גבר פרו-פמיניסטי שאולי לא הכרתם

dror30 • 16 ביוני 2018

מצטער לשמוע על מה שעברת
למה זה טוב לא לעשות עניין מפגיעות נזקים ועבירות פליליות?
למה מאבק כנגד פגיעות וניסיון לחנך אחרת כדי שלא יקרו זה טירוף מערכות?

israelislave • 17 ביוני 2018

Dror30 כתב

מצטער לשמוע על מה שעברת
למה זה טוב לא לעשות עניין מפגיעות נזקים ועבירות פליליות?
למה מאבק כנגד פגיעות וניסיון לחנך אחרת כדי שלא יקרו זה טירוף מערכות?


1) כי בזמנו, שנות ה70, הכל היה אחרת.

2) כי הבנתי שזה אופייה של האנושות, אף אחד לא מושלם.

3) כי ה"צרה" הזו גם נתנה לי כלים, הצלקות החלימו לכדי מדליות ואני חושב שהקשיים שעברתי בדרך, והיו רבים, רבים מדי אפילו, הפכו אותי לאדם יותר טוב ככל שהתבגרתי.

4) ובכלל, עלה פה נושא שהגבתי גם בו, באשר ל"סקס אדיר", האם כל מה שהוגדר ע"י 120 אידיוטים כפלילי הוא בהכרח גם נכון? האם כולנו מצייתים לכל החוקים? ברור שחוקים רבים נחקקים לא פעם מאינטרסים צרים, מתאוות כח ועד אילוצים פוליטיים, גחמות של קבוצות מיעוט ועוד.... אי אפשר לתקן חברה בחקיקה.

בישראל אין לגברים לאן לפנות. לצערי הרב גברים שפנו לעמותות\קווי חרום שנוסדו ע"י אירגוני נשים מצאו עצמם מהר מאד מואשמים בהיותם הצד התוקף, הצד הפוגע, עד כדי הרחקה מילדיהם...

אין בישראל כתובת אמתית לגברים, ה"ציפייה החברתית היא "תסבול ותשתוק", די לראות כמה שנים מדינת ישראל התעלה מהלומי הקרב, מנפגעי הצלילות בקישון, מהסרטן במפעל בדימונה ועוד... בישראל חיי גברים זולים מאד, הם expendable כי אין מילה ראויה בעברית וגם DISPOSABLE, חיי גברים לבנים בישראל ובמערב בכלל הם הזולים ביותר.

ולמה בכלל אני בכל הסיפור הזה? למה אני אנטי פמיניסטי כך כך? במלחמה עם הפמיניזם העכשווי?

האמת שעד לפני 15 שנים חייתי במטריקס, מסביבי התנהלה מלחמה שכלל לא הייתי מודע לה עד אשר התגרשתי מאם בני.

תאר לעצמך זוג שמגיע לבית משפט למשפחה אחרי שהכינו ביחד, בשיתוף פעולה, בהסכמה חברית, הסכם גרושים שמקובל על ידי שני בני הזוג והם מיוצגים ע"י עורך דין אחד.

בדיון השופטת מקריאה את ההסכם, שואלת את שני בני הזוג אם הם מבינים את תוכנו והוא מקובל עליהם, שני בני הזוג עונים בחיוב ואז מתחילה סערת צעקות בין השופטת לעורך הדין של הזוג... השופטת דורשת משהו, העו"ד מסרב, וככה זה נמשך דקות ארוכות עד שהשופטת מצווה על עו"ד לצאת מן האולם ולחזור אחר כך.

בחוץ העו"ד מסביר לזוג שהשופטת דורשת שינוי בהסכם ! אני שואל את עו"ד מה המשמעות ותשובתו "סמנטיקה, אתה תשלם אותו דבר (גובה המזונות) רק יכתב בצורה שונה", אומר, נותן לזוג כמה דקות להחליט והולך לסידורים, הזוג חושבים מה לעשות, מה גם שדיון ברבנות בעוד תשעה ימים ובלי הסכם חתום אין גט... משחוזר העו"ד אני שואל אותו שוב ומקבל אותה תשובה "אתה תשלם אותו דבר, רק סמנטיקה", משכך, אני מאשר את השינוי, העו"ד מוחק בעט את השורה הרלוונטית בהסכם, משרבט כמה מילים לא מובנות (ויזואלית) נכנס לאולם ויוצא אחרי דקה עם הסכם חתום.

הזוג הולך לדרכו שמח וטוב לב ולאחר עשרה ימים מתגרש.

שנים לאחר מכן, אחרי שינויים קיצוניים ב"הסדרי השהייה" (שנים של זמני שהייה כמעט שווים בעוד המזונות מחושבים לפי זמני שהייה מצומצמים) אני פונה לאם בבקשה להקטין את גובה המזונות.

ולמען הסר ספק, המזונות שולמו כל השנים בהוראת קבי עמו שעון שוויצרי, הגרושה קיבלה ממני הרבה יותר תמיכה ועזרה מהמתחייב בהסכם כי רציתי אם שמחה לבני השמח"

גם הסכום שאני משלם כל השנים אינו סכום של מה בכך... שילמתי מזונות של 5000 ש"ח בחודש + חצאים + בל"תמים בעוד שלמעשה מגיל 3 הילד אצלי כמעט חצי חצי, חגים וחופשים חצי חצי.

בקשתי להקטין את הסכום ל3000 ש"ח בחודש.


הגרושה לא מסכימה להקטנה.

הסכום מתחיל להיות כבד מאד, הוא צמוד למדד, התחלנו ב4200 ש"ח בחודש, הגענו כבר ל5000 ש"ח, הילד גם אצלי, השכר לא גדל....

נאלצתי לשכור עורך דין ולהגיש בקשה לקטנת מזונות בבית המשפט.

ואז הבנתי לראשונה מה קרה בבימ"ש בסיבוב הקודם.

השופטת יצרה לי חוב - ענק !!!!! - יש מאין !!!! חוב לכאורי שלי כלפי גרושתי בערך של דירת שלושה חדרים בראשל"צ באותה תקופה (2007)

מה הפטנט? לוקחים סכום שהסכמתי עליו - 4200 ש"ח לחודש, מחלקים אותו לשתים, וכותבים בהסכם ש2500 ש"ח הם מזונות ו1700 ש"ח הם "איזון משאבים"

ומה זה איזון משאבים? זהו הליך בו בני הזוג צברו לאורך נישואיהם רכוש משותף ובבואם לבית המשפט השופט\ת ממנה אקטואר\רואה חשבון שבודק את סך הנכסים, מחשב סך חובות ואת הנטו מחלק ע"פ הסכמה של הזוג המתגרש.

מיותר לומר שזה לא המקרה, כול הרכוש היה שלי טרם הנישואים, גם גרושתי לא טענה שום דרישות וההסכם בנינו היה מפורט עד רמת הטוסטר אובן והספה בחדר האורחים, כמובן שלא היה שום אזכור לנכס שערכו כערך דירה.

מה שקרה זה שהשופטת, ביוזמתה, מנעה ממני אפשרות עתידית לבקש הקטנת מזונות כי הרי כתוב שאני משלם "רק" 2500 ש"ח מזונות, ומזה כאילו אין הרבה מה להוריד, השאר, 1700 ש"ח, הם הרי "חוב שלי לגרושה" ולפיכך אין לקחת אותם בחשבון לצורך בקשת ההקטנה אבל... חובה לקחת אותם בחשבון לצורך חישובי ריבית והצמדה "כאילו היו דמי מזונות" (כך בכתב יד בהסכם הגרושים)

1) העו"ד שייצג אותנו העיד בבית משפט שכל מה שאני כותב כאן נכון, שהוא רב עם השופטת כי חשב שדרישתה לא לגיטימית אבל נכנע כי, ואני מצטט את דבריו לשופט " מי שעובד עם השופטת יודע שלפעמים צריך להסכים אתה כדי לאפשר יחסי עבודה תקינים בעתיד"

2) פרוטוקול הדיון המקורי. פרוטוקול בית משפט אמור לשקף את ההתנהלות בדיון, השופט\ת מחויב להסביר לצדדים את ההסכם וכל שינוי שחל בו ע"פ הוראת השופט, מה גם שלשופטים סמכות לבצע שינוי רק בשלושה מקרים:

א) יש בחוזה סעיפים פליליים

ב) יש בחוזה סעיפים שפוגעים בטובת הילד

ג) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.


בפרוטוקול הדיון אין שום אזכור לחילופי הצעקות בין העו"ד לשופטת, על ה"שליחה החוצה", על השיניים שהוכנסו להסכם, על הסבר של השופטת לזוג מהו השינוי, משמעותו ותוצאותיו.

עוד העיד העו"ד בבית המשפט שזמן קצר לאחר הדיון הזמינה אותו השופטת ללשכתה והתנצלה בפניו על שצעקה עליו. את אותם הסברים\תירוצים טוען העו"ד גם בתגובה שהגיש נוכח תלונתי נגדו ללשכת עורכי הדין.

תאר לעצמך חוב, חוב שאינו מכומת, אין לו שם, אין פירוט, ואין לו תאריך התחלת תשלום ותאריך סיום.

וזה רק השלב הראשון, והקל !!!!!! במסכת היסורים שאני חי עד היום בגלל ההטיה המגדרית נגד גברים בבתי משפט למשפחה... הטיה שנבנתה תוך שנים של הסתה נגד גברים, הפצת שקרים בכסות "מחקרים" וסטטיסטיקות... המטרה.. הרס הגבר הישראלי.

דוגמה קטנה, בשבוע שעבר נתלו על קירות בית המשפט למשפחה בירושלים תמונות מתערוכה שכותרתה "הפסקת אלימות נגד נשים" ובתמונות גברים מכים נשים, בבית משפט למשפחה !!!

=============================================================================================================================
תערוכה בבית משפט למשפחה: "שאבא ימות"

גורם בבית המשפט למשפחה בירושלים חשב שזה רעיון טוב לתלות על הקיר ציורים וציטוטים של ילדים ממעון לנשים מוכות.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/374992

פלייפול • 17 ביוני 2018

israelislave - מה שכתבת מעורר פלצות, אימה, זעזוע וגועל - ליבי איתך. נשים לא תוכלנה להזדהות איתך, אלא אם הן קרובות משפחה, או אמיצות וישרות באופן יוצא-דופן. מה שנעשה לך הוא עוול משווע, ואני מאחל כל רע לשופטת, לעו"ד ולגרושתך המתועבת. אני שמח שלא נכנסת לסטטיסטיקה של המתאבדים. תהיה חזק וקווה לטוב!

*הערה: כמו שכתבו לך כאן, מאד קשה לקרוא את מה שאתה כותב: כל הזמן צריך להזיז את הדף ימינה ושמאלה. נסה לסדר את זה.

israelislave • 17 ביוני 2018

פלייפול

תודה רבה לך על העידוד, לצערי מאז דברים אף החמירו, בגלל שופט בית משפט למשפחה מצב של ניכור הורי בתחילתו הבשיל לכדי ניכור הורי מוחלט, איבדתי ילד בגלל מחדלים או כוונות של שופט משפחה.

שופט משפחה שכבר שנתים !!!! מקיים רק "קדם דיונים"

שופט משפחה שכבר שנתיים לא מוכן לקיים דיון הוכחות

שופט משפחה ש"לא אוהב לשמוע הקלטות" שיוכיחו באופן חד משמעי שהאם מנכרת

שופט משפחה שקיבל דו"ח ממכון איבחון "ידיד בית המשפט" שקובע שיש ניכור הורי ושהאם מראה סימנים ברורים שמופעים בספר האבחונים הפסיכיאטרי MSD5 תחת אשכול 2 .

שופט שנאמר לו במפורש שרק סנקציות על האם עלולות לגרום לשינוי והוא נמנע מכך עד עצם היום הזה.

שופט שאמר לפני שנה וחצי "כל עוד הקטין יוצא מאותו בית וחוזר לאותו בית שום דבר לא ישתנה".... אמר ולא עשה כלום.

שופט שאמר במפורש לאם בבית המשפט שהוא לא יעניש אותה !!!!! כי "יהיה מי שיגיד לילד שאבא שלו אשם בפגיעה באם"

שופט שאומר בבית המשפט "גודל כאן ילד אכזר שיהיה מבוגר אכזר...... יהיה מבוגר רע, רע, רע" ונותן לאם עוד שישה חודשים !!!!!! "לתקן את דרכיה"

שופט שהטיל עלי את כל הוצאות מכון האבחון וטיפולים שונים, ואחרי שהוכח שכל טענותיי היו נכונות מסרב לדון בבקשתי לפצות אותי על ההוצאות שנגרמו לי רק בגלל סירובה של האם - סירוב לא מנומק - לבקשתי למשמורת משותפת.

ולהבין... מאז שהילד בן שלוש עד שהגיע לגיל 10 וצי היה אצלי כמעט חצי מהזמן. אכל, שתה, ישן, חדר מדוגם, אירח חברים לשינה וסופ"שים... בגלל הקרבה לבית אמו - 1077 מטר !!!!!! אותו בית ספר, אותם חברים, חוגים, פעילויות.... הייתי אבא פעיל, מכיר את המורות, מגיע לאספות הורים, יוצא לטיולים... אב לכל דבר בחייו... אבל בשלב מסוים.... אמו, שהיא בעצמה ילדה מנכרת, החלה להסית, לקלקל במודע ובמכוון תוכניות שנעשו מראש... להרעיל את בני נגד אשתי שאוהבת אותו כאילו היה שלה (11 טיפולי הפרייה שלא צלחו, בני היה מרכז חיינו) גם זוגה של גרושתי לוקח חלק בניכור... מגיע לבית הספר ומציג עצמו כ"הלא ביולוגי", יוצא עם בני לטיול שנתי למרות שהתחננתי !!!! בפני אמו לצאת איתו.... אמר לי בנוכחות בני שאני הרגתי את אמא שלי (שנפטרה כמה חודשים קודם מזקנה - 89) ובני חזר על זה זמן מה אחרי זה באזני עובדת סוציאלית.... אמו מנעה ממני לנסוע איתו ליורודיסני לכבוד יום הולדתו העשירי.... למה? ככה ! כי היא יכולה !!!!

נסינות להידבר איתה מחוץ למסגרת בית המשפט עלו בתוהו... לא הייתה שום אפשרות מלבד.

כאשר הגיע התיק לבית המשפט עוד היה לי קשר עם בני. השופט ראה את בני למשך 7 !!!! דקות והחליט ש"אין כאן ניכור הורי".... ואפשר לגרור את התיק.... בקשנו איבחון במכון מומחה..... העו"ס לסקי דין המליצה נגד !!!!!!!! וכל נגררו עוד חמישה חודשים מבוזבזים.... והכל בניצוחו של השופט... מי שמונה ע"י המדינה, ובידדך הסמכות והאחריות להיות "המבוגר האחראי".... תחת הנחייתו ובניצוחו ממעט קשר נשארתי עם כלום.... נאדה... לא הורים, לא אחים, לא אחיות, לא בני משפחה אחרים... לבד בעולם כולו מלבד אשתי... בני היה האור של חיי.

מאז עברו שנתיים, בני שונא אותי שנאת מוות, יורק עליי, מקלל אותי, טוען שאני כל מה שרכ בחייו, אפס אמביוולנטיות, אפס צער על אבדן הורה, בחודש שעבר היה 13... גר קילומטר ממני ואינני יודע כלום !!! מדי פעם אני נוסע לבית הספר שלו לראות אותו מרחוק... אולי גם יראה אותי ויזכור שיש לו אבא..

כל זה קורה בגלל ההטיה לטובת נשים בבית במטבחיים למשפחה... בגלל שנאת הגברים היוקדת, בגלל הפוסט פמיניזם.... אז איך אפשר לא לשנוא אותן ואת כל מה שהן מייצגות?

אני יודע בוודאות שהשופט רוצה לשבור אותי, כלכלית או נפשית או שתיהם גם יחד, העיקר שאוותר והוא לא יאלץ לכתוב פסק דין. מצידו אני יכול למות ולהתרושש, הילד? טובת הילד? על הז*ן שלו.... האגו של השופט ושטיפת המוח הפמיניסטית הן הן שקובעות

ככה זה כאשר הבוסית שלו אשה, נשיאת בית המשפט העליון, אשה, שרת המשפטים, אשה... ככה זה כאשר אתה דואג יותר לתחת שלך מאשר למשפחות וילדים שאת חייהם אתה הורס.


ולמען הסר ספק... הפכו לי את החיים, עו"ס סקר דין, מכון איבחון, מי לא ומה לא חיפשו בעברי כדי להוכיח שפגעתי בילד "שהרי אין מצב שאם תעשה כך לבנה... חייב להיות משהו שהאבא מסתיר"

כלום לא מצאו, כי אין !!! מחון האבחון קבע שאני "מתנהג בגבורה" מול ההשפלה שאני עובר ע"י בני, מנהלת מרכז ילדים הורים בישוב מגורי קבעה שאני אחד ומיוחד בניסיונותיי להתאחד עם בני במקום שהרוב כבר היה מוותר... השופט עצמו אמר ש"הוא (השופט) לא היה עומד במה שהבן שלי עושה לי"

החיסרון הכי גדול שמצאו אצלי זה "חותר לגילוי האמת וחשוב לו מאד שידעו שהוא צודק", כאילו חתירה לעובדות היא משהו רע.

israelislave • 17 ביוני 2018

אין בחברה המערבית שום חמלה לגברים. אפס. 0

אילו אשה כתבה את הסיפור הזה השרשור היה מפוצץ בתגובות. כולם היו תומכים ומתחרים בשנאת "הגברים החארות"

אבל כאשר גבר שוטח את תוצאות הפמיניזם העכשווי.... מוכיח את הנזקים האיומים ששטיפת המוח השקרית הזו גורמת.... מראה את הפצועים והמתים החפים מפשע, ויש מאות ואלפים כמותי מדי שנה בווריאציה כזו או אחרת...

ואם יש פה גברים, זכרים.... עצה קטנה שלי, לרגע אל תחשבו שאתם ויקיריכם חסינים. מחר זה עלול להיות אתם, אח, חבר קרוב... כל עוד לא תבינו מה קורה סביבכם אתם הקרבן הבא.

אם זה יכול לקרות לי זה יכול לקרות לכל אחד.

הפמיניזם הפוסט מודרני אינו שואף לשוויון, הוא שונא גברים ושואף ל"נקמה", להרס, לפגיעה, לביטול ואיון התא המשפחתי הקלאסי, האדרת האשה בחקיקה ובכח לא בזכות...

דום שתיקה.



ששששששששששששששששששששששששששששששששש

לילית חדשה • 17 ביוני 2018

פלייפול,
אפשר להזדהות איתו ולהכיר בכך שהסיפור שלו מזעזע- והוא אכן כזה- אבל עדיין לצעוד צעד אחד אחורה ולשאול- במה באמת מדובר? בשופטת המסויימת הזו או במשהו מערכתי וכוללני?
כשבאותה הנשימה שהוא מספר את סיפורו הוא טוען שיש "ההטיה המגדרית נגד גברים בבתי משפט למשפחה... "
זה אפילו מחייב את השאלה הזו.

היות והוא זה שטען את הטענה, הוא גם זה שצריך להוכיח אותה ולענות על השאלה הזו- האם מדובר במשהו מערכתי ממשי שפועל אך ורק נגד גברים?

הוא גם הוסיף "הטיה שנבנתה תוך שנים של הסתה נגד גברים, הפצת שקרים בכסות "מחקרים" וסטטיסטיקות... המטרה.. הרס הגבר הישראלי. " ולאור סיפורו האישי ותגובות ההמשך שלו פה-
למעשה גם נשאלת השאלה האם הוא בכלל מסוגל להיות אובייקטיבי בנושא הזה?
וזאת גם לאור כך שהוא לא הגיב עניינית לאף אחת מהתגובות שלי בשירשור הזה שסותרות את הטענות שלו.

אתה כתבת-"אני שמח שלא נכנסת לסטטיסטיקה של המתאבדים. "
מעבר לכך שבאותה המידה אפשר לכתוב 'שמח/ה שגרושתו לא נכנסה לסטטיסטיקה של הנרצחות"
אני משערת שאתה מדבר על המספר שהוא כתב- 200 אבות גרושים
שים לב שהפרכתי את המספר הזה.
והבאתי את הנתון המספרי הרישמי של מדינת ישראל ואת שם המקור שממנו לקחתי אותו.

israelislave • 17 ביוני 2018

[quote="לילית חדשה"][quote="israelislave"]לילית חדשה


אבל המספר האחרון שהבאת- 200 גברים גרושים מתאבדים כל שנה.
זה אחד מהשקרים הכי גדולים של אירגוני הגברים
ולכן הייתי חייבת להתייחס אליו.
בין השנים 2010-2014 התאבדו 301 גברים גרושים.
מתוכם- 149 היו אבות לילדים עד גיל 21.

בשנת 2010 התאבדו 393 זכרים מתוכם 71 גברים גרושים מעל גיל 25, ל-34 מהם היו ילדים.
בשנת 2011 התאבדו 320 זכרים מתוכם 64 גברים גרושים מעל גיל 25, ל-35 מהם היו ילדים.
בשנת 2012 התאבדו 346 זכרים מתוכם 53 גברים גרושים מעל גיל 25, ל-26 מהם היו ילדים.
בשנת 2013 התאבדו 291 זכרים מתוכם 53 גברים גרושים מעל גיל 25. ל-23 מהם היו ילדים.
בשנת 2014 התאבדו 294 זכרים מתוכם 60 גברים גרושים מעל גיל 25, ל-31 מהם היו ילדים.

מתוך דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת- נתונים על התאבדויות בקרב בוגרים לפי מצב משפחתי.


ה"מפתח" במילה "גרושים"

גרושים הם אלו שההליך כבר מאחוריהם.

כדאי היה לברר אצל מחלקת המחקר בכנסת כמה מה"זכרים" המתאבדים היו עדין בהליכי גרושין?

כמה הורחקו מילדיהם באמתלת אלימות ותלונות שווא?

כמה נושלו מנכסיהם ונשלחו לפת רעב?

כמו היו במעצר בגלל תלונות שווא?

את יכולה לנסות ולהמשיך בכחש אבל מדינת ישראל כבר הודתה בפני וועדת או"מ על לפחות 150 גברים בשנה שמתאבדים על רקע גירושים ומשמורת ילדים.



האו"ם: על מדינת ישראל לבטל את חזקת הגיל הרך ולהקטין את מזונות הקטינים על מנת לאפשר לאבות קיום מינימאלי בכבוד

ועדת האו"ם בדבר זכויות כלכליות, סוציאליות ותרבותיות סיימה מושב בן שבועיים בו עמדה מדינת ישראל לביקורת ביחס לאי יישום האמנה לזכויות כלכליות, חברתיות וסוציאליות.

=======בתאריך 17/11/2011 הודה נציג משרד החוץ, ארתור לנק, כי קיימת בעיית התייחסות לאבות הגרושים, כאשר לפחות 150 מתוך 400 מתאבדים בשנה הם גברים גרושים=====


בתאריך 6/12/2011 הוועדה הורתה למדינת ישראל לבטל את חזקת הגיל הרך, כדי לא למנוע מגברים זכות משמורת על ילדיהם, ולהקטין את המזונות הנפסקים בארץ.


http://ccfisrael.org/2011/12/06/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9A/


וכל מה שיאמר תיכף, זה גם אני? הסוביקטיבי?

"הפנייה לאו"ם היא ביוזמת הקואליציה למען הילדים והמשפחה, אשר הוקמה ע"י אבא, קורבן גניבת זרע, אשר נמנע ממנו לראות את בנו בן ה 6 במשך 3 שנים,

היות והאמא לא מעוניינת בקשר,

ופקידות הסעד לא מצאו לנכון כי הקטין זקוק לדמות אב,

כאשר האישה מכריזה שאין צורך באבא בחיי הילד.

בית המשפט למשפחה, (טובה סיון), תמך לחלוטין בגישה שלגברת זכות אבסולוטית להחליט אם להרשות לאבא קשר עם הילד,

ועל האבא לרצות את הגברת בכל דרך שהגברת תמצא לנכון, אחרת "לעולם לא תראה את הילד שלך".

האבא יחד עם אבות נוספים וארגונים פעילים בתחום זכויות האזרח פנו לבג"ץ ודרשו הכרזה כי על פי אמנת האו"ם לא ניתן לשלול את הזכאות לחיי משפחה המעוגנת באמנה באמצעות חזקת הגיל הרך.

בית המשפט העליון סירב להכריז כי קיימות זכויות בינלאומיות לאבות לראות את ילדיהם.

משרד המשפטים שלח לכנס בז'נבה 12 פרקליטים, כאשר השתתפו בכנס תשעה ארגונים נוספים.

במהלך הכנס הביעו חברי הפאנל, שופטים מרחבי העולם, תרעומת על סירוב המדינה לעגן את הזכויות על פי האמנה כחוק מקומי מחייב,


ציינו כי היחס לאבות גרושים בישראל נגוע במשוא פנים כלפי נשים,

ההגבלות המוטלות על הבאים לשמר את הקשר עם ילדיהם הם ברמה שנדיר לראותה באף מדינה אחרת.

===============================מצב הגברים בגירושין בישראל הוגדר כ"גיהנום".================================================



."

שלגי • 17 ביוני 2018

מתוארת כאן תמונה קשה ומעוררת אמפטיה, ללא כל קשר לדיון הסוער (והמלאה לטעמי) שהתפתח כאן.

יש גם מקרים אחרים - למשל שלי - שבו הצד השני מתנער מחובותיו באופן עקבי (כיום הבנים כבר בגירים) ועדיין - אני בוחרת שלא להכליל אוכלוסיות שלמות של גברים בגלל זה אלא לנסות ולראות את התמונה הכוללת.
חארות יש מכל הצדדים, המערכת המשפטית לא תמיד מתמודדת עם זה טוב (בלשון המעטה) - ועדיין יש לנו את האופציה לבחור באיזו דרך להתנהל.

אמפטיה וחמלה הן (כמעט) תמיד הדרך העדיפה בעיני

loveslave0 • 17 ביוני 2018

שיט מענין השלב הראשון זה כאילו אני קורא את הביוגרפיה שלי...

רק שלי הייתה עורכת דין ממשרד המוביל בארץ בנושא משפחה והיא לא נתנה לשופטת הבת נאפופים שחק עם הדוח האקטוארי של האיזון משאבים! שנעשה במשרד רואי חשבון.

אם יש תשלום איזון משאבים שאיננו חלק מהמזונות הוא לתמיד גם כשהילד בגיר...

אני מטפל טיפול משפחתי וזוגי וגישור לקראת גרושין אחד הכללים שהכי קשה לאנשים להבין שכל עוד הם שונאים וכועסים על האקס הם שונאים גם את הילדים המשותפים כי חצי מהילד הוא ההורה השני.... בכדי שתהייה משמורת משותפת חובה שלא יהיה כעס בין ההורים ורצוי שאם השנים ימצאו דרך לחזור ולאהוב את הגרוש גרושה שלהם רק אז הם יוכלו לאוהב את הילדים שלהם באופן מלא

כרגע אתה מתמודד עם סבל נפשי, זה נורא שהילד שלך שונא אותך אם תסכיל לנטוש את הרצון למשמורת משותפת ולקבוע הסדרי ראיה סבירים תוכל אולי בעבודה ואהבה לזכות בלב של הבן שלך לכשיגדל...

הסיפור שלך הזכיר לי נשכחות

לילית חדשה • 17 ביוני 2018

israelislave,

סתרתי את הטענות שלך לא פעם ולא פעמיים ובחרת שלא להתייחס לזה.
(אם תרצה אני יכולה לחזור ללינקים אותם שמת כתמיכה בעמדתך, לקחת את הטענות המובאות שם וגם אותן לסתור אחת אחת.)
כתבת עליי את זה-
"נכון, אינני יודע מדוע את מוצאת לעמוד בצד שמבחינתי גרם וממשיך לגרום לי מדי יום עוולות שפוגעות בחיי ובחיי בני, עוולות ממוסדות ומערכתיות שמטרתן אחת...."

הסיפור שלך אכן עצוב, מזעזע ונוראי.
מעבר לכך שאתה יכול למצוא אותו, בגירסאות שונות גם אצל נשים,
הוא מראה גם שאתה לא באמת אובייקטיבי.



שמחה ששאלת.
בשנת 2010 התאבדו 393 זכרים מתוכם 144 גברים נשואים מעל גיל 25, ל-73 מהם היו ילדים.
בשנת 2011 התאבדו 320 זכרים מתוכם 120 גברים נשואים מעל גיל 25, ל-47 מהם היו ילדים.
בשנת 2012 התאבדו 346 זכרים מתוכם 142 גברים נשואים מעל גיל 25, ל-84 מהם היו ילדים.
בשנת 2013 התאבדו 291 זכרים מתוכם 102 גברים נשואים מעל גיל 25, ל-50 מהם היו ילדים.
בשנת 2014 התאבדו 294 זכרים מתוכם 100 גברים נשואים מעל גיל 25, ל-62 מהם היו ילדים.

סה"כ 608 גברים נשואים מעל לגיל 25, 316 מהם אבות לילדים
ושוב אזכיר- ילדים עד לגיל 21.
המקור, דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת- נתונים על התאבדויות בקרב בוגרים לפי מצב משפחתי.

סתם בשביל הממוצעים-
30 (29. אבות גרושים מתאבדים כל שנה
63 (63.2) אבות נשואים מתאבדים כל שנה
אם נתעלם מקבוצת הרווקים והאלמנים, 93 אבות מתאבדים בכל שנה.

גם אם אני מקבלת את ההנחה המובלעת בדבריך (התאבדותו של אב בהכרח קשורה לגירושים) ואני לא מקבלת אותה,
עדיין מדובר על מחצית מהמספר של אירגוני הגברים.

אה ובחרתי במילה זכרים ולא גברים כי בדוח עצמו חלק מהנתונים מחושבים לפי גילאי מינימום שונים. גיל 15 זה נער/ה ולא גבר או אישה.



לא לא לא.
כמו שאמרתי לפלייפול- אתה זה שטוען את הטענה, חובת ההוכחה היא עליך. לא עליי.
הוכחה, לא כהשערות, לא כמספר של אירגוני הגברים (או הנשים או כל אירגון אחר)
אלא כנתון רישמי של מדינת ישראל.




כי האירגון הזה מאוד אובייקטיבי. כל כך אובייקטיבי עד שהוא גם מלא במאמרים על הפרת זכויות נשים בישראל.
רגע...
אה כן. הוא לא.
( האג'נדה שלו לטובת גברים מאוד מובהקת- מתוך המאמר על 'גניבת זרע' "לא ניתן להתעלם מכך שלגבר תרומה מסוימת, שיש להעריכה לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, לתוצאות האקט המיני, ואולם עיקר הנטל והאשמה צריכים לרבוץ לפתחה של האישה שפיתתה את הגבר ובחרה במודע לעשות מעשה שכיום ניתן להגדירו כ"לא הגון", "לא תקין", חלף הגדרה ראויה יותר: "מעשה בניגוד לדין".")

הפנייה לאו"ם נעשה על ידי הקואליציה למען המשפחה, האם הנתונים שהוגשו היו שלהם או מטעם המדינה?

באו"ם אגב, הוחלט מספר פעמים שישראל פוגעת בזכויות נשים.
למשל ביישום לא מספק /היעדר היישום של החלטה 1325.
ובכך שישראל מפירה את האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים. (אותה ישראל אישררה ב-1991).
כולל בכל הקשור לדיני אישות ומשפחה.

על זה הקואליציה למען הילדים והמשפחה, לא מדברת.
יש לזה סיבה?