אני מפ"ת...רחוק לי אני מת"א.

תמציאו לכם סיבה אחת שתחמיא לכם הכי הרבה (״אני אישה חזקה והוא חשש להתמודד איתי״.

כן. נשמע לי נורמלי.
בתור אחת שמגבילה איזור מגורים כי אני רוצה ממש קרוב, ממש זמין במינימום טרחה, זה נשמע לי מאוד הגיוני.

כן. נשמע לי נורמלי.
בתור אחת שמגבילה איזור מגורים כי אני רוצה ממש קרוב, ממש זמין במינימום טרחה, זה נשמע לי מאוד הגיוני.

את מודעת שפתח תקווה ותל אביב זה מרחק של 10 דקות?
?‍♂️

האינסטינקט שלי היה לענות "האמת היא שאני מודעת לכך שזה לא נכון" ואז אמרתי לעצמי שלא יפה לענות ככה מבלי לבדוק.
אז בדקתי.
מאיפה שאני גרה, עד הנקודה הכי קרובה אלי בפתח תקווה יש 23 דקות נסיעה. ב-23:30 באמצע שבוע, כשאין תנועה ומבלי להתחשב בחנייה.
אני די בטוחה שאם מוסיפים תנועה, חיפוש חנייה ואת הסיכוי שמי שאכיר מפתח תקווה לא יגור דווקא בנקודה שהכי קרובה אלי זה אומר שזמן הנסיעה יהיה ארוך יותר מ-23 הדקות ולא ייקטן ל-10.
אבל מי יודע? אולי יש משהו שפספסתי.

אני בעד לחוקק חוק, שהרעיון הגלום בו שאם לאחד הצדדים לא מתאים לפתח או להמשיך קשר, מספיק להודיע ש״לא מתאים״, בלי להיות חייב בהסברים. כי בנינו, רוב הסיבות ל״לא מתאים״, הן בבסיסן פוגעניות, והרבה פעמים זה מייצר מוטיבציה להמציא סיבות פתח תקוואיות שכאלה, שממילא לא פותחות כל תקווה.

מה זה משנה למה? יש צד ש״לא מתאים״ לו. אם הוא היה רוצה באמת בקשר, וחושב שזה משהו שניתן לתיקון ויאפשר לו לחיות עם זה, הרי שהוא היה מעלה את הבעיה מרצונו לדיון.

הנה המלצה, והיא לגברים וגם לנשים: מישהו אמר לכם שלא מתאים? תברכו אותו בברכת הדרך. אל תבקשו ממנו סיבה, ואל תתנו לו להתפתל ולהמציא שקרים לבנים או אפורים. תמציאו לכם סיבה אחת שתחמיא לכם הכי הרבה (״אני אישה חזקה והוא חשש להתמודד איתי״, ״היא הרגישה שהיא נסחפת ומאבדת שליטה, אז היא נבהלה וחתכה״)
מנסיון אישי, כשאנשים באמת רוצים אחד בשני ונמשכים אחד לשני, הם לא מוותרים כל כך בקלות. מישהו פחות רוצה בקשר, מכל סיבה שהיא, מה זה משנה למה? תכבדו את הרצון הזה, ואל תעמידו אותו במצב מביך.