הבדיחה היומית

נוריתE • 3 ביולי 2009

למה שחורים לא אוהבים מוזיקת קאונטרי??
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
כי בכל פעם שהם שומעים "HO DOWN"
הם חושבים שזונה , מתה...

בלוסום​(לא בעסק) • 3 ביולי 2009

הבתולה

יערה46 • 9 ביולי 2009

זוזי (הבתולה) של השכנים מקומה 7 התחתנה ,מכיוון שהזוג הצעיר לא יכול להרשות לעצמו ירח הדבש במלון,
בלילה הראשון שלהם ביחד -
ליל-הכלולות הם בילו בדירה של אימא ואבא.

בשעות הבוקר, שי, האח הקטן של חנה הכלה, בא לאכול את ארוחת הבוקר ..

כמו שהוא הולך מחוץ לדלת ללכת לבית הספר, הוא שואל את אימא אם הזוג הצעיר עדיין בחדרם.
התשובה היא, 'כן'.

שי הקטן שואל,' האם את יודעת מה אני חושב? "
אימא שלו משיבה, "אני לא רוצה לשמוע מה אתה חושב! פשוט לך לבית הספר"....

שי בא הביתה לארוחת צהריים ומבקש את אימא, "האם הם למעלה עדיין? "
התשובה היא, 'כן'

שי אומר, "את יודעת מה אני חושב? "
אימא שלו משיבה, "לא משנה מה אתה חושב! אכול את ארוחת הצהריים ולך לרון החבר שלך להכין שעורים..."

אחרי שחזר מרון, שי בא הביתה ומבקש שוב, "האם סוזי וגיא למעלה עדיין? "
אימא שלו אומרת 'כן'

הוא שואל, "האם את יודעת מה אני חושב? "
אימא משיבה לו, "בסדר, עכשיו תגיד לי מה אתה חושב? "

הוא אומר: "אתמול בלילה גיא הגיע לחדר שלי לבקש ווזלין ואני חושב ..... שנתתי לו את הדבק למטוס"......

Winner​(מתחלפת) • 9 ביולי 2009

את טובה !!!!

Re: הבתולה

שרמומית • 9 ביולי 2009

מסכן

אצל הוטרינר

יערה46 • 10 ביולי 2009

שני כלבים נפגשים אצל וטרינר ומחכים לתור שלהם עם הבעלים שלהם,
הכלב השני שואל את זה שעכשיו התור שלו,
למה הוא פה והוא מספר לו : אתמול כשבעלת הבית שלי יצאה
מהמקלחת ערומה והלכה לחדר, באתי אליה מאחורה דחפתי אותה קצת,
היא נפלה על 4, והבאתי לה בתחת וגמרתי, אז היום לקחו אותי פה לעשות סירוס,
ומה אצלך ? אז השני אומר לו : גם אצלי אותו דבר, רק שכשהיא הייתה
במקלחת נפל לה הסבון בחוץ ואיך שהיא התכופפה להרים קפצתי עליה הבאתי לה בתחת וגמרתי, אז הראשון שואל אותו : אז גם אותך מסרסים ?
אז השני עונה לו : לא, אני פה לטיפול ציפורניים.

ככה מנפנפים במגבת

יערה46 • 19 ביולי 2009

יהודי התחתן עם גברת צעירה מתוך אהבה גדולה ומופלאה, אך לא משנה אלו ביצועים מיניים ניסה הבעל, אישתו לא חוותה אורגזמה. מאחר ואישה יהודיה כשרה זכאית להנאה מינית, הם החליטו לקבל את עצת הרבי בעניין.

הרבי הקשיב לבעייתם, משך קלות בזקנו והציע את ההצעה הבאה: "תשכירו את שרותיו של בחור צעיר ונאה. כשאתם עסוקים במעשה האהבים, על הצעיר לנופף במגבת מעליכם. זה יעזור לאישה לפנטז והיא תוכל לחוות אורגזמה".

הזוג עשה כעצת הרבי. הם שכרו גבר נאה ובזמן מעשה האהבים שלהם, נופף הבחור במגבת מעליהם, אבל גם זה לא גרם לאישה לחוות אורגזמה. נבוכים חזרו בני הזוג אל הרבי.

"או קיי", אמר הרבי לבעל, "בוא ננסה את זה הפוך. נופף אתה במגבת מעל אשתך והבחור, בזמן שהם מתנים אהבים".

שוב, בעצת הרבי פנה הזוג אל הבחור הצעיר. בזמן שהבחור הצעיר נכנס למיטה עם האישה, נופף הבעל במגבת מעליהם. הבחור הצעיר עינג את האישה בהתלהבות רבה ותוך זמן קצר רעדו הקירות מצרחות ההנאה של האישה המסופקת.

חייך הבעל, הביט אל הבחור הצעיר ואמר כשארשת ניצחון על פניו...

"אתה רואה, יא שמוק, כ-כ-ה מנפנפים במגבת!!!".

Re: ככה מנפנפים במגבת

בלוסום​(לא בעסק) • 19 ביולי 2009

צלם תינוקות..........

יערה46 • 27 ביולי 2009

הרובינשטיינים לא הצליחו להביא ילד לעולם, והחליטו להשתמש בגבר ממלא מקום כדי שמשפחתם תגדל. ביום שבו הגבר המפרה עמד להגיע נישק רובינשטיין את אשתו ואמר לה,

'אני יוצא. הוא צריך להגיע כל רגע'.

אחרי חצי שעה, במקרה לגמרי, הגיע צלם שמצלם תינוקות למחייתו, שניסה את מזלו מדלת לדלת. הוא צלצל בפעמון, וכשגברת רובינשטיין פתחה לו את הדלת אמר: 'בקר טוב, באתי ל -'...

'אתה לא צריך להסביר. חיכיתי לך', חתכה גברת רובינשטיין את דבריו.
'באמת?', תמה האיש. 'טוב, אני ממש מומחה בתינוקות'.
'זה מה שבעלי ואני קיוינו', אמרה לו, והוסיפה בביישנות: 'במה נתחיל?'
'השאירי לי הכול', אמר לה. 'ננסה שניים באמבטיה, אחד על הכורסא, ואפשר גם שניים על המיטה. לפעמים גם הרצפה בסלון מאד מוצלחת... '
'אמבטיה... הרצפה בסלון?... לא פלא שבעלי ואני לא הצלחנו', אמרה לו.
'תראי, גבירתי', אמר לה. 'אי אפשר להבטיח הצלחה בכל פעם. אבל אם מנסים מצבים שונים מכל מיני זוויות, אני בטוח שתהיי מרוצה מהתוצאות'.
'אה... זה ממש המון....', התנשמה גברת רובינשטיין .
'גבירתי, בעבודה כמו שלי, אני חייב לקחת את הזמן.
הייתי רוצה להיכנס ולצאת תוך חמש דקות, אבל אז לא ממש תהיי מרוצה, אני בטוח'.
'נכון מאד'... אמרה גברת רובינשטיין בשקט.
הצלם פתח את המזוודה שלו והוציא אלבום עם התמונות של התינוקות שצילם. 'את רואה? את זה עשיתי על גג של אוטובוס, והתאומים האלה יצאו ממש נהדר, בהתחשב בעובדה שהיה ממש קשה לעבוד עם אמא שלהם'.
'היה קשה?', שאלה גברת רובינשטיין .
'לצערי כן', ענה לה. 'הייתי חייב בסוף להוציא אותה לגן הציבורי כדי שזה יצא כמו
שצריך. אנשים עמדו מסביב והסתכלו במשך יותר משלוש שעות. היא לא הפסיקה לצרוח. היה לי ממש קשה להתרכז. נהיה כבר חושך והסנאים התחילו לכרסם לי את הציוד. זה היה השלב שבו ארזתי את הכול והתקפלתי משם'.
גברת רובינשטיין נשענה קדימה: ' הם ממש כרסמו לך את... אממ... הציוד?'
'כן, גבירתי. ועכשיו ברשותך אוציא את החצובה שלי ונתחיל'.
'חצובה?'

'בודאי. אני חייב להשעין את הציוד שלי על משהו. אי אפשר להחזיק את כל הכובד הזה לבד.

גברת? גברת?... אוי, אלוהים..

היא התעלפה....'

צלם תינוקות..........

יערה46 • 27 ביולי 2009

הרובינשטיינים לא הצליחו להביא ילד לעולם, והחליטו להשתמש בגבר ממלא מקום כדי שמשפחתם תגדל. ביום שבו הגבר המפרה עמד להגיע נישק רובינשטיין את אשתו ואמר לה,

'אני יוצא. הוא צריך להגיע כל רגע'.

אחרי חצי שעה, במקרה לגמרי, הגיע צלם שמצלם תינוקות למחייתו, שניסה את מזלו מדלת לדלת. הוא צלצל בפעמון, וכשגברת רובינשטיין פתחה לו את הדלת אמר: 'בקר טוב, באתי ל -'...

'אתה לא צריך להסביר. חיכיתי לך', חתכה גברת רובינשטיין את דבריו.
'באמת?', תמה האיש. 'טוב, אני ממש מומחה בתינוקות'.
'זה מה שבעלי ואני קיוינו', אמרה לו, והוסיפה בביישנות: 'במה נתחיל?'
'השאירי לי הכול', אמר לה. 'ננסה שניים באמבטיה, אחד על הכורסא, ואפשר גם שניים על המיטה. לפעמים גם הרצפה בסלון מאד מוצלחת... '
'אמבטיה... הרצפה בסלון?... לא פלא שבעלי ואני לא הצלחנו', אמרה לו.
'תראי, גבירתי', אמר לה. 'אי אפשר להבטיח הצלחה בכל פעם. אבל אם מנסים מצבים שונים מכל מיני זוויות, אני בטוח שתהיי מרוצה מהתוצאות'.
'אה... זה ממש המון....', התנשמה גברת רובינשטיין .
'גבירתי, בעבודה כמו שלי, אני חייב לקחת את הזמן.
הייתי רוצה להיכנס ולצאת תוך חמש דקות, אבל אז לא ממש תהיי מרוצה, אני בטוח'.
'נכון מאד'... אמרה גברת רובינשטיין בשקט.
הצלם פתח את המזוודה שלו והוציא אלבום עם התמונות של התינוקות שצילם. 'את רואה? את זה עשיתי על גג של אוטובוס, והתאומים האלה יצאו ממש נהדר, בהתחשב בעובדה שהיה ממש קשה לעבוד עם אמא שלהם'.
'היה קשה?', שאלה גברת רובינשטיין .
'לצערי כן', ענה לה. 'הייתי חייב בסוף להוציא אותה לגן הציבורי כדי שזה יצא כמו
שצריך. אנשים עמדו מסביב והסתכלו במשך יותר משלוש שעות. היא לא הפסיקה לצרוח. היה לי ממש קשה להתרכז. נהיה כבר חושך והסנאים התחילו לכרסם לי את הציוד. זה היה השלב שבו ארזתי את הכול והתקפלתי משם'.
גברת רובינשטיין נשענה קדימה: ' הם ממש כרסמו לך את... אממ... הציוד?'
'כן, גבירתי. ועכשיו ברשותך אוציא את החצובה שלי ונתחיל'.
'חצובה?'

'בודאי. אני חייב להשעין את הציוד שלי על משהו. אי אפשר להחזיק את כל הכובד הזה לבד.

גברת? גברת?... אוי, אלוהים..

היא התעלפה....'