לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הארון הקינקי

Luna Oscura Luna Oscura​(נשלטת)​{Loki the t}
לפני 4 ימים • 9 במאי 2026
Bluecollar כתב/ה:
ברייה כתב/ה:
Bluecollar כתב/ה:
כשאני מספרת לאנשים שילדתי ילדה אף אחד לא מדמיין את הדרכים הסוטות בהן הזדיינתי ונכנסתי להיריון. לא נעים להגיד אבל להכנס להיריון אשכרה, לרוב, נוגע באנשים מזדיינים.
אז למה זה ככה אם אני בטעות אפלוט שאני שולטת.
חלק מהטיעונים נשמעים כמו אלו שטוענים שלעשות את מצעד הגאווה זה הרצון לנפנף את הזין ברחובות.
וסליחה ששוב עשיתי את ההשוואה


בלו,
נניח מצב היפותטי, אדם מחליט להוציא אותך מהארון ושולח לבוס שלך מכתב שבו הוא מספר שאת חלק מקהילת בדסמ, שהתפקיד שלך בקהילה מוגדר כ״שולטת״, ומצרף תמונה ממסיבת פמדום שבה את לבושה בשמלה מהממת, נועלת נעלי עקב מעלפות, ושיערך המטריף מתנופף ברוח של המאוורר. הבוס מקבל את המכתב. ואז מה?

אני לא שואלת בציניות. אני באמת מנסה להבין מה לדעתך קורה בנקודה הזאת. האם הוא מפטר אותך? ואם כן, אז על סמך מה. כלומר, ברור לי שיכולה להיות מבוכה. ברור לי שיכולה להיות שיפוטיות, רכילות, עיקום אף, בורות, קריצה פנימית או שינוי לא נעים באופן שבו מסתכלים עלייך. אבל זה נכון גם אם תגיע אליו תמונה של עובדת ממסיבת חילופי זוגות או מכל מרחב פרטי אחר שאינו מתיישב עם הדימוי המקצועי שלה בעיני אנשים שמרנים. כי אם הטענה היא ״אנשים עלולים להיות שיפוטיים, לרכל, להתרחק, או להתייחס אלייך אחרת״, אני מסכימה, אבל זה לא מוכוון בדסמ ספציפית. אם הטענה היא ״כל חשיפה כזאת עלולה להוביל לפיטורים או להרס חיים״, אני לא מצליחה לדמיין לעצמי את התסריט ההיפותטי.



ברוכה הבאה למשרד החינוך שבו אם לא הבוס שלי חפטר אותי, ההורים יעשו את זה.
אה, כן, וזה לא שאיבדתי עבודה במקום אחד אמצא באחר.... זה ככה לכל המדינה.
ואני מקווה שרוב האנשים פה סגורים שבדסמ זה לא להזדיין באמצע הרחוב או שרק סלאטשיימינג.


מוסיפה: ממה שאני שמעתי זה גם נכון לעורכי.ות דין
אני גם אציין נקודה לחשיבה נוספת - זה שכביכול לא חוקי לפטר על משהו כזה (למיטב ידיעתי, למרות שלגבי מורים אני באמת לא יודעת) לא אומר שמעסיק.ה לא ימצא/תמצא משהו לפטר עליו.
כשמחפשים משהו תמיד מוצאים (בדיוק כמו השכרת דירה)
ברייה ברייה​{לא!!!מחפשת}
לפני 4 ימים • 9 במאי 2026
ברייה​{לא!!!מחפשת} • 9 במאי 2026
Bluecollar כתב/ה:
ברייה כתב/ה:
Bluecollar כתב/ה:
כשאני מספרת לאנשים שילדתי ילדה אף אחד לא מדמיין את הדרכים הסוטות בהן הזדיינתי ונכנסתי להיריון. לא נעים להגיד אבל להכנס להיריון אשכרה, לרוב, נוגע באנשים מזדיינים.
אז למה זה ככה אם אני בטעות אפלוט שאני שולטת.
חלק מהטיעונים נשמעים כמו אלו שטוענים שלעשות את מצעד הגאווה זה הרצון לנפנף את הזין ברחובות.
וסליחה ששוב עשיתי את ההשוואה


בלו,
נניח מצב היפותטי, אדם מחליט להוציא אותך מהארון ושולח לבוס שלך מכתב שבו הוא מספר שאת חלק מקהילת בדסמ, שהתפקיד שלך בקהילה מוגדר כ״שולטת״, ומצרף תמונה ממסיבת פמדום שבה את לבושה בשמלה מהממת, נועלת נעלי עקב מעלפות, ושיערך המטריף מתנופף ברוח של המאוורר. הבוס מקבל את המכתב. ואז מה?

אני לא שואלת בציניות. אני באמת מנסה להבין מה לדעתך קורה בנקודה הזאת. האם הוא מפטר אותך? ואם כן, אז על סמך מה. כלומר, ברור לי שיכולה להיות מבוכה. ברור לי שיכולה להיות שיפוטיות, רכילות, עיקום אף, בורות, קריצה פנימית או שינוי לא נעים באופן שבו מסתכלים עלייך. אבל זה נכון גם אם תגיע אליו תמונה של עובדת ממסיבת חילופי זוגות או מכל מרחב פרטי אחר שאינו מתיישב עם הדימוי המקצועי שלה בעיני אנשים שמרנים. כי אם הטענה היא ״אנשים עלולים להיות שיפוטיים, לרכל, להתרחק, או להתייחס אלייך אחרת״, אני מסכימה, אבל זה לא מוכוון בדסמ ספציפית. אם הטענה היא ״כל חשיפה כזאת עלולה להוביל לפיטורים או להרס חיים״, אני לא מצליחה לדמיין לעצמי את התסריט ההיפותטי.



ברוכה הבאה למשרד החינוך שבו אם לא הבוס שלי חפטר אותי, ההורים יעשו את זה.
אה, כן, וזה לא שאיבדתי עבודה במקום אחד אמצא באחר.... זה ככה לכל המדינה.
ואני מקווה שרוב האנשים פה סגורים שבדסמ זה לא להזדיין באמצע הרחוב או שרק סלאטשיימינג.


אני חושבת שאת צודקת ברמה המעשית, אבל פחות ברמת האבחנה. כן, ייתכן שמורה שתמונה שלה ממסיבת פמדום תזלוג למקום העבודה תיפגע מקצועית, אולי אפילו תחת לחץ הורים. אבל בעיניי זה לא מוכיח בהכרח הדרה ייחודית של בדסמיים, אלא מנגנון רחב יותר: חשיפה לא רצונית של מיניות או פרטיות ״לא ייצוגית״ בפני מוסד שמבקש דימוי נקי. אם תמונה של מורה ממסיבת חילופי זוגות תזלוג, או תמונה של בכיר ציבורי בסיטואציה לא בהכרח מינית, אבל פרטית — כמו למשל תמונה של רמטכ״ל קופץ ראש לתוך מזרקת שוקולד בלגי 90% קקאו בבגד ים שלם עם פפיון — תזלוג, גם אז יכול להיגרם נזק. לא כי קיים קשר הדוק בין שוקולד בלגי לבדסמ, אלא כי קיים פער בין האדם הפרטי לבין הדמות הציבורית שהמוסד רוצה להחזיק.

אז האם הסיכון נובע מכך שמדובר ספציפית בבדסמ? לא בטוח. הרבה ממנו נובע מעצם הזליגה של מרחב פרטי, מיני או מביך לתוך מרחב מקצועי שמרני. כך שהבעיה אינה בדסמ. הבעיה היא שהחברה מוכנה לסבול פרטיות רק כל עוד היא לא דולפת לתוך התפקיד. והיום, כשהדלפה של תמונה פרטית נמצאת במרחק קליק + שלח מעמוד ראשי בעתון, פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, כל בעל תפקיד ציבורי עלול להפגע אם תמונה כזאת תזלוג למקום העבודה שלו. גם אם הוא מנהל אורח חיים בדסמי וגם אם בסה״כ השתתף בפסטיבל שוקולד בבלגיה.
הקנדי הקנדיחשבון מאומת
הקנדיחשבון מאומת
לפני 4 ימים • 9 במאי 2026
הקנדיחשבון מאומת • 9 במאי 2026
1. כתבתי על זה פעם פוסט:
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=78201&postid=1159968

2. כמורה, אני יכול להעיד שפעם מישהי סחטה אותי שתשלח מכתב למנהל שלי. זה לא היה כיף......
Nice Sub for you Nice Sub for you
לפני 4 ימים • 9 במאי 2026
Nice Sub for you • 9 במאי 2026
ההפרדה בין נטיה מינית להעדפה מינית מרגישה לי קצת מלאכותית. אני בהחלט מרגיש הרבה פעמים שהדבר הזה זה דיי נטיה מינית עבורי, שזה מקטין לי את הדייטינג פול, מעבר ל"מעדיף את זה במיטה ככה". זה מרגיש לי צורך, ואני דיי מופתע שבאתר הזה דווקא עדיין מקטינים את זה לכדי פטיש. וזה לא כזה שחור לבן לא אצלנו ולא אצל להט"בים, לכן יש בי ופאנסקסואלים כי זה יותר ספקטרום מאשר שחור לבן, וכן הגיוני שעבור אלו בקצוות זה כן יראה שחור לבן, זה הקטע של פרספקטיבה.
על קבלת החברה לזה לעומת הקבלה לזה, זה דיון אחר, אבל להפוך את אלו לדברים מהותיים כל כך שונים כי זו 'נטיה מינית' וזו 'העדפה מינית', אני לא ממש מבין את זה.
יולי Yuli יולי Yuli​(לא בעסק)​{טדי}
לפני 4 ימים • 9 במאי 2026
הסיבה שמישהו טרח להסביר הבדלים היא שהפוסט הפותח השווה בין זכויות להב לבין קבלה חברתית של בדס"מ. וכל ההסברים נועדו להסביר שההשוואה לא במקום.
אפשר כמובן למצוא היבטים דומים אבל כמו שאמרת - הדמיון הוא באיך שאתה חווה את זה. ומה שאנחנו אומרים זה שהדמיון נגמר שם, ולא מתרחב גם לאופן שבו החברה מקבלת או דוחה את זה.

הסיבה שלהטב נאבקים על זכויות ועל קבלה ציבורית היא לא דיעות קדומות וחוסר הבנה (שהם לא נעימים אבל אינם הסיבה) אלא דברים הרבה יותר גרועים כמו חוקי מדינה שפונים נגדם מפורשות, איסורים שנוגעים לזהות ולא לפרקטיקה, אלימות קשה. אלה זוועות של ממש וזה מה שהתניע את המאבק לשינוי.
בדסמים לא מתמודדים עם שום דבר כזה. אנחנו עשויים להתמודד עם דיעות קדומות. וכן, אפשר להיפגע ולהינזק מדיעות קדומות ומסטיגמות, והפגיעה יכולה להיות משמעותית, אבל עדיין לא מדובר באפליה ממוסדת או אפילו כזאת שממוקדת בבדסמ. רוב האנשים שיחשבו עליך רעות בגלל בדסמ - אפילו לא יודעים שקוראים לזה ככה.

פוריטניות זה לא טוב וזה פוגע בהרבה אנשים וכדאי (לדעתי) להיות נגדה. הייתי רוצה לחיות בחברה פחות פוריטנית.
פשוט ההשוואה לזכויות להטב מיותרת ולא רלוונטית, אלה דברים שונים וה"קבלה" שנדרשת מהחברה היא שונה, באופן ממש מהותי.
יכול להיות דמיון בין איך שאנשים חווים דברים אבל שם הוא נגמר, היחס של החברה והחוק לא דומה, וזה ההיבט אליו התייחסנו.