סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שק איגרוף - שאלה

שלגי
לפני 12 שנים • 30 בספט׳ 2012
שלגי • 30 בספט׳ 2012
מאחר ואני מחוברת דרך האייפון (כוסאמק בזק), קשה לי לצטט וכאלה, עימכם הסליחה.

אני חושבת ש״כל עוד הוא לא חש נפרד ממני״ - זה מעבר לרומנטיקה, זה בעצם מה שמאפשר את ההכלה.
לפחות עבורי.
פעמיים בחיי הייתי במקום הזה שבו אני רוצה להכיל ה כ ל. - ברטרוספקטיבה אני יכולה לומר שכאשר כבר לא חשתי את התחושה שמתוארת מצויין בביטוי הזה, זה הזמן שבו ההכלה שלי נסדקה אט אט עד שלא היתה קיימת יותר.
פעם אחת זה קרה מהצד שלי ואז - פשוט חתכתי ובפעם השניה ניסיתי לאחוז בזה בכל כוחי, עד שזה התפורר לחלוטין.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 12 שנים • 30 בספט׳ 2012
אתמול שאלתי את טדי מתי בפעם האחרונה דפק למישהו מכות. ממש מכות, אלים ומשחרר ומפרק. הוא זכר בדיוק - פעם אחת לפני כמה שנים ועוד אחת מוקדם יותר, ולפני זה - רק בגיל שש עשרה ומטה. שאלתי אם לפעמים מתחשק לו. אמר שכן. אז למה לא - כי התאפקת?

לא, זה לא היה איפוק. זה חוסר רצון לעשות את זה. אני לא לוקח את עצמי לשם. זו לא תחושה שאני צריך לממש. זה עצבים של רגע, אבל כמעט מיד זה מתחיל לשקוע, והרעד באגרופים לא ממשיך איתי ולא יוצר אצלי צורך לפרוק. דווקא ברגעים הכי רעים שלי אני לא רוצה "להוציא" פיזית אלא דווקא את החיבוק שלך.

* * *
פעם דיברנו על זה שהוא לא מסוגל להרביץ לי. דיברנו על זה הרבה. זה לא רק האדם שהוא בוחר להיות - זה שכל החיים החברה שוטפת את המוח שלו לא להרגיש דברים כאלה. לתעל את הרגשות אחרת. לא להיות אימפולסיבי. לא להוציא את הזעם שלך פיזית. אחרי שנים של תרגול זה כבר לא איפוק אלא זה הופך לחלק ממך, לאופן שבו אתה מעבד דברים.

היו התניות שהחלטתי לפרק. למשל לזיין אותי גם אם לא נראה שזה בדיוק מה שאני רוצה עכשיו. אמרתי לו מפורשות שאני רוצה לפרק את זה ושאני רוצה שירגיש שמותר לו. ופירקנו. ככה אני יודעת שיש התניות שאפשר לפרק. בגלל זה אני חושבת שזו לא רק פנטזיה. אפשר לחתור לשם. זה לא פשוט אבל אם זה באמת מה שנרצה אפשר להגיע לשם. השאלה היא מה זה יעשה לו, מה זה יעשה לנו.

אני מסכימה עם זה שהקשר כבר לא במקום של "האם הוא באמת אוהב אותי" - ברור שכן. לא בגלל זה אני חוששת. אלא כי זה להתעסק עם איך שהוא תופס את עצמו, את איך שכל העולם הרגשי שלו בנוי.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 12 שנים • 30 בספט׳ 2012
תוספת: יש דברים לפעמים, שלמרות שנורא בא לנו, אנחנו יודעים בחוש שזה לא יעזור.
הרגשתי את זה למשל אחרי שהפסקתי לעשן, ואז כשהייתי עצבנית רציתי סיגריה - אבל אם עישנתי אותה זה היה מגעיל ובכלל לא הרגיע אלא סתם עשה לי בחילה. ואז כבר ידעתי שגם אם יש לי תחושת "בא לי סיגריה" - לעשן אותה זה לא באמת יהיה שחרור.

במילים דומות טדי תיאר לי את היעדר הצורך לפרוק לתוכי תסכולים מהעולם. גם אם בא לו להרביץ למישהו, המימוש יהיה חוויה שלילית עם השלכות משלה, ולא רק מימוש של צורך.
וגם אם בא לו להרביץ למישהו - אף פעם לא בא לו להרביץ לי. זה פשוט לא רגש שצף אי פעם. הוא אומר שאין לו שום יכולת לכוון את זה כלפי, שהתפקיד שלי בחיים שלו סותר את זה.

אני מאמינה שאם רוצים אז כן אפשר לכוון את הדחף הזה עלי - כרגע לא עושים את זה כי זה מדרון חלקלק.
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 12 שנים • 30 בספט׳ 2012
בכוח המוח​(שולטת) • 30 בספט׳ 2012
חזרזירה כתב/ה:
אורנוס, סחטיקה על התשובה הכנה.

ריין כתבה טחול וכבד וכו' וגם לי זה היה ככה בראש.
אבל אני אוסיף משהו שקשור לתגובה של אורנוס, ואני מקווה שאנשים יצליחו להבין מה אני כותבת כאן.
השולט שלי לעולם לא קורס. לעולם.
הוא לעולם חזק וזקוף ומלא ביטחון ועוצמה ושקט ורוגע.
הוא תמיד הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת והוא גם המשענת הכי גדולה שיש.
עכשיו תגידו שאני כותבת כאן שטויות, אנחנו הרי חיים יחד. טיפלתי בו כשהוא חלה והייתי שם בלא מעט סיטואציות לא פשוטות שהביאו לכך שאני אספק את הגב והמשענת. נכון. אבל הוא תמיד ישאר בעיניי האדם הכי הכי (כל מה שכתבתי למעלה).
אולי זה כמו הצורך של ילדה להרים את עיניה לאבא שלה ולדעת שהוא האדם הכי מושלם שקיים. ילדותי ונאיבי אבל במציאות, ככה אני רואה את אדוני.
בגלל כל אלו, אני לא רואה בדרך הפריקה הזו חולשה של השולט.

שוחחתי עכשיו עם אדוני שוב על הנושא. מוזר.
שאלתי על כל מיני סיטואציות שהיו לנו לאורך השנים, לברר מה היה שם.
לא היה לנו את זה. פשוט לא היה. ואני שואלת אותו - איך זה שאתה לא משתמש בי ככה?
"אני לא צריך".
אני עכשיו תוהה האם יש כאן פרשנות שונה שלו, שלי ושל מי שהגיב כאן או שהוא באמת כל כך יודע לתעל אנרגיות (והוא כזה..).
ושוב, זה חוזר לרמת הפנטזיה אצלי. בין היתר בגלל שלא פעם הוא מוחק אותי, פשוט מוחק אותי, בסצינה הכי "רגילה" מבחינתו, אז אני אומרת לעצמי, אם זה מה שהוא עשה ממני כשהוא במצב רוח טוב או רגיל וסבבה, אלוהים יודע מה הוא מסוגל להוציא מעצמו כשהוא עצבני. וזה מפחיד אותי מצד אחד ואני כל כך שמחה על השליטה העצמית הגבוהה שיש לו מצד שני.

את יודעת בכוח, קראתי את התגובה שלך, ואמרתי לעצמי, אני מבינה, אני מבינה על מה היא כותבת.
לא יודעת אם זה אותו דבר, אבל אני מבינה.
אני הכי מתחברת ל"אני רוצה לדעת שהוא יודע שמותר לו לעשות בי הכל", אבל אז את מוסיפה את החלק "כל עוד הוא לא חש נפרד ממני" ואני אומרת לעצמי.. כן זה כבר הרומנטיקה של העניין, ואני בכלל לא נוגעת בזה. אנחנו לא "עוטפים" את זה ברומנטיקה, אלא קוראים לילד בשמו.. וכשאני חושבת עוד פעם על המשפט הזה, אני רואה אותנו אחרי סצינות מסויימות, איך אני כרוכה אחריו פי כמה (אם זה בכלל אפשרי), איך אני רואה בו הגבר הכי נערץ עלי האדמות אחר כך, רק כי הוא יכול עליי, רק כי הוא מרשה לעצמו לא לפחד ממני.
ואני מבינה. (לא זהה, אבל מבינה).


זו לא רומנטיקה, לורי. למרות שרומנטיקה היא לא מילה גסה. בתפישה שלנו אנחנו מחוברים. את שלו, נכון? זה כל כך ברור לך עד שאת לא קולטת כמה זה גורם מבלעדיו אין כלום.
הוא מכיל אותך, ובמובן הזה את שלו. מותר לו לראות בך פגמים למשל, אבל כמו שהוא רואה בעצמו פגמים. זה כל כך שונה הרי. ביום שזה לא מתקיים, אמרה שלגי יפה, הכל מתחיל להסדק.

גם אני הייתי שם, שלגי. אני חושבת שהסברת את זה מאוד מדויק. (:
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 12 שנים • 30 בספט׳ 2012
בכוח המוח​(שולטת) • 30 בספט׳ 2012
חזרזירה כתב/ה:
אורנוס, סחטיקה על התשובה הכנה.


השולט שלי לעולם לא קורס. לעולם.
הוא לעולם חזק וזקוף ומלא ביטחון ועוצמה ושקט ורוגע.
הוא תמיד הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת והוא גם המשענת הכי גדולה שיש.
עכשיו תגידו שאני כותבת כאן שטויות, אנחנו הרי חיים יחד. טיפלתי בו כשהוא חלה והייתי שם בלא מעט סיטואציות לא פשוטות שהביאו לכך שאני אספק את הגב והמשענת. נכון. אבל הוא תמיד ישאר בעיניי האדם הכי הכי (כל מה שכתבתי למעלה).
אולי זה כמו הצורך של ילדה להרים את עיניה לאבא שלה ולדעת שהוא האדם הכי מושלם שקיים. ילדותי ונאיבי אבל במציאות, ככה אני רואה את אדוני.
בגלל כל אלו, אני לא רואה בדרך הפריקה הזו חולשה של השולט.

).


ובכלל שכחתי להתייחס לחלק הכי חשוב שרציתי להתייחס אליו - זה שמדבר בשולט הכל יכול.
אני מזדהה עם הצורך להשאיר אותו בעמדת כל יכול, אבל חושבת שאפשר גם להכיל "חולשות" וצרכים ממנעדים רחבים בזמנים אחרים, בלי שזה מפריע לו להשאר הכי הכי. (וגם כתבת שאת הרי עושה את זה.)

יכולת (או שאולי את מכילה) למשל להכיל צרכים הפוכים שלו, שמקבילים בערך לאלה שלך? האם יש איזה מקום בו נעצרת יכולת ההכלה שלך בגלל התפישה שלעיל? או גם לא שם, אז במקומות אחרים?
Drizztpool​(שולט){קושקה שלי}
לפני 12 שנים • 30 בספט׳ 2012
אני אתחיל ואומר שלא קראתי את כל השרשור, אך מהתגובות פה עולה בי המחשבה הבאה:
או שהשולטים שקראתי הם באמת באמת קדושים וטהורים (מבחינת אמות מוסר), או שהם לא ירדו לסוף דעתך, או שהם פשוט לא מוכנים להודות - אני לא יוצא נגד אף אחד, אני פשוט אומר מה שעולה לי לראש (הדפוק לפעמים).

אני אתייחס לשאלה של לורי במלוא הכנות.
לא, לא הייתי רוצה לאבד שליטה, ולא הייתי רוצה לפרוק, בטח שלא על אשתי היקרה.
יחד עם זאת, היות ואני מודה ומתוודה שאני סאדיסט לא רק לצד הטוב, או לצד המיני, אלא שהסאדיזם שבי מגיע גם לכיוונים ולמקומות רעים. היות וכל מה שכתבתי קודם נכון, יש בי את הנאמר פנטזיה, אני אקרא לזה דחף, לתפוס מישהו, זה יכול להיות סתם מישהו מהרחוב או מישהו שאני באמת עצבני עליו, או אחד המחבלים האלה שהרגו משפחות שלמות (ולעניות דעתי, ואני כנה פה באופן ברוטאלי - מגיע להם לסבול ולמות בכאבי תופת) ופשוט לכלות בו זעם של שנים. אני לא מתכוון פשוט לקשור אותו ולהחטיף לו ללא שליטה עצמית, אני מתכוון ממש לקרוע לו חתיכה אחר חתיכה מהנפש והגוף ולפרק אותו לגורמי גורמים, עינויי גיהינום. סטייל הסרטים הבאים:

Untraceable - http://www.imdb.com/title/tt0880578

Martyrs - http://www.imdb.com/title/tt1029234

עכשיו, אני מצפה לתגובות מאד מאד מיליטנטיות ונלהמות - אבל זה מה שרץ לי בראש, תעשו עם זה מה שבא לכם.

ואגב - לא, לא הייתי חושב לעשות את זה במציאות, לאף אחד, לעולם. זה דחף, אני מודע לכך שזה דחף רע, אני מודע לכך שזה לא משהו שצריך לבוא לידי ביטוי, ולכן לא אנסה לממש את זה לעולם.
(אלא אם, בדרך פלא, יגיסו אותי לאיזה Black Ops כאלה שתופסים מחבלים וקורעים להם ת'צורה - אבל זו פנטזיה אחרת לחלוטין)
lori{ע_מ}
לפני 12 שנים • 30 בספט׳ 2012
lori{ע_מ} • 30 בספט׳ 2012
בכוח המוח כתב/ה:
חזרזירה כתב/ה:
אורנוס, סחטיקה על התשובה הכנה.


השולט שלי לעולם לא קורס. לעולם.
הוא לעולם חזק וזקוף ומלא ביטחון ועוצמה ושקט ורוגע.
הוא תמיד הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת והוא גם המשענת הכי גדולה שיש.
עכשיו תגידו שאני כותבת כאן שטויות, אנחנו הרי חיים יחד. טיפלתי בו כשהוא חלה והייתי שם בלא מעט סיטואציות לא פשוטות שהביאו לכך שאני אספק את הגב והמשענת. נכון. אבל הוא תמיד ישאר בעיניי האדם הכי הכי (כל מה שכתבתי למעלה).
אולי זה כמו הצורך של ילדה להרים את עיניה לאבא שלה ולדעת שהוא האדם הכי מושלם שקיים. ילדותי ונאיבי אבל במציאות, ככה אני רואה את אדוני.
בגלל כל אלו, אני לא רואה בדרך הפריקה הזו חולשה של השולט.

).


ובכלל שכחתי להתייחס לחלק הכי חשוב שרציתי להתייחס אליו - זה שמדבר בשולט הכל יכול.
אני מזדהה עם הצורך להשאיר אותו בעמדת כל יכול, אבל חושבת שאפשר גם להכיל "חולשות" וצרכים ממנעדים רחבים בזמנים אחרים, בלי שזה מפריע לו להשאר הכי הכי. (וגם כתבת שאת הרי עושה את זה.)

יכולת (או שאולי את מכילה) למשל להכיל צרכים הפוכים שלו, שמקבילים בערך לאלה שלך? האם יש איזה מקום בו נעצרת יכולת ההכלה שלך בגלל התפישה שלעיל? או גם לא שם, אז במקומות אחרים?


זה קצת אמורפי עבורי כי חסרות לי דוגמאות להמחשה.
גם צריך לחדד את השאלה - מה זה צרכים הפוכים שלו המקבילים לאלה שלי?
aka BODYGUARD
לפני 12 שנים • 30 בספט׳ 2012
aka BODYGUARD • 30 בספט׳ 2012
יולי Yuli כתב/ה:
אתמול שאלתי את טדי מתי בפעם האחרונה דפק למישהו מכות. ממש מכות, אלים ומשחרר ומפרק. הוא זכר בדיוק - פעם אחת לפני כמה שנים ועוד אחת מוקדם יותר, ולפני זה - רק בגיל שש עשרה ומטה. שאלתי אם לפעמים מתחשק לו. אמר שכן. אז למה לא - כי התאפקת?


.



לקח אותי שנים אחורה.
חושב שאחת הבחירות במקצוע היתה דוקא המקום הזה של הגבול העדין
בו הקיסם שמפריד בין שגעון לשפיות מתנפץ בצליל דק והשאול פורצת..
ללא מעטים מאיתנו היו נקודות כאלה של אבדן שליטה.
אני אזכור אחת שלי לעולם.
מישהו מולי כמעט קיפח את חייו כי נכנסתי בו עם הידע והניסיון והכוח והתוצאות..
לא היו טובות.
נכון, זה נקבע כהגנה עצמית בערכאות אולם אלא היו 2 דקות שאין לי מהם זיכרון.
סוג של להכנס לתרדמת ולהתעורר ואז להביט בתוצאות ולהתיישב על הרצפה רועד.
נשבעתי שלהביא אותי לשם מישהו יצטרך באמת לחצות גבולות שבן אנוש שפוי
לא יחצה מולי.
זו אחת מהסיבות שלתגובה הקודמת שלי בה נאמר למעשה שלעולם לא אקח מישהי
להיות שק האיגרוף שלי ולא משנה כמה קירבה, אמון ורגש מהולים בנו.
הקו הדק מתפצפץ בקלות למי שלא מתחיל להאט הרבה לפני האימפקט של ההתפרצות.
אין שום סיבה לקחת את זה לשם.


שאפו על התגובות של המגיבים,
אחד השירשורים הבודדים שנהנה.
תודה.
Cauchy{Venus Blue}
לפני 12 שנים • 30 בספט׳ 2012
Cauchy{Venus Blue} • 30 בספט׳ 2012
חזרזירה, משהו אחד אני מפספס בתיאור שלך, מה הסיבה שלו "למחוק אותך" כשהוא עושה את זה?

כפי שתארתי קודם, זו תעלת הניקוז, גם אם לא קוראים לה בשמה וגם אם זה לא באופן הישיר של "אני כועס, ולכן אני ככה".

יולי תארה מדרון חלקלק של תיעול הצורך במלחמה אל תוך בן הזוג. הכוונה היא תיעול ישיר בניגוד לעקיף, יש פעמים ורגשות שלא מוציאים החוצה באופן ישיר. הם יוצאים בחלומות, בכעסים לא קשורים, בחוסר שקט כללי - או - בספורט, בעבודה, בכתיבה, במדיטציה ובזוגיות.
אגב, אני מעולם לא פירקתי אף אחד במכות, אבל השפלתי אנשים בדרכים אלו או אחרות.


אולי כל הדיון הזה הוא יותר על חשיפת רגשות, מאשר דרך הבעתן.
מה תהיה דעתך שהוא יגיד לך פשוט "אני כועס, מתוסכל, אני לא יודע מה לעשות עם עצמי"?
lori{ע_מ}
לפני 12 שנים • 30 בספט׳ 2012
lori{ע_מ} • 30 בספט׳ 2012
Spartacus כתב/ה:
אני אתחיל ואומר שלא קראתי את כל השרשור, אך מהתגובות פה עולה בי המחשבה הבאה:
או שהשולטים שקראתי הם באמת באמת קדושים וטהורים (מבחינת אמות מוסר), או שהם לא ירדו לסוף דעתך, או שהם פשוט לא מוכנים להודות - אני לא יוצא נגד אף אחד, אני פשוט אומר מה שעולה לי לראש (הדפוק לפעמים).

אני אתייחס לשאלה של לורי במלוא הכנות.
לא, לא הייתי רוצה לאבד שליטה, ולא הייתי רוצה לפרוק, בטח שלא על אשתי היקרה.
יחד עם זאת, היות ואני מודה ומתוודה שאני סאדיסט לא רק לצד הטוב, או לצד המיני, אלא שהסאדיזם שבי מגיע גם לכיוונים ולמקומות רעים. היות וכל מה שכתבתי קודם נכון, יש בי את הנאמר פנטזיה, אני אקרא לזה דחף, לתפוס מישהו, זה יכול להיות סתם מישהו מהרחוב או מישהו שאני באמת עצבני עליו, או אחד המחבלים האלה שהרגו משפחות שלמות (ולעניות דעתי, ואני כנה פה באופן ברוטאלי - מגיע להם לסבול ולמות בכאבי תופת) ופשוט לכלות בו זעם של שנים. אני לא מתכוון פשוט לקשור אותו ולהחטיף לו ללא שליטה עצמית, אני מתכוון ממש לקרוע לו חתיכה אחר חתיכה מהנפש והגוף ולפרק אותו לגורמי גורמים, עינויי גיהינום. סטייל הסרטים הבאים:

Untraceable - http://www.imdb.com/title/tt0880578

Martyrs - http://www.imdb.com/title/tt1029234

עכשיו, אני מצפה לתגובות מאד מאד מיליטנטיות ונלהמות - אבל זה מה שרץ לי בראש, תעשו עם זה מה שבא לכם.

ואגב - לא, לא הייתי חושב לעשות את זה במציאות, לאף אחד, לעולם. זה דחף, אני מודע לכך שזה דחף רע, אני מודע לכך שזה לא משהו שצריך לבוא לידי ביטוי, ולכן לא אנסה לממש את זה לעולם.
(אלא אם, בדרך פלא, יגיסו אותי לאיזה Black Ops כאלה שתופסים מחבלים וקורעים להם ת'צורה - אבל זו פנטזיה אחרת לחלוטין)


יודע מה הזכרת לי עכשיו?
אם תשאל את אדוני - האם הוא סאדיסט, הוא יענה לך שלא.
אם תשאל אותי, האם אדוני סאדיסט - אני אגיד לך שהוא אחד הסאדיסטים הכי גדולים שהאתר הזה ידע.
הוא רואה את זה אחרת ממני, עבורו סאדיזם זה יותר בכיוון של מה שתיארת.
ולא, אני לא חושבת שמישהו כאן יקטול אותך.

קושי,
הלמחוק אותי זה לא בקטע של פריקת כעס עליי, זה במסגרת מערכת היחסים, שהוא יכול להביא אותי למצב שהוא פשוט גומר אותי. לא בא לי להכנס לזה כרגע אבל זה לא קשור לשק אגרוף או לכעסים שכתבתי עליהם כאן.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך ראשון ספט' 30, 2012 2:31 pm, סך-הכל נערך פעם אחת