Tish Adams
|
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
קבלתי הודעה פרטית משיר כאב ואני מוצאת לנכון להתנצל בפניה על שהפלתי דווקא עליה את עניין הקיטורים.
הסברתי לה מאיפה זה בא. מסתבר (כמו שאני חושבת שקרה עם הייליני וטיצ'ר), כתבתי את זה לאדם שכן עוזר ועושה. Tame לדעתי, יש הרבה מקומות בהם זה יכול לבוא ליידי ביטוי. בתור התחלה, אנשים מדברים על הרצאות ומאנצ'ים. סדנאות למידה. זה דבר שמצריך ארגון והשקעה לא רק כספית. אתה רואה אנשים מתנדבים לעשות את זה? |
|
|
שיר כאב(שולטת){סוליקר}
|
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
Tish Adams כתב/ה: קבלתי הודעה פרטית משיר כאב ואני מוצאת לנכון להתנצל בפניה על שהפלתי דווקא עליה את עניין הקיטורים.
הסברתי לה מאיפה זה בא. מסתבר (כמו שאני חושבת שקרה עם הייליני וטיצ'ר), כתבתי את זה לאדם שכן עוזר ועושה. Tame לדעתי, יש הרבה מקומות בהם זה יכול לבוא ליידי ביטוי. בתור התחלה, אנשים מדברים על הרצאות ומאנצ'ים. סדנאות למידה. זה דבר שמצריך ארגון והשקעה לא רק כספית. אתה רואה אנשים מתנדבים לעשות את זה? טיש, פספסת לחלוטין את הנקודה המקורית שלי, שלא היתה "עזרה" אלא "מוסדות מאורגנים". יש הרבה מאד עזרה הדדית בין העוסקים בתחום. אבל למיטב ידיעתי אין אף *ארגון* שעוסק בזה ונגיש לכולם. הכל על בסיס אישי או נקודתי. קהילה ניכרת במוסדותיה! אין שום דבר ממוסד בעניין בישראל נכון לעכשיו. אולי כי אנשים כאן מעדיפים לראות את עצמם כפורצי מסגרת? אולי כי הנפת דגל ההגשמה והמיצוי העצמיים גוררת בהכרח התמקדות בפרט ובתועלת שהוא מפיק? |
|
|
Venus in Furs(מתחלף)
|
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
ברור שאנחנו קהילה. רובנו עשינו אחד את השני בשלב כזה או אחר, ואם עוד לא עשינו עד הפנסיה או אחריה בטוח נעשה.
אני מפנטז על בית האבות הקהילתי שיקום יום אחד, ואיך אעבור עם ההליכון כל יום עוד חדר ועוד קומה, לעשות את כל אלו שמסיבות כאלו ואחרות (שעד אז כבר לא יהיו רלוונטיות כי כולנו נהיה כבר זקנים וחולים ומגעילים במילא) לא הספקתי לעשות בשנותי ובשנותיהן המוצלחות יותר. יש לנו מוסדות, הדאנג'ן הי"ד, הספייס, הליין של אורלי, קטסטרופה... הידע והנסיון של טיצ'ר, השוטים הזוהרים של באדי, יעלי הברמנית... יש לנו מלשינון מהדור השלישי שמתקתק בלי עין הרע כמו שעון שוויצרי על סטריואידים, יש לנו כבר היסטוריה צנועה ואף מיתולוגיה בחיתוליה, יש הרבה עזרה הדדית ובינאישית, (וגם הרבה השלכת בוץ ורפש, כמו במשפחות הכי קרובות) יש לנו מידע רגיש וסודי זה על זה יש לנו היכרות עם אחדות/עשרות/מאות סוטים אחרים (בהתאם לותק ההשתכשכות הביצתית) יש לנו אתרים משלנו בקרוב תהיה לנו שכונה משלנו לכשתושלם ההשתלטות הבדסמית על פלורנטין ושאר הדרום הקינקי ואנחנו קהילה. לא כזו מוצלחת אולי, מורכבת מזונות צומי ודראמה קווינס, ילדים רגישים וחנונים חכמולוגים, נשים בעלות הפרעות אכילה וגברים מכוערים ואימפוטנטים אבל עדיין... קהילה. והיחידה שיש לנו. |
|
|
Tobias(אחר)
|
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
Tish Adams כתב/ה: קבלתי הודעה פרטית משיר כאב ואני מוצאת לנכון להתנצל בפניה על שהפלתי דווקא עליה את עניין הקיטורים.
הסברתי לה מאיפה זה בא. מסתבר (כמו שאני חושבת שקרה עם הייליני וטיצ'ר), כתבתי את זה לאדם שכן עוזר ועושה. Tame לדעתי, יש הרבה מקומות בהם זה יכול לבוא ליידי ביטוי. בתור התחלה, אנשים מדברים על הרצאות ומאנצ'ים. סדנאות למידה. זה דבר שמצריך ארגון והשקעה לא רק כספית. אתה רואה אנשים מתנדבים לעשות את זה? אני מתנדב, לארגן מקום(פאב סגור לערב) אנשים שיעשו הדגמה ולימוד, פרסום, מפה, כל מה שצריך. העניין היחיד הוא, שבשביל לעשות את זה צריך הענות של אנשים ושהם אשכרה יגיעו. כי אם אני סוגר פאב לערב שלנו, ומגיעים בסוף רק 10 אנשים.... קיצר, אם יש שלושים איש בערך שמוכנים להגיע לערב מאנץ+לימוד קשירות, אני מוכן לארגן את זה. |
|
|
|
Tish Adams
|
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
או.קיי, הבנתי את הנקודה ומסכימה איתך.
את מכירה גוף כזה שהוקם בקהילה בדס"מית מסוימת בעולם, או איך לדעתך אפשר למסד פה בקהילה שלנו? אולי אפשר ללמוד מהקהילה הלה"טבית בארץ. איפה נילי ונילי והחבר'ה שמבינים בזה? |
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
Venus in Furs כתב/ה: ברור שאנחנו קהילה. רובנו עשינו אחד את השני בשלב כזה או אחר, ואם עוד לא עשינו עד הפנסיה או אחריה בטוח נעשה.
אני מפנטז על בית האבות הקהילתי שיקום יום אחד, ואיך אעבור עם ההליכון כל יום עוד חדר ועוד קומה, לעשות את כל אלו שמסיבות כאלו ואחרות (שעד אז כבר לא יהיו רלוונטיות כי כולנו נהיה כבר זקנים וחולים ומגעילים במילא) לא הספקתי לעשות בשנותי ובשנותיהן המוצלחות יותר. יש לנו מוסדות, הדאנג'ן הי"ד, הספייס, הליין של אורלי, קטסטרופה... הידע והנסיון של טיצ'ר, השוטים הזוהרים של באדי, יעלי הברמנית... יש לנו מלשינון מהדור השלישי שמתקתק בלי עין הרע כמו שעון שוויצרי על סטריואידים, יש לנו כבר היסטוריה צנועה ואף מיתולוגיה בחיתוליה, יש הרבה עזרה הדדית ובינאישית, (וגם הרבה השלכת בוץ ורפש, כמו במשפחות הכי קרובות) יש לנו מידע רגיש וסודי זה על זה יש לנו היכרות עם אחדות/עשרות/מאות סוטים אחרים (בהתאם לותק ההשתכשכות הביצתית) יש לנו אתרים משלנו בקרוב תהיה לנו שכונה משלנו לכשתושלם ההשתלטות הבדסמית על פלורנטין ושאר הדרום הקינקי ואנחנו קהילה. לא כזו מוצלחת אולי, מורכבת מזונות צומי ודראמה קווינס, ילדים רגישים וחנונים חכמולוגים, נשים בעלות הפרעות אכילה וגברים מכוערים ואימפוטנטים אבל עדיין... קהילה. והיחידה שיש לנו. עקיצה חביבה אולם מעולם לא חשבתי או אחשוב שאני מוסד או חלק ממנו. לגבי דעתי על קהילה- אוסף האנשים אפילו לא החל את דרכו כקהילה ולפי ההתנהלות הנוכחית הדרך עוד ארוכה ומאד.זה שכולנו רשומים לאותו אתר לא הופך אותנו לקהילה. באופן עקרוני רצוי להתחיל בהסכמות על נורמטיביות מסויימת, כזו שתפתח את הדרך להמשך התפתחות קהילתית. נכון להיום איני רואה שום נקודה משותפת לכל מי שמכניס עצמו לקטגורית הבדס''מ, אבל וכאמור- זו רק דעתי. |
|
|
Grey / Green
|
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
teacher כתב/ה: ממה שאני מכיר, קהילה לא נוצרת עקב זה שמחליטים על גופים ועל קוים והנחיות. זה קורה בדיוק הפוך, ומתוך עשייה. כלומר, ככל שעושים יותר, כך נוצרות נורמות אמיתיות, וכך נוצר הקוד. מלמטה למעלה. אם לא היה אותך, היה צריך להמציא אותך. מילים כדורבנות. משהו מעניין שקרה פה: התחיל דיון בנושא האם יש קהילה והוא הפך להיות מין דיון רגשות אשמה: אז אין קהילה? עכשיו נקום ונעשה משהו, שתהיה קהילה! מעולה, תארגנו דברים. אחלה. אבל נשכחו כאן שני דברים: הראשון הוא שקהילה לא נוצרת מתוך תחושת אשמה (חייבים לעשות! היא תחושת אשמה) אלא מתוך רצון להשתייך. ומכאן השאלה הבאה: לפני שאנחנו רצים לארגנים טישים ומסיבות מקווה, צריך באמת לשאול את השאלה הבאה? אנחנו באמת רוצים קהילה? האם יש משהו שחסר לנו? |
|
|
CaveM
|
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
איפה יש כאן "קהילה" ?
בקהילה קודם נותנים כבוד אחד לשני גם שלא מכירים אישית תחשבו על זה "בקהילה עלק" |
|
|
|
Tish Adams
|
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
Grey / Green כתב/ה: teacher כתב/ה: ממה שאני מכיר, קהילה לא נוצרת עקב זה שמחליטים על גופים ועל קוים והנחיות. זה קורה בדיוק הפוך, ומתוך עשייה. כלומר, ככל שעושים יותר, כך נוצרות נורמות אמיתיות, וכך נוצר הקוד. מלמטה למעלה. אם לא היה אותך, היה צריך להמציא אותך. מילים כדורבנות. משהו מעניין שקרה פה: התחיל דיון בנושא האם יש קהילה והוא הפך להיות מין דיון רגשות אשמה: אז אין קהילה? עכשיו נקום ונעשה משהו, שתהיה קהילה! מעולה, תארגנו דברים. אחלה. אבל נשכחו כאן שני דברים: הראשון הוא שקהילה לא נוצרת מתוך תחושת אשמה (חייבים לעשות! היא תחושת אשמה) אלא מתוך רצון להשתייך. ומכאן השאלה הבאה: לפני שאנחנו רצים לארגנים טישים ומסיבות מקווה, צריך באמת לשאול את השאלה הבאה? אנחנו באמת רוצים קהילה? האם יש משהו שחסר לנו? בהחלט חסרים לי מפגשי מאנץ', סדנאות, הרצאות ועוד. יש לי הרגשה שאני לא היחידה שמרגישה כך. |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
נעשו, עושים ועוד יעשו פעילויות, התארגנויות וסדנאות כדי ליצור קהילה.
בשלב כלשהוא זה מתמסמס כי אין מספיק אנשים. זה אומר שרוב האנשים לא מוכנים עדיין ליצור קהילה חיה ובועטת. רובם מעדיפים את הפן האישי מאשר הקהילתי. במיוחד בנושא כזה שהוא מאוד אינטימי עבור רבים ואנשים לא ממהרים להיחשף שהם נמשכים לבדסמ ומעדיפים לחשוף את עצמם באחד על אחד. לדעתי, אם תהיה עקביות בעניין הפעילויות והסברות אז זה כן יתפתח. בהתחלה מעט אנשים יבואו, וזה בטח יהיה אצל מישהו בביתו. אחר כך, ירצו להצטרף עוד אנשים ויתחיל החיפוש אחר מקום גדול יותר. ולאט לאט זה יגדל. אבל צריך עקביות. ומאוד קשה להיות עקבי ועקשן בסביבה הזאת כי אין הרבה פידבקים ותמיכה בהתחלה. שלא לדבר על ההשקעה והכסף... אבל כמו שהמסיבות התחילו מקטן והפכו להיות מקום מפגש גדול שבו נפגשים, כך אני מאמין גם ההתמדה בפעילויות השונות תביא לתוצאות טובות. |
|
|