בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סוטה בנפשו

SPENKY{שייכת}
לפני 14 שנים • 21 במאי 2010
SPENKY{שייכת} • 21 במאי 2010
אהבתי את הכתיבה בהודעה הראשונה
ברכות סוטה!
שאר השרשור מעורר בי גועל כרגיל
שבת שלום לכולם
מאדאם קירי​(שולטת){אהובי המתו}
לפני 14 שנים • 21 במאי 2010
אדון וחבר,
חן חן!

נילי ונילי כתב/ה:
RIR כתב/ה:
וואו, איזו מתקפה! אני כבר מתחילה להרגיש שמרנית וחשוכה על שהעזתי להציע לפותח השרשור לנסות להגשים את תשוקותיו הכמוסות עם בת זוגו לחיים, אותה הוא אוהב ומגדיר כ"נפלאה". שלא לומר, כופת מונוגמיה.
הלכתי להתבייש בפינה. מיד אשוב.

אף אחד לא קרא לך חשוכה, ואני גם לא חושבת שמונוגמיה היא עניין שקשור בשמרנות מול קדמה. זו בחירה. פשוט בחירה. ואפשר לבחור בה, ואפשר שלא. אין פה חושך מול אור, שמרנות מול ליברליזם או כל דבר אחר.

הבחירה של סוטה נפש היא לנסות ולמצוא משהו במקביל למונוגמיה שלו וזו הבחירה שלו. יכול להיות שהוא טועה, יכול להיות שזו בחירה לא נכונה, ויכול להיות שזו הבחירה הכי טובה בשבילו, אבל זו בכל מקרה הבחירה ש-ל-ו. ההתעקשות שלך להמשיך ולייעץ לו איך לתחזק (לתקן, לרענן, לחדש) את הקשר הזוגי שלו היא סתם התעקשות מעצבנת. איך זה שכשמדובר בקשרים זוגיים, כל אחד פה נהיה מינימום ורדה?

נילי יקירתי,
אנא ממך, אל תקציני את דבריי ואל תכניסי מילים לפי. יש לי מספיק משלי, לטענת רוב מי שמכיר אותי יש הרבה יותר מדי כאלה. אגב, איני יודעת אם שמת לב, אבל פותח השרשור טרם ענה לתהיות שהעליתי. כך שלדעתי לפחות, אין טעם להמשיך לדון בעניין עד שלא נקבל ממנו תשובה.
Brave Dwarf
לפני 14 שנים • 23 במאי 2010
Brave Dwarf • 23 במאי 2010
RIR כתב/ה:

אנא ממך, אל תקציני את דבריי ואל תכניסי מילים לפי. יש לי מספיק משלי, לטענת רוב מי שמכיר אותי יש הרבה יותר מדי כאלה. אגב, איני יודעת אם שמת לב, אבל פותח השרשור טרם ענה לתהיות שהעליתי. כך שלדעתי לפחות, אין טעם להמשיך לדון בעניין עד שלא נקבל ממנו תשובה.


RIR
יקרה. אני מסכים עם שאלותיך ותהיותיך. ומבקש את סליחתך על כי שכחנו כאן, אנחנו הכלוביים, להיות פשוט בני אדם, על כי נגמלנו מהיות אלו הנושאים בקרבם את הזיקה אל האמת הלא מטומאת על ידי מרירות כלובית.

פאולוס הקדוש אמר על כך שאלוהים הסתיר את הדברים החשובים ביותר מפני החכמים, כיוון שהם אינם מסוגלים להבין דברים פשוטים, והחליט לגלות אותם לפשוטים בלבד.


תודה לך על כי את לא שכחת.
אתנה
לפני 14 שנים • 23 במאי 2010

Re: מה לא ברור?

אתנה • 23 במאי 2010
סוטה נפש כתב/ה:

אוכל איטלקי הוא אוכל איטלקי. הוא מזין ויושב בבטן. בשר על האש הוא בשר על האש. הוא צורך אמיתי, פיזי. אבל ממתקים? אפשר לחיות שנים בלי להכניס ממתק לפה עד שיום אחד אתה מרגיש שאתה צריך לקנות חמישים קילו שוקולד במקס ברנר, להיכנס לאיזה חדר במלון, למלא בו את האמבטיה ולא רק לאכול ממנו, אלא להתפלש בו. סוג של פריקת כל עול. פריצת כל מחסום. הורדת כל המסכות.



אוהבת את הניסוח
אתה כותב יפה : )
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 14 שנים • 23 במאי 2010

ואני -

בכוח המוח​(שולטת) • 23 במאי 2010
אני דווקא אוהבת את הדיון שמתפתח כאן - אנחנו מניחים הנחות במקום הסוטה,
אנחנו גם יודעים איך הוא צריך לנהוג (שהרי החיים של כולנו כל כך מושלמים).
זו הסיבה שחלקנו מציע לו הצעות, והשאר מנתחים אותו..

מאחר שכולם עושים את זה, אני גם אתרום את חלקי -

אני חושבת שהוא מסביר יפה מאוד - הוא אוהב את אשתו אהבת נפש,
יכול להיות שהיא אפילו החצי הנקי והזך והמסודר. יכול להיות שהוא צריך אותה ככה,
שאין אישה שיכולה למלא את הצרכים מהקצה אל הקצה, ולו משום שיש לנו צרכים מנוגדים.
יכול להיות שמה ששומר על השפיות שלו ואפילו יאפשר לו לצאת למסע התפלשות זה העוגןשהיא מאפשרת לו. יכול להיות שיבוא יום שהיא תוכל להבין את זה ולהבין עד כמה היא חשובה לו, עד שהיא לא תחשוש מהתפלשויות הונדליזם של הגבר שלה. יכול להיות שלא.
עוד אני מניחה שכרגע מונח יותר מדי על הכף, והוא לא מוכן להביא את הנושא לידי בחינה.
אני גם חושבת שמכתיבתו והלכי המחשבה שלו הוא לא איזה אידיוט גדול, שהוא כן מבין מה הוא יכול לסכן, מול מה שהוא צריך.

עוד אני חושבת שהחיים של כולנו מורכבים, מלאי חיצויים וסכסוכים בין צרכים מנוגדים, ונדמה לי שכל אחד מאיתנו מייצר את פשרותיו.

מה צורם לחלק מן הנשים?
צורם להן העומק של הצורך כפי שהוא בא לידי ביטוי, הפנטזיה האולטימטיבית כפי שהיטיבו לבטא יולי וריר: מישהו שיוכל להסתכל למפלצת שבתוכנו ולהכיל אותה.
עד כמה שזה כבר לא "מודרני" לומר זאת - עם הגבר הזה, שרואה אותנו, ומקבל אותנו כך, שנטרף מהמפלצת ולא חושש ממנה, איתו אנחנו רוצות לישון כפיות..icon_smile.gif

נו, וגם את כל החבילה, כולל משכנתא וילדים, עם הסיומת: "והם חיים להם באושר ועושר עד עצם היום הזה"

האם זה באמת עובד? האם אשה אחת יכולה להיות בעיניו של גבר גם קדושה וגם קדשה?
גם מטורפת ומטונפת וגם מנשקת את הילדים שלו בבוקר כשהם יוצאים לבית הספר?

אלה שאלות מעניינות, אבל נדמה לי שסוטה החליט שבשבילו זה לא יעבוד ככה, ושכמו שיש בתוכו עוד "מישהו", כך המישהו הזה זקוק למישהי שונה לחלוטין מאשת חיקו.


ולך -
אחרי שניתחתי אותך בלי רשותך, אני מאחלת לך הצלחה icon_smile.gif
סוטה נפש
לפני 14 שנים • 23 במאי 2010

הצדקנות שפה עושה לי לחייך

סוטה נפש • 23 במאי 2010
בהתחלה שאלתי אם את עצמי אם להגיב לכן, או לכם. בחרתי שלא. הרי לא באתי לפה להצדיק את עצמי או להצתדק בפני אנשים שאני לא מכיר וגם לא ממש איכפת לי מהם. מבחינתי אתם פיקסלים.
אני באתי לפה לתפוס בת זונה, שתהיה זונה כמוני. כן, גם אני זונה. אומנם ממין זכר, אבל אני זונה.
אני זונה לא במובן של אדם המזדיין עם כל מה שזז, ההפך הגמור הוא הנכון. אלא אני זונה מהסוג שמחפש אחר הריגושים ולא איכפת לו להתפלש בחרא של מישהי כמו חזיר בן זונה מסריח.
קראתי את מה שאתם כותבים על אישתי, על חיי הנישואין שלי, על הדואליות שבחיי, על כך שאני לא אמיתי וכן עם אישתי ויש לי רק דבר אחד להגיד לכם או לכן: תתקדמו.

יש לי אישה שאני עפר לרגלייה. היא יודעת על "הנוסע האפל" שבי. היא גם שיתפה איתו פעולה לא פעם אבל לי, המניאק, נמאס.
בא לי על חור טרי. על בת זונה שתרגש אותי. בא לי על הריגוש בדיוק כמו רוצח סידרתי שאחת לכמה שנים מרגיש את הטירוף הזה בקצות האצבעות שמדגדג לו.
לא יותר, לא פחות.
למה? ככה. כי בא לי.

אני יודע שאני לא בסדר, אני יודע שאני משהו מכוער, אבל לא איכפת לי. אני רוצה את הממתק הזה גם אם הוא לא בריא לשיניים או משמין או חוסם עורקים או מה לא.
ככה אני רוצה. ככה יהיה.

כתבו פה לא מעט אנשים שאינם נשואים ולא היו נשואים. זה מצחיק אותי. זה מזכיר לי את עצמי לפני עשור.
האמיתות המוחלטות שהיו בי, כבר מזמן אינן. לחיים יש את היכולת שלהם לעשות בנו מה שהם רוצים ואנו כמו פלסטלינה בידם. עקרונות משתנים ודעות מתבגרות.
אני לא מתכוון לפרק את התא המשפחתי הנפלא שבניתי בעמל רב רק בגלל שאני מטומטם לייצר שבי.
אני מבין שאני כמו איזה נער בן 16 שלא איכפת לו מכלום והוא מעשן את הג'ויינט מלוא ראותיו כי ככה בא לו. אני רואה את עצמי מהצד, זה בסדר, אתם לא מחדשים לי כלום.

יש בי סוטה. אני סוטה. סוטה נפש על משקל חולה נפש. ואני מחפש אחת חולה בדיוק כמותי. זה הכול.
ישנן נשים שיש להן בעל נפלא, ילדים אוצר, קריירה וחיים מלאים אבל בכול זאת, יש שם איזה משהו, בדה-באק-אוף-דייר-מיינדז שעושה להם פטישים ללבלב. פטישים כאלה שרק אם הם יחפרו את הראש שלהם עמוק בתוך תחת של גבר מטונף כמותן, הן יירגעו.
אחריהן אני תר.

ראיתי פה, בין המגיבים, כמה שהחירבון הייצרי שלהם עושה להם להתערטל בפומבי, ללכת לכל מיני מסיבות של "הקהילה" (ככה זה נקרא? קהילה? כי אני מקבל כל כך הרבה תגובות לפרטי מכאלה שחוששות לכתוב פה על הפורום הזה, שזה עושה לי לחייך על הצביעות והאפסיות שלה אתם קוראים קהילה. קהילה אמורה לתמוך, להכיל, לקבל את השני על כל מוזריותו ולא לעביר עליו ביקורת) או להצטלם בכל מיני פוזיציות. זה לא משהו שאני הייתי עושה, אבל אני לא מעביר על זה ביקורת. האמינו לי, הייתי יכול להשתלח בכם בשפה שכנראה לא הייתם מבינים והייתם צריכים לפתוח מילון בכדי לרדת לסוף דעתי, אבל אני לא עושה כן. אני בסך הכול מחפש מקום בו אוכל לכמה שעות של ייצר לאחד את הרוצח הסידרתי שבי, את הנוסע האפל, את השד או הגיהנום הייצרי שלי (איך שלא נקרא לזה) עם מישהי שיש בה את אותו המכנה ואותם הדימויים לדבר אחד בסיסי: בהמתיות ייצרית.
יש שם אחת כזו. אני מחפש אותה. זה הכול.

אני לא מתכוון לצאת מאחורי המסך. אני גם לא מתכוון להתערבב בכם. אני מחפש את אותה האחת, להיסגר איתה מאחורי דלת, ולהותיר את העולם מאחור. יום אחד, אחרי שמונה שנות נישואין, גם אתן או אתם, תבינו על מה אני מדבר.
מישלי
לפני 14 שנים • 24 במאי 2010

Re: הצדקנות שפה עושה לי לחייך

מישלי • 24 במאי 2010
סוטה נפש כתב/ה:
בהתחלה שאלתי אם את עצמי אם להגיב לכן, או לכם. בחרתי שלא. הרי לא באתי לפה להצדיק את עצמי או להצתדק בפני אנשים שאני לא מכיר וגם לא ממש איכפת לי מהם. מבחינתי אתם פיקסלים.
אני באתי לפה לתפוס בת זונה, שתהיה זונה כמוני. כן, גם אני זונה. אומנם ממין זכר, אבל אני זונה.
אני זונה לא במובן של אדם המזדיין עם כל מה שזז, ההפך הגמור הוא הנכון. אלא אני זונה מהסוג שמחפש אחר הריגושים ולא איכפת לו להתפלש בחרא של מישהי כמו חזיר בן זונה מסריח.
קראתי את מה שאתם כותבים על אישתי, על חיי הנישואין שלי, על הדואליות שבחיי, על כך שאני לא אמיתי וכן עם אישתי ויש לי רק דבר אחד להגיד לכם או לכן: תתקדמו.

יש לי אישה שאני עפר לרגלייה. היא יודעת על "הנוסע האפל" שבי. היא גם שיתפה איתו פעולה לא פעם אבל לי, המניאק, נמאס.
בא לי על חור טרי. על בת זונה שתרגש אותי. בא לי על הריגוש בדיוק כמו רוצח סידרתי שאחת לכמה שנים מרגיש את הטירוף הזה בקצות האצבעות שמדגדג לו.
לא יותר, לא פחות.
למה? ככה. כי בא לי.

אני יודע שאני לא בסדר, אני יודע שאני משהו מכוער, אבל לא איכפת לי. אני רוצה את הממתק הזה גם אם הוא לא בריא לשיניים או משמין או חוסם עורקים או מה לא.
ככה אני רוצה. ככה יהיה.

כתבו פה לא מעט אנשים שאינם נשואים ולא היו נשואים. זה מצחיק אותי. זה מזכיר לי את עצמי לפני עשור.
האמיתות המוחלטות שהיו בי, כבר מזמן אינן. לחיים יש את היכולת שלהם לעשות בנו מה שהם רוצים ואנו כמו פלסטלינה בידם. עקרונות משתנים ודעות מתבגרות.
אני לא מתכוון לפרק את התא המשפחתי הנפלא שבניתי בעמל רב רק בגלל שאני מטומטם לייצר שבי.
אני מבין שאני כמו איזה נער בן 16 שלא איכפת לו מכלום והוא מעשן את הג'ויינט מלוא ראותיו כי ככה בא לו. אני רואה את עצמי מהצד, זה בסדר, אתם לא מחדשים לי כלום.

יש בי סוטה. אני סוטה. סוטה נפש על משקל חולה נפש. ואני מחפש אחת חולה בדיוק כמותי. זה הכול.
ישנן נשים שיש להן בעל נפלא, ילדים אוצר, קריירה וחיים מלאים אבל בכול זאת, יש שם איזה משהו, בדה-באק-אוף-דייר-מיינדז שעושה להם פטישים ללבלב. פטישים כאלה שרק אם הם יחפרו את הראש שלהם עמוק בתוך תחת של גבר מטונף כמותן, הן יירגעו.
אחריהן אני תר.

ראיתי פה, בין המגיבים, כמה שהחירבון הייצרי שלהם עושה להם להתערטל בפומבי, ללכת לכל מיני מסיבות של "הקהילה" (ככה זה נקרא? קהילה? כי אני מקבל כל כך הרבה תגובות לפרטי מכאלה שחוששות לכתוב פה על הפורום הזה, שזה עושה לי לחייך על הצביעות והאפסיות שלה אתם קוראים קהילה. קהילה אמורה לתמוך, להכיל, לקבל את השני על כל מוזריותו ולא לעביר עליו ביקורת) או להצטלם בכל מיני פוזיציות. זה לא משהו שאני הייתי עושה, אבל אני לא מעביר על זה ביקורת. האמינו לי, הייתי יכול להשתלח בכם בשפה שכנראה לא הייתם מבינים והייתם צריכים לפתוח מילון בכדי לרדת לסוף דעתי, אבל אני לא עושה כן. אני בסך הכול מחפש מקום בו אוכל לכמה שעות של ייצר לאחד את הרוצח הסידרתי שבי, את הנוסע האפל, את השד או הגיהנום הייצרי שלי (איך שלא נקרא לזה) עם מישהי שיש בה את אותו המכנה ואותם הדימויים לדבר אחד בסיסי: בהמתיות ייצרית.
יש שם אחת כזו. אני מחפש אותה. זה הכול.

אני לא מתכוון לצאת מאחורי המסך. אני גם לא מתכוון להתערבב בכם. אני מחפש את אותה האחת, להיסגר איתה מאחורי דלת, ולהותיר את העולם מאחור. יום אחד, אחרי שמונה שנות נישואין, גם אתן או אתם, תבינו על מה אני מדבר.


סוטה,
תודה על תגובתך, חיכיתי לה.
ונכון, גם אני מתקוממת על המונח "קהילה" (בדר"כ יותר מתאים לכנות את זה "ביצה").
לכן כתבתי כבר בהתחלה, את מה שכתבתי.

ובבקשה, תמשיך לכתוב, יש פה מי שנהנה ומעריך את הכתיבה, את הפתיחות, את האומץ לגעת בגועל ובזוהמה.
מיש

'בכוח' - אהבתי גם את תגובתך. ויש לי עוד משהו אליך, אבל הוא יהיה בפרטיות ( :
Brave Dwarf
לפני 14 שנים • 24 במאי 2010
Brave Dwarf • 24 במאי 2010
לא הבנתי את הדרמה ואת מטרתה.

אז בא לך לזיין בצד כפי שאחרי שמונה שנות אכילה של אותו מאכל, מתעורר חשק לטעום גם משהו אחר. בשביל מה כל הנפח הזה? זה אתה, אלו בחירותיך, הן לגיטימיות לחלוטין ולא משנה אם מדובר ב BDsM או במערכת יחסים ונילית. נשמע שחשבת על זה לעומק, נראה שיש לך את הכלים ואת היכולת להביט על חייך באופן מפוכח (גם אם דרמטי להחריד). תעשה חיים משוגעים ותצטרף לרוב שוכני התבל שלא מצליחים/רוצים/מוצאים לנכון להשתלט על הצרכים.

אחרי הכל, יש לנו סיבוב אחד בלבד בעולם הזה.


להשוות את הצורך לזיין בצד לאופן בו מחצין את מיניותו רוצח סדרתי, נראה לי מוגחך.
A v​(שולט)
לפני 14 שנים • 24 במאי 2010

Re: הצדקנות שפה עושה לי לחייך

A v​(שולט) • 24 במאי 2010
סוטה נפש כתב/ה:
בהתחלה שאלתי אם את עצמי אם להגיב לכן, או לכם. בחרתי שלא. הרי לא באתי לפה להצדיק את עצמי או להצתדק בפני אנשים שאני לא מכיר וגם לא ממש איכפת לי מהם. מבחינתי אתם פיקסלים.
אני באתי לפה לתפוס בת זונה, שתהיה זונה כמוני. כן, גם אני זונה. אומנם ממין זכר, אבל אני זונה.
אני זונה לא במובן של אדם המזדיין עם כל מה שזז, ההפך הגמור הוא הנכון. אלא אני זונה מהסוג שמחפש אחר הריגושים ולא איכפת לו להתפלש בחרא של מישהי כמו חזיר בן זונה מסריח.
קראתי את מה שאתם כותבים על אישתי, על חיי הנישואין שלי, על הדואליות שבחיי, על כך שאני לא אמיתי וכן עם אישתי ויש לי רק דבר אחד להגיד לכם או לכן: תתקדמו.

יש לי אישה שאני עפר לרגלייה. היא יודעת על "הנוסע האפל" שבי. היא גם שיתפה איתו פעולה לא פעם אבל לי, המניאק, נמאס.
בא לי על חור טרי. על בת זונה שתרגש אותי. בא לי על הריגוש בדיוק כמו רוצח סידרתי שאחת לכמה שנים מרגיש את הטירוף הזה בקצות האצבעות שמדגדג לו.
לא יותר, לא פחות.
למה? ככה. כי בא לי.

אני יודע שאני לא בסדר, אני יודע שאני משהו מכוער, אבל לא איכפת לי. אני רוצה את הממתק הזה גם אם הוא לא בריא לשיניים או משמין או חוסם עורקים או מה לא.
ככה אני רוצה. ככה יהיה.

כתבו פה לא מעט אנשים שאינם נשואים ולא היו נשואים. זה מצחיק אותי. זה מזכיר לי את עצמי לפני עשור.
האמיתות המוחלטות שהיו בי, כבר מזמן אינן. לחיים יש את היכולת שלהם לעשות בנו מה שהם רוצים ואנו כמו פלסטלינה בידם. עקרונות משתנים ודעות מתבגרות.
אני לא מתכוון לפרק את התא המשפחתי הנפלא שבניתי בעמל רב רק בגלל שאני מטומטם לייצר שבי.
אני מבין שאני כמו איזה נער בן 16 שלא איכפת לו מכלום והוא מעשן את הג'ויינט מלוא ראותיו כי ככה בא לו. אני רואה את עצמי מהצד, זה בסדר, אתם לא מחדשים לי כלום.

יש בי סוטה. אני סוטה. סוטה נפש על משקל חולה נפש. ואני מחפש אחת חולה בדיוק כמותי. זה הכול.
ישנן נשים שיש להן בעל נפלא, ילדים אוצר, קריירה וחיים מלאים אבל בכול זאת, יש שם איזה משהו, בדה-באק-אוף-דייר-מיינדז שעושה להם פטישים ללבלב. פטישים כאלה שרק אם הם יחפרו את הראש שלהם עמוק בתוך תחת של גבר מטונף כמותן, הן יירגעו.
אחריהן אני תר.

ראיתי פה, בין המגיבים, כמה שהחירבון הייצרי שלהם עושה להם להתערטל בפומבי, ללכת לכל מיני מסיבות של "הקהילה" (ככה זה נקרא? קהילה? כי אני מקבל כל כך הרבה תגובות לפרטי מכאלה שחוששות לכתוב פה על הפורום הזה, שזה עושה לי לחייך על הצביעות והאפסיות שלה אתם קוראים קהילה. קהילה אמורה לתמוך, להכיל, לקבל את השני על כל מוזריותו ולא לעביר עליו ביקורת) או להצטלם בכל מיני פוזיציות. זה לא משהו שאני הייתי עושה, אבל אני לא מעביר על זה ביקורת. האמינו לי, הייתי יכול להשתלח בכם בשפה שכנראה לא הייתם מבינים והייתם צריכים לפתוח מילון בכדי לרדת לסוף דעתי, אבל אני לא עושה כן. אני בסך הכול מחפש מקום בו אוכל לכמה שעות של ייצר לאחד את הרוצח הסידרתי שבי, את הנוסע האפל, את השד או הגיהנום הייצרי שלי (איך שלא נקרא לזה) עם מישהי שיש בה את אותו המכנה ואותם הדימויים לדבר אחד בסיסי: בהמתיות ייצרית.
יש שם אחת כזו. אני מחפש אותה. זה הכול.

אני לא מתכוון לצאת מאחורי המסך. אני גם לא מתכוון להתערבב בכם. אני מחפש את אותה האחת, להיסגר איתה מאחורי דלת, ולהותיר את העולם מאחור. יום אחד, אחרי שמונה שנות נישואין, גם אתן או אתם, תבינו על מה אני מדבר.


צדקנות... הכי נכון מבחינתך זה לתקוף כי בעצם זו ההגנה הטובה ביותר

אתה כותב יפה באמת אבל מלא שטויות.!

רק מי שנשוי יכול להבין? אני הייתי נשוי,חייתי עם אותה אישה בבית אחד בלי לגעת בה כמעט שנתיים.

ועדיין לא חיפשתי אמתלות למה ל"לבגוד" כל עוד חייתי איתה תחת קורת גג אחת לא העזתי.

אז בא לך לבגוד סבבה לך תהיה גבר לפחות ואל תחפש תירוצים,וכן כל מי שניהל או ניהלה קשר עם נשוי תתמוך בך... (וברור למה)

מעבר לזה אתה כדי לשתות מ"הבאר" אבל בנתיים רק מחרבן בה,תזהר לא לחלות חס וחלילה.

אתה יכול ללכלך כאוות נפשך על כולם פה על הצדקנות ועל הרבה דברים אחרים. אבל שים לב

אתה חלק מהמקום הזה (לצערי)

אם מישהו רוצה להיות פוליגמי לבריאות לו. לי ממש אין בעיה עם זה,אני מאמין אחרת ודבק בדרכי.

אבל תהיה גבר (קשה) ותהיה גלוי. אישית מאמין שהפחד שלך מהגילוי של אישתך

יקלקל לך כל מה שתחווה.

קהילה ביצה לא משנה איך אתה ואחרים תכנו זאת,יש פה אנשים משכמם ומעלה.!

לצד אנשים כמוך.שקרנים פחדנים שמבחינתם כל העולם אשם ורק הם בסדר...

ותתפלא אני בטוח שעכשיו אני אחטוף ריקושטים. אבל להבדיל ממך אני יכול להתמוד איתם

ואתה?