סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לאוהבי השפלות

הגלימה החומה
לפני שבועיים • 4 ביוני 2024
הגלימה החומה • 4 ביוני 2024
Vanila princess כתב/ה:
תחת כנפיך כתב/ה:
אני חושב. שאי אפשר למצוא הגיון לוגי בלמה הגוף פועל ככה. כי מי אמר שיש הגיון בבריאה..

מה שאולי אפשר למצוא זה:
הגיון אבולוציני. למה זה טוב להיות מזוכיסט..

או איך המוח עובד במצב של השפלה. ברמה של שחרור אנדרנלין כשהטרף נטרף וכזה.

או מה הגורמים בעבר שגרמו לכך שאדם נהנה מהשפלה

מעניין תודה
כן ללא ספק שמיניות ומשיכה זה אבולוציוני ויש דברים שכנראה לא ישתנו לעולם בגלל שזה כך.
ועם זאת , אם הכל אבולוציוני אז נשים תמיד היו רק נשלטות וגברים שולטים כי הגבר הוא החזק פיזית לפחות
וכן "להכניע את הטרף" בטוח שזה קשור אבל זה מנק מבט של השולט ..נראה לי.


אני חולק על הטענה שגברים תמיד היו השולטים. יש שבטים שבהם האישה היא השולטת ויש להקות בעלי חיים ששם הנקבה היא השלטת המוחלטת לרבות סיפוק צרכיה המיניים
snoopdog
לפני שבועיים • 4 ביוני 2024
snoopdog • 4 ביוני 2024
לדעתי זה כי זה צד חבוי באופי שלך שאתה דיי מתבייש בו, והוא מוצנע. אז שאתה פותח את הצד הזה מול מישהו זה מרגש.
בערך כמו להתפשט על במה מול קהל. אתה יודע שאנשים מסתכלים עליך ושופטים אותך.
זה ממש תלוי באופי אבל אני מניח שלכל אחד יש את הנקודות החלשות שלו שהוא מרגיש איתם לא בנוח.
לפתוח את הצד הזה מול מישהו אחר יהיה מרגש במידה כזו או אחרת.
Bagel
לפני שבועיים • 4 ביוני 2024
Bagel • 4 ביוני 2024
הסיבה היא לא בהכרח רציונאלית, מדובר פה בסטיה פסיכולוגית - ולא, אני לא אומר סטיה באופן שהוא שיפוטי אלא במובן הפונקציונאלי שלו - להסיט דבר אחד לדבר אחר ועל ידי כך לקבל איזושהי תחושת כוח או סיפוק. זוהי סוג של אלכימיה נפשית, לוקחים נחושת והופכים אותה לזהב, או במקרה של המושפל - לקחת דחיה ולהפוך אותה לעונג מיני על ידי תהליך פנימי לא ידוע, קופסא שחורה. כילדים קטנים זוהי יכולת של ״גיבור על״ והיא יכולה להגן על הילד מפני תחושות מאוד קשות של אכזבה או סיטואציות קשות ובלתי אפשריות עם הסביבה, כשהילד גדל הוא לפעמים שומר על הנשק הסודי הזה שעזר לו בילדות ופשוט מטפח אותו וממשיך לתפעל אותו מבלי לדעת שהקסם לא באמת עובד במציאות החיצונית. לפעמים הדמיון חזק יותר מהצורך בחיבור למציאות.
בשביל להפעיל כזה מנגנון אפקטיבי צריכים להפעיל סוכנים, זאת אומרת להפוך את המציאות שמולנו לחפצים שאיתם אפשר לשחק ביתר קלות בשביל להגיע לאפקט הדרוש. העצמי הופך להיות חפץ אומלל וחסר ישע או ערך - עבד, סמרטוט, שטיח, אסלה - והאחר הופך להיות חפץ מיני שמבטא מושלמות ושיא הכמיהה - מלכה, נסיכה, פאם-פאטאל. המעשים עצמם גם מוחפצים, זאת אומרת שהם מרוקנים ממשמעותם המקורית והופכים להיות כמעט אך ורק סמליים (נישוק כף רגל, סטירה, קשירה, יריקה, דריכה). כאשר כל החפצים מדומיינים ומסודרים, האדם יכול להתחיל לשחק איתם מתוך מטרה להפיק את אותן התחושות שגורמות לו להשפלה. לא סתם השפלה, תחושת השפלה מאוד ספציפית שמביאה לו עונג מיני.

סטיה קיימת בכל מיני מישורים בהתנהגות האנושית, הנטיה לקחת דבר אחד ולהפוך אותו לדבר אחר בשביל לקבל הקלה נפשית ולשמור על איזושהי תמונת עולם מוכרת וידועה, במקום העולם האמיתי - שהוא בלתי צפוי ומסוכן. החיבור בין הפונקציה הנפשית הזאת לבין אובססיה מינית הופך את הסטיה לדפוס התנהגות מאוד עמוק ולפעמים גם בעייתי כי זה מאוד קשה לשמור על האיזון בין הרצון להיות מושפל, נשלט ומשרת את רצונותיו של מישהו אחר - לבין הצורך להשיג עונג, גירוי ולשרת בראש ובראשונה את הצורך הפנימי לנהל את המשחק הזה ולקבוע את חוקיו הבסיסיים.