SPENKY{שייכת} |
לפני 17 שנים •
12 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
12 בנוב׳ 2007
SPENKY{שייכת} • 12 בנוב׳ 2007
וול, אושינקה
להכין לו ארוחת צהריים באמצע "צעירים" זה אקסטרים קיצוני, אני לא מבשלת ואין לי טלויזיה, אבל לא בזה אנחנו עוסקים נכון? הבדסמ אצלך הוא בתוך מערכת של נישואים ואתם מתנסים, מתבלנים נכון? עד שהוא הגיע למשהו שקשה לך לציית בו... איך שאני מסתכלת על זה , אני במקום שונה ממך (לא טוב או רע יותר- שונה) , מצד שני ציות עיוור זה לא בדיוק הצד החזק שלי, מצד שלישי ונראה לי שגם בודינקה וגם אייב יסכימו איתי- א. כמו שבודי אמר ציות מקבלים כמו גם התמסרות ב. נכון שהתמסרות וציות זה הראשית והבסיס אבל לכן אתה מעביר את השפחה שלך תהליך, בו נבנים אמון ואהבה, בו אתה מבסס את השליטה לפני שאתה מתפנה לחקר גבולות רחוקים לא? זה תהליך של שניים |
|
IvoryDom |
לפני 17 שנים •
12 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
12 בנוב׳ 2007
IvoryDom • 12 בנוב׳ 2007
SPENKY כתב/ה: וול, אושינקה
להכין לו ארוחת צהריים באמצע "צעירים" זה אקסטרים קיצוני, אני לא מבשלת ואין לי טלויזיה, אבל לא בזה אנחנו עוסקים נכון? הבדסמ אצלך הוא בתוך מערכת של נישואים ואתם מתנסים, מתבלנים נכון? עד שהוא הגיע למשהו שקשה לך לציית בו... איך שאני מסתכלת על זה , אני במקום שונה ממך (לא טוב או רע יותר- שונה) , מצד שני ציות עיוור זה לא בדיוק הצד החזק שלי, מצד שלישי ונראה לי שגם בודינקה וגם אייב יסכימו איתי- א. כמו שבודי אמר ציות מקבלים כמו גם התמסרות ב. נכון שהתמסרות וציות זה הראשית והבסיס אבל לכן אתה מעביר את השפחה שלך תהליך, בו נבנים אמון ואהבה, בו אתה מבסס את השליטה לפני שאתה מתפנה לחקר גבולות רחוקים לא? זה תהליך של שניים ראשית אני מסכים כי צייתנות מקבלים כמו התמסרות מה הקשר לדיון שלנו ? מה רע בציות עיוור במקום שיש בו אהבה ואמון מוחלטים. |
|
SPENKY{שייכת} |
לפני 17 שנים •
12 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
12 בנוב׳ 2007
SPENKY{שייכת} • 12 בנוב׳ 2007
לא רע אבל זה לא מה ששאלת.
שאלת איפה גבול הצייתנות בשם האהבה והאם אהבה היא הכרח ליחסי שליטה בעיננו. אז הנה- בעיני אהבה הכרחית, כי בלעדיה הציות שלי לא בא לידי ביטוי. אבל, זה סובייקטיבי לא? יש נשלטות שיכולות בלי, יש שולטים שחושבים אחרת ממני. |
|
תופס גלי הגובה |
לפני 17 שנים •
12 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
12 בנוב׳ 2007
תופס גלי הגובה • 12 בנוב׳ 2007
אמון הכרחי ליחסי שליטה, אבל אהבה לא הכרחית. שליטה יכולה לבוא מצורך בהרגשת ההתמסרות וקבלת ההתמסרות. שליטה יכולה לבוא מאהבה.
מתיחת הגבולות נעשית בהדרגה, בלי הגבולות הקשיחים. צייתנות לדברים שהיא רוצה לציית מביאה לקשר שליטה רדוד. הצייתנות היא לדברים שהנשלטת צריכה, בלי לדעת שהיא רוצה אותם. השולט יודע מה הצרכים האמיתיים שלו ושלה. למשל: הנשלטת חרדתית בגלל שהיא פוחדת מיחס החברה ולא מוכנה לפומביות. השולט מותח בהדרגה את הגבול עד שהנשלטת מוכנה לפומביות. הנשלטת מאבדת את החרדות החברתיות שלה וזוכרת את הרגשת הספייס בפומביות. |
|
IvoryDom |
לפני 17 שנים •
12 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
12 בנוב׳ 2007
IvoryDom • 12 בנוב׳ 2007
SPENKY כתב/ה: לא רע אבל זה לא מה ששאלת.
שאלת איפה גבול הצייתנות בשם האהבה והאם אהבה היא הכרח ליחסי שליטה בעיננו. אז הנה- בעיני אהבה הכרחית, כי בלעדיה הציות שלי לא בא לידי ביטוי. אבל, זה סובייקטיבי לא? יש נשלטות שיכולות בלי, יש שולטים שחושבים אחרת ממני. אני שמח לקרוא את מה שכתבת. |
|
Nymphaea(נשלטת){זיעויה} |
לפני 17 שנים •
13 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
13 בנוב׳ 2007
Nymphaea(נשלטת){זיעויה} • 13 בנוב׳ 2007
תופס גלי הגובה כתב/ה: אמון הכרחי ליחסי שליטה, אבל אהבה לא הכרחית. שליטה יכולה לבוא מצורך בהרגשת ההתמסרות וקבלת ההתמסרות. שליטה יכולה לבוא מאהבה.
מתיחת הגבולות נעשית בהדרגה, בלי הגבולות הקשיחים. צייתנות לדברים שהיא רוצה לציית מביאה לקשר שליטה רדוד. הצייתנות היא לדברים שהנשלטת צריכה, בלי לדעת שהיא רוצה אותם. השולט יודע מה הצרכים האמיתיים שלו ושלה. למשל: הנשלטת חרדתית בגלל שהיא פוחדת מיחס החברה ולא מוכנה לפומביות. השולט מותח בהדרגה את הגבול עד שהנשלטת מוכנה לפומביות. הנשלטת מאבדת את החרדות החברתיות שלה וזוכרת את הרגשת הספייס בפומביות. איך שהוא זה נראה לי מתיחת גבול קצת מסוכנת, אם חרדה מעורבת בענין ולא חשש. |
|
תופס גלי הגובה |
לפני 17 שנים •
13 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
13 בנוב׳ 2007
תופס גלי הגובה • 13 בנוב׳ 2007
הכל נעשה בשלבים, בSSC ובהדרגה.
יש מילת ביטחון לעצירה מוחלטת בכל שלב. |
|
נוריתE |
לפני 17 שנים •
13 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
13 בנוב׳ 2007
נוריתE • 13 בנוב׳ 2007
חשבתי על זה הרבה, קראתי, את רוב התגובות(מישתדלת להתמקד בעיניניות)
ולקח לי זמן להגיב כי אני יודעת שלא כל מה שאגיד כאן ימצא חן לאנשים אבל, בכל אופן. מה זה בכלל"אהבה בידסמית" לשם מה צריך אותה ואם זה בכלל אמיתי החינוך החיברות האנושי במשך עשרות אלפי שנים(גם לפני ימי המערות) היה גבר מגן אישה מוגנת גבר לא יפגע במי שהוא אוהב אישה לא תאהב גבר שפוגע בה ובטח שלא תישאר איתו והמשכנו ל אסור לגבר לפגוע במי שהוא אוהב אסור לאישה להיות עם אחד שכזה ועוד ל גבר לא אמור לפגוע במי שהוא אוהב ואישה לא אמורה לאהוב אחד שכזה ובטח שלא להשאר איתו. ככה זה, לרוב בחברה ה"רגילה" או "התקינה"(למה במרכאות?כי במערכות יחסים אחרות שלא בידיסמיות, גם אנחנו בדיוק כאלו) אצלנו בעצם היוצרות התהפכו,בגלל עצם ומהות העיניין וכל מה שכרוך זו במערכות היחסים שלנו אבל בני אדם לא מסוגלים להתקם בלי רגשות והגדול שבהם, הוא האהבה,(אלא אם כן יש להם איזו פתולוגיה נפשית או הם "סתם" יוצאי דופן.) אז בניגוד לכל הלעיילים יוצא אצלנו שאין בידיסמ ללא אהבה או לפחות רגשות איכפתיים כל שהם והיות שכולנו מסכימים שאנחנו לא שייכים לקטגוריית "גבר מכה אישה מוכה" ולא לזאת הפתולוגית אז יוצא ש..אנחנו עושים איזו שהיא רציונליזציה לכל העיניין(וזה טיבעי) אני אוהב אותך(או, איכפת לי ממך) למרות שאני *מכאיב לך,כי הרי, אם לא הייתי אוהב אותך(או,אם לא היה איכפת לי ממך) לא הייתי עושה לך את זה* ואת הרי אוהבת את ז ואותי כי אם לא אז הרי לא היית נותנת לי לעשות לך את הדברים האלו (כש *מכאיב ו *זה יכולים להיות מוחלפים בכל מילה הקשורה לסיטואציה שהיא ,מכאיב מלמד מדריך מורה וכ'וד ,מכאיב, משפיל וכל הללו) ו עוד הוא חייב לאהוב אותי(או שיהיה לו איכפת ממני) למרות שהוא מכאיב לי, כי אם לא היה אוהב (או לא היה לו איכפת ממני) הוא לא היה מסוגל לעשות את זה (או,לא היה עושה) ואני אוהבת אותו לכן אני מסכימה לכל זה, כי אם לא הייתי אוהבת אותו לא הייתי נותנת לו לעשות לי את הדברים האלו. שני טיעונים סיבוביים (כימעט) מושלמים. וזאת בסך הכל דוגמה לאנושיות ובתכלס זה לא משהו פסול הבעיה אמיתית היתה מתחילה ,אם היינו עושים הכל בלי לדבר בכלל על אהבה ועל רגשות, אבל העיניין בכלל הוא וכאן ישנה בעיה שרק נישלטות ונישלטים לפעמים) מדברות על האהבה הזאת ,כותבות מצהירות ודנות (חוצ מהיוצא דופן שכאן שאומר שהרעיון בא לו בעצם מאישה.) כאילו זה טיבעי שנישלטת תאהב אבל זה ברור מאיליו שגם שולט אוהב? אם מישהי תשאל את האדון שלה ,"אתה אוהב אותי"? ואם הוא יחליט לענות לה בממקום להוריד לה כאפה על המקום בגלל החוצפה,אז רוב הסיכויים שהוא יגיד לה שכן (גם אם הוא יחשוב אחרת) כי אם הוא יגיד לה לא אז היא תעזוב אותו,כמעט במאה אחוז מהפעמים אבל הוא לא יטרח לשאול אותה אם היא אוהבת, כי הרי זה ברור ששפחה חייבת לאהוב את האדון שלה ותעשה הכל בשם האהבה הזאת.כי אם היא לא היתה אוהבת אותו היא לא היתה איתו. וזה בכלל מעלה שורה של שאלות אחרות ממה שהאייבורי העלה פה מהתחלה. |
|
T Bone |
לפני 17 שנים •
13 בנוב׳ 2007
לפני 17 שנים •
13 בנוב׳ 2007
T Bone • 13 בנוב׳ 2007
רק התגובה האחרונה עייפה אותי ובלי לקרוא את הקודמות ...
בכל מקרה כל קשר אינטימי כל שהו לא יחזיק מעמד ללא אהבה שזה אומר כימיה מצויינת והדדית ... ופשרות משני הצדדים ... הצד הנשלט בד"כ מתפשר יותר ומתמסר יותר ... וכשיש אהבה הוא יתמסר טוטאלית ... אבל אם הצד השולט אוהב גם כן או לפחות יש בו טיפת הגינות הוא לא יתן לצד הנשלט ליפול ולוותר על הכל ... עקב עצלנותי בחורף אפסיק פה ... אם יש עוד שאלות ... בבקשה אל תשאלו אותי ... זזתי לישון |
|
קליבר(שולט) |
לפני 17 שנים •
13 בנוב׳ 2007
Re: קרדיט
לפני 17 שנים •
13 בנוב׳ 2007
קליבר(שולט) • 13 בנוב׳ 2007
IvoryDom כתב/ה: לנימפאה על המחשבות.
כן מגיע לה תמיד קרדיט על המחשבות .. |
|