הטעויות בעברית שהכי מוציאות את הישראלים מהכלים

עם על אהבתי הרבה לשפה העברית - ענייני המלעיל ומלרע מסוגלים להוציא אותי מהכלים.
בנושא הזה אני מעדיפה טעויות.

וכן, גם כל השגיאות שהוזכרו.
וגם אצלהם ובשבילהם.
בהחלט כואב בעיניים ובאוזניים.

אגב, נתן אלתרמן נולד בורשה.
לאה גולדברג נולדה בגרמניה.
אלכסנדר פן נולד ברוסיה.
גם ש"י עגנון אינו יליד הארץ.

לא משווה אבל התירוץ של עולה חדש לא תופס.

לי כבר לא אכפת מדי מטעויות, זה מותר.
מה שמעצבן אותי זה כשאנשים מדברים עם ח' וע' במילים של כ' ו-ה'.

זה אולי מרגיש קטן בקריאה ראשונה, אבל תנו לזה שניה לשקוע

יש טעות אחת ששמה מרב מיכאלי. הגברת/אדון הזו/הזה החליט/ה להמציא שפה חדשה.
ומה יותר מתאים בכניסה למוסדות או בתי ספר מאשר השלט מאיר העיניים "ברוכיםות הבאיםות".

יש באמת דבר כזה?

יואו תודה שיש. זה מה שהתכוונתי והחלפתי את המילה. איזו פוסטמה שאני לפרקים!

מסכים לי, הביטוי הכי שנוא עלי.

תמשיכו, אני ממילא פלצן ידוע.

בשנת 1983 יצא השיר ״רוקד לכל הבנות״ ומיד נפסל לשידור בגלל בעיה בעברית.
עלי מוהר, פזמונאי ובן של פזמונאי, כתב ״לכל״ ואפרים שמיר שר עם כ׳ דגושה ולא רפה.
לרגע אחד לא חשבו להיכנס ולהקליט את השיר שוב.
הפיתרון הגאוני - לשנות את שם ומילות השיר ל״רוקד לקול הבנות״.

*מוהר נולד בתל אביב, שמיר בסיביר.

וזו דוגמה מצויינת לכך ששגיאות בעברית עלולות לשנות את משמעות המשפט.

קצת על שגיאות ואייבליזם:

כשאנשים כותבים עם שגיאות כתיב ודקדוק אני לא מבינה מה הם רצו להגיד.
כשאנשים מדברים עם שגיאות אני לא מבינה מה הם רצו להגיד.

להיות זה שמתקן זה באמת לפעמים טרחני ומתנשא ולא במקום, אבל עצם זה ששפה קלוקלת מפריעה לי זה לא "אייבליזם". אני חושבת שמי שאמר את זה התבלבל בין הרגש לבין הפעולה הספציפית של לתקן אנשים במצבים מסויימים שבהם ברור שזה נעשה בשביל לבסס עליונות ולא כי זה רלוונטי באותו רגע.

זה גם מצחיק להגיד "כל סקוטי אמיתי" אחרי שמתחילים משפט ב"כל מי ש..."
או שלא הבנתי את הכוונה? המשורר התכוון לומר זאת על עצמו?...
(case in point)

אני בעד שננסה לדבר באופן מובן ובמיוחד באופן כזה שדברינו ישקפו את כוונתנו כמה שיותר במדוייק, וניתן לאנשים סיכוי להבין מה אנחנו רוצים מהחיים שלהם.