Ceaser K(שולט)
|
לפני שנתיים •
11 בדצמ׳ 2021
|
|
|
שלגי
|
לפני שנתיים •
11 בדצמ׳ 2021
|
|
|
|
שלגי
|
לפני שנתיים •
12 בדצמ׳ 2021
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=7531&postid=1238598#anc
ביטוי היום: דרך ארץ |
|
|
ma'am(שולטת)
|
לפני שנתיים •
12 בדצמ׳ 2021
אתגר דצמבר: דרך ארץ
הוא רצה לנסוע לברלין השנה. הוא שמע שיש שם מסיבות טובות, ושווקי הכריסמס שם נחמדים. מוזר שהוא עדיין לא היה בברלין. מאחר והחליט על הטיסה מעכשיו לעכשיו, הוא לא הצליח למצוא טיסות ישירות, אז נאלץ לנסוע דרך ארץ אחרת. כשיחזור הוא יספר לנו איך היה. 
|
|
|
|
Ceaser K(שולט)
|
לפני שנתיים •
12 בדצמ׳ 2021
|
|
|
|
שלגי
|
לפני שנתיים •
12 בדצמ׳ 2021
ma'am כתב/ה: אתגר דצמבר: דרך ארץ
הוא רצה לנסוע לברלין השנה. הוא שמע שיש שם מסיבות טובות, ושווקי הכריסמס שם נחמדים. מוזר שהוא עדיין לא היה בברלין. מאחר והחליט על הטיסה מעכשיו לעכשיו, הוא לא הצליח למצוא טיסות ישירות, אז נאלץ לנסוע דרך ארץ אחרת. כשיחזור הוא יספר לנו איך היה. ומחר תספרי לנו אם הוא הצליח לקרוא את המודעות בגרמנית 🤣 |
|
|
|
ma'am(שולטת)
|
לפני שנתיים •
12 בדצמ׳ 2021
שלגי כתב/ה: ma'am כתב/ה: אתגר דצמבר: דרך ארץ
הוא רצה לנסוע לברלין השנה. הוא שמע שיש שם מסיבות טובות, ושווקי הכריסמס שם נחמדים. מוזר שהוא עדיין לא היה בברלין. מאחר והחליט על הטיסה מעכשיו לעכשיו, הוא לא הצליח למצוא טיסות ישירות, אז נאלץ לנסוע דרך ארץ אחרת. כשיחזור הוא יספר לנו איך היה. ומחר תספרי לנו אם הוא הצליח לקרוא את המודעות בגרמנית 🤣 חחחח.... |
|
|
תחת כנפיך
|
לפני שנתיים •
12 בדצמ׳ 2021
סימה בדרכה אותו אהבה
וכדרכה, סימנה בגדול את המטרה. והוא, משסגד ליופיה היה חדור מטרה לתת לחיציה לחדור לו ללב כי עליו היא סימנה את המטרה. ועם דמעה קטנה בלב הרגיש את חיציה ובדומיה הן חדרו לליבו ורק קולו של העלם, בדרך ארץ נשמע. "תודה" |
|
|
|
Ceaser K(שולט)
|
לפני שנתיים •
13 בדצמ׳ 2021
|
|
|
סווריןן
|
לפני שנתיים •
13 בדצמ׳ 2021
המודעות משחררת
"המודעות משחררת" היא אמרה לי, פונה להתרחק מרכבה, ואז, כאילו נזכרת לבדוק, נפנתה אלי ושאלה:
"מה, לא?" מישירה אלי את עיניה השחורות-בורקות. כשלא יכולתי להשיב, היא גיחכה. מבינה, וחזרה לשתות מקשית הקפה הקר שלה. הבטתי מטה אל שמלתה, אל אצבעותיה הרזות החומות החובקות את כוס הפלסטיק. ידעתי שאם לא אומר משהו, הרגע הקסום יגוז, והיא תחצה את הגן ותבלע אל הבניין בו עבדה. "א...אני לא יודע מה קורה לי..." גמגמתי, מעז להביט אל מבטה השוחק. "אני לא מסוגל להפסיק." קולי נשבר. "אני יודע איך שזה נשמע, אבל חיכיתי כאן שתגיעי. זו גם לא הפעם הראשונה." "אתה יודע מתי אני מגיעה?" היא לא נשמעה מוטרדת, שערה השחור מלטף את לחייה. צווארון העליונית הכהה שלה, נגע בצווארה הרך. הנהנתי. "אתה גם יודע איך המכונית שלי נראית?" לא היה חשש בקולה "כן." "רגע," הבזיקה בה השאלה, "ומה חשבת להגיד לי כשאבוא?" בדל חיוכה נמתח. הנינוחות שלה אל מול הכאוס שלי, כאבה. "לא... לא יודע." הודיתי. היא הרהרה. "ישבת כאן וחיכית לי... ולא פעם אחת, ולא חשבת מה תגיד כשתפגוש אותי?" לא עניתי. דביל. הבטתי לרצפה, מבטי ממוסמר אל חרטום נעלה השחור, שהציץ תחת אמרי שמלתה. היא הייתה משועשעת. "שם?" שאלה, והצביעה בעיניה לספסל. הנהנתי היא פסעה בהיתוליות לספסל, והתיישבה עליו, מביטה בדריכות אל הכביש, עושה עצמה כמחפשת מכונית. "ככה?" שאלה אותי לא עניתי. רציתי למות. "או ככה?" ישבה כאילו לא מביטה בכביש, ומעמידה פנים שהיא מתעסקת בטלפון שלה, ומגניבה מבטים למכוניות. שתקתי. פי יבש. היא חזרה אלי מהספסל, מניחה לי לקבל את יופייה המתקרב. "וכל הזמן הזה לא תכננת מה תגיד לי?" היא ממש זרחה עכשיו. "אידיוט. אני יודע..." סיננתי. "לכן אמרתי לך שהמודעות משחררת." שלחתי אליה מבט תוהה. "או שלא..." חתמה. "רוצה לסיים את הקפה שלי?" היא שאלה זאת בעודה מתכופפת ללכוד את מבטי שהושפל. הנהנתי. "טוב." שלחה אלי חיוך ניחומים קסום. היא פנתה אל הבניין בו עבדה, והתרחקה, מותירה אותי עם ניחוח שערה, ועם הקשית אותה לפני רגע חבקו שפתיה. |
|
|