האם תיתכן השפלה אמיתית בזוגיות ארוכה ואינטנסיבית?

מיתוסית​(שולטת) • 8 באוק׳ 2010

אני היחידה שחושבת שסעיף 10 מעודד אונס?

kiska וטרמינטור​(לא בעסק) • 8 באוק׳ 2010

אני איתך בזה, גם לי נשמע סעיף 10 בכלל לא במקום- סעיף שוביניסטי כראוי לאדם ומעודד אונס.

kiska

Brave Dwarf • 9 באוק׳ 2010

נכון ראובן, אנחנו ננעל אותך ב slave room יחד עם החתול שלי, שלוש מזוזות וספר פואמות של אוסקר ויילד כדי שתפסיק לעודד אותי לאנוס. תתבייש לך בן אדם. פוי.

בנות, באמת, האתר הזה לא נבדל מאתר בנייה מלגו או מאתר לשזירת פרחים בהנחה בסיסית שלו שאנשים כאן בוגרים, מודעים וזהירים? שראובן, למשל, יודע מה הם רצונותיה של זוגתו (וכהרגלו מתיימר גם לדעת את אלו של זוגתי עוד בטרם הפך להיות ידיד נפש שלה, אבל אנחנו כבר רגילים לשטויות שלו ואפילו אוהבים אותו בגללן), ושאני, למשל, מודע למה שעלול לזעזע את זוגתי ולפצוע אותה עד סוף ימיה ולהבדיל את זה ממה שיגרום לה הנאה?

הנה אנג'לינה מתגלגלת כאן מצחוק. לא רק שזה לא משפיל אותה לקרוא את אוסקר ויילד, אפילו העובדה שאני אונס אותה מזה 24ש ברציפות לא מזיזה לה.

המלט • 9 באוק׳ 2010

כן, כי את היחידה שהגעת לסעיף 10.

מיתוסית​(שולטת) • 9 באוק׳ 2010

גמד, נפלא שאתה חושב שאתה יודע מה זוגתך רוצה, אבל האם ידעת? היא אדם נפרד בפני עצמו, לפעמים היא *באמת* יכולה להחליט שהיא לא רוצה לעמוד זמינה מינית לשירותך כל הזמן.
לפעמים מותר לה לסרב.
לפעמים מותר לה להרגיש לא חרמנית.

"10. זו מוקדשת לגמד האמיץ, שאינו מבין כי המלאכית שלו זקוקה להשפלה ושליטה כחלק מהלגיטימציה של מי שהיא: ובכן ידידי, ברור שקשה ''להרע'' לזו שאתה אוהב - אבל אינך מרע לה, אלא אוהב אותה כפי שהיא זקוקה. הצעתי: לך והבט בה בעת שהיא ישנה, ראה כמה מתוקה היא. אחר כך טול כמות נאה של חומר סיכה, סוך בו את איברך ואז הישכב עליה ותחב אותו לתוך ישבנה, בתנועה מתונה. גם אם היא תמחה ותזעק, המשך בחדירתך ורתק אותה למיטה. בוא על סיפוקך מהר ואז חבק אותה ותן לה להתייפח קצת, והירדם במתיקות תוך שדמעותיה החמות מרטיבות את הכרית."

התיאור הזה לא נשמע כמו של מישהי שמרוצה מזה שהעירו אותה משינה עם זין בתחת בלי שום הכנה (ומזל שהייתה מספיק התחשבות לחומר סיכה). היא גם מוחה, גם בוכה וכמובן שלגבר לא אכפת, כי הוא הרי חרמן.
לא, זה לא מקובל עליי ולי זה נשמע כמו סצינת אונס (מעשה סדום לפי דיני עונשין, אם אתם מתעקשים).

לאישה צריכה להיות הזדמנות לסרב ושיהיה ברור לשני הצדדים שהיא מסרבת, אלא אם כן תיאמתם מראש שזה משחק או שהיה סימן מוסכם.
אני לא קונה את זה שגם במקרים כאלה מספיקה היכרות טובה ולא צריך שום סימן או מילת ביטחון.
במיוחד אם האישה לא משתפת פעולה, וזה לא נשמע ככה.

kiska וטרמינטור​(לא בעסק) • 9 באוק׳ 2010

התיאור הזה לא נשמע כמו של מישהי שמרוצה מזה שהעירו אותה משינה עם זין בתחת בלי שום הכנה (ומזל שהייתה מספיק התחשבות לחומר סיכה). היא גם מוחה, גם בוכה וכמובן שלגבר לא אכפת, כי הוא הרי חרמן.
לא, זה לא מקובל עליי ולי זה נשמע כמו סצינת אונס (מעשה סדום לפי דיני עונשין, אם אתם מתעקשים).

הכל תלוי אולי בגישה, אולי ב24/7 זה מוגדר כחלק מהזוגיות, אונס כדרך קבע..
לי התיאור הזה נשמע בעיקר מאוד כואב נפשית. אני יכולה להעיד אמנם רק על עצמי ולא על שפחותיו של ראובן, אבל בכל פעם שלא הייתי מוכנה נפשית למסור את "3 החורים" שלי ובכל זאת, שיתפתי פעולה- זה הרגיש כאונס ונגמר רע. לי זה מרגיש כמו אונס עצמי יותר מכל, מעין בגידה עצמית בגוף שלך.
בכל מקרה, אני לא מכירה כל מקרה לגופו, ואין ביכולתי להבין את מע' היחסים בין אנג'לינה לגמד האמיץ.

אה ו.. "אבל אנחנו כבר רגילים לשטויות שלו ואפילו אוהבים אותו בגללן)"- גמד אמיץ, אנא דבר בשם עצמך.

kiska

Brave Dwarf • 9 באוק׳ 2010

מה את אומרת? והיא גם יכולה לעזוב? מותר לה? את בטוחה?
ואם כן אז למה היא נשארת, כחולית? בוכה מאושר, טוענת שהיא אוהבת, נושאת את ילדיי, מתגיירת, דואגת, רצה לקיבני שיט כדי להביא לי מזון, ממתינה לי כשאני חוזר כי קשה לה לישון אם איני לידה וכשאני נעדר במשך שבועות לא מוצאת לעצמה מקום?
למה היא מכבסת את בגדיי, מנקה את הבוץ ממגפיי, רוחצת, מגלחת, מלבישה (ומפשיטה. את התהליך הזה אני אוהב יותר), מארחת את חבריי, צוחקת מהבדיחות שלי, סולחת על השטויות שלי וכל הזמן, בלא יוצא מן הכלל, נראית כל כך מאושרת? האם יכול להיות שדווקא אורח החיים שאני מציע כן מתאים לה (לפחות לעכשיו. אני לא נביא, יקירה, ולא מבטל את האפשרות שבעוד חמש שנים היא תקום ותאמר "רוצה אחר")? מדוע את יוצאת מנקודת הנחה שאנג'לינה, והפעם ספציפית אנג'לינה, אישה שויתרה על משפחתה, דתה ועל כל עולמה עבורי ועשתה החלטות שאפילו הגמד המשוגע של הכלוב ששם זין על העולם לא היה מסוגל, לא יודעת מה טוב לה? האם אי פעם נתנה לך סיממן של חסרת אונים או של מטומטמת. או אולי של אומללה שמקבלת את גורלה בחוסר ברירה ומתמודדת עם כל רגע מחייה רק כדי לצלוח אותו בשלום ולהגיע לזה הרודף אותו?

ולמה את חושבת שכפי שהיא בוחרת בכל בוקר שוב ושוב להיות חלק מעולמי, אני איני בודק ומחליט מתוך שיקול דעת, דאגה ואחריות אדירה, גם בכל בוקר כמוה, שאכן המצב הזה טוב לה, ולכן נשאר. האם אי פעם נתתי סיממן להיותי נצלן חסר מצפון שיבחר לבנות את חיו על גבם של חלשים? מישהו שמקבל את האהבה כמובנת מאליה ואת זו ששלו משל הייתה כיסא או שולחן. האם לא רשום תחת כל הודעה שאני כותב שאמות למען אושרה ואגן עליה מכל הרוע בעולם גם אם הוא יהיה אני (ואפילו במחיר עזיבה שתשבור אותי כליל)?

לא נראה לך שאחרי שנה וחצי של חיים משותפים (מאוד) היא כבר הייתה מוצאת זמן ורגע להגיד לי: "צ'מע, בדומה לכחולית אני דורשת ממך לערוך הסכם חתום טרם אתה נוגע בי. כי בדומה לה אני רוצה שתהיה לי היכולת להסכים או לסרב נקודתית"? אלא שכחולית, אינג'לינה אינה כחולית, היא אנג'לינה, ומכיוון שאינך מכירה אותה אבל אני כן, לא נותר לך אלא להאמין לי (וגם לה) שלו הייתי מציע לה את החיים שמנהלת כחולית או קיסקה או כל אישה אחרת בתבל, היא הייתה מסרבת להם בתודה. כי לאנג'לינה אינם מתאימים.

ראובן מצידו דיבר על נשים ספציפיות שמתאימות לו, מן הסתם. הוא אמנם שוגה מפעם לפעם ומרשה לעצמו לקבוע עבור אחרים למרות שמאוד לא אוהב כאשר קובעים עבורו, אבל אין לשמור עובדה זו נגדו. כי כולנו בסופו של דבר מדברים מניסיון אישי ומנקודת מבט התואמת את אורח החיים שאנחנו מנהלים. הנה, למשל, כמוך בשרשור הזה.


(וגם פה אציין שאין עקיצה, רוע, עצבים או כל כוונה שלילית בדבריי. גם את כחולית אני מעריך מאוד ולו הייתה לי היכולת לבוחר בני שיח לכל נושא שאי פעם הועלה בכלוב, לעולם לא הייתי מוותר על דעתה)


קיסקה
אני מבין את מה שאמרת, אני מקבל את טענותיך ואני בשום פנים לא טענתי שאורח חיי (ואולי של ראובן גם) מתאים לכולם. אני גם לא יודע אם זה קשור ל 24/7 אבל אני לא כזה חסיד של מושגים מספריים כדי להגדיר מערכות יחסים ואהבה. אלו בסך הכל התאמה או חוסר התאמה בין שני אנשים וכאשר מדובר בשני אנשים בוגרים, וניקח לדוגמא אותך ואותי, אני בטוח שהיינו מגיעים למסקנה שאין אנו מתאימים הרבה בטרם כחולית הייתה פותחת שרשור זה. ולכן לצעוק "אונס אונס" במקום ה"נאנסת" שדווקא עושה חיים משוגעים ומאושרת, מרגיש לי מעט לא הוגן כלפיה שלא לומר מעליב.

מזכיר לי סיפור על כנועה אחת שאנשים טובים הזמינו משטרה כדי להצילה מציפרניו החדות של אדונה. הקטע שהכי זכור לי משם היה מה שסיפרה לי אחר כך - שוטר אחד כבל את אהובי באזיקים במטבח וניצב לידו פן יברח, וזה שעמד מולי לקח אותי לאחד מחדרי שינה. במשך שעה וחצי הוא ניסה לשכנע אותי שאני אישה מוכה, שרע לי, שמשפילים אותי, שאונסים אותי, שמתעללים בי וממררים את חיי. ואני, אני עד היום לא מבינה על מה הוא דיבר בכלל.

אז אנא, מעט כבוד לבגרותם ולהחלטותיהם של אנשים אחרים. לו את היית נאלצת לחיות חיים מסוג זה, היית חשה נאנסת, אבל גם אותך וגם אותה אף אחד אינו מאלץ לעשות דבר.

kiska וטרמינטור​(לא בעסק) • 9 באוק׳ 2010

הגמד האמיץ כתב:
"אז אנא, מעט כבוד לבגרותם ולהחלטותיהם של אנשים אחרים"


אתה צודק, כמובן ועל כן אמרתי, גמד אמיץ- שאני מייצגת את דעתי ורק אותה ולא נכנסת לפרטים ולקשר בינך לבין אנג'לינה. לא התיימרתי לעולם לקבוע לאנשים מה טוב להם ומה לא, במיוחד לא לאלה שאני לא מכירה.
עניתי מנק' מבטי בשביל להראות שיש גם דרך אחרת, גישה אחרת ונק' מבט שונה על אותו דבר, לו אתה קורא אהבה.

אינני מפקפקת בכך שהנך אוהב אותה כלל, אך מה לעשות, כאשר אין אפשרות להזדהות, אינך מצליח להבין.

כל איש יעשה כטוב בעיניו.

kiska

רפאל • 9 באוק׳ 2010

מאחר שכתבת שאת מייצגת את דעתך ורק אותה, אני ממליץ לך לא להשתמש במילה "אונס" כדי לבטא רגש.

בשביל לבטא רגש אפשר להגיד "זה הרגיש לי רע", "זה הרגיש לי טראומטי", "זה עורר בי חלחלה" וכו'. המילה "אונס" אינה מתאימה לצורך זה מפני שהיא תיאור של פעולה מפורשת שעל ביצועה נכנסים לכלא. האמירה "זה הרגיש כמו אונס" דומה לאמירה "זה הרגיש כמו שהוא גנב 100 ש"ח" ולאמירה "זה הרגיש כמו שהוא עבר באדום", וכל אלו אינם דברים שמרגישים, אלא דברים שמתרחשים או לא מתרחשים באופן שבלתי תלוי בהרגשה. 

רפאל • 9 באוק׳ 2010

אני חושב שהסעיף הזה מעודד התאמה זוגית ותקשורת טובה.