המלכה קמילה
|
לפני 13 שנים •
6 באוק׳ 2010
סיפורי סבתה חחחח[B][I][U]
|
|
|
dahanc(שולט)
|
לפני 13 שנים •
6 באוק׳ 2010
Re: הכאב, חוסר האונים...כהזדמנות לצמוח. nerissa כתב/ה: לילימיי כתב/ה: יש רגעים, חשוכים. רגעים שבהם השליטה, לא הייתה בידי. רק הניתוק הפיזי, הריגשי הציל את הנפש הרכה. התמימה. והיום, לעיתים כש - קשורה מוכאבת מושפלת אני רק מתעצמת ביחס ישיר, לחולשה וחוסר האונים של פעם, לפני מיליוני שנים. כל הצלפה מרימה כל השפלה מחזקת כל כאב שניתן, מרפא. הכי נמוך הכי גבוה. עוצמתית לגמרי. כך זה אצלי. ואצלכם\ן? אני מסכימה איתך, לילימיי. גם אני מרגישה כך. החיים לפעמים מפילים אותנו לתוך בור של חוסר אונים וחוסר שליטה. בשנה וחצי האחרונות התאלמנתי לעשרים דקות, קיבלתי בחזרה את בעלי, איבדתי את אחותי למחלת הסרטן, התמודדתי בעצמי עם לובסטר לבקן.. ועוד כמה וכמה סטירות לחי של החיים - כשהכל קורה ביחד בתוך עיסת ענק של חוסר אונים וכאב. בכל מקרה, היומיום לפעמים הוא ממש בן זונה אכזרי ונטול שמץ של SSC . בבדסמ.. במקום הבטוח תחת מי שבחרתי לי, זה הרגע לחוות חוסר אונים/כאב/השפלה וכל הטופינים למיניהם, מתוך בחירה ולא מתוך חוסר ברירה. יש כוח עצום ביכולת להביא עצמך למקום כל כך.. חסר ישע לכאורה - ולצאת משם מעונגת/מסופקת/אהובה/שלמה/עטופה. אני שרדתי את הכאב/השפלה/חוסר אונים שהחיים הפילו עלי בהפתעה, בלי היכולת לבחור. ש-ר-ד-ת-י את החוויה. להגיד שיצאתי מחוזקת יותר? בהחלט. אבל זה בלי כל ה.. תוספות החינניות שיש לחווית חוסר אונים ממוסדת. בבדסמ אני בוחרת לחיות את החוויה. מתוך בחירה ועוצמה אישית. וכן - ככל שזה מאתגר יותר, תחושת העוצמה והחופש והשלמות גדולים יותר. שורה תחתונה? למה? כי כאן יש לך את זכות הבחירה להיות חסרת אונים. בחירה. זה כל ההבדל. לילימיי....מכול הטראללאם של הדיון הזה...אני כול כך מסכים עם נריסה ...הכול מתוך בחירה ותו לא...! בבדס"מ... ובחיים בכלל , ככול שאנו מבינים את המשמעויות ...אנו מקבלים ומשלימים עם הזהות האישית והמינית , וכשהנפש בוגרת ....בעיקר את היכולת הבחירה והרצון להתחבר !!! ונריסה צר לי באופן אישי 
|
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 13 שנים •
6 באוק׳ 2010
זה י כ ו ל להיות ככה. תלוי עם מי, ומה טיב הקשר. אם את עם דום שאת סומכת עליו מאוד, זה יכול להיות נפלא. את לא צריכה לדאוג מאף בחינה, וזמן הסשן הוא הזדמנות מצויינת לנוח ולהרגע. זמן אחד שבו את לא צריכה להיות "גדולה" ולדאוג לעצמך ולאחרים, רק להיות. יש שרואים בזה סוג של מדיטציה.
כשאת עם מישהו שאת סומכת עליו, סשן הוא פשוט ביטוי נפלא לאהבתכם, וכן- להרגיש אהובה זה מרפא. |
|
|
|
dahanc(שולט)
|
לפני 13 שנים •
6 באוק׳ 2010
Re: הכאב, חוסר האונים...כהזדמנות לצמוח. nerissa כתב/ה: לילימיי כתב/ה: יש רגעים, חשוכים. רגעים שבהם השליטה, לא הייתה בידי. רק הניתוק הפיזי, הריגשי הציל את הנפש הרכה. התמימה. והיום, לעיתים כש - קשורה מוכאבת מושפלת אני רק מתעצמת ביחס ישיר, לחולשה וחוסר האונים של פעם, לפני מיליוני שנים. כל הצלפה מרימה כל השפלה מחזקת כל כאב שניתן, מרפא. הכי נמוך הכי גבוה. עוצמתית לגמרי. כך זה אצלי. ואצלכם\ן? אני מסכימה איתך, לילימיי. גם אני מרגישה כך. החיים לפעמים מפילים אותנו לתוך בור של חוסר אונים וחוסר שליטה. בשנה וחצי האחרונות התאלמנתי לעשרים דקות, קיבלתי בחזרה את בעלי, איבדתי את אחותי למחלת הסרטן, התמודדתי בעצמי עם לובסטר לבקן.. ועוד כמה וכמה סטירות לחי של החיים - כשהכל קורה ביחד בתוך עיסת ענק של חוסר אונים וכאב. בכל מקרה, היומיום לפעמים הוא ממש בן זונה אכזרי ונטול שמץ של SSC . בבדסמ.. במקום הבטוח תחת מי שבחרתי לי, זה הרגע לחוות חוסר אונים/כאב/השפלה וכל הטופינים למיניהם, מתוך בחירה ולא מתוך חוסר ברירה. יש כוח עצום ביכולת להביא עצמך למקום כל כך.. חסר ישע לכאורה - ולצאת משם מעונגת/מסופקת/אהובה/שלמה/עטופה. אני שרדתי את הכאב/השפלה/חוסר אונים שהחיים הפילו עלי בהפתעה, בלי היכולת לבחור. ש-ר-ד-ת-י את החוויה. להגיד שיצאתי מחוזקת יותר? בהחלט. אבל זה בלי כל ה.. תוספות החינניות שיש לחווית חוסר אונים ממוסדת. בבדסמ אני בוחרת לחיות את החוויה. מתוך בחירה ועוצמה אישית. וכן - ככל שזה מאתגר יותר, תחושת העוצמה והחופש והשלמות גדולים יותר. שורה תחתונה? למה? כי כאן יש לך את זכות הבחירה להיות חסרת אונים. בחירה. זה כל ההבדל. לילימיי....מכול הטראללאם של הדיון הזה...אני כול כך מסכים עם נריסה ...הכול מתוך בחירה ותו לא...! בבדס"מ... ובחיים בכלל , ככול שאנו מבינים את המשמעויות ...אנו מקבלים ומשלימים עם הזהות האישית והמינית , וכשהנפש בוגרת ....בעיקר את היכולת הבחירה והרצון להתחבר !!! ונריסה צר לי באופן אישי
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
6 באוק׳ 2010
Re: הכאב, חוסר האונים...כהזדמנות לצמוח.
[quote="dahanc"]
nerissa כתב/ה: לילימיי כתב/ה: יש רגעים, חשוכים. רגעים שבהם השליטה, לא הייתה בידי. רק הניתוק הפיזי, הריגשי הציל את הנפש הרכה. התמימה. והיום, לעיתים כש - קשורה מוכאבת מושפלת אני רק מתעצמת ביחס ישיר, לחולשה וחוסר האונים של פעם, לפני מיליוני שנים. כל הצלפה מרימה כל השפלה מחזקת כל כאב שניתן, מרפא. הכי נמוך הכי גבוה. עוצמתית לגמרי. כך זה אצלי. ואצלכם\ן? אני מסכימה איתך, לילימיי. גם אני מרגישה כך. החיים לפעמים מפילים אותנו לתוך בור של חוסר אונים וחוסר שליטה. בשנה וחצי האחרונות התאלמנתי לעשרים דקות, קיבלתי בחזרה את בעלי, איבדתי את אחותי למחלת הסרטן, התמודדתי בעצמי עם לובסטר לבקן.. ועוד כמה וכמה סטירות לחי של החיים - כשהכל קורה ביחד בתוך עיסת ענק של חוסר אונים וכאב. בכל מקרה, היומיום לפעמים הוא ממש בן זונה אכזרי ונטול שמץ של SSC . בבדסמ.. במקום הבטוח תחת מי שבחרתי לי, זה הרגע לחוות חוסר אונים/כאב/השפלה וכל הטופינים למיניהם, מתוך בחירה ולא מתוך חוסר ברירה. יש כוח עצום ביכולת להביא עצמך למקום כל כך.. חסר ישע לכאורה - ולצאת משם מעונגת/מסופקת/אהובה/שלמה/עטופה. אני שרדתי את הכאב/השפלה/חוסר אונים שהחיים הפילו עלי בהפתעה, בלי היכולת לבחור. ש-ר-ד-ת-י את החוויה. להגיד שיצאתי מחוזקת יותר? בהחלט. אבל זה בלי כל ה.. תוספות החינניות שיש לחווית חוסר אונים ממוסדת. בבדסמ אני בוחרת לחיות את החוויה. מתוך בחירה ועוצמה אישית. וכן - ככל שזה מאתגר יותר, תחושת העוצמה והחופש והשלמות גדולים יותר. שורה תחתונה? למה? כי כאן יש לך את זכות הבחירה להיות חסרת אונים. בחירה. זה כל ההבדל. לילימיי....מכול הטראללאם של הדיון הזה...אני כול כך מסכים עם נריסה ...הכול מתוך בחירה ותו לא...! בבדס"מ... ובחיים בכלל , ככול שאנו מבינים את המשמעויות ...אנו מקבלים ומשלימים עם הזהות האישית והמינית , וכשהנפש בוגרת ....בעיקר את היכולת הבחירה והרצון להתחבר !!! ונריסה צר לי באופן אישי [/quo
כמוך, כמוני... D סופ"ש נ ה ד ר שיהיה 
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
7 באוק׳ 2010
אוויר לנשימה כתב/ה: כשאני לא מתנצל הן אומרות שאני גס רוח. כשאני מתנצל הן צורחות עלי: מי אמר לך שנפגעתי?
נו,באמת, גמד, זה נשמע כאילו זאת הפעם הראשונה שנתקלת באשה...בגילך עדיין לא הבנת שמה שלא תעשה-אתה אשם ואנחנו צודקות?  שוב לא משנה מה אומרים ואיך, הגמד הוא זה שבסופו של דבר תמיד בנזונה? טוב, ניחא. שיהיה. (-: |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
7 באוק׳ 2010
לילימיי כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: Separated Self כתב/ה: לילימיי כתב/ה: Separated Self כתב/ה: לא הבנתי
קשה להסביר, אולי זה אישי מידי בתחושה... אולי? את לא בטוחה? אם כך, זו עוד ערימה של מילים חסרות משמעות והקשר. מילים רנדומליות שמתחברות לך אסוציאטיבית ולא יותר מזה. באותה מידה יכולת פשוט לפתוח שרשור משחק אסוציאציות, אך קרוב לוודאי שהיית נתלית בכיכר העיר ומיד היו מראים לך היכן השתינו הדגים לפנייך עם אותו הרעיון למשחק. מה שבעצם רציתי לומר זה: לא אחיד, לא מתחבר, לא עובר (לי). גם (לי). ואחסוך תגובה - ציטוט: זכותך גמד.
לילימיי גמד (אמיץ?)... אגלה לך משהו קטנטן עלי. אני מאוד לא מתחברת לאנשים, מתנשאים, מחרחרי ריב וכאלה שעונים במקומי תשובות לשאלות שהם אפילו לא שאלו. אם תירצה לשאול - שאל. אם אמצא את התשובה בתוכי - אענה. כל ניסיון לגרור אותי לריבים וירטואליים עקרים מתוכן, לא יצלח. ואת כל זה הבנת עלי מזה שאמרתי ש"גם לי לא מתחבר"? COOL את גם קוראת בקלפים? |
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
7 באוק׳ 2010
Brave Dwarf כתב/ה: לילימיי כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: Separated Self כתב/ה: לילימיי כתב/ה: Separated Self כתב/ה: לא הבנתי
קשה להסביר, אולי זה אישי מידי בתחושה... אולי? את לא בטוחה? אם כך, זו עוד ערימה של מילים חסרות משמעות והקשר. מילים רנדומליות שמתחברות לך אסוציאטיבית ולא יותר מזה. באותה מידה יכולת פשוט לפתוח שרשור משחק אסוציאציות, אך קרוב לוודאי שהיית נתלית בכיכר העיר ומיד היו מראים לך היכן השתינו הדגים לפנייך עם אותו הרעיון למשחק. מה שבעצם רציתי לומר זה: לא אחיד, לא מתחבר, לא עובר (לי). גם (לי). ואחסוך תגובה - ציטוט: זכותך גמד.
לילימיי גמד (אמיץ?)... אגלה לך משהו קטנטן עלי. אני מאוד לא מתחברת לאנשים, מתנשאים, מחרחרי ריב וכאלה שעונים במקומי תשובות לשאלות שהם אפילו לא שאלו. אם תירצה לשאול - שאל. אם אמצא את התשובה בתוכי - אענה. כל ניסיון לגרור אותי לריבים וירטואליים עקרים מתוכן, לא יצלח. ואת כל זה הבנת עלי מזה שאמרתי ש"גם לי לא מתחבר"? COOL את גם קוראת בקלפים? לא, גמד... את כל זה הבנתי , מקריאת ההתנהלות שלך במתן תגובות, בפורומים השונים. אין שום בעיתיות, עם "לא מתחבר". |
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
7 באוק׳ 2010
Malana כתב/ה: זה י כ ו ל להיות ככה. תלוי עם מי, ומה טיב הקשר. אם את עם דום שאת סומכת עליו מאוד, זה יכול להיות נפלא. את לא צריכה לדאוג מאף בחינה, וזמן הסשן הוא הזדמנות מצויינת לנוח ולהרגע. זמן אחד שבו את לא צריכה להיות "גדולה" ולדאוג לעצמך ולאחרים, רק להיות. יש שרואים בזה סוג של מדיטציה.
כשאת עם מישהו שאת סומכת עליו, סשן הוא פשוט ביטוי נפלא לאהבתכם, וכן- להרגיש אהובה זה מרפא. התחושות בהחלט משתנות ומתעצמות, עם בן זוג\דום שאנו סומכים עליו ונותנים בו אמון. אני אוהבת לנוח, אחרי הסשנים
להיות לחוות ללמוד לאפשר. תענוג. תודה מלנה... |
|
|