לילה מוצלח - סיפור פנטזיה - אונס

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 4 בנוב׳ 2012

רצסיבי, יש הבדל בין כתיבה אקטואלית המופנית לכלל הציבור ומפורסמת תוך מתן מודע של נגישות לציבור הרחב, לבין כתיבה בפורום המוקדש לנושא ספציפי, עבור קהל יעד ספציפי, תחת הכותרת "פנטזיה".

Brave Dwarf • 4 בנוב׳ 2012

אז זהו שחיפשתי ולא מצאתי חומר שמאשש את דבריך, למעשה מצאתי אך ורק טענות הסותרות אותם בפירוש.
עכשיו את מוזמנת "לעשות גוגל" על pedophilia in Japan ועל Lolicon, Manga, pedophilia ולקרוא. בגדול וכדי לחסוך לך, ממה שקראתי התרשמתי שיפנים הם מעין עם נבחר שזכה במתת אל שכזאת: הם אשכרה מסוגלים להבדיל בין פנטזיה למציאות.

שלוש הערות

DomMale4fem • 4 בנוב׳ 2012

האחת: פעם נתקלתי בקומיקס בדס"מי באנגלית בשם (המתורגם על ידי) "שפחות היאקוזה", אבל הוא היה אמריקאי ולא יפני.

השניה: בלי להתיימר להבין יותר מדי במנגה/הנטאי מצד אחד ובמחקרים מדעיים מצד שני, עד כמה שיצא לי לראות ולשמוע, אז היה אפשר לחשוב/לצפות - לפי אותו הגיון של ללמוד מהפרסומים הנמצאים/נמכרים בשוק היפני - שאחוזי מעשי הזוועה המחרידים בכלל, מיניים ואחרים, ביפן, יהיה גבוה מאוד, וכנראה שבפועל הוא אינו כזה.

השלישית: מידיעה אישית אני יכול לספר שבאיטליה (לפחות בעבר) היו מוכרים בכל דוכן עיתונים בכל קרן רחוב חוברות בכל מיני שמות (למשל, אחד שאני זוכר, ניתן לתרגם ל"אקטואליה שחורה") שהכילו בנוסף לסיפורים כתובים גם קומיקס בדס"מיים מרחיקי לכת עד מאוד - הבה נגדיר זאת כך - בחירות הדמיון הגר(א)פית שנטלו לעצמם היוצרים/כותבים/מאיירים.

גם כאן כנ"ל - למיטב ידיעתי, או יותר נכון לא שמעתי מעולם על כך, מדינה זו אינה ידועה בסטטיסטיקה יוצאת דופן לעומת אחרות בתחומים כמו מין, אלימות ושילובים שונים שלהם (לא יודע אם "בונגה-בונגה" נחשב. מי יודע, אולי זה אביו-מולידו של ה"גאנג באנג" שיכול להיות גם ונילי וגם פנטזיה כשרה למהדרין) .

רצסיבי​(נשלט) • 4 בנוב׳ 2012

נכון.

לכן לא כתבתי משהו ספציפי על מסמך ספציפי.
תמיד צריך לשקלל את מכלול השיקולים הרלוונטיים,כמו פורמט הכתיבה, וכל מקרה לגופו.
אבל גם במקרה של כתיבה בפורום צדדי, יכול להיווצר מצב של כתיבה עבריינית. אמנם המקרה צריך להיות קיצוני יותר, אבל זה בהחלט אפשרי (ואני מסכים שהתוספת של פנטזיה די מאיינת אפשרות שכזו, אבל גם זה לא "בולט פרופ").

Uranus • 4 בנוב׳ 2012

אז ההערה שלך היא בעצם על משהו בנושא שהעלית לדרגה כללית בהרבה ובראיה מלמעלה.
במקרה הספציפי כשעוזבים את הכלליות וניגשים לבחינת הפוסט הזה באתר הזה במסגרת החברים בו - ההערה שלך שאולי נכונה לדיון ברומו של עולם ועל נושאים כללים וכוללניים (שאני אישית מאד אוהב) - פשוט לא רלוונטית.

רצסיבי​(נשלט) • 4 בנוב׳ 2012

אמרתי עוד בתגובה הראשונה שלי - אני לא מתכוון להביע עמדה בנוגע לסיפור הספציפי הזה (בייחוד בגלל שזה מצריך ניתוח של עובדות שחסרות לי).

אבל אני כן אומר את זה - יצא לי לכתוב 3 סיפורי פנטזיית אונס (נשיים) אבל אותם כתבתי מנקודת הראות של הנאנסת, שזה עולם אחר לגמרי. לעומת זאת, כשכתבתי סיפור שנכתב מראות עיניו של פדופיל, דאגתי לכתב הערה מחוץ לסיפור ולהבהיר שהסיפור לא בא לעודד פדופיליה אלא להביע ביקורת על התופעה (וכל זה למרות שאני חושב שזה עלה מהטקסט עצמו, אבל אחרי המקרה של רנדי ניומן עם הגמדים, אסור להניח הנחות בקשר לאינטלגנציה של הציבור)

רפאל • 4 בנוב׳ 2012

אני מסכים (כפי שרצסיבי כבר הסביר היטב) שדין דברים שאדם מדמיין לעצמו, אינו בהכרח כדין דברים שאדם מפרסם ברבים. דברים שאדם מפרסם ברבים יכולים להשפיע על הציבור לרעה, במישרין או בעקיפין, ולפיכך לא תמיד יהיו לגיטימיים. כלומר, לא הכל מותר ואיפשהו חייב להימתח קו שקובע איסור. למשל, אני חושב שרובנו נסכים שאין מקום לכלול את הסיפור של פולו במסגרת קריאת החובה של ילדי כיתה ב', למרות שלא מדובר אלא בפנטזיה. רק שזו לא היתה הסוגיה כאן.

איפה בדיוק צריך להימתח הקו? זו לא שאלה פשוטה. ישנם כמה מחקרים שמלמדים שחשיפה לתכנים אלימים בטלויזיה מיצרת תגובות אלימות אצל אנשים. אבל מנגד, זה לא ברור אם חסימה של אפיקים סובלימטיביים לפורקן של אלימות לא תוביל לאורך זמן להתפרצויות אלימות בערוצים בלתי-צפויים. כלומר, אם זה בכלל ראלי לצפות מבני אדם לא להיות אלימים בכלל. כמו כן, פרסומים משפיעים על הציבור ביותר מדרך אחת. למשל, הפרסום של פולו לא רק שימש כחומור פורנורגרפי לחובבים של אונס. אלא שהוא גם שימש טריגר לדיון ביקורתי, שחשוב מאוד לחברה. באותו אופן, כתבות על מקרי אונס שנועדו לפרסם את התופעה לאפשר דיון ביקורתי בה יכולות להוות מקור השראה למעשי אונס נוספים. אני יכול לספר שבעבר הייתי קורא ספרי פסיכולוגיה על סטיות מיניות, עם תאורי מקרים, ועד היום אני חושב שזו הפורנוגרפיה הטובה ביותר (מבלי לזלזל בכישורי הכתיבה של פולו). אז אילו פרסומים של אונס צריכים להתיר ואילו לאסור?

בקיצור, בעניינים האלו אני ליברל. ואני סבור שהכל צריך להיות מותר, אלא אם נמצאה סיבה טובה מאוד לאסור משהו.

זאלופון​(שולט) • 4 בנוב׳ 2012

מתי פנטזיה בדיונית - בשונה למשל ממניפסט פוליטי, פובליציסטיקה, סאטירה או כתיבה לגופו של אדם קונקרטי - מעניקה לגיטימציה למשהו? כלומר, כאשר היא נקראת על ידי אדם בוגר ושפוי בדעתו?

opiate​(שולט) • 4 בנוב׳ 2012

writing is the correct outlet for this sort of expression.
Visit any online erotic site and you will find a plethora of incest, rape and violence.

A work of fiction does not give any legitimacy for any act and a man motivated to rape through a story can be as easily motivated by a bad day at work, a difficult conversation, or a parking ticket.

To question the legitimacy of any writen work of fiction is to invite a discussion about dictatorship/facism/censorship which none of us wife beaters especially want

רצסיבי​(נשלט) • 4 בנוב׳ 2012

זאלו - שני דברים:

א. לא תמיד אתה יודע איפה זה נגמר ואיפה זה מתחיל.
ע"ע אסימוב והיינלין.

ב. האם באמת אנחנו אחראים רק כלפי השפויים (ומסירים מעצמנו אחריות כלפי הנעת מטורפים) ?
ניקח סיטואציה בדיונית וקיצונית שבה אתה מודע לכך שאתה חי בעמק שורץ פסיכופטים שהתחביב שלהם לגזור לגזרים איברי מין נשיים, האם במצב כזה תפרסם ברבים פנטזיה בדיונית שנסבה על הפיכת כוס ג'ינג'י ליצירת אומנות מדממת שנתלית בטייט גאלרי ?

(עכשיו, לצורך התרגיל, תמיר את הפסיכופטים בנוער הגבעות / פעילי פתח, תמיר את איברי המין בעצי זית / ראשי חזיר כרותים, תמיר את טייט גאלרי בקבר רחל / הקאסבה של שכם , ותמיר את כתיבת הסיפור ליריית טילי כתף / ריסוס ברובה אוטומטי - מה תקבל? [התשובה במהופך בתחתית העמוד] )