטלת הפרנסה מתחלקת בין שני בני הזוג במידה שווה (ואז שניהם קצת הרוסים). אם אחד מבני הזוג עובד בעבודה פיזית, שוב לרוב זה יהיה הגבר ולא האישה. אני לא חושב שאני מחדש פה משהו למישהו ולא אני המצאתי את הגלגל. לא אחת קראתי כאן שרשורים על איך העבודה, הילדים והמשכנתא הורסים את ה- BDsM אם לא כליל אז משאירים אותו לעמוד על כרעי תרנגולת.

אגב, עם כל הכבוד להערה שלך לגבי הזוגיות שלי - הזוגיות שלי טרייה מאוד עדיין אנחנו סוגרים שלוש שנים של הכרות בשביעי ליולי השנה, אני האחרון שאטען שהיא תהיה יוצאת מן הכלל אחרי תקופת הרצה כל כך קצרה. תני לנו זמן. בכל מקרה, אני חושב שהעובדה שאני הוא זה השולט במערכת יחסים שלנו ולא להפך היא אחת הסיבות להצלחתה (עד כה), כי במקרה הפוך, לו אנג'לינה הייתה השולטת, אני נשבע לך שלגי, שעם כל האהבה שלי לכפות רגליה (ויש) בפרט ובכלל לכולה, לא תמיד הייתי מצליח לזנק על ארבעותיי על פי פקודתה אחרי משמרות כפולות ולפעמים אפילו לא אחרי אחת.

וזה כמובן רק ההיבט הפרקטי והטכני בלבד, המלט הציג הבטים מורכבים ומרתקים בהרבה.

שלגי • 5 ביוני 2012

התגמשות יש בכל מערכת יחסים בריאה מכל סוג, ככה זה. לפחות מכל מה שהכרתי עד כה בחיי הלא ממש קצרים.
כפי שלך יש כוח אחרי יום עבודה מתיש לעבוד בגינה שלך (אני זוכרת בבירור תאורים שלך בנושא), כך לי יש כוח לעשות הרבה מאוד עבור האדם שאני אוהבת גם אם זה אחרי יום עבודה מתיש (כמו גם עבור ילדיי שזה הכי 24/7 שיש).
הכניעות היא בעיני קודם כל סטייט אוף מיינד ואחרי זה כל היתר.

האם זה אומר שאין פשרות (כרגע בתאוריה, שכן אני נטולה מזה זמן), בוודאי שיש.
כפי שלבושתי (אני מודה) גם אני קונה לבני המבורגר ולא תמיד מבשלת להם אוכל בריאות.
אז העובדה שאני מרוויחה היטב מאפשרת לי להחזיק עוזרת וכיוצא באלה ועדיין אהיה נשלטת פר אקסלאנס (או ווטאבר) כשזה מגיע לאותו אחד ספציפי.

ילדים קטנים - זאת כבר ממש לא הבעיה שלי תודה לאל, אני ממתינה בסבלנות לעת שבה יגיעו נכדים חמודים שגם יחזרו להורים שלהם כשלי ימאס - אז אמנע מדמיונות שווא שכאלה, ברשותך.

ברור לי שזאת לא הנשלטת הקלאסית שאותה מרבית הדומים רואים בעיני רוחם, אבל היי, אבל גם שה קיים חי ובועט.

שלגי • 5 ביוני 2012

ואיך לעזאזל ההודעה הכפילה עצמה?

אינעל האייפון

נולי • 5 ביוני 2012

לל"ג יקירה,
יש בהחלט דברים כאלו וזה עובד מצוין! אפילו לאורך שנים.
לא פיקציה.
עובדות בשטח.

פוג
אמרתי לך שאני אוהבת אותך?


N

Re: והנה משהו קטן מהחוויה שלי בשבועות האחרונים:

עמק יא רוק​(אחר){הנסיכה ברנ} • 5 ביוני 2012

לי אין שום בעיה עם זה שמישהי תלטף אותי וידה תתפלש בישבני ברחוב