דום בוגדני ושפחה חרופה

צ'יטה​(שולט) • 1 במאי 2006

ואני בכלל חושב, שאם לא תתבטאי בהתבטאויות כאלה ברוטליות, יהיה יותר יפה לך.

שלגיה א ח ת • 1 במאי 2006

ואני בכלל חושבת שלא בא לי יותר להגיב לך כי אתה קנטרני, קטנוני ומחפש בקטנות לזבל בשכל. אז ברגע זה סיימתי את הדיון איתך, אבל לא עם אחרים.

כיוון שהסיכוי קלוש שלא תרצה להגיד את המילה האחרונה, אז יאללה, תפאדאל, בוא תגיד כבר את המילה האחרונה ונגמור עם זה.

סאלאמאת וכל טוב.

Re: שלגיה

ללא שם • 1 במאי 2006

שלגיה אחת, אני חושבת שהמלט צדק שאת לא מבינה מה שאת רואה ומשליכה את מה שאת חושבת על מקרים א קשורים וברוטל דום וצ'יטה צודקים שאת לא נותנת כבוד לנשים שנמצאות במצב שאת רואה בטעות כמצב של התעללות.
דן קאפ וגם אני ניסינו להסביר מתי יש מצב של התעללות ומתי אין ואמרנו שלא תמיד יש התעללות.
עינבר ואני מסכימות כמעט בכל מה שכתבנו עד עכשיו.
בגלל שאני רוצה לחזור לנושא ולהבין את השקפת עולמך אני רוצה לחזור על מה שסיפרתי ולשמוע ממך על כל קטע מה את מציעה.
אני ללא שם, בניגוד לעינבר, ויכולה לענות.

http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=14412&postdays=0&postorder=asc&start=20

אנחנו שני סטודנטים שחולקים בשכירות דירה משותפת עם שני חדרים. רציתי לגור איתו כי הוא יודע לבשל ואני לא. אנחנו מסתדרים טוב.
מה את מציעה? סטודנט וסטודנטית לא יכולים לגור ביחד כשותפים בדירת סטודנטים?
רק שתי סטודנטיות? אנחנו במאה ה21.
אנחנו יזיזים טובים. כשאנחנו מקימים קשרי יזיזות ניסינו בדסמ.
אני לומדת ואין לי רצון למצוא חבר ובפעמים המעטות שאני מעוניינת הוא מוכן בשמחה.
יזיז. מה את מציעה שלעלום לא אכנס איתו למיטה?
אני מחכה עם החבר החדש ויש יזיז בכל רגע שאני רוצה. לא רוצה אותו כחבר קבוע (הוא כן רוצה).
מה את מציעה שאקח גבר שאני לא רוצה אותו באופן רציני מכל מיני סיבות?

הוא צריך הרבה סקס ואני מפרגנת לו מכל הלב כשאני לא רוצה.
מה את מציעה? שאכנס איתו למיטה כי הוא צריך להיות החבר שלי היחידי?

כשמגיעה החדשה, שלא נשארת הרבה זמן עד לחדשה הבאה, אם הדירה מבולגנת אני מסדרת מהר ועוזרת לו להכין כיבוד.
אני נשארת כשהיא באה והוא מציג: "השותפה שלי לדירה: xxxxxx"
אחרי הלילה הוא לפעמים נותן לה ציון בסולם מ1 עד 10.

הוא מחפש חברה ולא מוצא ומנסה כל כמה זמן ומתאכזב ואני מפרגנת לו שימצא.
אם הוא ימצא נחדל להיות יזיזים ואני אעזור לו לקבל אותה בדירת הסטודנטים המשותפת שלנו בפרגון מלא.
הוא היה רוצה להיות החבר שלי ואני לא רוצה.
את מציעה שלא אפרגן לו גם חברה אחרת?

מבחוץ את רואה סטודנט וסטודנטית שגרים ביחד ושותפים בדירה אבל לא יודעים שאנחנו יזיזים.
זה מה שעובר לי בראש.
הערות?

Whip​(שולט) • 1 במאי 2006

שלגיה א ח ת,
כתבת ש:
"אוקיי, תשובותך מתקבלת עליי רק לא מובנת בעיניי. קשה לי להבין הנאה מזוכיסטית מלשרת גבר שאוהבים ולצפות בו מזיין מישהי אחרת תוך שאת מקרצפת רצפות. זה הכול. פשוט קשה לי להבין את זה. מי שמרגישה ככה, הייתי שמחה שתפרט מהו העונג שנגרם לה מכך ומה היא מרגישה.
...
הלוואי שיכולתי להבין מה עובר עלייך ועל "ללא שם" כשאתן מרגישות עונג ממתן "שירות" כזה לדום שלכן."

זו בדיוק הנקודה. אם אשאל אותך ממה את נהנת כשאת מלטפת את הדגדגן, או כשאת שמה ביס בשוקולד טוב - איך תסבירי את זה לאדם שלא חווה מין, או מוצא אותו דוחה? או לאדם שלא אוהב אוכל מתוק ונגעל משוקולד?

נראה לי שגם ההסברים שלהם (כמו: אני נהנית להרגיש מושפלת...כשהוא מסתכל עלי ומזיין אותה, אני מרגישה הכי למטה וזה עושה לי טוב...ממלא לי צורך) לא יידברו אלייך, כי אולי תביני אותם שכלית, אבל לא תתחברי אליהם רגשית, ושוב תכנסי ללופ שלמעלה.

את לא שם. קבלי את זה שטוב להם למטה, וכבדי אותם על זה.
ולשאלה שנשאלה למעלה - איך יודעים שהיא לא שם מתוך אילוץ\הכרח...רק אם תקחי אישה כזאת הצידה, רחוק מהבעל\דום, תוכלי (אולי) לברר איתה מה המצב האמיתי, וגם אז - אם היא לא תפחד לספר לך.
בד"כ (ולא לסקול באבנים) אישה כזאת תאופיין בחוסר בטחון עצמי גם כלפי אחרים, ולא רק כלפי המתעלל. הרבה פעמים יש גם ניתוק שלה (ע"י המתעלל) מהסביבה. הנשים פה מפגינות בטחון, מספרות על החוויות שלהם, ובמבט שטחי מבחוץ לא נראה שהן מתאימות לפרופיל הנשים הסובלות מהתעללות. כבר היו פה סיפורים כאלה, ונשים התוודו עליהם.

whip

שלגיה א ח ת • 1 במאי 2006

מקבלת את תשובתך המנומקת והבהירה.

תודה.

Re: whip

ללא שם • 1 במאי 2006

שלגיה,
קיבלת את תשובתו המנומקת של Whip שאת לא מסוגלת להבין דברים שאת לא מרגישה בעצמך ואני מסכימה איתו שיש נשים שיכולות להבין רק מתוך עולם הרגשות שלהן ולא יכולות להבין את הרגשות של האחרות.
אם השאלה היא כללית לכולן יש נשים שיכולות לנסות להבין אחרות וכדאי לשאול את הנשים ולבדוק אם הן מרגישות השפלה ומה המניע שלהן.

אם תניחי אוטומטית שכולן מרגישות השפלה בכל פעם שגבר שהן לא רוצות מנסה את מזלו עם אישה אחרת את עלולה לטעות בהבנת הרבה מאוד נשים.
בקשר של יזיזות נמצאת גם אהבה כי לא שוכבים עם מי שלא אוהבים קצת.
קשר של יזיזות נמצא אצל הרבה מאוד נשים בגילאים שבין 20 ל 30.
הנשים האלה לא מרגישות מושפלות.
אם היזיז אומר לי כל הזמן שהוא מחפש חברה כמוני ואם הייתי מסכימה היה מפסיק לחפש אני לא יכולה להרגיש השפלה.
אם הייתי רוצה אותו הייתי לוקחת אותו.
אני לא רוצה אותו.
את צריכה לקבל מה שהנשים מספרות לך ולא להניח מראש שהן נהנות מהשפלה.
השפלה היתה בשבילי להתפשר על גבר שאני לא מאוהבת בו.

Whip​(שולט) • 1 במאי 2006

ללא שם,
לדעתי המצב שלך שונה לחלוטין ממה שדובר פה.
לך וליזיז אין מחויבות. בא סקס, עושים. לא בא - לא עושים.
את רוצה להכיר מישהו ולצאת איתו הערב - את לא צריכה אפילו להודיע ליזיז. קמה ועושה.
כנ"ל אם הוא יביא מישהי - איו מחויבות, אז אין השפלה...

קשר שולט-נשלט הוא שונה. יש מחויבות.
אם נקביל את מה ששלגיה תיארה למצב שלך, אז אפשר לשאול מה היית עושה אם הייתם חברים - האם עדיין היית מפרגנת לו ונשארת שם ומסדרת את החדר לפני שהוא היה מביא מישהי אחרת לשכב איתה?
מהיכרות עם עולם הנשים - מעטות היו עומדות בזה.
וגברים אפילו פחות.

ללא שם

gala • 1 במאי 2006

אני חושבת ששלגיה הבינה את הפואנטה ונדמה לי שאפילו הפנימה.
רק את משום מה חוזרת שוב ושוב על הדברים שלך בנסיון להשוות בין היזיזות הזו שאת מקיימת לבין נושא השירשור,שהוא מאזוכיזם נפשי נטו.שלא יכול להתקיים,שלא לדבר על להיות מסופק, כשאת מזדיינת עם ה"יזיז" שלך או לחילופין מגישה לו ולזיון התורן שלו כיבוד מדיי פעם.

מה שאת מתארת זה משחק,ונדמה לי,שלא לזה התכוונה שלגיה,אלא להרבה מעבר.

גאלה וwhip

שלגיה א ח ת • 1 במאי 2006

מזדהה עם תגובותיכם ל"ללא שם".

אכן, הכוונה הייתה ליחסי שולט/נשלטת ולא ליחסים של יזיזות שהם קלילים ובלתי מחייבים.

עץ החיים

nerissa​(אחרת) • 1 במאי 2006

זה מתחיל מגזע ומתפצל לו.
בהתחלה זה מתפצל ל.. גברים ונשים.
משם לדו מיניים.. משם להומוסקסואלים ולסביות (סתם דמיון פרוע. אל תריבו איתי על הסדר..)

וזה ממשיך להתפצל.
כל פיצול קטן כזה הוא חריגה מהנורמה. סטיה/נטיה. כל סטיה כזו יכולה להצביע על פתיחות ושונות בריאה או על.. "פצע" כלשהו. לא תמיד ובהכרח תגובת פיצול ל"פצע" שכזה מצביעה על משהו רע. על תופעה שצריך לתקן.. רק אנשי המיין סטרים יראו בכל הפציעות והפיצולים האלה - מומים.
אנחנו כבר יודעים שבהחלט אפשר למצוא את האושר, העונג ושלוות הנפש.. את השלמות גם בחוסר המושלמות.. גם אם יש לנו צלקות.

מאזוכיזם יכול להיות פיזי. מקובל יותר. נתפס יותר.
לחבורה העליזה שאת ואני חלק ממנה הרבה יותר קל לקבל פיצולים פיזיים שכאלה. גם האקסטרימים שבין המאזוכיסטים הפיזיים, עד כמה שיצמררו חלק גדול מהחבורה שלנו, עדיין מתקבלים בהבנה וסקרנות ולעיתים בהערצה וקנאה.

אלו המאזוכיסטים המנטאליים/רגשיים שקשה "לעכל", גם על ידי מאזוכיסטים פיזיים קיצוניים.

איך אפשר?

בדיוק כמו שאפשר להתענג מינית (תופעה פיזית) מכאב כזה או אחר, אפשר (לדעתי בלבד) להתענג נפשית מכאב נפשי. איך?
לא הצלחתי להסביר את העונג המיני שיש לי מכאב. את ההגיון. הצלחתי להגיע רק עד הצד הטכני - ז"א איך טכנית אני מזככת כאב לעונג מיני. לא יודעת. אין לי תשובה. אני מאמינה בכל לבי שזה קיים וזה לא מצביע על נשמה או נפש מקולקלות.
אחרי הרבה התחבטויות החלטתי שאני לא צריכה את הלמה.
אני אישה בריאה בגופי ובנפשי. אני מתענגת ממין קיצוני. ככה זה. קשה למישהו להבין זאת? אני לא חייבת הסברים.

אבל כמו שאמרתי - קל לנו יותר "להסביר" עונג מיני הבא מכאב.

למה החברה שלך מקבלת זאת ועדיין נמצאת שם? עדיין אוהבת ומקבלת?
כי ככה היא.

יש אתגר פיזי: סף כאב, סיבולת..
יש אתגר נפשי. גם הוא אתגר של סף כאב וסיבולת.
בשני המקרים צריכים לדעת מתי די.

כי יש משהו ממכר במלחמה הפנימית הזו בין הפירגון הטוטאלי לאהובך הבא מתוך אהבה ואמון וצורך לראות את אהובך מאושר ומתענג.. לבין הכאב הנוראי והצורב של הקנאה. של ההשפלה.
ויש כאלה, קוראים אותם מאזוכיסטים, שהמלחמה הזו.. שני כוחות הענק האלה המתנגשים שם בפנים - מענגים אותם נפשית.
לא במהלך הדברים, אולי. כשאני מנסה לחשוב על זה - יש עוצמה מדהימה ביכולת לנצח את הקנאה. ביכולת להתמודד ולקבל את הכאב הרגשי והנפשי.. ולצאת משם מחוזקת יותר אל.. החיים.

כולנו אקסטרימים, שלגיה. עצם הבחירה שלנו בבדסמ מצביעה על כך.
וגם אצלנו יש "גזע וענפים המתפצלים ממנו".
יש ביננו את הסקרנים שמסוגלים רק לפנטז על זה.
יש את קבוצת הדיאטטים.. שרק נוגעים בזה. ונילים קינקיים.
יש את הסאדיסטים/מאזוכיסטים הפיזיים..
.. ויש גם את המנטאליים שלדעתי הם העמוקים ביותר ביננו. הם אלה המתמודדים עם הקצה הכי עמוק ומפחיד.

בדיוק כמו שיהיה קשה לחמותי להבין את העונג המיני של מכאב, יהיה קשה לך להבין עונג נפשי מהשפלה. כי זה לא חלק ממך.
גם לי קשה. אבל אני מקבלת את זה - עם כל ההצטמררות שיש לי.

מה לעשות? יד על הדופק. תני לה לחיות את הבדסמ שלה. שימי לב איך היא בין לבין. היא מאושרת? טוב לה?

אז עזבי. אל תנסי לכפות עליה את מה שנתפס בעיניך ולדעתך אושר.