קצת מידע על הפרעת קשב וריכוז

רפאל • 19 בדצמ׳ 2009

אולי כדאי לך לנסות הלידול. אומרים שזה עוזר במצב של ניתוק מהמציאות, מחשבות שווא, הזיות, דיבור לא עניני והתנהגות בלתי מאורגנת.


ממש ממש לא. מחלה או כל בעיה רפואית אינה מוגדרת כחריגה מהנורמה. הבעיה עם שבר ברגל אינה החריגה מהנורמה, אלא הפגיעה התפקודית בפעולה של הרגל. גם אם בדרך פלא 90% מבני האדם שבעולם ישברו את הרגל, והדבר יעשה נורמטיבי, רגל שבורה תוסיף להיחשב בעיה רפואית. ב DSM II הומוסקסואליות סווגה כהפרעה. ולפי ההגדרה שלך היא אמנם היתה צריכה להיות מסווגת כך. הומוסקסואליות הינה חריגה מן הנורמה, ובחברה שהוקיעה את התופעה הזו הומוסקסואלים אמנם סבלו מן ההומוסקסואליות שלהם.

אגב, לא הבאת סימוכין לשום דבר. את סתם מדברת גבוה גבוה. גילגלת, והעתקת לכאן משהו שבחלקו לא היה קשור כלל למחלוקת שאנחנו עוסקים בה כאן. ובחלקו היה חזרה דוגמטית על טענות ללא כל ביסוס. אני אחזור ואשאל שתי שאלות, ונסי להשיב לי עליהן לעניין:

1. האם יש בנמצא מבחנן פיזיולוגי-נוירולוגי, חד משמעי, להפרעת קשב? וכמו כן, האם יש בנמצא הצדקה פיזיולוגית-נוירולוגית לסווג העדר קשב כבעיה רפואית (למשל, מחקר גנטי יכול לזהות את ההבדלים הגנטיים שבין אדם לבן לבין אדם שחור. אבל עדיין לא נובע מכך, כמובן, שאדם שחור פגום גנטית. גם אם בחברה שלנו צבע העור שלו גורם לו סבל)? 

2. האם יש לך קריטריון ברור (לא סיפור על בעלך או רוטוריקה שהיא פוליטיקלי-קורקט) שקובע מדוע הומוסקסואליות אינה הפרעה נפשית ואילו העדר קשב (אם בכלל קיים דבר כזה) הוא הפרעה נפשית? כמו כן, מדוע להיות קמצן ולסבול מכל היוצא מכך זו אינה הפרעה נפשית, ואילו הסבל מהעדר קשב הוא הפרעה נפשית?


זו לא עובדה. את באופן דוגמטי חוזרת על דברייך מבלי להתייחס לביקורת. הסברתי למעלה מה הכשל בטיעון הזה.

TRUEBITCH • 19 בדצמ׳ 2009

חדשות בשבילך- הDSM מן הסתם מתחדש כל תקופה ואם פתאום תהיה סיבה מספיק טובה לא להחשיב את הפרעת קשב וריכוז כהפרעה אפשר לעשות זאת אבל אלא אם אתה או מהנוכחים החכמים מתכוון לחקור את התופעה בניגור לכל אלפי החוקרים שמצאו עד עכשיו כי מדובר בהפרעה נוירופסיכולוגית אני באמת מציעה לחסוך במילים ואתה בהחלט יותר ממוזמן לעבור על המקורות שלי למרות שמאוד קשה למצוא מקורות אקדמים מוכחים באינטרנט אני אפילואזמין אותך לבוא ליום משותף איתי לחקור את התופעה. אבל עד אז ... מיותר!

פסיכו לוג​(שולט) • 19 בדצמ׳ 2009

"משתמשים בסמים ומגיעים לפשיעה יותר מאשר אנשים אחרים"
קשה להתמודד עם בעלי קשיים בהבנת הנקרא =\

"יותר" = יותר מאשר, יותר מ... , סיכוי גבוה יותר להגיע ל...
אני בספק אם כל הנלחמים בהגדרות עברו אי פעם חצי קורס "שיטות מחקר"

TRUEBITCH • 19 בדצמ׳ 2009

או בסטטיסטיקה

מורטישיה, רפאל ושאר היקרים הנוכחים. תקראו קצת יותר לעומק. אם תרצו יש לי עוד חומר לגבי ההפרעה ואני יכולה להפנות לאלפי ספרים מעולים בתחום. ואגב יש הבדל בין בעלי בעייית קשב וריכוז לבין הפרעה והפרעה כשם היא מפריעה בתחומי החיים ולכן היא מצריכה טיפול אשר מורכב מכל מיני סוגים ביניהם תרופתי אבל לא לשלול פסיכולוגי וכן הלאה.

רפאל • 19 בדצמ׳ 2009

אין מצב שביום מן הימים מחקר רפואי יגלה ששבר ברגל אינו בבחינת בעיה רפואית. עצם הרעיון שהיום העדר קשב מוגדר כהפרעה נפשית, ושמחר ההגדרה עלולה להשתנות, אומר משהו על טבעה הספקולטיבי והפוליטי של ההגדרה (וגם עומד בסתירה לטענתך הנחרצת שמדובר בעובדה נוירולוגית).

שאלתי אותך שתי שאלות פשוטות, ולא הגבת על אף אחת מהן. לחילופין הצעת לי לחסוך במילים. וזה אומר משהו על האופן שבו את מנהלת דיון. נדמה לי שאת לא באמת מנהלת כאן דיון, אלא חוזרת באופן דוגמטי על דברים שקראת או שאת "יודעת". בעמוד הקודם כתבת ש ADHD הינה הפרעה נוירופסיכולוגית. ומיד לאחר מכן הצגת את המבחן להפרעה, שכולו, ללא יוצא מן הכלל, מתייחס להתנהגות של אדם. כדי שיהיה טעם בדיון הזה את צריכה להרפות לרגע ממה שאת "יודעת" באופן דוגמטי שהוא "נכון" ולשאול את עצמך באופן ביקורתי אם יש הצדקה להגדיר משהו כהפרעה נוירופסיכולוגית אם המבחן שלו הוא התנהגותי בלבד. (עד אז אשמע בעצתך ואחסוך במילים.)

פסיכו לוג​(שולט) • 19 בדצמ׳ 2009

אל תעני לו, זה די חסר טעם. הוא מאשים אותך במשהו שהוא עושה בעצמו. וממילא אי אפשר להתווכח עם אדם שמביא הוכחות מה Jornal of Scientific Prejudice & Stigma

תסמכי על אלו שחווים את זה ועל אלו שעובדים איתם יום יום. כנראה שיש לנו על מה לעמוד. לדבר בלי רקע זה סתם פילוסופיה הרי. אי אפשר להוכיח משהו ואז הם קופצים להידבק לנקודה פילוסופית אחרת לאחר שלא הצליחו לענות.

TRUEBITCH • 19 בדצמ׳ 2009

אני סומכת קודם כל על עצמי ואני חקרתי את זה מספק בדיוק כמו נוספים ועבדתי עם אנשים וילדים בעלי ההפרעה ועובדת איתם גם כיום. אני לא ממציאה את המידע מאוויר ומצטערת רפאל היקר אבל לך תעמיד במבחן גם את כוח המשיכה ומערכת השמש כי כרגע אתה פשוט מדבר שטויות ואין לך אפילו לא בסיס לדבריך ודבריי הוצאו ממקורות אקדמיים ואנשים בעלי אותה הפרעה.

המבחן אינו התנהגותי בלבד וחכם מצידך להתייחס רק לזה. ההפרעה מתבטאת בצורה התנהגותית לרוב!! אך ישנם מבחנים ביניהם שאלונים, בדיקה נוירולוגית, ריאיון וממוחשבים ולא רק מבחן אחד אבל כמובן שתתיחס למה שנוח לך כי רק לזה אתה יודע להתייחס ואין דיון זה אם אתה אפילו לא קורא את התשובה שכותבים לך כדי לענות וכשענית קודם ענית לכחולית שכתבה לך גם. אם אין הפרעות בעולם כולל הפרעת קשב וריכוז אז אני מציעה שאתה בתור בעל תואר פרופסור תציג את זה בכינוס הבא ותבקש להעלים את הDSM כי הוא מפריע לך ברשתית של העיןץ

אני ממליצה לחפש במילון את ההגדרה למילה הפרעה.

אם אין לכם באמת משהו חכם ומוכח (!!!) מחקרית להגיד, תימנעו מזה. דיון פילוסופי על הפרעות זה דבר מיותר בדיוק כמו להתווכח על שפעת או דלקת ריאות.

Morticia • 19 בדצמ׳ 2009

סליחה,
צר לי לאכזב אותך אבל זה שאני לא מתוודה פה על יכולות הקשב האישיות שלי ולא מביאה אלפי חומרי ביבליוגרפיה לא אומר שאני מבינה בנושא פחות ממך

את רוצה שכל העולם יחשוב בדיוק כמוך?
אין מקום לדעות שונות משלך?

ומי את בכלל שתקבעי מהי הפרעה אצל האחר?
למי זה מפריע? לך או לו?

גם כולנו קצת נרקיסיסטים, כולנו קצת סדיסטיים
ואיכשהוא, לא כולנו בעלי הפרעות אישיות על גבול הסוציופתיות
הפתעה!


אם תקראי יותר טוב, לא אני וגם לא רפאל לצורך העניין, היינו שטענו שמדובר באנשים שמתדרדרים לפשע וסמים

פסיכולוג, מה אומר לך?
קצת תתבייש לך על השטויות שאתה מדבר
וקח אחריות על הבור שאתה כורה לכל מי שנתקל בדרכך

אני למדתי הרבה סטטיסטיקה בחיי
למדתי גם לא מעט מוסר

נחש איפה אתה חוטא...
(ג. כל התשובות נכונות)

Paragon • 19 בדצמ׳ 2009

מורטישה, כל אדם זכאי לדיעה משלו, אנשים פה פשוט רוצים שתביני עם מה האנשים הללו עם ההפרעה הזו (שטוענים ומודים בפה מלא שהיא מפריעה להם ומה יותר חשוב מזה) מתמודדים.
כמו שאמר בעלי היקר, גם אדם בלי יד יכול לתפקד, אבל למה לא לתפקד טוב יותר?
יש אנשים שמצליחים לעשות תואר בלי תרופות, אבל זה קה להם הרבה יותר מאשר אילו היו לוקחים תרופות. בנוסף, אנשים וילדים שמצליחים איכשהו לתפקד בכיתה ולעבור מבחנים זה בד"כ (כמו שפסיכולוג כתב בהתחלה) כי הפוטנציאל שלהם מלכתחילה גבוה מהממוצע, שווי בנפשך מה היה קורה אילו כל אותם אנשים שעשו תואר והצליחו בקושי להגיע ל80, לאן היו מגיעים עם ריטלין או כל תרופה אחרת? ומה עם כל אותם אנשים שבגלל כישלונות בבית הספר כי לא איבחנו אותם בזמן, סובלים מביטחון עצמי נמוך כי בטוחים שאין להם יכולות ואז מפחדים ללכת ללמוד הלאה?
אנשים נכנסים יותר לעבריינות ולסמים דווקא מתוך התיסכול, שהם לא מבינים את עצמם ואיש לא מבין אותם, שהם לא מקבלים עזרה, הם ידרדרים לימודים, מפריעים בכיתה ומשם זה *עלול* להוביל הלאה, יש שלל גורמים נוספים שמשפיעים. לכי לכלא ממוצע ותראי שחלק ניכר מהאסירים לא רק שאינו בעל בגרות מלאה (אני לא מדברת אפילו על תואר), אלא לחלק לא מועט אין גם 12 שנות לימוד ואפילו 10, ולכן יש כיתות כאלה בבתי הכלא. סביר להניח שחלק מכובד מאלה שנשרו מבית הספר היה בגלל שהיו להם בעיות התנהגות, כנראה בין השאר בגלל הפרעות ADHD או ADD או לקויות למידה וכו'

חשוב להבין שמדובר בהפרעה שהיא לא רק תיוג חברתי "הוא מופרע" "הוא טיפש", אלא קושי אישי, תיפקודי ופיזי אובייקטיבים.
ברור שהתיוג החברתי קיים, אבל גם קיים סבל.
אין טעם להתעקש להיות בלי טיפול, כשאפשר עם. זה בדיוק כמו שדלקת בגרון תעבור אחרי שבוע או שבועיים ללא טיפול, אבל למה לא להשתמש באנטיביוטיקה וכדורי מציצה כדי להקל על הסימפטומים ולגרום להחלמה מהירה?

מיתוסית​(שולטת) • 19 בדצמ׳ 2009

מצטערת, ק' שכח להתנתק מהיוזר שלו, התגובה שלעיל היא שלי....