לילי ש' |
לפני 15 שנים •
15 באפר׳ 2009
לפני 15 שנים •
15 באפר׳ 2009
לילי ש' • 15 באפר׳ 2009
1. אפשר לפתור את זה, אם ממש רוצים, בזה שהיא שברה ביצה לתוך חמאה לא מאוד חמה (גילשר הלחיץ אותה או משהו) ו/או הביצה שהוספה זה הרגע קיררה את כל העסק וגילשר בא בזמן לפני שהספיק לרתוח שוב.
2. אולי יותר נדיר אבל יש גם דברים יותר בכיוון שלך. אני אישית חיבבתי את ההודעות בפורום של אחת ששמה "פלג" או לורי, את הסיפורים של שפחריפה ואת הבלוג הקצר של "שלושה חורים". 3. למרות שהתגובה הראשונה שלי לבקשה שלך הייתה "איזה אדיוט" ולמרות שעכשיו ברור שזו הייתה הדרך שלך לספר לעולם שאתה מאוהב נואשות בסיפורים שכתבת, בכל זאת זה גרם לי להיזכר במשיכה העזה שלי מגיל 12 בערך לכתבות הענק של מוספי סוף השבוע בסגנון "הייתי שפחת המין של דוד שלי" שלא רחוקות כל כך מ"הייתי כלבתו של דוקטור שולץ" או מה שזה לא יהיה (לא קראתי). העורכים יודעים שאנשים נמשכים לזה ובולעים רוק בקטעים של התיאור המזעזע של האונס הנורא, אז למה להצטדק. זה לא אומר שהאונס עצמו היה בסדר, חס וחלילה. |
|
gilsherr |
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
gilsherr • 16 באפר׳ 2009
אחותופל כתב/ה: מצחיק... הסגידה של *ראובן* כלפי ראובן פלשה לשרשור הזה... בטח לא שום סגידה נשית. מקסימום סלידה נשית.
ומילה לגילשר: אל תתן לו! הרי ברור לך שהוא מקנא בך - שאתה סדיסט אמיתי ומוחצן (הגם שמאוד אומלל), והוא סתם אידיוט שאכל הרבה קש בשרשור הסמוך. הוא מנסה להיבנות ע"י התחככותו בך, אולי יידבק גם בו משהו ממך, משהו מן המסוכנות הסאדיסטית שלך (אז מה אם היא מסוכנות מסכנה), ואולי סופסוף מישהי כאן תחשוב שהוא דום מסוכן סופסוף ולא סתם דום טיפש. אני כמעט מסמיק לנוכח המחמאה המרשימה שקיבלתי, מצד שני נטל ההוכחה יהיה מוטל על כתפיי הצרות במפגשיי הבאים ורק המחשבה על-זה מעוררת בי חלחלה...כי על-אף שאני אוהב להתעלל אני אוהב יותר את המנוחה! מן הראוי שאותן אלו המתפעלות מכתביי יכו את עצמן עוד בטרם יפלו לידיי ויפה שעה אחת קודם (למפגש)... |
|
אנימה |
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
Re: תגובה לזו האחרונה
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
אנימה • 16 באפר׳ 2009
gilsherr כתב/ה: אנימה כתב/ה: gilsherr כתב/ה: בדרך משונה העלית בזכרוני את ההיא מחמורבי, קבלי את הסיפור, ישפטו הקוראים אם מדובר במציאות או בדיה. האמת? זה לא משנה, מה שמשנה הוא שהסיפור מבטא את ריגשותיי או יותר נכון את לעגי לבנות הכלוב הנופלות ברשת שהן טוות לעצמן. אני מקווה שאת לא אחת מהן למרות שפנטזיות יכולות לעוות את הרציו.
חמוראבי פורסם לפני 237 ימים ב - 20 באוגוסט, 2008 בשעה 21:57 "מורה בישראל" היא אומרת בגאווה, "מורה לתנ"ך". 40 בערך, שמורה, עם שמלת ערב שחורה שאמורה להדגיש את חמוקיה(שונא שמלות, לא מצליח אף פעם לראות חמוקיים). "תתפשטי" אני אומר, "נבדוק את הסחורה". מתפשטת בזריזות, מחכה לבאות, מחכה לניסים ונפלאות(כמה עלוב...). אני מסתובב סביבה ואומד בקול את הנתונים: "חזה נפול, ישבן גדול ולבן, רגליים עקומות מעט אבל זה בסדר, אולי זה מה שאני יכול להשיג". "עכשיו תעמדי על ארבע" אני אומר בעייפות והיא מצייתת מיד. "אני הכלבה שלך" פולטת המורה ולא מבינה עד כמה היא שבלונית (קראה יותר מדיי בלוגים בכלוב, אני חושב לעצמי). "לא" אני אומר, "את החמור". אני פוקד עליה לזקוף את הראש(במקור: האוזניים), להרים את התחת למעלה ו....לנעור. אייי אעאהה....היא פולטת חלושות, "אני לא שומע" אני צורח, "תנערי"!! והיא נוערת. איייי אעהההה היא מנסה שוב, הפעם בקול רם, "ותיזקפי את התחת החוצה" אני צועק ובועט בה, אי אעההה, אי אעהה היא נוערת. אני עומד מעליה ומאונן, היא עדיין על ארבע, נוערת בכל כוחה, מזקירה את ראשה לאחור , מקמרת את הגב ומבליטה את התחת הגדול והערום. אני משפריץ לה על הגב ממרחק של חצי מטר. "תתלבשי". אני מתחיל להסביר בחשש: "זאת הייתה בחינה.....ועמדת בה בכבוד, בפעם הבאה גם את תיהני....אני מבטיח". "זה בסדר" היא אומרת ומתחילה להתלבש, "אני מבינה" (כמה בן-אדם יכול להיות אידיוט...), "כמו מבחן קבלה....ועמדתי בו.....נכון?". "כן" אני עונה וממהר לעבר הדלת. היא מסתערת לעברי, מקרבת את שפתותיה לפנים שלי, מצפה לנשיקה שלא תגיע.... "להתראות גיל" היא מחייכת, "להתראות בלעם" אני מסנן. גיל, קראת את מה שכתבת? למה אני צריכה לעסוק בניחושים אם כתבת ברור " אני מכבה את הגז, שולח יד אל עבר הביצה המטוגנת בחמאה. זו לא ביצה שלא הספיקה להתחמם, זו ביצה מטוגנת. לא ביצה רכה, ביצה מטוגנת חמה. סגרת את הגז לפני שניה, והיא מטוגנת. לא חם? או שבאמת יש לך תותבת מעץ? אבל אתה יודע, מילא השטויות האלו, שמספקות את ההוכחה הבלתי נחוצה לעובדה שאתה קשקשן, אבל לכתוב כל הזמן על נשים שכביכול אתה נפגש איתן מכאן, זה כבר מגוחך. והגיע הזמן להראות לך כמה ולמה. למה זה כל כך מגוחך גיל? כי כתבת מספיק פעמים בבלוג שלך שאתה נפגש עם נשים מכאן, כולל התיאורים האינטימים, ואתה ממשיך לכתוב גם בשרשור הזה. אבל מה, אם באמת נפגשת עם נשים, אתה לא יכול פתאום לכתוב שאתה אישה ולא גבר, גם לכתוב בבלוג מנקודת מבט עאלק של בחורה, וגם לפתוח שרשור בפורום בטענה שאתה בכלל אישה במקביל. ברגע שאדם נחשף במציאות לאנשים מכאן, הוא לא יכול פתאום לטעון שהוא לא גבר, אלא אישה. זה נראה לך הגיוני שגבר יפגש יפגש עם מספר של נשים מכאן ויתפקד עאלק כדום, והוא פתאום ינסה לשכנע אנשים באופן פומבי שהוא אישה? רק אדם שלא נפגש באמת עם נשים מכאן יכול לאפשר לעצמו לכתוב כאלו דברים בלי לעשות מעצמו צחוק. אז בוא תחסוך מאיתנו את החירטוטים שלך. כתוב שאלו פנטזיות, אל תכתוב השכם וערב שאתה נפגש עם נשים מכאן. אז לדעתך אדם יכול לכתוב רק או סיפורים אמיתיים או רק סיפורים שיקרים באותו בלוג, הבנתי. ידעתי שאת סובלת מקיבעון מחשבתי חמור אבל לא ידעתי עד כמה. חלק מהסיפורים שלי הן מומצאים כמו ההוא על הקלגס הנאצי המתעלל ביהודיות לפני מותן או הסיפור בהמשכים על האונס שביצעתי בעובדת שלי(שניהם נמחקו אגב כתוצאה של לחץ שלך), הריי לא האמנת באמת שאני קלגס נאצי, נכון? וחלק אמיתיים כמו התיאורים עם הזונות והמפגשים עם בנות מכאן. אגב התימניה מהסיפור בכלל לא מכאן. עוד הערה: אני לא "שולט" לא "דום" ולא בטיח וגם לא מתיימר להיות. כבוד האדם וחירותו חשובים לי מאוד, אני סתם סאדיסט, אני מניח שבלי להתכסות באיצטלה של "דום" זה חטא בל יכופר כאן. לא הבנת כלום- כרגיל. אין או או. בלוג זה לא מסמך משפטי שאתה מתחייב בתוכו לאיקס דברים. פנטזיה זו פנטזיה, ואמת זו אמת. אל תכתוב השכם וערב שאתה נפגש עם נשים מכאן. זה שקר גס. קיבעון מחשבתי כי מה? כי אני יודעת לזהות ערימת קישקושים ולא מתרשמת עמוקות מסיפורי השחרזדה שלך? אולי אני לא יודעת להעריך את עומק האינטלגנציה שלך שמתרוצצת כאן מצד לצד, או חלילה וחס את הרוח החדשנית שאתה מביא בכנפייך אל קהילת הבדסמ, את הבשורה החדשה שיוצאת ממך. טוב שאתה מעמיד אותי על טעותי שהתבלבלתי לרגע וחשבתי שחזרנו אחורנית לימי מלחמת העולם השניה ואתה באמת קלגס נאצי.מה זה, עכשיו באים? ובכלל- מה זה הטיעון הזה עם הנאצים. כל מי שמרגיש קצת לא בנוח ישר נאחז בקרנות הימלר. אבל מוכרחים להודות שאצל גיל זה יחודי- הוא נשבע שהוא לא באמת חי במלחמת העולם השניה : ) אבל הוא בהחלט מתחמם לאורה של התקופה. מחקו לך בגלל לחץ שלי? אז אני באמת שמחה לשמוע שמחקו לך. אבל אם אתה חושב שזה קרה בגלל איזה לחץ שלי- אז בוא נסכם את זה במילה אחת- הלוואי. טוב שאתה משתמש במילה "חלק" לגבי אמיתות הסיפורים שלך לגבי הזונות. ממזמן הגעתי למסקנה שגם הסיפורים על הזונות ברובם המכריע מומצאים. אתה בונה על גרעין דל של אמת סיפור שלם. אבל אנחנו מתקדמים גיל. קודם הכל היה אמת לגבי נשים שנפגשת מכאן וסיפורי הזונות. עכשיו זה פתאום נהפך "לחלק". זה לא שאתה לא מתיימר להיות דום. אתה לא יכול להיות דום. החיים שלך היו הרבה יותר קלים אם היית יכול לשמוע את הכן מאישה. אז היית פחות מפוחד ומבוהל מעצמך, ממה שאתה מסוגל לעולל לעצמך ולאחרים. |
|
gilsherr |
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
gilsherr • 16 באפר׳ 2009
לילי שרלילי כתב/ה: 1. אפשר לפתור את זה, אם ממש רוצים, בזה שהיא שברה ביצה לתוך חמאה לא מאוד חמה (גילשר הלחיץ אותה או משהו) ו/או הביצה שהוספה זה הרגע קיררה את כל העסק וגילשר בא בזמן לפני שהספיק לרתוח שוב.
2. אולי יותר נדיר אבל יש גם דברים יותר בכיוון שלך. אני אישית חיבבתי את ההודעות בפורום של אחת ששמה "פלג" או לורי, את הסיפורים של שפחריפה ואת הבלוג הקצר של "שלושה חורים". 3. למרות שהתגובה הראשונה שלי לבקשה שלך הייתה "איזה אדיוט" ולמרות שעכשיו ברור שזו הייתה הדרך שלך לספר לעולם שאתה מאוהב נואשות בסיפורים שכתבת, בכל זאת זה גרם לי להיזכר במשיכה העזה שלי מגיל 12 בערך לכתבות הענק של מוספי סוף השבוע בסגנון "הייתי שפחת המין של דוד שלי" שלא רחוקות כל כך מ"הייתי כלבתו של דוקטור שולץ" או מה שזה לא יהיה (לא קראתי). העורכים יודעים שאנשים נמשכים לזה ובולעים רוק בקטעים של התיאור המזעזע של האונס הנורא, אז למה להצטדק. זה לא אומר שהאונס עצמו היה בסדר, חס וחלילה. לילי, מסתבר שיש לנו טעם משותף! גם אני מאוד אהבתי את "שלושה חורים" ואת שפחריפה אני אוהב לקרוא עד היום, אני אכן מאוהב במה שאני כותב. למעשה אני כל-כך מאוהב בסיפוריי שאלמלא הייתי צריך לפרנס(למצער) הייתי דורש וחוקר בהם יומם ולילה כאילו היו אלו דבריי אלוהים חיים ואני תלמידו השותה את דבריו בצמא... |
|
gilsherr |
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
Re: תגובה לזו האחרונה
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
gilsherr • 16 באפר׳ 2009
אנימה כתב/ה: gilsherr כתב/ה: אנימה כתב/ה: gilsherr כתב/ה: בדרך משונה העלית בזכרוני את ההיא מחמורבי, קבלי את הסיפור, ישפטו הקוראים אם מדובר במציאות או בדיה. האמת? זה לא משנה, מה שמשנה הוא שהסיפור מבטא את ריגשותיי או יותר נכון את לעגי לבנות הכלוב הנופלות ברשת שהן טוות לעצמן. אני מקווה שאת לא אחת מהן למרות שפנטזיות יכולות לעוות את הרציו.
חמוראבי פורסם לפני 237 ימים ב - 20 באוגוסט, 2008 בשעה 21:57 "מורה בישראל" היא אומרת בגאווה, "מורה לתנ"ך". 40 בערך, שמורה, עם שמלת ערב שחורה שאמורה להדגיש את חמוקיה(שונא שמלות, לא מצליח אף פעם לראות חמוקיים). "תתפשטי" אני אומר, "נבדוק את הסחורה". מתפשטת בזריזות, מחכה לבאות, מחכה לניסים ונפלאות(כמה עלוב...). אני מסתובב סביבה ואומד בקול את הנתונים: "חזה נפול, ישבן גדול ולבן, רגליים עקומות מעט אבל זה בסדר, אולי זה מה שאני יכול להשיג". "עכשיו תעמדי על ארבע" אני אומר בעייפות והיא מצייתת מיד. "אני הכלבה שלך" פולטת המורה ולא מבינה עד כמה היא שבלונית (קראה יותר מדיי בלוגים בכלוב, אני חושב לעצמי). "לא" אני אומר, "את החמור". אני פוקד עליה לזקוף את הראש(במקור: האוזניים), להרים את התחת למעלה ו....לנעור. אייי אעאהה....היא פולטת חלושות, "אני לא שומע" אני צורח, "תנערי"!! והיא נוערת. איייי אעהההה היא מנסה שוב, הפעם בקול רם, "ותיזקפי את התחת החוצה" אני צועק ובועט בה, אי אעההה, אי אעהה היא נוערת. אני עומד מעליה ומאונן, היא עדיין על ארבע, נוערת בכל כוחה, מזקירה את ראשה לאחור , מקמרת את הגב ומבליטה את התחת הגדול והערום. אני משפריץ לה על הגב ממרחק של חצי מטר. "תתלבשי". אני מתחיל להסביר בחשש: "זאת הייתה בחינה.....ועמדת בה בכבוד, בפעם הבאה גם את תיהני....אני מבטיח". "זה בסדר" היא אומרת ומתחילה להתלבש, "אני מבינה" (כמה בן-אדם יכול להיות אידיוט...), "כמו מבחן קבלה....ועמדתי בו.....נכון?". "כן" אני עונה וממהר לעבר הדלת. היא מסתערת לעברי, מקרבת את שפתותיה לפנים שלי, מצפה לנשיקה שלא תגיע.... "להתראות גיל" היא מחייכת, "להתראות בלעם" אני מסנן. גיל, קראת את מה שכתבת? למה אני צריכה לעסוק בניחושים אם כתבת ברור " אני מכבה את הגז, שולח יד אל עבר הביצה המטוגנת בחמאה. זו לא ביצה שלא הספיקה להתחמם, זו ביצה מטוגנת. לא ביצה רכה, ביצה מטוגנת חמה. סגרת את הגז לפני שניה, והיא מטוגנת. לא חם? או שבאמת יש לך תותבת מעץ? אבל אתה יודע, מילא השטויות האלו, שמספקות את ההוכחה הבלתי נחוצה לעובדה שאתה קשקשן, אבל לכתוב כל הזמן על נשים שכביכול אתה נפגש איתן מכאן, זה כבר מגוחך. והגיע הזמן להראות לך כמה ולמה. למה זה כל כך מגוחך גיל? כי כתבת מספיק פעמים בבלוג שלך שאתה נפגש עם נשים מכאן, כולל התיאורים האינטימים, ואתה ממשיך לכתוב גם בשרשור הזה. אבל מה, אם באמת נפגשת עם נשים, אתה לא יכול פתאום לכתוב שאתה אישה ולא גבר, גם לכתוב בבלוג מנקודת מבט עאלק של בחורה, וגם לפתוח שרשור בפורום בטענה שאתה בכלל אישה במקביל. ברגע שאדם נחשף במציאות לאנשים מכאן, הוא לא יכול פתאום לטעון שהוא לא גבר, אלא אישה. זה נראה לך הגיוני שגבר יפגש יפגש עם מספר של נשים מכאן ויתפקד עאלק כדום, והוא פתאום ינסה לשכנע אנשים באופן פומבי שהוא אישה? רק אדם שלא נפגש באמת עם נשים מכאן יכול לאפשר לעצמו לכתוב כאלו דברים בלי לעשות מעצמו צחוק. אז בוא תחסוך מאיתנו את החירטוטים שלך. כתוב שאלו פנטזיות, אל תכתוב השכם וערב שאתה נפגש עם נשים מכאן. אז לדעתך אדם יכול לכתוב רק או סיפורים אמיתיים או רק סיפורים שיקרים באותו בלוג, הבנתי. ידעתי שאת סובלת מקיבעון מחשבתי חמור אבל לא ידעתי עד כמה. חלק מהסיפורים שלי הן מומצאים כמו ההוא על הקלגס הנאצי המתעלל ביהודיות לפני מותן או הסיפור בהמשכים על האונס שביצעתי בעובדת שלי(שניהם נמחקו אגב כתוצאה של לחץ שלך), הריי לא האמנת באמת שאני קלגס נאצי, נכון? וחלק אמיתיים כמו התיאורים עם הזונות והמפגשים עם בנות מכאן. אגב התימניה מהסיפור בכלל לא מכאן. עוד הערה: אני לא "שולט" לא "דום" ולא בטיח וגם לא מתיימר להיות. כבוד האדם וחירותו חשובים לי מאוד, אני סתם סאדיסט, אני מניח שבלי להתכסות באיצטלה של "דום" זה חטא בל יכופר כאן. לא הבנת כלום- כרגיל. אין או או. בלוג זה לא מסמך משפטי שאתה מתחייב בתוכו לאיקס דברים. פנטזיה זו פנטזיה, ואמת זו אמת. אל תכתוב השכם וערב שאתה נפגש עם נשים מכאן. זה שקר גס. קיבעון מחשבתי כי מה? כי אני יודעת לזהות ערימת קישקושים ולא מתרשמת עמוקות מסיפורי השחרזדה שלך? אולי אני לא יודעת להעריך את עומק האינטלגנציה שלך שמתרוצצת כאן מצד לצד, או חלילה וחס את הרוח החדשנית שאתה מביא בכנפייך אל קהילת הבדסמ, את הבשורה החדשה שיוצאת ממך. טוב שאתה מעמיד אותי על טעותי שהתבלבלתי לרגע וחשבתי שחזרנו אחורנית לימי מלחמת העולם השניה ואתה באמת קלגס נאצי.מה זה, עכשיו באים? ובכלל- מה זה הטיעון הזה עם הנאצים. כל מי שמרגיש קצת לא בנוח ישר נאחז בקרנות הימלר. אבל מוכרחים להודות שאצל גיל זה יחודי- הוא נשבע שהוא לא באמת חי במלחמת העולם השניה : ) אבל הוא בהחלט מתחמם לאורה של התקופה. מחקו לך בגלל לחץ שלי? אז אני באמת שמחה לשמוע שמחקו לך. אבל אם אתה חושב שזה קרה בגלל איזה לחץ שלי- אז בוא נסכם את זה במילה אחת- הלוואי. טוב שאתה משתמש במילה "חלק" לגבי אמיתות הסיפורים שלך לגבי הזונות. ממזמן הגעתי למסקנה שגם הסיפורים על הזונות ברובם המכריע מומצאים. אתה בונה על גרעין דל של אמת סיפור שלם. אבל אנחנו מתקדמים גיל. קודם הכל היה אמת לגבי נשים שנפגשת מכאן וסיפורי הזונות. עכשיו זה פתאום נהפך "לחלק". זה לא שאתה לא מתיימר להיות דום. אתה לא יכול להיות דום. החיים שלך היו הרבה יותר קלים אם היית יכול לשמוע את הכן מאישה. אז היית פחות מפוחד ומבוהל מעצמך, ממה שאתה מסוגל לעולל לעצמך ולאחרים. מאחר וזו תגובתך האחרונה(ותודה לאל על-כך למרות שברור שתגיבי שוב) אז תרשי לי לציין שכל הסיפורים עם הזונות אמיתיים עד הפרט האחרון(איפה ראית שלא?). בנוגע להערותייך על "הקהילה" אני לא רואה את עצמי כחלק מ"הקהילה", אני סולד מ"קהילות" עוד יותר מאשר מנשים טיפשות ומקובעות. אגב, אני מניח שאת מתה להפגש איתי, אני לעומתך מעדיף למות על-מנת להימנע מפגישה איתך...אז חבל על זמנך היקר, שימרי את האנרגיות השליליות והצדקנות הכנסייתית שלך למישהו אחר. |
|
אנימה |
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
אנימה • 16 באפר׳ 2009
סולד- אבל נפגש : )
סולד מהקהילה אבל מחזיק בלוג, ומצוטט ממנו בכל שרשור שהוא פותח. אתה תמיד נמצא במקומות שאתה סולד מהן? צ'ו צ'ו צ'ו. מאכזב. כל כך הרבה זמן בכלוב ולא למדת שיש דרכים יותר יצירתיות לגרום לעצמך סבל? מה זה היכן ראיתי? כאן בדיוק: וחלק אמיתיים כמו התיאורים עם הזונות והמפגשים עם בנות מכאן. נפגש במיסה הבאה? : ) |
|
gilsherr |
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
gilsherr • 16 באפר׳ 2009
אנימה כתב/ה: סולד- אבל נפגש : )
סולד מהקהילה אבל מחזיק בלוג, ומצוטט ממנו בכל שרשור שהוא פותח. אתה תמיד נמצא במקומות שאתה סולד מהן? צ'ו צ'ו צ'ו. מאכזב. כל כך הרבה זמן בכלוב ולא למדת שיש דרכים יותר יצירתיות לגרום לעצמך סבל? מה זה היכן ראיתי? כאן בדיוק: וחלק אמיתיים כמו התיאורים עם הזונות והמפגשים עם בנות מכאן. נפגש במיסה הבאה? : ) נו נו...אז לא התאפקת...חוסר העקביות זו התכונה החיובית הראשונה שאני מזהה אצלך. אולי יש לך עוד תקווה. חלק הם סיפורים(ראה: קלגס נאצי, אונס, נקודת מבט של נערה בת 15 וכו) וחלק אמיתיים כמו הסיפורים עם הזונות והמפגשים עם בנות מכאן...קאפיש? |
|
אנימה |
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
אנימה • 16 באפר׳ 2009
מדוע אני צריכה לא לענות לך רק כי כמעט התחננת שלא אענה לך?
זה דווקא מצחיק לראות אותך מתרגז מהצד השני: ) די, די- לא רוצה לפגוש אותך : ) כשאתה שם את המילה חלק ליד המילה אמת זה אומר שיש כאן אמת, אבל היא חלקית. את המילה אמת לא שמת ליד סיפורי הקלגס, שמת אותה במקום אחר עם המילה חלק. |
|
gilsherr |
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
לפני 15 שנים •
16 באפר׳ 2009
gilsherr • 16 באפר׳ 2009
אנימה כתב/ה: מדוע אני צריכה לא לענות לך רק כי כמעט התחננת שלא אענה לך?
זה דווקא מצחיק לראות אותך מתרגז מהצד השני: ) די, די- לא רוצה לפגוש אותך : ) כשאתה שם את המילה חלק ליד המילה אמת זה אומר שיש כאן אמת, אבל היא חלקית. את המילה אמת לא שמת ליד סיפורי הקלגס, שמת אותה במקום אחר עם המילה חלק. את לא יכולה להתיחס לחצי משפט ולהתעלם מהחצי הראשון כאילו הוא לא קיים. הסיפורים עם הזונות אמיתיים לחלוטין, די. |
|