ונילי בדסמי(מתחלף)
|
לפני 18 שנים •
12 באוג׳ 2006
פנטזיות בלתי אפשריות עינבר כתב/ה: אני לא ראיתי חושבת שסאביות דורשות דום "כזה שהעולם קטן עליו",
"לא פגיע" , שלא עושה לעולם טעויות ואם כן, היא מפנטזת על משהו שלא קיים. באותה מידה דום שמחפש סופר-סאבית, שלא משנה מה הוא יעשה לה, היא תוכל לסבול את זה מתוך התמסרות ואהבה , מחפש פנטזיה ולא אדם. אני חושבת שפנטזיות בלתי אפשריות מובילות לקשר מסוכן. לעומת זאת, אני חושבת שהציפיה לא לשקר ולהפעיל מניפלוציות היא טבעית, הציפיה הזאת היא גם בדרך כלל הדדית. לגבי מבחנים כביכול, בניית אמון היא הדרגתית ודורשת זמן והתנסויות חיוביות. יש מי שמצפה שהסאבית קדם כל תבטח בו אחר כך תכיר אותו ותחווה אותו? אני מסכים איתך שפנטזיות בלתי אפשריות מובילות לקשר מסוכן וההערה הראשונה שכתבתי היתה על הסופר סאבית והגלוריפיקציה של ההתמסרות העמוקה בלי הגבולות. מניפולציות ושקרים הם טבעיים בכל קשר והשאלה היא רק אם הם ממטרה טובה או לצורך אחר. למשל: כשבת זוגי הופיעה עם תספורת א-סימטרית עם פסים בצבע מוזר ונראתה כאילו ברחה מהספר באמצע העבודה ושאלה בהתפנקות איך היא נראית התשובה היחידה שאפשר היה לומר שתמיד היא נראית יפהפיה. שקר? כן. הייתי שולח את הספר ללימוד חוזר של המקצוע. מניפולציה? כן. חשבתי על הסשן בערב ועל מריבה אם הייתי אומר את האמת או בכי תמרורים אם היתה יודעת מה חסר הכשרון עולל למראה שלה. אחרי כמה זמן התחלתי במניפולציות כדי שתשנה את התספורת בלי לערער את הבטחון העצמי שלה. מבחנים? אני לא עורך מבחנים מכוונים וגם מצפה מהסאבית לא לערוך מבחנים. האמת בקשר היא לעשות מה שרוצים ולא לתכנן מבחנים שהשולט יצליח בהם. כשאני מרגיש שבוחנים אותי זאת מניפולציה שתגרום לי לחשוב על הפסקת קשר כי זאת מניפולציה של שקר. המבחן הוא הקשר שמתקדם עם עיניים פקוחות אצל בני הזוג. |
|
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
|
לפני 18 שנים •
12 באוג׳ 2006
Re: זאלופון ולוטוס עינבר כתב/ה: אתם שום טוענים שדי בשכל ישר בשביל לא להפגע מיחסי שליטה,
להגיד את זה ולרמוז אתם למעשה מאשימים של הקורבן וגם מתנשאים עליו. אני מאוד שמחה בשבילכם שההתנסויות שלכם בשליטה היו חיוביות, אבל מכאן ועד לתאוריה שכל מי שהיו לו התנסויות שליליות היה יכול להמנע מהן, יש דרך ארוכה. אישית, לי קושי עצום עם השיפוטיות וההתנשאות שלכם. אני מסכימה על ההבחנה שאתם עושים בין אחריות ואשמה. בכלל , לאישה יש את היכולת לעשות בחירות ולהיות אחראית עליהן ועדיין, קיימים מצבים שבהן מצטמצמת היכולת שלה בגלל נסיבות חיצוניות. במצבים כאלה, גם אישה עם שכל ישר עלולה לטעות ולסכן את עצמה. הדוגמא הטובה והפשטנית ביותר שאני יכולה לעלות כרגע היא אדם שעובר בגשר מעל לנחל והוא יודע שהגשר יכול ליפול, הוא לוקח סכנה שהוא יפול למים, ירטב ויאלץ לשחות לחוף והוא מודע ליכולת שלו לעשות זאת וגם לסכנות. נניח שיש שהגיע באותה הזדמנות תנין לאותו נחל וטרף אותו, אז אתה יכול לטעון שבאחריותו היה לבדוק אם יהיו תנינים ואני יטען שלעולם לא ניתן לצפות הכל מראש, יכולות להיות הפתעות בחיים. לשולט שלי היו התפרציות זעם שקטות. זה אומר שהוא פתאום הרגיש פגוע ו/או פחד ממני והוא הרגיש כעס , זעם והתחיל לפגוע בי. לא היה מדובר בצעקות או אובדן שליטה בולט, זה היה יכול להיות באמצא שסן או סתם בבית קפה, הוא היה פוגע בצורה ארסית מתוחכמת וממוקדת, לא הייתה לי שום דרך לצפות את זה מראש או לזהות את המצב הנפשי הבעייתי שבו הוא נמצא. ולקח לי המון זמן להבין שזה לא משנה כמה אני אסביר לו, הוא פשוט לא שולט בעצמו כאשר הוא פוגע בי. דבר נוסף שאני רוצה להדגיש היא אחריות של השולט, אני מצטערת מאוד, אבל יש כאן קצת התממות. זה שהנשלטת אחראית לבחור, להשתמש במילת ביטחון וכו' לא אומר שהשולט יכול לעשות כרצונו ולפגוע במי שהוא רוצה. מי שבאמת לא מעוניין לפגוע באישה שאיתו, לא סביר שיתעלל בה צריך להבין שBDSM זה גם משהו שלומדים כל הזמן, גם ככלל, אתה לומד תחומי חדשים ותופעות חדשות וגם כפרט, אתה לומד כל הזמן את בת הזוג שלך להתנסות. מתעללים, ככלל, יתעלמו ממאפיינים יחודיים של בת זוגם. האחריות העצמית מתבטאת בכך שמדי פעם אתה עוצר ובודק האם אתה מאושר, האם דברים הולכים כמו שאתה רוצה או האם אתה מתפשר. כאשר אתה עושה זאת אתה משווה את המצב הקיים למצב שאליו שאפת מה שאומר שהחישוב הזה אמור להיות נטול רגש ולכן להשפעות החיצוניות לא אמור להיות בו מימד. הפסקה האחרונה בדבריך אף מחזקת את הטענה הזו. לא מדובר בהתנשאות אלא, שוב, בלקיחת אחריות על חייך. כמו שיש סאביות שמעדיפות להמשיך ולסבול ורק אח"כ להאשים את העולם על טעותן, יש אנשים שנשארים במקום העבודה שלהם כל החיים גם אם לא כל כך טוב להם שם ועל ערש דווי מצטערים על כך מכאן שזהו אינו מאפיין של המערכת הבדס"מית אלא מאפיין של חלק מהאנושות. אז נכון, זה נחשב מתנשא ואולי אפילו פולני לומר "אמרתי לך שיש דרך אחרת" אבל גם אם לא נזכיר אותה בקול- היא קיימת וכן, דרוש עבורה הפעלת שכל ישר. לכל חוויה בדס"מית שלי נכנסתי בעיניים פקוחות, ומעולם לא היה לי רצון בדום-פנטזיה-יודע-כל אלא במישהו שרואה את הבדס"מ כתבלין מעניין לזוגיות. כאשר לא מחפשים לשחק את הפנטזיה האולטימטיבית אלא לדאוג באופן מאד אגואיסטי להנאה האישית , וכשמרגישים שזה לא מה שחיפשת לא פוחדים לקום וללכת כנראה שלא נופלים למלכודות. כשאדם עובר מעל גשר הוא מעריך את סיכויי הגשר ליפול. אם הסיכוי גבוה רוב האנשים שאני מכירה יחפשו דרך אחרת למעבר. אם הוא בחר לעבור אני מקווה בשבילו שהוא יודע לשחות. התנין במקרה הזה לא מקביל לשום דבר שקורה במערכת יחסים מלבד התפרצות מחלה פסיכוטית או אונס שאותם אי אפשר לצפות (למרות שגם במחלה פסיכוטית יש שלבים). אני מסכימה שאי אפשר באמת לצפות הכל, אבל אפשר ורצוי להיות קשוב לסביבה. גם בניתוח של מערכת היחסים שעברת את לא מתייחסת לאיך שאת בחרת להתעלם מנורות האזהרה, אלא לכך שהוא לא הקשיב להסברים שלך. הרבה יותר קל לבקר אחרים מאשר את עצמך, מי כמוך יודעת. אני לא מכירה אף אדם שפוי בקהילה הזו שחושב שאין אחריות לשולט ושיש לו לגיטימציה לפגוע. אם יש קונצנזוס אחד בקהילה - הרי הוא. הקונצנזוס נשבר כאשר דנים באחריות הנשלטת. אני טוענת שהאחריות לא נגמרת בהחזקת מילת בטחון בבוידעם, אלא קיימת לכל אורך מערכת היחסים. |
|
|
פרנקי
|
לפני 18 שנים •
12 באוג׳ 2006
Re: זאלופון ולוטוס
[quote=
האחריות העצמית מתבטאת בכך שמדי פעם אתה עוצר ובודק האם אתה מאושר, האם דברים הולכים כמו שאתה רוצה או האם אתה מתפשר. כאשר אתה עושה זאת אתה משווה את המצב הקיים למצב שאליו שאפת מה שאומר שהחישוב הזה אמור להיות נטול רגש ולכן להשפעות החיצוניות לא אמור להיות בו מימד. הפסקה האחרונה בדבריך אף מחזקת את הטענה הזו. לא מדובר בהתנשאות אלא, שוב, בלקיחת אחריות על חייך. כמו שיש סאביות שמעדיפות להמשיך ולסבול ורק אח"כ להאשים את העולם על טעותן, יש אנשים שנשארים במקום העבודה שלהם כל החיים גם אם לא כל כך טוב להם שם ועל ערש דווי מצטערים על כך מכאן שזהו אינו מאפיין של המערכת הבדס"מית אלא מאפיין של חלק מהאנושות. אז נכון, זה נחשב מתנשא ואולי אפילו פולני לומר "אמרתי לך שיש דרך אחרת" אבל גם אם לא נזכיר אותה בקול- היא קיימת וכן, דרוש עבורה הפעלת שכל ישר. לכל חוויה בדס"מית שלי נכנסתי בעיניים פקוחות, ומעולם לא היה לי רצון בדום-פנטזיה-יודע-כל אלא במישהו שרואה את הבדס"מ כתבלין מעניין לזוגיות. כאשר לא מחפשים לשחק את הפנטזיה האולטימטיבית אלא לדאוג באופן מאד אגואיסטי להנאה האישית , וכשמרגישים שזה לא מה שחיפשת לא פוחדים לקום וללכת כנראה שלא נופלים למלכודות. כשאדם עובר מעל גשר הוא מעריך את סיכויי הגשר ליפול. אם הסיכוי גבוה רוב האנשים שאני מכירה יחפשו דרך אחרת למעבר. אם הוא בחר לעבור אני מקווה בשבילו שהוא יודע לשחות. התנין במקרה הזה לא מקביל לשום דבר שקורה במערכת יחסים מלבד התפרצות מחלה פסיכוטית או אונס שאותם אי אפשר לצפות (למרות שגם במחלה פסיכוטית יש שלבים). אני מסכימה שאי אפשר באמת לצפות הכל, אבל אפשר ורצוי להיות קשוב לסביבה. גם בניתוח של מערכת היחסים שעברת את לא מתייחסת לאיך שאת בחרת להתעלם מנורות האזהרה, אלא לכך שהוא לא הקשיב להסברים שלך. הרבה יותר קל לבקר אחרים מאשר את עצמך, מי כמוך יודעת. אני לא מכירה אף אדם שפוי בקהילה הזו שחושב שאין אחריות לשולט ושיש לו לגיטימציה לפגוע. אם יש קונצנזוס אחד בקהילה - הרי הוא. הקונצנזוס נשבר כאשר דנים באחריות הנשלטת. אני טוענת שהאחריות לא נגמרת בהחזקת מילת בטחון בבוידעם, אלא קיימת לכל אורך מערכת היחסים.[/quote] כל מילה בסלע ! |
|
|
עינבר
|
לפני 18 שנים •
12 באוג׳ 2006
Re: זאלופון ולוטוס Black Lotus כתב/ה: גם בניתוח של מערכת היחסים שעברת את לא מתייחסת לאיך שאת בחרת להתעלם מנורות האזהרה, אלא לכך שהוא לא הקשיב להסברים שלך. הרבה יותר קל לבקר אחרים מאשר את עצמך, מי כמוך יודעת. אין לי מושג מה גורם לך לכתוב כזה דבר. אני רק יכולה לנחש. |
|
|
|
עינבר
|
לפני 18 שנים •
12 באוג׳ 2006
ובחזרה לנושא השרשור
דינמיקה של התעללות היא דינמיקה שבה צד אחד פוגע בצד השני.
בלי קשר לאחריות שיש לצד הנשלט במערכת יחסים , לצד השולט יש אחריות לשים לב שהוא לא מתעלל בצד הנשלט. בדינמיקה של התעללות בדרך כלל הצד הסאבית לא מודעת לכך שהיא נמצאת בקשר של התעללות ולא ביחסי שליטה. על כן היא נשארת ועל כן היא מגלה בידעבד שזאת הייתה התעללות. בסופו של דבר אני לא חושבת שאנשים יכולים או צריכים לשבת כל שבוע ולנתח את הקשר בהתעלמות מהרגשות להיפך, מהניסיון שלי, רגשות הן נורות האזהרה הטובות ביותר שיש, רגשות של פחד, בלבול, התרגשות יתר, איבוד עניין בסביבה ו/או ערעור הבטחון העצמי, מבדלות בין יחסי שליטה לבין התעללות. וכתבתי על כך בשרשור המצורף בזאת: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=15605 אני חושבת שאם דומים חוששים שיאשימו אותם בידעבד בהתעללות, הגענו למקום לא רע בכלל. גם דומים צריכים לדעת שיש סכנה. אני בטוחה שמי שמקשיב, שמי ששם לב לשותף לו, לא יהפוך למתעלל. ומי שכבר התעלל במישהי, עדיף שחגלה את זה בדיעבד, מאשר אף פעם. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 18 שנים •
12 באוג׳ 2006
Re: ובחזרה לנושא השרשור עינבר כתב/ה: דינמיקה של התעללות היא דינמיקה שבה צד אחד פוגע בצד השני.
בלי קשר לאחריות שיש לצד הנשלט במערכת יחסים , לצד השולט יש אחריות לשים לב שהוא לא מתעלל בצד הנשלט. מסכים. ציטוט:
בדינמיקה של התעללות בדרך כלל הצד הסאבית לא מודעת לכך שהיא נמצאת בקשר של התעללות ולא ביחסי שליטה. על כן היא נשארת ועל כן היא מגלה בידעבד שזאת הייתה התעללות. עם זה יש לי בעיה. הביטוי "דינמיקה של התעללות" כפי שאני חווה את השימוש שלך בו דומה בעיניי לביטויים כמו "שטיפת מוח" וכדומה, שכולם מנסים לעשות הפרדה בין מצב רגיל של אינטראקציה ושכנוע לבין מצב כמו מאגי שבמסגרתו מישהו מכשף מישהו אחר באופן שמהאחר ניתנת יכולתו לבחור. ההפרדה הזו מלאכותית בעיניי. לא שאינני מסכים איתך שמדובר במצב שלא תמיד קל לסאבית להודות בו או לשנות אותו, ואני בהחלט סבור כמוך שאופי האינטרקציה שלה עם הדום משפיע על מחשבתה והאופן בו היא תופסת דברים. אלא שלדעתי אין כאן, בבסיס, שום דבר שונה מאינטרקציות שגרתיות בין כל שני בני אדם בעולם. בכל אינטרקציה יש גורמים רגשיים ופסיכולוגיים שמשפיעים על האופן בו הצדדים תופסים, מרגישים ומגיבים. השוני נובע לא מ"דינמיקה" או "שטיפת מוח" אלא מאופיים של שני האנשים ושל האינטרקציה ביניהם ומהדרך בה גורמים אלו משפיעים זה על זה. ציטוט:
בסופו של דבר אני לא חושבת שאנשים יכולים או צריכים לשבת כל שבוע ולנתח את הקשר בהתעלמות מהרגשות להיפך, מהניסיון שלי, רגשות הן נורות האזהרה הטובות ביותר שיש, רגשות של פחד, בלבול, התרגשות יתר, איבוד עניין בסביבה ו/או ערעור הבטחון העצמי, מבדלות בין יחסי שליטה לבין התעללות. מסכים. רגשות הם חלק חשוב מאד מהשיפוט הערכי של מה טוב לנו ומה רע לנו וצריכים להכנס לניתוח של "האם כדאי לי להשאר בקשר הזה". עדיין, הניתוח עצמו והבחירה שבסופו חשובים. |
|
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 18 שנים •
12 באוג׳ 2006
לא קוראי מחשבות, אבל... Whip כתב/ה: עינבר, את כותבת
עינבר כתב/ה: מה שברור ש BDSM...זה לא להשפיל מישהי כל הזמן, עד שהיא תגיע לתחושה שהיא חסרת ערך. BDSM זה גם לא למחוק את האישיות של מישהי עד שהיא לא תוכל להתנגד לך. .... לעומת זאת, יש נשים שיש להן צורך בהשפלות, שזה מה שעושה להן את זה. שבשבילן השפלות זה הדבר הכי מעורר מינית שאפשר. מהצד של השולט איך אפשר לדעת, אם היא לא אומרת? אני משפיל. ויש כאלה שתחושת "חסרת ערך", "כל הזמן" זה מה שעושה להן את זה. יש פוסטים, מבלי להזכיר שמות, שמתארים ממש את זה. והן שם ב ג ל ל זה, לא למרות זה. אז איך אפשר לדעת מתי זה די, אם היא לא תרים את הדגל? דילמה קשה, בתור שולט. לא רוצה לנצל חסרת אונים, לעשות מעשה שמקביל לאונס, אבל מבלי אינדיקציות ברורות זה בעייתי. אני סומך על שיקול דעתה, על העובדה שהיא תעצור כשזה יהיה יותר מדי. כי אין קוים ברורים בהשפלה. זה לא משחקי מחטים או דם, יש או אין, עושים או לא. השפלה היא הדרגתית, ולא פעם תוארו בבלוגים נקודות השבירה של השפחה - עד כאן! אני אגיד לו...בעצם..לא. נעים לי כאן, נכון לי כאן. הגבולות משתנים וזזים כל הזמן, בהתאם ליום, לשעה, לאוירה ולPMS. אז תגידו אם זה יותר מדי. אנחנו דומים, לא קוראי מחשבות. בעיני, חלק מהתפקידים של שולט/ת הם ליצור את האוירה שמאפשרת תקשורת פתוחה לגבי מה שמתרחש בסשן ובעקביותיו. בעיני, חלק מהאחריות של שולט/ת הוא להבהיר שהוא יוכל להתמודד עם כל מחשבה או תחושה שיש לנשלט/ת שהם בוחרים לשתף בה - כולל כאלו שיש בהן שיחה על בעיות, תקלות וכלשונות. מי שהשליטה שלהם איננה כה שבירה שהיא תיסדק מכל מילה, מי שאינם מפחדים - יודעים גם להקשיב, לברר, לשנות ולתקן. |
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
12 באוג׳ 2006
זאולופון
יש בדינמיקה של התעללות, משהו, שפוגם קשות בכושר השיפוט שמה. זה לא מערכת יחסים מתובלת בדסם בכלל בכלל. השירשור הזה נפתח עם הקשר, ידוע וברור כמעט לכולם. בדינמיקה שם, השולט ההוא, פועל מאד לאט, ממש לגמרי לאט. הוא מתקדם צעד אחרי צעד, למקום של חוסר ביטחון עצמי, של מגניפיקציה של חסרונות. במקום שאליו השפחות מגיעות, הן מגיעות אליו, עם כושר שיפוט לקוי ביותר. הן משוכנעות שהפגם הוא בן בכלל. הן משוכנעות, זהשולט שלהן מנסה בכל כוחו לעשות להן טוב. זה הן, שדופקות את העסק, בתפיסתן. הן בכלל לא שמות לב, שהן מתדרדרות. הן לא שמות לב, שמצבן קודם לכן, היה הרבה יותר טוב. הן רק שמות לב, שהן, בגלל פגמיהן המועצמים, גורמות לכל כך הרבה קשיים, למאסטר שלהן, לעזור להן, לצאת מהמקום הלא טוב, בו היו עוד לפני ההכרות איתו. הן לא מבחינות בכלל, שמצבן רק מיתדרדר. זו דינמיקה של התעללות. כשעושים את זה יעיל כל כך, כמו שההוא עושה, זה פשוט עובד. זה לא יאומן בכלל, למי שלא חזה בזה קורה מול עיניו, שזה עובד, וכמה. ואתה יודע מה ? אין לי קורטוב אשמה שאותה שיפחה שמה. צריך להיות סופר מנית שמה, כדי להבחין בתהליך. זה נכון, ואתה צודק לגמרי, שצריך ללכת ולדרוש פה בתוקף, לאחריות השיפחה למצב שלה. עדיין, ללכת ולהורות באצבע מאשימה, על כאלה שעברו התעללות, זה מעשה לא ראוי לדעתי. אני מציע, שנצביע בעדינות, כאן, על אחריות השיפחה, להתעללות. וניתן את הלגיטימציה, לשיפחה לשפוט, מה מידת האחריות שלה במקרה. יש מקרים, בהן, צועק לי מהכתוב, שיש פה התמסכנות של השיפחה, וגלוריפיקציה של השליטה שהיתה שמה. של הבדסם בכלל. אבל אני נזהר מאד בדברי מולה, ממש נזהר. דווקא בגין העובדה, שראיתי מקרים, ולא מעט כאלה, בהן, אני השתכנעתי, שלא יכלו לעמוד שמה, ולהכיר בעובדה, שמתעללים בהן. |
|
|
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
|
לפני 18 שנים •
12 באוג׳ 2006
צ'יטה, ההבדל בתפיסה שלי לגבי אותן שפחות ספציפיות הוא שלא שהן לא יכלו להכיר בעובדה אלא שהן לא רצו להכיר בעובדה למרות מליון נורות האזהרה והאזהרות המפורשות מפי מי שהתוודע לשיטת אור וניסה להזהיר אותן.
אני נוטה להאמין שרחמים פחות מועילים בראייה לעתיד מניתוח והבנת הכשלים ובעת הצורך גם הפניץ אצבע מאשימה. ענבר : ציטוט: אני חושבת שאם דומים חוששים שיאשימו אותם בידעבד בהתעללות,
הגענו למקום לא רע בכלל. גם דומים צריכים לדעת שיש סכנה. אני בטוחה שמי שמקשיב, שמי ששם לב לשותף לו, לא יהפוך למתעלל. ומי שכבר התעלל במישהי, עדיף שחגלה את זה בדיעבד, מאשר אף פעם. הכח של סאביות להכריז על עצמן ככאלו שעברו התעללות שקול מבחינתי לכח הקיים כיום עבור נשים לצעוק על הטרדה מינית גם במקרים גבוליים או סתם מתוך רצון לנקום. אני מקווה מאד שלא הגענו למקום הזה ואם כן, אני חושבת שהגענו למקום רע מאד כי הוא עשוי להשכיח מאנשים שיש גם חוסר התאמה בציפיות ולא רק התעללות, בדיוק כמו שיש מחמאותולא רק הטרדות מיניות. ציטוט: אין לי מושג מה גורם לך לכתוב כזה דבר. אני רק יכולה לנחש
את לא צריכה לנחש, אומר לך: אני פשוט קוראת את מה שאת כותבת ומה שגורם לי לכתוב כך מכונה "תהליך הסקת מסקנות". |
|
|
|
ונילי בדסמי(מתחלף)
|
לפני 18 שנים •
12 באוג׳ 2006
אם אתה מדבר על הכת ההיא
היה קל לזהות מראש סימנים של כת לפני שמצטרפים אליה אבל לא כל אחת יודעת שכתות הן דבר גרוע ויש מחשבה מוטעית שיש מקרים שכת יכולה ליצור דינמיקה של צמיחה.
זו מחשבה מוטעית לגמרי. כתות הן דבר רע. אם תקח מאמר פשוט על כתות תזהה בדיוק את כל הסימנים של מה שכתבת ועוד יותר. היו שם עוד סימנים של כת שהבטיחו שליטה. ברגע שנכנסים לכת וחושבים שיכולים להצטרף בלי להפגע מגלים שמתחילה דינמיקה של התעללות וקשה לעזוב כת. מה שקרה בהקשר הזה הוא מעבר ליחסים בין שולט ונשלטות אלא הצטרפות לכת שלמה עם גורו דום וסגנים דומים ועבדים ושפחות, סאביות עליונות וסאביות משנה, מעמדות ומבנה חברתי שלם. עוד אנשים שעזרו למבנה החברתי הזה של הכת הוא כל אותם אנשים שהופיעו לטקסי הקילור ולמסיבות ונתנו לו הכשר חברתי בעיני משתתפי הכת. אחרי שאנשים או נשים מצטרפים לכת קשה להוציא אותן משם ללא מאמץ אבל אני מקווה שרוב הסאביות לא מצטרפות לכתות עם מעמדות של סאבית אחראית וסאביות משנה ודום גורו ראשי עם סגנים שעורכים את טקסי הקילור והמסיבות. |
|
|