מה הטעם או: למה לסבול כשאפשר לא.

תמונה -

בלוסום​(לא בעסק) • 28 בספט׳ 2012

תודה על הדיון, וגמר חתימה טובה..

מי אמר שיש כאן משמעות חבויה?

כלבה000 • 29 בספט׳ 2012

מאלף - מי אמר שב"טירונות" שלי הייתה משמעות חבויה? עשינו סשן, בסטייל של טירונות במשך כשבוע (אפילו קצת פחות) ושק השינה היה חלק קטן מאוד מזה. לא הייתה שום משמעות חבויה, הוא נהנה, אני נהניתי וזהו.
חג שמח.

Re: מי אמר שיש כאן משמעות חבויה?

TradeMark​(שולט) • 29 בספט׳ 2012

דבר ראשון, באמת חג שמח, יש לנו לא מעט מהם. אז חג שמח קולקטיבי כזה על כולם ולכולם.

אני באמת שמח שאת והשולט שלך ניהנתם. באמת, בלי ציניות. אני גם מאוד שמח שאת מבינה ואומרת שאין משמעות חבויה בטירונות שעברת (אני לא התייחסתי לטירונות אלא זה היה בהקשר של אחת התגובות). ברצינות וללא ציניות אני אומר את זה.

עד כאן ברכות, איחולים ושאר כיבודים.

"אני כותבת כאן את חוויותיי ומבקשת להודות לאדוני על התזכורת הצבאית שעברתי שלימדה אותי להעריך כל כך הרבה דברים קטנים שיש לי ביום יום ואני לא שמה לב אליהם - מיטה, קפה, מקלחת נעימה, מנוחה על הספה, טלוויזיה, דברים שבשבוע הזה התגעגעתי אליהם."

לא אמרתי לשניה שיש במקרה הספציפי הזה משמעות חבויה, זה אמרתי בהקשר של הכסף. במקרה הספציפי הזה אמרתי שהמשמעות, שעליה את כל כך מודה, גלויה אבל לא ברורה. את אומרת "שלימדה אותי להעריך..." (החוויה כן) ואחרי זה מונה מה למדת להעריך. ואכן מיטה זה רק חלק קטן. למדת גם להעריך קפה וטלוויזיה, למדת להעריך מקלחת ומנוחה על הספה. יכולתי להמשיך ולהגיד שאפשר גם לא לתת לך לגלח רגליים ולא לצחצח שיניים וכל זאת בכדי שתעריכי את נפלאות סכין הגילוח ומשחת השיניים. ישר מפיו של הסוס כמו שאומרים הגרינגוס.

עכשיו, בואי נזרום על המחשבה שלך כפי שפורסמה, שאת מודה על התרגיל שלימד אותך להעריך את הדברים הקטנים שאת לא שמה לב. זורם על זה, בכבוד. בן אדם זה יצור שמסתגל ומתרגל, מהר מאוד ובתנאים קיצוניים בהחלט. אני במקרה רואה סדרה על המין האנושי ואיך הוא שורד, שותה ואוכל בתנאים קיצוניים, על פניו בלתי אפשריים. זה היה במאמר מוסגר, אבל אפשר פשוט להסתכל על דוגמה מצויינת להסתגלות של האדם, דוגמה שמוכרת לכל אחד: max security prisons. שם אנשים מתרגלים לתנאי מחייה של 23 ש' ביממה לבד בתא, ועדיין מנהלים חיים פוריים, מסחר מכל הסוגים ומוכיחים הסתגלות למצב די לא שפוי. עד כאן ההקדמה.
אם ככה, ואם אכן אנשים מתרגלים ומסתגלים מהר למצבי קיצון, אפשר להניח שהם מתרגלים בחזרה למצבים נוחים וטובים. אפשר להניח את זה בסבירות גבוהה מאוד, ואפשר אפילו להגיד שלנוחות ומנעמים מתרגלים יותר מהר אפילו, או בשפת הדיבור: לטוב מתרגלים מהר. אז אם ככה, כל הלמידה הזו שעליה צריך להגיד תודה, מיותרת. את הרי תשכחי כמה מיטה זה חשוב. הדרך היחידה שלך לזכור את ערכה של המיטה (ושאר דברים), זה במידה ותילקח ממך שוב. אז אין זו למידה, אלה פחד. ופעם אחרונה שבדקתי, פחד לא ממש מלמד שום דבר אמיתי חוץ מלפחד.

ככה או ככה, שמח שזה היה רק fun & games, תמשיכי לפרסם את החוויות שלך אבל תקחי בחשבון שבסייבר ספייס אני רואה רק את המילים שאת כותבת. ומהן ועליהן אני מגיב.
תודה על התגובה דרך אגב.